ג'אנגו ללא מעצורים

ג'אנגו ללא מעצורים (באנגלית: Django Unchained) הוא מערבון שנכתב ובוים על ידי קוונטין טרנטינו, אשר יצא לאקרנים בארצות הברית ב-25 בדצמבר 2012. עלילת הסרט מתרחשת בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית, ומציגה בצורה בוטה וגרפית את היחס האלים במדינות דרום ארצות הברית כלפי העבדים השחורים. במרכז הסרט מתוארת מערכת היחסים בין ג'אנגו, עבד שחור משוחרר, לבין ד"ר קינג שולץ, צייד ראשים לבן ממוצא גרמני. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר, גלובוס הזהב ובאפט"א. בשלושת הטקסים זכה הסרט באותן קטגוריות: התסריט הטוב ביותר (טרנטינו), ושחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטוף ואלץ).

ג'אנגו ללא מעצורים
Django Unchained

כרזת הסרט בישראל
בימוי	קוונטין טרנטינו
הופק בידי	סטייסי שר, רג'ינלד הודלין, פילאר סאבון
תסריט	קוונטין טרנטינו
עריכה	פרד רסקין
שחקנים ראשיים	ג'יימי פוקס כריסטוף ואלץ לאונרדו דיקפריו סמואל ל. ג'קסון וולטון גוגינס קרי וושינגטון דניס כריסטופר דון ג'ונסון
מוזיקה	מגוון אמנים
צילום	רוברט ריצ'רדסון
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	אולפני קולומביה The Weinstein Company
חברה מפיצה	סרטי קולומביה The Weinstein Company
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	25 בדצמבר 2012
משך הקרנה	165 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	Blaxploitation, מערבון, סרט דרמה
מקום התרחשות	טקסס, טנסי
תקופת התרחשות	1858
תקציב	100 מיליון דולר
הכנסות	425.4 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	djangounchained
פרסים	2 פרסי אוסקר 2 פרסי גלובוס הזהב 2 פרסי באפט"א
www.unchainedmovie.com
דף הסרט ב־IMDb

עלילת הסרט

עיקר עלילת הסרט מתרחשת כשנתיים לפני מלחמת האזרחים האמריקנית בדרום ארצות הברית. ג'אנגו (ג'יימי פוקס) הוא עבד שחור, שמובל יחד עם עוד עבדים אחרים בעודם יחפים וללא חולצות בשממה של ארצות הברית. בעת שמובילים אותו לבעליו החדשים, נתקלת השיירה בצייד הראשים הגרמני ד"ר קינג שולץ (כריסטוף ואלץ), ההורג לפרנסתו פושעים נמלטים. שולץ רודף אחר האחים בריטל הרצחניים, ומאחר שאינו יודע כיצד הם נראים, הוא מחפש את האדם האחרון שראה אותם - ג'אנגו. שולץ מציע לשלם לשני האחים שמובילים את השיירה (אייס ודיקי) עבור ג'אנגו, אך מתפתח עימות ובו שולץ הורג את אחד מסוחרי העבדים, ואת השני מותיר ירוי לכוד מתחת לסוסו, ולבסוף (לאחר עזיבת שולץ עם ג'אנגו) לחסדיהם של שאר העבדים. הוא לוקח את ג'אנגו איתו ומבטיח לשחררו לאחר שילכדו את האחים בריטל, חיים או מתים.

ג'אנגו ושולץ מגיעים לאחוזתו של ספנסר "ביג דדי" בנט (דון ג'ונסון) ומציעים לו מחיר גבוה במיוחד עבור אחד מעבדיו. בזמן ששולץ ובנט נכנסים לבית, לפי בקשתו של שולץ, ג'אנגו מובל ברחבי אחוזתו של בנט להתרשם ממנה. בעת סיורו הוא מזהה את האחים בריטל והורג שנים מהם. את השלישי הורג שולץ שממהר לאזור. בנט ואנשיו מגיעים אף הם, עצבניים ונושאים רובים, אולם שולץ מדגיש בפניהם שהוא צייד ראשים של פושעים נמלטים, ולפיכך הוא וג'אנגו הם למעשה נציגי החוק, ולכן אסור לפגוע בהם. בלית ברירה, בנט מאפשר להם לקחת את הגופות של הפושעים, ומורה להם להסתלק מאדמותיו.

