ויקיפדיה

דלק ביולוגי

דלק שמקור האנרגיה האצורה בו הוא בתהליך קיבוע פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה לתרכובת אורגנית על ידי פוטוסינתזה
גרסה מ־15:45, 19 בינואר 2013 מאת VolkovBot (שיחה | תרומות) (r2.7.2) (בוט מוסיף: ro:Biocarburant)

דלק ביולוגי או ביו-דלק הוא סוג של דלק שמקור האנרגיה האצורה בו הוא בתהליך קיבוע פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה לתרכובת אורגנית (מולקולת סוכר) על ידי תהליך הפוטוסינתזה. בתהליך זה, צמחים, אצות וציאנובקטריות ממירים את אנרגיית השמש, אנרגיה סולרית, לאנרגיה אלקטרוכימית האצורה בקשרים שבין אטומים של מולקולות גלוקוז. סוכרים אלו משמשים את הצמח לשם גדילה והתפתחות, בניית דופן התא ואגירת חומרי תשמורת, כגון עמילן. ניתן לנצל צמחים, סוכרים ושמנים צמחיים בתהליכי שריפה ליצירת חום או לביצוע עבודה במנוע של כלי רכב. כך למעשה משתמשים באנרגיית השמש, שהינה זמינה ומתחדשת, לקבלת "דלק ביולוגי". דלקים ביולוגיים כוללים דלקים נוזליים, ביוגז, דלקים מוצקים שמקורם מביומסה צמחית או דלקים מבוססי אלכוהול מביומסה שעוברת תהליכי פירוק ותסיסה. דלקים ביולוגיים נמצאים כיום בשימוש בעיקר בארצות הברית ובברזיל.

מידע בנוגע לתערובת של 10% ביואתאנול על גבי משאבת דלק בקליפורניה
אוטובוס הפועל על ביודיזל

דלקים ביולוגיים נחשבים כמקור לאנרגיה מתחדשת, היות שהשימוש בהם יוצר "מעל סגור" של פחמן דו-חמצני; אותו פחמן דו-חמצני שמשתחרר בתהליך שריפת החומר הצמחי או תוצריו במנוע כלי הרכב שימש בעבר לגידולו.[1] למרות שגם מקורם של דלקים פוסילים כגון נפט הוא מתהליך קיבוע פחמן עתיק על ידי צמחים, הם אינם נחשבים כמקור לאנרגיה מתחדשת היות שתהליך יצירתם לוקח מיליוני שנים. הפחמן הדו-חמצני ששימש בעבר הרחוק לגדילה של צמחים אלו הוצא מהאטמוספירה לפני זמן רב, ואינו משפיע על מצב גזי החממה או על האקלים כיום. להבדיל ממקורות אנרגיה מתחדשים, שריפה של דלקים פוסיליים תורמת משמעותית לעלייה בהצטברות של פחמן דו-חמצני באטמוספירה, שמהווה גז חממה מסוכן ונפוץ, הקשור באופן ישיר באפקט החממה או ההתחממות העולמית בעשורים האחרונים.[2]

תנודות במחירי הנפט, הצורך בהשגת ביטחון אנרגטי, הרצון בהפחתת התלות בנפט ודאגה סביבתית בנוגע לפליטות גזי חממה הן חלק מהסיבות העיקריות למחקר, פיתוח ושימוש בדלקים ביולוגיים. עלייה בקצב התרבות האוכלוסייה העולמית, יחד עם תהליכי תיעוש מואצים במדינות מתפתחות כמו הודו וסין יוצרים דרישה עולמית הולכת וגוברת למקורות אנרגיה. צריכת האנרגיה בסין למשל גדלה בשנת 2011 ב11.2% והיא מהווה כיום את צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם, לפני ארצות הברית.[3] סובסידיות ממשלתיות וארגוני סביבה עולמיים תורמים להגדלת הנתח של אנרגיה מתחדשת מתוך סך השימוש, כאשר דלקים ביולוגים תופסים את החלק המשמעותי ביותר מתוך כלל האנרגיות המתחדשות. לפי ארגון האנרגיה הבינלאומי - IEA - אנרגיות מתחדשות מספקות 13% מדרישת האנרגיה העולמית, 77% מהן על ידי "ביו-אנרגיה", כלומר אנרגיה השאובה מניצול של ביומסה, פסולת תעשייתית ועירונית וגידולי אנרגיה. היקף הייצור העולמי של דלקים ביולוגיים (דלקים נוזליים וביוגז המופקים מביומסה) נמצא בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים ועלה מ-16 ביוליון ליטרים בשנת 2000 ליותר מ-100 ביליון ליטרים בשנת 2011. כיום, דלקים ביולוגיים מספקים כ-3% מהדלק לענף התחבורה (על בסיס אנרגטי) בעולם, ובמדינות אחדות אף תופסים נתח גדול יותר. בברזיל לדוגמה, 23% מהדלקים לתחבורה בשנת 2009 היו דלקים ביולוגיים.[4]

סוגי דלקים ביולוגיים

ניתן לחלק דלקים ביולוגים לשלושה סוגים עיקריים, לפי המקור ממנו מופק הדלק:

  • ביואתאנול הוא אלכוהול (אתאנול) הנוצר בתהליך תסיסה כהלית של פחמימות, מולקולות סוכר מורכבות, המופקות מגידולים שאוגרים אותם בצורה של סוכר או עמילן. גידולים אלו כוללים בעיקר תירס וקנה סוכר. ניתן להשתמש בביואתאנול כדלק לתחבורה בצורתו הנקייה (E100) או כתוסף לבנזין (עד לרמה של 85% בתערובת) כדי להעלות את מספר האוקטן של הדלק ולהפחית את רמת הפליטות של המנוע. ביואתאנול נמצא בשימוש נרחב בעיקר בארצות הברית ובברזיל.
  • ביואתאנול צלולוזי הוא אתאנול המופק מחלקי צמח לא אכילים או גידולים שאינם ניתנים למאכל כמו עצים ועשבים. בתהליך הייצור של דלק זה מבצעים תהליך מקדים לתהליך התסיסה; תחילה יש צורך בפירוק של דופן התא על ידי אנזימים בשם צלולאזות – אנזימים המסוגלים לפרק את סיבי הצלולוז המרכיבים את דופן התא למולקולות גלוקוז פשוטות וזמינות לתסיסה. הקושי העיקרי בתהליך הייצור של דלק זה הוא הפרדת הצלולוז ממרכיב הליגנין שבדופן התא, ליגנין היא תרכובת מורכבת שאינה ניתנת לפירוק בקלות ולא ניתן להפיק ממנה דלק בתהליך התסיסה.
  • ביודיזל הוא דלק המופק משמנים צמחיים או משומן בעלי חיים. הדלק מיוצר בתהליך של טראנסאסטריפיקציה עם אלכוהול, לרוב אתאנול או מתאנול. כמו הביואתאנול, ניתן להשתמש בו כדלק במנועי הדיזל הקיימים בצורתו הפשוטה, אך לרוב משתמשים בו כתוסף לדיזל כדי להוריד את רמות הפליטה של חלקיקים, פחמן חד-חמצני CO ופחמימנים ברכבים המונעים על ידי מנוע דיזל. זהו הדלק הביולוגי הנפוץ ביותר בשימוש באירופה.

