אליהו אליעזר מישקובסקי
הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי (כונה רבי אֶלֶ'ה; כ"ה בטבת תרע"ז, 19 בינואר 1917 - כ' בטבת תשמ"א, 27 בדצמבר 1980) היה ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ורב היישוב. כתביו נדפסו בספר משנת אליהו.
 | |
| הרב אליהו אליעזר מישקובסקי | |
| לידה |
19 בינואר 1917 כ"ה בטבת ה'תרע"ז |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1980 (בגיל 63) כ' בטבת ה'תשמ"א |
| כינוי | רבי אֶלֶ'ה |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | כפר חסידים בני ברק, ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1980 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | מוסר, גמרא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת כנסת חזקיהו, ורב היישוב כפר חסידים |
| רבותיו |
שמעון שקופ, ברוך בר ליבוביץ |
| תלמידיו | הרב זלמן מנחם קורן, הרב אליעזר בן פורת, הרב מרדכי שטרנברג |
| בני דורו | הרב יצחק הרצוג הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב זלמן סורוצקין, והרב שבתי יגל |
| חיבוריו | משנת אליהו |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד בפולין לרב חזקיהו יוסף מישקובסקי ולבריינה, בתו של רבי יצחק בלאזר. בשנת ה'תרפ"ט, בגיל שתים עשרה, עזב את ביתו והחל ללמוד בישיבת גרודנה, שם היה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב שמעון שקופ. משם עבר לישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, והיה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ. כעבור זמן עבר ללמוד בישיבת מיר.
בשנת תש"א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצליח לעלות עם אביו לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה[1]. בשנת תש"ו (1945) נישא לשושנה, בתם של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים, שנפטר כשנה קודם לכן, ורבקה, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה[2]. בסוף אוגוסט 1945 התארס ונקבע שימלא את מקום אבי ארוסתו כרבה של כפר חסידים[3]. חתונתו של הרב מישקובסקי נערכה בדצמבר 1945 בכפר חסידים והייתה גם טקס הכתרתו כרב היישוב, והשתתפו בה חשובי הרבנים בארץ ישראל באותה תקופה, ובהם הרבנים הראשיים יצחק הרצוג ובן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב זלמן סורוצקין, הרב ראובן כץ והרב שבתי יגל[4]. במשך למעלה משלושים שנה הוא כיהן כרב היישוב וכמנהיגו הרוחני. בשנת 1963 מונה גם לרב של רכסים[5].
בשנת ה'תשט"ו (1955) העתיקה ישיבת כנסת חזקיהו את משכנה מזכרון יעקב לכפר חסידים. בעקבות פטירתו הפתאומית של גיסו, מייסד וראש הישיבה הראשון הרב נח שימנוביץ, התמנה הרב מישקובסקי תחתיו לראש הישיבה. במשך עשרות שנים הייתה הישיבה אחת הישיבות המרכזיות בישראל, ורבים מתלמידיה היו בוגרי ישיבות תיכוניות. הרב מישקובסקי עמד בראשות הישיבה במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, עד פטירתו בשנת ה'תשמ"א (1980).
בשנת ה'תש"ך (1960) חלה הרב מישקובסקי אנושות ונעדר מן הישיבה למשך מספר חודשים. בתקופת החגים הבריא ובחודש חשוון תשכ"א שב לישיבה. כסגולה נוסף לו השם 'רפאל', אותו נשא עד מותו. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
הרב מישקובסקי נודע בישיבה בכינויו "הרב", ולאחר מותו נקרא ברכסים רחוב על שמו: "דרך הרב".
משפחתו
עריכהאחיו חיים אריה מישקובסקי היה בעלה של המשוררת זלדה.
אחיו דוד מישקובסקי ניהל את ישיבת כנסת חזקיהו עד לפטירתו בשנת תשס"ו.
אחיו שלמה מישקובסקי בעל משרד רואי חשבון בחיפה (אביו של הרב חזקיהו מישקובסקי משגיח ישיבת אורחות תורה).
גיסיו הם הרב שלמה נח קרול, שהיה רב המושב חמד, הרב יעקב ניסן רוזנטל אב"ד חיפה, הרב יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון.
חתניו הם הרב דוד יצחק מן, ראש ישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים, עד לפטירתו בשנת תשע"ב. הרב יעקב מאיר זוננפלד, הרב האשכנזי של היישוב רכסים. בתו טובה הייתה נשואה לרב שלמה כץ, ראש ישיבת חברון (נפטרה בשנת תשס"ג, בגיל 49). בנו מרדכי שמואל מישקובסקי נפטר בשנת תשמ"ח בגיל 42, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בנו השני הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי חי בירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הכתרת הרב מישקובסקי לרבה של רכסים, מעריב, 21 במרץ 1963
יסודות בדיני ממונות מהרב אליהו אליעזר מישקובסקי נכתב ע"י תלמידו הרב צבי ענבל, מתוך 'תורת הבית' ירושלים תשפ"ד
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 3
- ^ מצבתה באתר "עדה המצבה"(הקישור אינו פעיל)
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 4 בספטמבר 1945
- ^ כפר חסידים חוגג את הכתרת רבו ונישואיו, הצופה, 13 בדצמבר 1945
- ^ הרב מישקובסקי נבחר לרבה של עיירת העולים רכסים, הצופה, 21 במרץ 1963