בלילה של אותו היום, בנט מוביל כ-30 אנשים רכובים על סוסים וחובשים ברדסים לבנים המזכירים את הקו קלוקס קלאן לנקום בשולץ וג'אנגו, אך נקלעים לוויכוח מטופש ביניהם בנוגע לברדסים המקשים עליהם לראות, ובסופו של דבר נפגעים מדינמיט שהטמינו בקרונם שולץ וג'אנגו, אשר יורה בעצמו מן המארב בבנט ברובה, בפעם הראשונה בחייו.

לאחר הצלחתם במשימה, שולץ עומד במילתו, ומשחרר את ג'אנגו, אולם מציע לאחרון הצעה במסגרתה יעזור לו לשחרר את רעייתו ברומהילדה, המוחזקת כשפחה באחוזה במיסיסיפי, אם יהיה מוכן להישאר איתו בזמן החורף ולתפוס פושעים נוספים. בהמשך ג'אנגו, אשר רכש כישורי צליפה מרשימים, מחסל מן המארב את הפושע המבוקש סמיטי באקול, עליו מוצע פרס של 7,000 דולר, אף שהאחרון נמצא ליד בנו בשדה, ולאחר מכן גם את שלושת אנשי חבורתו, המבוקשים אף הם. שולץ מעניק לו את מודעת ה"מבוקש" של באקול, באומרו שזה סימן למזל לשמור את המודעה של הפושע הראשון שהוא תפס.

עם תום החורף, ג'אנגו ושולץ יוצאים לחפש את ברומהילדה. החיפוש של ג'אנגו ושולץ מוביל אותם לקלווין קנדי (לאונרדו דיקפריו), הבעלים של אחוזת "קנדילנד". הם פוגשים את קנדי בזמן שהוא צופה בהיאבקות מנדינגו, בה עבדים נלחמים אחד בשני עד מוות לשעשוע בעליהם. שולץ וג'אנגו מציגים עצמם כסוחרי לוחמי מנדינגו, ומציעים לקנדי סכום מופרז של 12,000 דולר (שווה ערך לכחצי מיליון דולרים היום), עבור מתאבק מנדינגו טוב. קנדי מסוקרן וניאות להזמין את השניים לאחוזתו. במהלך ההליכה מצליח שולץ לוודא כי ברומהילדה אכן נמצאת באחוזה.

עם ההגעה לאחוזה, החלפת מבטים בין ג'אנגו לבין השפחה ברומהילדה, מעוררת את חשדו של סטיבן (סמואל ל. ג'קסון), עבדו הנאמן של קנדי. סטיבן חולק את חשדותיו עם אדונו, בסצנה שמבהירה שלמעשה סטיבן הוא זה ששולט בקנדי ולא ההפך. קנדי הנסער חוזר לשולחן הארוחה וחושף שהוא יודע את האמת, תוך איומים על ג'אנגו ושולץ. תחת איומיו של קנדי, ג'אנגו ושולץ רוכשים את ברומהילדה במחיר מופקע, ומקבלים את שטר המכירה שלה. כאשר קנדי מתעקש לחייב את שולץ ללחוץ את ידו כדי לחתום את העסקה סופית, המצב מתדרדר לקרב יריות, במהלכו נהרגים שולץ, קנדי ורבים נוספים מבני הבית. לאחר קרב ממושך, ג'אנגו נלכד, ובעצתו של סטיבן, מוחלט שהוא יימכר לחברת כריה אכזרית, שם יעבוד עד מוות.