דלק ביולוגי בעולם

בשנת 2012 הייצור העולמי של ביואתאנול וביודיזל עמד על 113 ביליון ליטרים ו-27 ביליון ליטרים בהתאמה [5]. המחיר העולמי עמד על 85.36$ ל-100 ליטרים של ביואתאנול ו- 152.75$ ל-100 ליטרים של ביודיזל, בממוצע. נכון לשנת 2011, קיימים תקנים המחייבים שימוש בדלקים ביולוגים כתערובת יחד עם בנזין או דיזל בתחנות הדלק ב31 מדינות וב 29 מחוזות/פרובינציות ברחבי העולם. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה - International Energy Agency - עד לשנת 2050 דלקים ביולוגים יוכלו לספק יותר מרבע מהדרישה העולמית לדלקים לתחבורה.

דלקים לתחבורה

רוב הדלקים המשמשים לתחבורה הם דלקים נוזליים, היות שרכבים דורשים צפיפות אנרגיה גבוהה, כזו שמצויה בחומר נוזל או מוצק. כדי לקבל צפיפות הספק גבוהה משתמשים ברוב כלי הרכב במנוע בערה פנימית, מנועים אלו דורשים דלקים נקיים כדי לשמור על ניקיון המנוע וכדי להקטין את זיהום האוויר. הדלקים שניתן לשרוף בצורה הנקייה ביותר הם בדרך כלל בצורת נוזל או גז. לכן, דלקים נוזליים (או גזים שניתן לאחסן אותם בצורתם הנוזלית) עומדים הן בדרישות של ניידות יחד עם תהליך שריפה נקי ופחות מזהם. בנוסף, גז או נוזל ניתנן לשאוב בצורה פשוטה ונוחה, כך שהשימוש בהם ידידותי לצרכן ופחות מייגע.

דלקים ביולוגיים מדור ראשון

הכוונה בדלקים ביולוגיים מדור ראשון או דלקים ביולוגיים קובנציונליים היא למעשה דלקים המופקים מסוכר, עמילן ושמן צמחי. דלקים אלו (ביודיזל, ביואתאנול וביוגז) מאופיינים או על ידי אפשרות השימוש שלהם בתערובת עם דלקים מבוססי בנזין, שריפה במנועי בערה פנימית קיימים והפצה דרך התשתיות הקיימות או על ידי אפשרות השימוש בהם בטכנולוגיות כלי רכב אלטרנטיביות קיימות כמו רכבים מונעים בגז או Flexible-fuel vehicle. דלקים מדור ראשון נמצאים כיום בשימוש מסחרי, עם קצב ייצור של כ50 ביליון ליטרים בשנה. [6]

דלקים מבוססי אלכוהול

 
אתאנול ובנזין בתחנת תדלוק בברזיל

דלקים אלכוהוליים, כגון אתאנול, פרופאנול ובוטאנול, מיוצרים על ידי מיקרואוגניזמים ואנזימים שונים בתהליך תסיסה, בה אלכוהול מתקבל מסוכרים פשוטים או עמילנים. במקרה של ביואתאנול צלולוזי, סיבי הצלולוז מפורקים בתהליך אנזימתי מקדים, לקבלת סוכרים זמינים לתסיסה מיקרוביאלית.

האלכוהול הנפוץ ביותר כיום שמשמש כדלק הוא הביואתאנול, במיוחד בברזיל. הדלקים האלכוהוליים מיוצרים בעיקר מתסיסה של סוכרים שמקורם בחיטה, תירס, קנה סוכר, סלק סוכר, דבשה וכל מקור סוכרי או עמילני אחר שניתן להפיק ממנו משקאות אלכוהוליים (כמו תפוחי אדמה, שאריות משדה חקלאי וכדומה). שרשרת הייצור כוללת פירוק אנזימתי של מולקולות הסוכר המורכבות לסוכרים פשוטים וזמינים לתסיסה, תסיסה מיקרוביאלית של הסוכרים (בדרך כלל על ידי שמרים), זיקוק וייבוש. תהליך הזיקוק מצריך שימוש באנרגיה רבה בצורה של חום, שמקורה לרוב ממקורות לא מתחדשים כמו דלקים פוסיליים וגז טבעי. ביומסה צלולוזית, המתקבלת כתוצר לוואי לאחר תהליך מחיצת קני סוכר למיצוי המיץ, יכולה לשמש גם היא כחומר גלם לבערה והפקת חום בתהליך שנחשב מתחדש ובר קיימא.

יתרונו של הביואתאנול הוא בכך שניתן להשתמש בו במנועי בנזין כתחליף מלא או כתוסף לבנזין. רוב מנועי כלי הרכב הקיימים העובדים על בנזין יכולים לפעול על תערובות בשיעור של עד 15% ביואתאנול. הסיבה לשימוש בתערובת היא שלאתאנול צפיפות אנרגיה נמוכה יותר משל בנזין, כלומר דרוש יותר דלק (מבחינה משקלית ונפחית) כדי לייצר את אותה כמות עבודה במנוע כלי הרכב. גם באתאנול טהור יש רק כשני שליש מתכולת האנרגיה ליחידת נפח בהשוואה לבנזין, כך שדרוש מכל דלק כבד/ גדול יותר כדי לעבור את אותו המרחק, או שתידרשנה יותר עצירות תדלוק. ללא סובסידיות ממשלתיות, עלות השימוש בדלק לק"מ נסיעה גבוהה יותר בהשוואה לדלקים הקונבנציונלים. [7]

לאתאנול מספר אוקטן גבוה יותר מאשר לדלק נטול אתאנול, משמעות הדבר היא עלייה ביחס הדחיסה של המנוע, שמתבטא בהגדלת היעילות התרמית של המנוע. באזורים גבוהים, בהם האוויר דליל, ישנן מדינות המחייבות שימוש בתערובת בנזין-אתאנול כמחמצן בחורף, כדי להפחית את שיעור הפליטות המזהמות לאטמוספירה.

בנוסף להיותו דלק לתחבורה, אתאנול יכול לשמש גם כדלק לאח ביתית. אח כזו, שאינה דורשת ארובה או דלק קונבנציונלי, שימושית מאוד עבור בנייני מגורים חדשים ודירות נטולות ארובה מובנית. החיסרון באח כזו הוא שהחום המיוצר נמוך יותר מזה של אח המופעלת על ידי חשמל או גז[8].

