סערה גאומגנטית

הפרעה זמנית במגנטוספירה של כדור הארץ
גרסה מ־14:29, 19 בינואר 2013 מאת VolkovBot (שיחה | תרומות) (r2.7.2) (בוט מוסיף: da:Solstorm)

סערה גאומגנטית או סערה מגנטית הינה הפרעה זמנית במגנטוספירה של כדור הארץ, הנגרמת משתי סיבות שונות:

  1. פליטה מסיבית של חלקיקי רוח השמש מעטרת השמש (Coronal mass ejection), עקב התפרצות בשמש. גל הלם של אותם חלקיקים פוגעים במגנטוספירה של כדור הארץ כ-24 עד 36 שעות לאחר האירוע בשמש.
  2. איחוי מגנטי (Magnetic reconnection) תקופתי מקרי בין השדה המגנטי של השמש לבין השדה המגנטי של כדור הארץ, הגורם לחלקיקי רוח השמש לחדור ישירות לתוך המגנטוספירה.
חלקיקי רוח השמש מגיעים מהשמש (בצד שמאל של התרשים) ופוגעים במגנטוספירה של כדור הארץ (בצד ימין של התרשים).
התרשים איננו בקנה מידה.
זוהר הקוטב מעל וירג'יניה במהלך סערה מגנטית שארעה ב-5 בנובמבר 2002.

בשני המקרים, החלקיקים הרבים של רוח השמש משפיעים על השדה המגנטי של המגנטוספירה ועל הזרמים החשמליים ביונוספירה, ועל השדה המגנטי במקומות רבים על פני כדור הארץ.

סערות מגנטיות גורמות לתופעת זוהר הקוטב, ובמקרים קיצוניים - להפרעות ללוויינים, לשידורי רדיו, לקווי מתח גבוה ועוד. השפעות על הבריאות הינן מוגבלות בדרך כלל.

סערות גאומגנטיות נמשכות בדרך כלל בין 24 ועד 48 שעות, אך יש כאלה שעלולות להימשך מספר ימים.

חלקיקי רוח השמש המגיעים לפני כדור הארץ, עלולים לגרום ליצורים החיים נזקי קרינה מועטים בלבד, בזכות הגנת המגנטוספירה והאטמוספירה, אולם אסטרונאוט בחלל ללא מיגון מתאים עלול להחשף לקרינה בכמות קטלנית. באוקטובר 1989 התחוללה סערה מגנטית חזקה, אשר אם הייתה פוגעת באסטרונאוט על הירח הלבוש בחליפת חלל בלבד - הייתה יכולה לגרום למותו.

אסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל, כגון אלו בתחנות חלל אכן סופגים גם הם כמויות גדולות של קרינה.

באירועים בהם נפלטים פרוטונים רבים מהשמש, קרינה ברמה נמוכה יכולה להשפיע גם על הנוסעים במטוסים בגובה רב.

ראו גם