בזמן הנסיעה של ג'אנגו ועבדים נוספים שמוגלים מאחוזת קנדילנד למכרות, משכנע ג'אנגו את מוביליו לשחרר אותו, תוך שהוא גורם להם להאמין שבאחוזת קנדילנד מסתתרים חבורת סמיטי באקול, אותה ג'אנגו מנסה לצוד. עם שחרורו ג'אנגו הורג את המובילים, משחרר את העבדים שנסע עימם וחוזר לקנדילנד כדי לשחרר את ברומהילדה. עם הגיעו לקנדילנד, ג'אנגו הורג את הלבנים שנותרו בחיים ואת סטיבן, ומשחרר את אשתו ברומהילדה. שניהם רוכבים אל עבר האופק כשברקע אחוזת קנדילנד מתפוצצת ונשרפת.

ניתוח

לעומת סרטיו הקודמים של טרנטינו, המבנה של הסרט הוא ליניארי והוא מחולק לשלוש מערכות, כפי שעושים בקולנוע ההוליוודי.

המערכה הראשונה - שולץ משחרר את ג'נגו והצופים רואים את המטמורפוזה שעובר ג'אנגו - מעבד שחור לצייד ראשים תחת הדרכתו של ד"ר שולץ. המערכה השנייה - מכניסתו של קלווין קנדי לעלילת הסרט ועד מותו. פה למעשה מתרחשת תפנית אצל ד"ר שולץ. כמו הצופה המודרני, הנאור - ד"ר שולץ האירופי המנומס יוצא למסע בתוך נבכיה האפלים של אמריקה טרום מלחמת האזרחים. האירועים להם הוא עד, בעיקר ההתייחסות הסדיסטית של קלווין לנתיניו העבדים, מזעזעים אותו, אפילו כצייד ראשים. זעזוע זה מוביל לאירוע המכונן בסוף המערכה השנייה: ד"ר שולץ מעדיף למות מאשר ללחוץ את ידו של קלווין קנדי. במערכה השלישית - ג'אנגו נותר לבדו וכעת מגיע למעשה לסיפור העיקרי - הנקמה שלו.

שולץ אומר לג'נגו בתחילת הסרט, כשהוא מלמד אותו את רזי מקצועו - יש "דמות" שהוא אמור לשחק, דמות שהוא אמור לשמור עליה עד שישיג את האיש שהוא מחפש. אבל במהלך המערכה השנייה של הסרט, שולץ שובר אותה – לעומת ג'אנגו ששומר אותה לכל אורך הדרך. אפשר להבחין בכך בסצנה שבה קנדי מנסר גולגולת ונואם אודות נחיתותו של האדם השחור. ד"ר שולץ נראה מבועת, ואילו ג'אנגו שומר על קור רוח. במובן מסוים, תפקידו של ד"ר שולץ בסרט הוא לחנוך את ג'אנגו, ללמד אותו להיות אדם חופשי ולדאוג לעצמו. כאשר תפקיד זה מסתיים, שולץ נהרג.

עוד דמות שזכתה ליחס וביקורת מיוחדת היא סטיבן (סמואל ל. ג'קסון), עבדו הזקן והשפוט של קלווין קנדי. סטיבן, על אף היותו שחור, נוהג בגזענות כלפי העבדים השחורים, מרבה לקלל, ללעוג, להפחיד, להשפיל אותם ולאיים עליהם כדי למצוא חן בעיני אדוניו קנדי ושאר האנשים הלבנים. סמואל ג'קסון נבחר בכוונה לגלם דמות זו הנוגדת את אישיותו הפוליטית שכן ג'קסון היה פעיל בתנועה לזכויות האזרח ואף בתנועה קיצונית יותר - הפנתרים השחורים. דמות זאת מביעה מחאה (לדברי ג'קסון) כנגד שחורים המוכרים את זהותם ואת גזעם על מנת להתחנף לאנשים לבנים. בסוף הסרט ג'אנגו יורה בברכיו של סטיבן ומשאיר אותו למות לאחר שהוא מפוצץ את קנדילנד.