כאשר מחשבים את הערך האנרגטי נטו של תהליך הייצור של ביואתאנול יש לקחת בחשבון את האנרגיה המושקעת בציוד חקלאי, עיבוד האדמה, זריעה, דישון, הדברה, מערכות השקיה, קציר, הובלת הגידול למפעל העיבוד, תהליך מקדים שעובר החומר הצמחי, תסיסה, זיקוק, ייבוש, הובלה למסופי תדלוק והפצה דרך משאבות קמעוניות. בנוסף, יש להתייחס לתכולת האנרגיה הנמוכה יותר של דלק אלכוהולי לעומת דלק פוסילי לתחבורה. ערך זה יכול לצאת חיובי או שלילי, כתלות בגידול עצמו ובאזור, בתהליך הייצור, בשיטות ההובלה וההפצה ועוד. מאידך, במידה ומחשיבים את התועלות המתקבלות משימוש באנרגיה מתחדשת (הפחתת הפליטות, הורדת זיהום האוויר, תרומה לבריאות הציבור הכללית ועוד), ערך זה עולה בוודאות.

להפקת ביואתאנול מתירס ומגידולים אחרים ישנם חסרונות בדמות של השפעה על מחירי המזון בעולם ומאזן אנרגיה (במונחים של כמות האנרגיה הסופית המסופקת לצרכן לעומת כמות האנרגיה מדלקים פוסיליים שהושקעה בגידול) מוגבל ונמוך, אם כי חיובי. לכן, הטכנולוגיה מתקדמת כיום לעבר פיתוח של אתאנול צלולוזי. לפי מחקר משותף שנערך על ידי משרד האנרגיה האמריקני[9], יחס האנרגיה הפוסילית – Fossil Energy Ratio FER – לאתאנול צלולוזי, אתאנול מתירס ובנזין הוא 10.3, 1.36 ו- 0.81 בהתאמה[10][11][12].

מתאנול מיוצר כיום מגז טבעי, שהוא דלק פוסילי לא מתחדש. בעתיד, שוק המתאנול יכול להוות אלטרנטיבה לשוק המימן, עם ייצור ביומתאנול מביומסה, בהשוואה לייצור מימן מגז טבעי כיום.

בוטאנול (C4H9OH) מיוצר בתהליך שנקרא "תסיסת ABE", שתוצריו הם אצטון, בוטאנול ואתאנול, שינויים ניסיוניים בתהליך התסיסה הראו רווח אנרגטי פוטנציאלי גבוה, עם בוטאנול כתוצר הנוזלי הסופי היחידי. בוטאנול יכול לייצר יותר אנרגיה ולכאורה יכול להישרף ישירות במנועי בנזין קיימים (ללא צורך בהתאמות של מנוע המכונית)[13]. כמו כן, הוא פחות קורוזיבי ופחות מסיס במים מאתאנול ולכן יהיה ניתן להפיץ אותו דרך התשתיות הקיימות. החברות DuPont ו- BP עובדות יחד בפיתוח טכנולוגיית הבוטאנול. גם חיידק מסוג E.Coli הונדס בהצלחה לייצור בוטאנול על ידי שינוי המטבוליזם של חומצות האמינו שלו[14].

ביודיזל

 
ישנן מדינות בהן ביודיזל זול יותר מדיזל קונבנציונלי.

ביודיזל הוא הדלק הביולוגי הנפוץ ביותר באירופה. הוא מיוצר משמנים או שומנים בתהליך של טראנאסטריפיקציה והנוזל דומה בהרכבו לדיזל פוסילי/מינראלי. מבחינה כימית, הוא מורכב בעיקר ממתיל (או אתיל)-אסטרים של חומצות שומן (FAMEs). המקורות לביודיזל כוללים שומן בעלי חיים, שמן צמחי, סויה, קנולה, ג'טרופה, חרדל, חמניות, שמן דקלים, פשתן, קנביס ואצות. ביודיזל טהור (B100) הוא דלק הדיזל בעל רמת הפליטות הנמוכה ביותר. למרות שלגז בנזין מנוזל ולמימן תהליך שריפה נקי יותר, הם משמשים לתדלוק של מנועי בנזין בעלי יעילות נמוכה ואינם זמינים ונפוצים כמו ביודיזל.

ניתן להשתמש בביודיזל בכל מנוע דיזל קיים, בתערובת עם דיזל מינראלי. במדינות אחדות היצרנים אף מעניקים אחריות לרכבים שלהם על שימוש בB100. ברוב המקרים, ביודיזל מתאים למנועי דיזל החל משנת ייצור 1994, שמשתמשים בגומי סינתטי מסוג "Viton" (של חברת DuPont) במערכות הזרקת הדלק שלהם. בעלי רכבים בהם מותקנות מערכות אלקטרוניות מהסוגים "common rail" ו- "unit injector" משנות התשעים המאוחרות מחויבים להשתמש בביודיזל מעורבב עם דלק דיזל קונבנציונלי. למנועים אלו מערכות הזרקה רגישות מאוד לצמיגות הדלק, B100 יכול להפוך לצמיג יותר בטמפרטורות נמוכות, תלוי במקור חומר הגלם שבו השתמשו. רבים ממנועי הדיזל החדשים מיוצרים כך שהם יכולים לעבוד על B100 מבלי שיהיה צורך בשינוי המנוע עצמו, למרות שהדבר תלוי בעיצוב הפנימי של המנוע. היות שביודיזל הוא ממס יעיל ומסוגל לנקות משקעים שנותרו משימוש בדיזל מינראלי, יש צורך בהחלפת מסנני המנוע בתכיפות רבה יותר היות שהדלק הביולוגי ממיס משקעים ישנים במכל הדלק ובצנרת. הדלק הביולוגי מנקה באופן יעיל את תא הבערה של המנוע ממשקעי פחמן, ובכך עוזר לשמור על יעילות המנוע. במדינות אירופה רבות, תערובת של 5% ביודיזל זמינה ונפוצה באלפי תחנות דלק שונות.[15][16]

ביודיזל הוא למעשה דלק מחומצן, כלומר הוא מכיל כמות מופחתת של פחמן ותכולת מימן וחמצן גבוהה יותר מאשר דיזל פוסילי. עובדה זו משפרת את איכות השרפה של הדלק ומורידה את כמות החלקיקים הנפלטים מפחמן שאינו נשרף. בנוסף, ביודיזל בטוח לשימוש ולהובלה היות שהוא מתכלה בדיוק כמו סוכר, פי 10 פחות רעיל ממלח שולחן ויש לו נקודת הבזק גבוהה של כ c°148 בהשוואה לדלק דיזל מבוסס בנזין, שנקודת ההבזק שלו היא c°52 בלבד.[17]

ברחבי ארצות הברית, יותר מ80% מהמשאיות המסחריות והאוטובוסים העירוניים מונעים על ידי מנועי דיזל. שוק הביודיזל המתפתח שם מוערך בגידול של 200% משנת 2004 עד לשנת 2005.