צוות שחקנים

מהפינה העליונה השמאלית (עם סיבוב השעון): ג'יימי פוקס, כריסטוף ואלץ, סמואל ל. ג'קסון וקרי וושינגטון. חלק מצוות השחקנים בהקרנת הבכורה של הסרט בפאריס, ינואר 2013

• ג'יימי פוקס - ג'אנגו פרימן, עבד לשעבר אשר יוצא לשחרר את אשתו.
• כריסטוף ואלץ - ד"ר קינג שולץ, רופא שיניים וצייד ראשים. משחרר את ג'אנגו מעבדות.
• לאונרדו דיקפריו - קלווין קנדי, איש כריזמטי, אכזר, גזען וסדיסט. הבעלים של "קנדילנד", שם מוחזקת אשתו של ג'אנגו.
• סמואל ל. ג'קסון - סטיבן, עבד ויד ימינו של קלווין קנדי.
• קרי וושינגטון - ברומהילדה, אשתו של ג'אנגו, מוחזקת כשפחה בקנדילנד.
• וולטון גוגינס - בילי קראש, מאמן עבדים שחורים ב"קנדילנד" לקראת קרבות מוות.
• דניס כריסטופר - לאוניד מוגוי, עורך דינו של קלווין קנדי.
• דון ג'ונסון - ספנסר "ביג דדי" בנט, בעל אחוזת העבדים.
• ג'יימס רימר - אייס ספיק, פושע המחזיק את ג'אנגו כאסיר.
• ג'ונה היל - אחד מהפושטים של ספנסר "ביג דדי" בנט.

פיתוח

עוד ב-2007 טרנטינו החל לדבר על ג'אנגו ללא מעצורים, בריאיון עם הדיילי טלגרף דיבר על הרעיון של מערבון ספגטי, "אני רוצה לעשות סרט על העבר הנוראי של אמריקה עם העבדות אבל לעשות את זה כמו מערבוני ספגטי".

ב-2 במאי 2011 אושר שהכותרת של הסרט תהיה Django Unchained ויציג את נקמתו של עבד לשעבר במעביד. טרנטינו סיים את התסריט ב-26 באפריל 2011. צילומי הסרט החלו ב-27 בינואר 2012 והסתיימו ביוני 2012.

ביקורות

הסרט התקבל בביקורות חיוביות והיה מועמד לחמישה פרסי אוסקר, מתוכן זכה בשתי קטגוריות, התסריט הטוב ביותר ושחקן המשנה כריסטוף וולץ. באתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל ביקורות חיוביות ברובן עם 88% ביקורות חיוביות מתוך 209 מבקרים. ביקורות הגולשים אף נתנו לסרט ציון גבוה יותר של 94%. ב-IMDb, הסרט קיבל ציון של 8.5 מתוך 10, בממוצע מלמעלה מ-800,000 גולשים. רוב הביקורות, החמיאו על הסגנון של הסרט והתסריט השנון של טרנטינו, כמו גם על הפסקול. מבקרים כגון רוג'ר איברט, אמרו שמדובר באחד מהסרטים הטובים של השנה.

בראיון למגזין "וייב" ביקר הבמאי ספייק לי את הסרט ואמר "העבדות באמריקה לא הייתה מערבון ספגטי של סרג'יו ליאונה, היא הייתה שואה".

באפריל 2013, מספר סצנות בסרט נערכו מחדש, כדי להתאים לצנזורה הסינית. אך הקרנות הבכורה בסין בוטלו במפתיע ברגע האחרון.

מוזיקה

המוזיקה והפסקול של הסרט מנו מגוון אמנים ושירים משנות ה-60 וה-70 וקומץ נעימות של אניו מוריקונה - מלחין וכותב מוזיקה גדול של סרטי מערבונים.