דיזל ירוק

דיזל ירוק, שידוע גם כדיזל מתחדש, הינו צורה של דלק דיזל אשר מיוצר מגידולים מתחדשים במקום מחומר גלם פוסילי המשמש ליצירת רוב דלקי הדיזל. המקורות לדיזל ירוק רבים ומגוונים וכוללים שמנים כמו קנולה, אצות, ג'טרופה וסליקורניה. לייצור של דיזל ירוק משתמשים בזיקוק חלקי של השמנים, תהליך שונה מהפקת ביודיזל על ידי טראנאסטריפיקציה. "דיזל ירוק" ידוע בעיקר באירלנד, ואין להתבלבל בינו לבין הדיזל הצבוע ירוק שנמכר בתעריף מס נמוך יותר למטרות חקלאיות. שימוש בצבע מאפשר פיקוח על השימוש בדלק מופחת המס הזה למטרות שאינן מוגדרות עבורו כגון לתחבורה פרטית או הובלה מסחרית.[18]

שמן צמחי

 
שמן צמחי משומש אחרי סינון

שמן צמחי למאכל שלא עבר התאמות אינו משמש לרוב כדלק, אך שמן באיכות נמוכה יותר יכול לשמש למטרה זו. שמן צמחי משומש הופך יותר ויותר לאחרונה לביודיזל על ידי תהליכי עיבוד, או (במקרים נדירים יותר) מנוקה ממים ומחלקיקים ומשמש כדלק. כמו במקרה של 100% ביודיזל (B100), כדי להבטיח הזרקת דלק בצורה מתאימה לשריפה יעילה, דלק משמן צמחי חייב להיות מחומם כדי להפחית את צמיגותו לדומה לשל דיזל. הדבר נעשה על ידי סלילים חשמליים או מחליפי חום. הדבר פשוט יותר באקלים חם או מתון. תאגידים גדולים כמו MAN B&W Diesel ,Wärtsilä, ו- Deutz AG וכמו כן, מספר חברות קטנות כמו Elsbett מציעות מנועים שמותאמים לשימוש בשמן צמחי באופן ישיר, ללא צורך בשינויים שלאחר הקנייה. הודות לעיצוב תא השריפה במנועי הזרקה בלתי ישירה, מנועים אלו הם הטובים ביותר לשימוש בשמן צמחי. שמנים ושומנים יכולים לעבור הידרוגנציה כדי לקבל תחליף לדיזל. התוצר המתקבל היא שרשרת פחמימנית שאינה מכילה חמצן. שמנים מבוססי מימן אלו יכולה להיות מעורבבים עם דיזל בכל יחס שהוא. לשמנים אלו מספר יתרונות על פני ביודיזל, כולל ביצועים טובים בטמפרטורות נמוכות, יציבות באחסון והם אינם פגיעים להתקפה מיקרוביאלית.

ביואתרים

ביואתר (ידוע גם כדלק אתארי או דלק מחומצן) הינה תרכובת חסכונית המשמשת כתוסף לשיפור "מספר האוקטאן". ביואתרים משמשים גם כמשפרי ביצועים של המנוע, מפחיתים שחיקת מנוע ומפחיתים פליטות רעילות. תרומתם העיקרית היא בשיפור איכות האוויר אותו אנו נושמים, על ידי הפחתה משמעותית של כמות האוזון הנפלטת בסמוך לקרקע.[19][20]

סינגז

 
צינורות מובילים ביוגז

סינגז, תערובת של פחמן חד-חמצני, מימן ו פחמימנים נוספים, מיוצר על ידי דחיסה חלקית של ביומסה. הכוונה היא לשריפה בנוכחות נמוכה של חמצן, בכמות כזו שאינה מספיקה להמיר לחלוטין את כל הביומסה לפחמן דו-חמצני ומים.[21] לפני תהליך השריפה החלקי, הביומסה עוברת ייבוש ולפעמים גם פירוליזה. תערובת הגזים הנוצרת, סינגז, יעילה יותר מאשר התוצר המתקבל משריפה ישירה של הדלק הביולוגי המקורי, כלומר יותר מהאנרגיה האצורה בדלק משתחררת. • ניתן להשתמש בסינגז ישירות במנוע בערה פנימית, טורבינות ותאי דלק בטמפרטורות גבוהות.[22] • ניתן להשתמש בסינגז כדי לייצר מתאנול, DME ומימן, או ניתן להמירו בתהליך פישר-טרופ ולייצר תחליף דיזל או תערובת של אלכוהולים שיכולים להיות מוסבים לבנזין.

דלקים ביולוגיים מוצקים

הדוגמאות הנפוצות הן עצים, נסורת, גזם דשא, אשפה ביתית, פסולת חקלאית, גידולי אנרגיה לא אכילים וזבל יבש.

כאשר הביומסה הגולמית נמצאת כבר בצורה מתאימה (כמו במקרה של עצים), ניתן לשרוף אותה ישירות בתנורים כדי לספק חום או כדי לייצר קיטור. כאשר הביומסה אינה נמצאת בצורה נוחה (כגון נסורת, שבבי עץ, עשבים, פסולת עירונית או חקלאית), היא עוברת תהליך דחיסה להגדלת הצפיפות. תחילה טוחנים את הביומסה הגולמית לחלקיקים בגודל מתאים, כתלות בצפיפות הרצויה – מ1 עד 3 ס"מ. חלקיקים אלו נדחסים לקבלת תוצר המשמש כדלק. סוגי התוצרים הקיימים כיום הם דסקיות עץ (wood pellets), קוביות או פלטות. תהליך ייצור הדסקיות הוא הנפוץ ביותר באירופה והוא לרוב מהווה מוצר עץ טהור. סוגי הדחיסה האחרים מפיקים מוצרים סופיים גדולים יותר בהשוואה לדסקיות ומתאימים למגוון רחב של חומרי גלם. התוצר המתקבל קל יותר להובלה ולהזנה למערכות גנרטורים כגון דוד קיטור.

אחד היתרונות של דלקים מביומסה יבשה הוא שהם לרוב תוצר לוואי, שארית או פסולת סופית של תהליכים אחרים בתעשיות שונות, כמו חקלאות, בעלי חיים או יערות.[23] בתאוריה הדבר אומר כי שימוש בדלקים ביולוגיים מוצקים לא יוצר תחרות בין ייצור דלק למזון, למרות שלא כך תמיד המקרה.[24]

הבעיה העיקרית עם שריפה של ביומסה גלמית היא שהדבר משחרר כמויות משמעותיות של מזהמים כגון חלקיקי חומר ו- PAH (טבעות ארומטיות של הידרוקרבונים). אפילו דודי קיטור מודרניים המוזנים על ידי דסקיות עץ מייצרים הרבה יותר מזהמים מאשר דוודים של גז טבעי או שמן.[25]

למרות האמור לעיל, מספר מחקרים הראו שלדלקים מביומסה יש פחות השפעה סביבתית באופן מובהק בהשוואה לדלקים פוסילים. ניתן בהקשר זה לציין מחקר שבוצע עבור משרד האנרגיה האמריקני אשר השווה אז המאזן האנרגטי, פליטות גזי החממה והכדאיות כלכלית של דלקים ביולוגיים בהשוואה לדלקים הפוסילים, עם וללא פילטר ללכידת פחמן דו-חמצני. תחנות כוח משחררות כמויות משמעותיות של גזי חממה, בעיקר פחמן דו-חמצני CO2. לכידה של פחמן דו-חמצני באמצעות מסננים המותקנים על ארובות תחנת הכוח יכולה להפחית את שיעור הפליטות של גזי החממה באופן ניכר, אך זוהי לא התמונה הכוללת. לכידה וסילוק של CO2 הוא תהליך הצורך אנרגיה נוספת ובכך מוריד את יעילות התחנה. כדי לפצות על הפחתת היעילות יש לצרוך יותר דלק פוסילי - כלומר אנו נתקלים בבעיית "התרנגולת והביצה".