ג'אנגו ללא מעצורים: פסקול הסרט המקורי

1. "Winged" James Russo (Dialogue) 0:09
2. "Django" (from Django) Rocky Roberts & Luis Bacalov 2:53
3. "The Braying Mule" (from Two Mules for Sister Sara) Ennio Morricone 2:33
4. "In That Case Django, After You..." Christoph Waltz & Jamie Foxx (Dialogue) 0:38
5. "His Name Was King" (from Lo Chiamavano King) Luis Bacalov & Edda Dell'Orso 1:58
6. "Freedom" Anthony Hamilton & Elayna Boynton 3:56
7. "Five-Thousand-Dollar Nigga's and Gummy Mouth Bitches" Don Johnson & Christoph Waltz (Dialogue) 0:56
8. "La Corsa (2nd Version)" (from Django) Luis Bacalov 2:18
9. "Sneaky Schultz and the Demise of Sharp" Don Stroud (Dialogue) 0:34
10. "I Got a Name" (from The Last American Hero) Jim Croce 3:15
11. "I Giorni Dell'ira (Days of Anger)" (from Day of Anger) Riz Ortolani 3:05
12. "100 Black Coffins" Rick Ross 3:43
13. "Nicaragua" (from Under Fire) Jerry Goldsmith featuring Pat Metheny 3:29
14. "Hildi's Hot Box" Samuel L. Jackson & Leonardo DiCaprio (Dialogue) 1:16
15. "Sister Sara's Theme" (from Two Mules for Sister Sara) Ennio Morricone 1:26
16. "Ancora Qui" Ennio Morricone & Elisa 5:08
17. "Unchained (The Payback/Untouchable)" James Brown & 2Pac (Jamie Foxx, Christoph Waltz & James Remar Dialogue) 2:51
18. "Who Did That to You?" John Legend 3:48
19. "Too Old to Die Young" Brother Dege 3:43
20. "Stephen the Poker Player" Samuel L. Jackson (Dialogue) 1:02
21. "Un Monumento" (from The Hellbenders) Ennio Morricone 2:30
22. "Six Shots Two Guns" Samuel L. Jackson & Jamie Foxx (Dialogue) 0:05
23. "Trinity (Titoli)" (from They Call Me Trinity) Annibale E I Cantori Moderni 3:03
24. "Ode to Django (The D Is Silent)" RZA 4:58

לקריאה נוספת

• צחי כהן, לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו, הוצאת כרמל, 2021, הפרק "מצוקותיו הארציות של הגיבור", עמ' 68–72.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'אנגו ללא מעצורים
• "ג'אנגו ללא מעצורים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר נטפליקס
• "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר AllMovie (באנגלית)
• "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר Metacritic (באנגלית)
• "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר אידיבי
• "ג'אנגו ללא מעצורים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• האתר הרשמי של "ג'אנגו ללא מעצורים"
• חוגגים את "ג'אנגו ללא מעצורים" של טרנטינו, באתר וואלה, 13 בינואר 2013
• אורי קליין, “ג’אנגו ללא מעצורים”: מה קורה לקריירה של טרנטינו, באתר הארץ, 27 בינואר 2013
• שרון מולדאבי, ‏הסרט החדש של טרנטינו: לראשונה פסקול עם מוזיקה מקורית, באתר גלובס, 6 בינואר 2013
• אבנר שביט‏, "ג'אנגו ללא מעצורים": קוונטין טרנטינו עושה היסטוריה, באתר וואלה, 18 בינואר 2013
• איתן גפני, טרנטינו חסר פרופורציה ומעצורים: ביקורת על "ג'אנגו ללא מעצורים", באתר "רוזבאד", 18 בינואר 2013
• ארז דבורה, "ג'אנגו ללא מעצורים": טרנטינו לא יודע מתי לעצור, באתר ynet, 18 בינואר 2013
• אור סיגולי, עכבר העיר, "ג'אנגו ללא מעצורים": כל הטוב, הרע והמכוער בקולנוע של טרנטינו, באתר הארץ, 17 בינואר 2013
• יעל שוב, ביקורת על "ג'אנגו ללא מעצורים"(הקישור אינו פעיל), באתר Time Out תל אביב, 24 בינואר 2013
• אילנה הרסטון-לוטן, סובלימציה של גזענות ללא מעצורים, באתר הגדה השמאלית, 26 בינואר 2013
• נירית בן-ארי, טרנטינו בעצם גזען, באתר הארץ, 23 בפברואר 2013