בהתחשב באמור לעיל, פוטנציאל ההתחממות הגלובלית, שמורכב מפליטות של פחמן דו-חמצני CO2, מתאן CH4 ותחמוצת החנקן N2O יחד עם המאזן האנרגטי של המערכת צריך להיות מוערך על ידי שימוש בערכה של כל מחזור החיים - שיטה בשם life-cycle assessment. שיטה זו לוקחת בחשבון את התהליכים המקדימים שנותרים קבועים לאחר לכידת הפחמן הדו-חמצני, כמו כן את הצעדים הדרושים ליצירת כוח נוסף. שריפה של ביומסה במקום פחם הובילה ל-148% הפחתה בפוטנציאל ההתחממות הגלובלית.

דלקים ביולוגיים מדור ראשון אמנם מציעים מספר תועלות בדמות הפחתת רמות הפחמן דו-חמצני והגברת הביטחון האנרגטי, אך מעוררים דאגות לגבי הגידולים מהם מופקים הדלקים, בעיקר בתחום שימושי הקרקע, שמירה על המגוון הביולוגי ותחרות עם גידולים למזון.

דלקים ביולוגיים מדור שני

כמו הדלקים מהדור הראשון, גם דלקים ביולוגים מדור שני הם דלקים המיוצרים מחומרי גלם ברי קיימא. הקיימות של חומר הגלם מוגדרת בין היתר על ידי זמינות חומר הגלם, השפעה על פליטות גזי חממה והשפעה על המגוון הביולוגי ושימושי הקרקע. הדלקים הנמצאים כיום תחת פיתוח הם אתאנול צלולוזי, דלק מאצות[26], ביומימן, ביומתאנול, DMF, BioDME, פישר-טרופש דיזל, דיזל ביו-מימני, תערובת אלכוהולים ודיזל המופק מעצים.

בייצור ביואתאנול צלולוזי משתמשים בגידולים שאינם למאכל או תוצרי לוואי לא אכילים של תעשיות חקלאיות, יתרונו העיקרי של דלק זה הוא בכך שהוא אינו מתחרה ישירות עם מזון לבני אדם או לבעלי חיים. "ליגנוצלולוז" הוא חומר המבנה ה"עצי" של צמחים ומתאר את 3 המרכיבים העיקריים המצויים כרשת סבוכה בדופן התא הצמחי: צלולוז, המיצלולוז וליגנין. צלולוז הוא החומר הנפוץ והשכיח ביותר על פני כדור הארץ, ובחלק מהמקרים (כמו למשל במקרים של נסורת וקליפות הדרים) מהווה בעצמו פסולת בעייתית שיש להיפטר ממנה. ייתרון נוסף לדלק זה הוא הפחתה של 86% בפליטות גזי החממה (בהשוואה לבנזין) בעת שריפתו.[27] ייצור של אתאנול מצלולוז מהווה בעיה טכנולוגית קשה לפתרון. בטבע, בעלי חיים מעלי גרה (כמו בקר) ניזונים מעשבים וצמחים ומשתמשים בתהליכי עיכול אנזימתיים איטיים כדי לפרק את דופן התא לסוכר (גלוקוז). במעבדות השוקדות על פיתוח אתאנול צלולוזי מפתחים מספר תהליכים ניסיוניים המנסים לחקות את פעולת אנזימי העיכול של מעלי הגרה בטבע, כדי לפרק את החומר הצמחי לסוכרים פשוטים. הסוכרים המשתחררים בתהליך יכולים להמשיך לתהליך תסיסה ליצירת דלק אתאנולי. מדענים רבים ברחבי העולם משתמשים ב"ביולוגיה סינתטית" לפיתוח וייצור של אנזימים קטאליטים מפטריות אשר מסוגלים לפרק באופן יעיל צלולוז לסוכרים פשוטים בטמפרטורות גבוהות.[28] השימוש בטמפרטורות גבוהות זוהה כגורם חשוב בשיפור היעילות הכלכלית הכללית של תעשיית הדלקים הביולוגיים, כך שבידוד אנזימים המסוגלים לעבוד ולהישאר יציבים בטמפרטורות קיצוניות הוא תחום מחקר פעיל וחשוב כיום.[29] בנוסף, המחקר מתמקד בפיתוח זני שמרים המסוגלים ליצור אתאנול מסוכרים שונים מגלוקוז או ממקורות לא אכילים כגון קש וחציר.[30][31]

דלק ביולוגי מדור שני נוסף הנמצא בתהליכי מחקר ופיתוח מואצים הוא דלק המופק מאצות. אצות הן מיקרואורגניזמים איאוקריוטיים פוטוסינתטיים, וניתן לייצר מהן ביודיזל ויש האומרים גם ביואתאנול. ישנם יתרונות רבים לשימוש באצות: האצות גדלות מהר יחסית, כל השנה, ואינן דורשות שדות חקלאיים ומים באיכות טובה. אפשר לגדלן גם במי קולחין, כך שלהבדיל מגידולים חקלאיים רגילים שמגדלים למטרות הפקת דלק ביולוגי (דוגמת סויה ותירס), גידולן אינו מתחרה בגידולים חקלאיים למזון. יבול האצות ליחידת שטח גידול גדול יותר, ואפשר לנצל את כל הביומסה הנוצרת, ולא רק את חלקה. עם זאת, הפקת דלק מאצות הוא תהליך יקר, הטכנולוגיה עדיין לא מפותחת לגמרי ונתקלת בקשיים ויש שטוענים כי גידול האצות בבריכות מייצר יותר גזי חממה ומוביל למאזן אנרגטי וסביבתי שלילי.

הגילוי החדשני של פטריה בשם Gliocladium roseum מוביל לקראת יצירה של מיקו-דיזל (דיזל המיוצר על ידי שימוש בפטריות) מצלולוז. יצור זה (שהתגלה לאחרונה ביערות הגשם של צפון פטגוניה) הוא בעל היכולת הייחודית של המרת צלולוז להידרוקארבונים באורך בינוני, כאלו שמצויים לרוב בדלק דיזל.[32] מחקר רב מושקע גם בפיתוח יצורים מהונדסים גנטית על ידי שימוש בטכנולוגיות דנ"א רקומביננטי אשר יוכלו להעלות את פוטנציאל השימוש בדלקים ביולוגיים.

מדענים העובדים עם חברה ניו-זילנדית בשם Lanzatech הצליחו לפתח טכנולוגיה לשימוש בפסולת גזית תעשייתית הנפלטת ממפעלי פלדה , כמו פחמן חד-חמצני CO, כחומר גלם לתהליך תסיסה מיקרוביאלית לשם ייצור אתאנול.[33][34] באוקטובר 2011 חברת Virgin Atlantic הודיעה שהיא חוברת ל Lanzatech להקמה של מפעל הדגמה בשנחאי שיוכל לייצר דלק למטוסים מפסולת גזית מתעשיית הפלדה.[35] מדענים ממיניסוטה פיתחו זנים של חיידקי Shewanella ו- Synechococcus המסוגלים לייצר שרשראות הידרוקארבוניות ארוכות בצורה ישירה ממים, פחמן דו-חמצני ואור שמש.[36]

סוגיות בנוגע לייצור ושימוש בדלקים ביולוגיים

מדינות רבות ברחבי העולם מטמיעות יעדים לשימוש באנרגיות מתחדשות ודלק ביולוגי מהווה חלק עיקרי בהשגת מטרות אלו. אולם, לשימוש בדלקים ביולוגיים יתרונות וחסרונות שיש לקחת בחשבון כאשר דנים בנושא זה. למרות שהמעבר מדלקים פוסילים מזהמים לניצול אנרגיות מתחדשות הוא רצוי ומיטיב, יש להתחשב גם בחסרונות הנובעים משימוש רחב היקף בדלקים אלו. דלק ביולוגי, ככל סוג אחר של דלק, אינו חף מבעיות, והשימוש בו מעלה סוגיות חברתיות, כלכליות, סביבתיות וטכנולוגיות, אשר מוצגות לעתים תכופות בירחונים מדעיים ובכלי התקשורת.

יתרונות

  • שימוש בביומסה צמחית כמקור להפקת הדלק, זהו חומר גלם "ירוק", מתחדש ומתכלה.
  • מקור האנרגיה שאוב מאנרגיית השמש - אנרגיה "ירוקה", מתחדשת וניתנת לניצול בכל העולם.
  • ניתן להשתמש בתשתיות הקיימות להפצה, חלוקה ותדלוק (שינויים מזעריים לעומת המעבר לשימוש ברכבים חשמליים למשל).
  • בייצור הדלק מתרחש סילוק של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה (על ידי הגידולים המשמשים להפקת הדלק), ובמקביל האוויר מועשר בחמצן. להפחתה ברמות ה CO2 ייתרון בהקשר אפקט החממה, ההתחממות הגלובלית והשלכות בריאותיות. שימוש בדלקים ביולוגים מדור ראשון יכול להפחית את פליטות גזי החממה ב- 60% ואילו דלקים מדור שני (ביואתאנול צלולוזי) בעלי יכולת הפחתה של 86% מהפליטות, בהשוואה לשימוש בדלק פוסילי.[37]
  • אין צורך בהחלפת צי הרכבים הקיים, ברוב המקרים (ביואתאנול, ביודיזל) ניתן לערבב את הדלק הביולוגי עם הדלק הפוסילי לשימוש בכל מנועי כלי הרכב הקיימים.
  • הפחתת התלות בנפט והשגת ביטחון אנרגטי. ניתן לייצר דלקים ביולוגים בקנה מידה גדול או קטן, מגוון המקורות רחב, כך שכל מדינה יכולה לייצר בעצמה ולספק לתושביה מקור אנרגיה לפי צרכיה, האקלים ותנאי הגידול הקיימים בה.
  • טכנולוגיה בפיתוח תאפשר הפקת דלקים ביולוגים מאצות, מיקרואורגניזמים, עשבים ומקורות אחרים, שאינם מתחרים עם מזון.
  • ייצור דלקים ביולוגים יכול לעודד פיתוח אזורים כפריים ומדינות מתפתחות על ידי הגדלת השטחים החקלאיים בהן.

חסרונות

  • הסטת גידולים כמו תירס וקנה סוכר לטובת ייצור דלק ביולוגי עלולה להשפיע על מחירי המזון. לפי מחקר משנת 2008 העוסק בהשפעות ייצור דלק ביולוגי וגורמי היצע וביקוש נוספים על עליית מחירי המזון[38], ייצור של דלק ביולוגי היה אחראי ל3-30% מעליית מחירי המזון בשנת 2008. מחקר נוסף שנערך עבור המרכז הבינלאומי למסחר ופיתוח בר קיימא הראה שהרחבת שוק האתאנול בארצות הברית העלתה את מחירי התירס ב21% בשנת 2009 בהשוואה למחירים הצפויים אילו ייצור של ביואתאנול היה מוגבל לרמות של שנת 2004[39]. מחקרים אלו ודומיהם ממריצים חוקרים לפתח גידולי אנרגיה וטכנולוגיות שיפחיתו את ההשפעה של תעשיית הדלק הביולוגי המתפתחת על ייצור ועלויות של מזון.
  • השימוש הנרחב במדשנים וקוטלי עשבים עלול לגרום למאזן אנרגטי סופי שלילי עבור הדלקים הביולוגיים, היות שבתהליך הייצור שלהם נעשה שימוש רב בדלק פוסילי.
  • הגדלת היקף הייצור עלול לשנות משמעותית את שימושי הקרקע במדינות השונות. לשינוי שימוש הקרקע או העדפת גידול מסוים על פני האחרים עלולות להיות השלכות בנושא שימור המגוון הביולוגי וסחף קרקע. צעד אחד בדרך להתגבר על מכשולים אלו הוא פיתוח של גידולי אנרגיה שמותאמים בצורה הטובה ביותר לכל אזור בעולם באופן ספציפי. במידה וכל אזור ישתמש בגידול מסוים המותאם לסביבה ולאקלים בו, הצורך בשימוש בדלקים פוסילים כדי להוביל את הדלק למקומות אחרים לשם עיבוד נוסף וצריכה יופחת. כמו כן, אזורים מסוימים בעולם אינם מתאימים לייצור גידולים הדורשים כמויות גדולות של מים וקרקע עשירה במינראלים. לכן, גידולי הדלק הביולוגי הנוכחים כמו תירס אינם אפשריים לניצול באזורים סביבתיים שונים בעולם.
  • שריפה של דלק ביולוגי אינה נקייה ב-100%, עדיין ישנן פליטות של גזי חממה בעת השריפה במנוע בערה פנימית.
  • עלות הייצור של דלקים ביולוגיים מדור שני יקרה בהרבה ואינה כדאית מבחינה כלכלית. גם תהליך הפקת ביואתאנול צלולוזי עדיין יקר בהשוואה לדלקים הפוסילים ולדלקים מדור ראשון, עקב השימוש באנזימים ומיקרואורגניזמים בעלות ייצור גבוהה. יש צורף בהמשך פיתוח טכנולוגי כדי להפחית את עלויות הייצור.
  • גידול הצמחים דורש ששטחים נרחבים ושימוש רב במים להשקיה. ביעור יערות או הסבת שטחי מרעה לטובת שטחי גידול לגידולי אנרגיה עלולה לפגוע במינים רבים של בעלי חיים ולפליטה נוספת של גזי חממה. מדענים וחוקרים מתמקדים כיום בפיתוח זני גידולים בעלי תפוקת יבול גבוהה יחסית לשטח, או גידולים בעלי דרישת מים מופחתת או שימוש באדמות לא חקלאיות.


פאנל המשאבים הבינלאומי (International Resource Panel), אשר מספק הערכה מדעית בלתי תלויה ומעניק חוות דעת מקצועית במגוון נושאים הקשורים במשאבים סביבתיים, סקר את הנושאים הקשורים בשימוש בדלקים ביולוגיים בדו"ח בשם Towards sustainable production and use of resources: Assessing Biofuels45.[40] דו"ח זה מתווה את הגורמים הרבים (הקשורים זה בזה) שיש לשקול כאשר קובעים את הכדאיות היחסית של בחירה בסוג מסוים של דלק ביולוגי על פני האחרים. הדו"ח מסכם כי לא כל הדלקים הביולוגים בעלי ביצועים שווים בהקשר להשפעתם על האקלים, ביטחון אנרגטי ומערכות אקולוגיות, והציע כי השפעות חברתיות וסביבתיות צריכות להיבחן לאורך כל מחזור החיים של הדלקים.

למרות שישנן סוגיות רבות כיום בהקשר של ייצור ושימוש בדלק ביולוגי, הפיתוח של גידולי אנרגיה חדשים ודלקים ביולוגים מדור שני מנסה לעקוף מחסומים אלו. חוקרים ומדענים רבים עובדים על פיתוח גידולי אנרגיה שדורשים פחות אדמה ושימוש מופחת במשאבים, כמו מים, לעומת הגידולים הקיימים. מחקר עדכני העוסק באצות[41] מדגיש כי שימוש באצות לייצור דלק ביולוגי יכול לתרום לניצול אדמות שאינן בשימוש ומי שופכין מתעשיות שונות. אצות יכולות לגדול במי שפכים, כך שהן לא מתחרות על אדמות ומים טריים הדרושים לייצור נוכחי של מזון וגידולי אנרגיה. בנוסף, אצות הן לא חלק עיקרי בשרשרת המזון של בני האדם, כך שהן לא מסיטות מקורות מזון מבני אדם לטובת שימושים אחרים.

השאלה עד כמה יש להשקיע במחקר בנושאים הקשורים לייצור ושימוש בדלק ביולוגי נמצא במחלוקת. ישנם הטוענים שיש להעדיף את הדלק הביולוגי על פני צורות אחרות של אנרגיה ירוקה, מכיוון שדלק ביולוגי הוא התחליף הסביר ביותר לנפט ותוצריו, ולשיטתם יש חשיבות בניתוק מהיר של התלות ביצרניות הנפט. לעומתם טוענים שייצור דלק ביולוגי לא יוכל להגיע לממדים הנדרשים להחליף את הנפט וייצורו אינו כלכלי, בא על חשבון ייצור מזון, וגורם לעליית מחירי המזון בעולם. לשיטת המתנגדים להשקעה בדלק ביולוגי, הפתרון לאנרגיה לתחבורה הוא בשימוש ברכבים חשמליים [42].

פליטות גזי חממה

לפי המרכז הבריטי לגידולים לא אכילים, סך כל החסכון משימוש בביודיזל מדור ראשון כדלק לתחבורה נע בין 25-82% (כתלות בגידול בו השתמשו להפקת הדלק), בהשוואה לדיזל המופק משמן פוסילי.[43] מאידך, חתן פרס נובל פול קרואצן מצא שהפליטות של תחמוצות החנקן עקב דשנים מבוססי חנקן דווקא מוגדלות, ומטות את המאזן כך שרוב הדלקים הביולגים מייצרים יותר גזי חממה בעת גידולם מאשר הדלקים הפוסילים אותם הם נועדו להחליף. ייצור של דלק ליגנוצלולוזי מציע הפחתת פליטות גזי חממה משמשעותית יותר מזו המתאפשרת על ידי שימוש בדלקים ביולוגים מדור ראשון. לפי תחזיות 1CONCAWE (גוף מתעשיית השמן) דלקים ליגנוצלולוזים צפויים להוריד את רמת הפליטות של גזי חממה בכ-90% בהשוואה לבנזין פוסילי, בניגוד לדלקים מדור ראשון שנמצאו כמפחיתים את הפליטות ב20-70%.

מספר מדענים הביעו דאגה בנוגע לשינויים בשימושי הקרקע בתגובה להגדלת הביקוש לגידולים המשמשים להפקת דלק ביולוגי וכתוצאה מכך הגדלת כמות הפליטות.[44] הזמן שייקח לדלקים ביולוגים להחזיר את "חוב הפחמן" שהם חייבים עקב שינויי קרקע מוערך בכ100-1000 שנים, כתלות במקרה ספציפי והמיקום של שינוי הקרקע. אולם, שיטות חקלאיות מתקדמות יכולות להקטין זמן זה ל3 שנים במקרה של המרת קרקע לגידול עשבים או ל14 שנים עבור המרה ליער.[45] דלקים ביולוגים המיוצרים משאריות ביומסה או מביומסה הגדלה על שטחים חקלאיים נטושים יוצרים חוב פחמן נמוך או אינם מייצרים חוב כזה כלל.[46]

דלק ביולוגי בישראל

במדינת ישראל עדיין לא הוחל בפרויקטים גדולים להפקת דלק ביולוגי לשימוש עצמי או ליצוא. עם זאת, הנושא נמצא תחת מחקר אינטנסיבי ברבים מממכוני המחקר המתקדמים בארץ. החלטת הממשלה משנת 2009 קבעה יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה בשנת 2020.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: [מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל וגם 2=http://energy.gov.il/GxmsMniPublications/renewables.pdf]. על פי החלטה זו, אנרגיה מתחדשת מוגדרת כאנרגיה שמקורה בניצול חום וקרינת שמש, רוח, ביוגז וביומסה או מקור לא מתכלה אחר שאינו דלק פוסילי. מנהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות פרסם בשנת 2010 לאומדני עלויות ייצור בטכנולוגיות מתחדשות, כאשר ביוגז נכלל כדלק הביולוגי היחידי. על פי הערכה זו, עלות ההקמה לייצור של 1MW היא 4.5 מיליוני דולרים ואילו עלות התפעול השנתית היא 0.022 מיליון דולר. האומדן לייצור השנתי עומד על 6570 מגהוואט שעה, ואורך חיי המתקן חזוי ל20 שנה. האומדן לשטח הנדרש עומד על 1.7 דונם.


ראו גם

קישורים חיצוניים


מקורות

  1. ^ Osamu K, Carl HW. Biomass Handbook. Gordon Breach Science Publisher;1989
  2. ^ Global warming preceded by increasing carbon dioxide concentrations during the last deglaciation. Nature 484,49–54
  3. ^ BP Statistical Review of World EnergyJune 2011 "2010 Review" (PDF).
  4. ^ iea "Biofuels".
  5. ^ OECD-FAO Agricultural Outlook "18th edition of the Agricultural Outlook". נבדק ב-11 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ S.N. Naik, Vaibhav V. Goud, Prasant K. Rout, Ajay K. Dalai "Production of first and second generation biofuels: A comprehensive review" (PDF). Renewable and Sustainable Energy Reviews 14. נבדק ב-(2010) 578–597. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |accessdate= (עזרה)
  7. ^ "With only 2/3 the energy of gasoline, ethanol costs more per mile". zFacts.com. 2007-04-27. נבדק ב-2008-03-07.
  8. ^ http://www.prestigiousfires.co.uk/
  9. ^ "Breaking the Biological Barriers to Cellulosic Ethanol"
  10. ^ Brinkman, N. et al., "Well-to-Wheels Analysis of Advanced/Vehicle Systems", 2005.
  11. ^ Farrell, A.E. et al. (2006) "Ethanol can Contribute to Energy and Environmental Goals", Science, 311, 506-8.
  12. ^ Hammerschlag, R. 2006. "Ethanol's Energy Return on Investment: A Survey of the Literature 1999-Present", Environ. Sci. Technol., 40, 1744-50.
  13. ^ Butanol.com. 2005-08-15. Retrieved 2010-07-14.
  14. ^ Evans, Jon (14 January 2008). "Biofuels aim higher". Biofuels, Bioproducts and Biorefining (BioFPR). Retrieved 2008-12-03.
  15. ^ "ADM Biodiesel: Hamburg, Leer, Mainz". Biodiesel.de. Retrieved 2010-07-14.
  16. ^ RRI Limited for Biodiesel Filling Stations. "Welcome to Biodiesel Filling Stations". Biodieselfillingstations.co.uk. Retrieved 2010-07-14.
  17. ^ Biofuels Facts". Hempcar.org. Retrieved 2010-07-14"
  18. ^ "Customs seize illegal fuel". BBC News. 2004-12-09. Retrieved 2010-07-25
  19. ^ "Council Directive 85/536/EEC of 5 December 1985 on crude-oil savings through the use of substitute fuel components in petrol". Eur-lex.europa.eu. Retrieved 2010-07-14
  20. ^ "Microsoft Word - IA 55 EN.doc" (PDF). Retrieved 2010-07-14.
  21. ^ Evans, G. "Liquid Transport Biofuels - Technology Status Report", National Non-Food Crops Centre, 2008-04-14. Retrieved on 2009-05-11
  22. ^ Electricity from wood through the combination of gasification and solid oxide fuel cells, Ph.D. Thesis by Florian Nagel, Swiss Federal Institute of Technology Zurich, 2008
  23. ^ Frauke Urban and Tom Mitchell 2011. Climate change, disasters and electricity generation. London: Overseas Development Institute and Institute of Development Studies
  24. ^ Frauke Urban and Tom Mitchell 2011. Climate change, disasters and electricity generation. London: Overseas Development Institute and Institute of Development Studies
  25. ^ Cedric Briens, Jan Piskorz and Franco Berruti, "Biomass Valorization for Fuel and Chemicals Production -- A Review," 2008. International Journal of Chemical Reactor Engineering, 6, R2
  26. ^ Scott SA, Davey MP, Dennis JS, Horst I, Howe CJ, Lea-Smith DJ, Smith AG. 2010. Biodiesel from algae: challenges and prospects. Current Opinion in Biotechnology. 21(3):277-86
  27. ^ Wang et al, Environmental Research Letters, Vol. 2, 024001, May 22, 2007
  28. ^ EurekAlert. (2009). 15 new highly stable fungal enzyme catalysts that efficiently break down cellulose into sugars at high temperatures.
  29. ^ Yeoman CJ, Han Y, Dodd D, Schroeder CM, Mackie RI, Cant IK. (2010) Yeoman CJ, Han Y, Dodd D, Schroeder CM, Mackie RI, Cann IK (2010). "Thermostable enzymes as biocatalysts in the biofuel industry". Adv. Appl. Microbiol. 70: 1–55. doi:10.1016/S0065-2164(10)70001-0.
  30. ^ "Jack Pronk's elephant yeast". Tnw.tudelft.nl. Retrieved 2010-07-14
  31. ^ "Straw to ethanol plant in Sas van Gent". Tnw.tudelft.nl. Retrieved 2010-07-14
  32. ^ "Fill her up please, and make it myco-diesel". AFP. Retrieved 2008-11-04.
  33. ^ *Fisher, Lawrence M. April 24th 2007. "Carbon gas is explored as a source of ethanol" New York Times.
  34. ^ *Voegele, E. August 27th 2009. "LanzaTech develops waste gas to ethanol technology", Ethanol Producer Magazine
  35. ^ "Virgin unveils 'ground-breaking' jet fuel". Travel Weekly.co.uk. 11 October 2011. Retrieved 14 October 2011
  36. ^ "http://www.license.umn.edu/Products/Co-cultured-Synechococcus-and-Shewanella-Produce-Hydrocarbons-without-Cellulosic-Feedstock__20100084.aspx".
  37. ^ Wang et al, Environmental Research Letters, Vol. 2, 024001, May 22, 2007
  38. ^ ScienceDirect.com - Biomass and Bioenergy - Impact of biofuel production and other supply and demand factors on food price increases in 2008
  39. ^ The Impact of US Biofuel Policies on Agricultural Price Levels and Volatility, By Bruce A. Babcock, Center for Agricultural and Rural Development, Iowa State University, for ICTSD, Issue Paper No. 35. June 2011.
  40. ^ Towards sustainable production and use of resources: Assessing Biofuels, 2009, International Resource Panel, United Nations Environment Programme
  41. ^ Renewable fuels from algae: An answer to debatable land based fuels (Nithya Srinath) - Academia.edu
  42. ^ אבי בר אלי, הבלוף הגדול של ארגוני הסביבה נחשף: פיתוח אנרגיה חשמלית ירוקה לא ישפיע כלל על הביקוש לנפט, 19.2.2010, דה מרקר
  43. ^ National Non-Food Crops Centre. "GHG Benefits from Use of Vegetable Oils for Electricity, Heat, Transport and Industrial Purposes, NNFCC 10-016", Retrieved on 2011-06-27
  44. ^ Searchinger, Timothy; Ralph Heimlich, R.A. Houghton, Fengxia Dong, Amani Elobeid, Jacinto Fabiosa, Simla Tokgoz, Dermot Hayes, Tun-Hsiang Yu (2011 [last update]). "Use of U.S. Croplands for Biofuels Increases Greenhouse Gases Through Emissions from Land-Use Change". sciencemag.org. doi:10.1126/science.1151861. Retrieved November 8, 2011.
  45. ^ Kim, Hyungtae; Seungdo Kim, Bruce E. Dale (2009). "Biofuels, Land Use Change, and Greenhouse Gas Emissions: Some Unexplored Variables". pubs.acs.org. doi:10.1021/es802681k. Retrieved November 8, 2011.
  46. ^ fargione, Joseph; Jason Hill, David Tilman, Stephen Polasky, Peter Hawthorne (2008). "Land Clearing and the Biofuel Carbon Debt". sciencemag.org. doi:10.1126/science.1152747. Retrieved November 12, 2011.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דלק_ביולוגי&oldid=13570802"