העתק (הכפלה)
העתק הוא יצירה שאינה מקורית, אך משקפת בנאמנות ניכרת את היצירה המקורית. מכונת צילום היא מכשיר נפוץ ליצירת העתק של מסמך נייר.
העתקים של מסמכי נייר
עריכהליצירת העתק של מסמך נייר משמשות טכניקות אחדות:
- ליצירה סימולטנית של מקור והעתק של מסמך הנכתב בכתב יד או במכונת כתיבה משמש נייר פחם. את נייר הפחם שמים בין הדף עליו נכתב המקור ובין הדף המשמש להעתק. לחץ הכתיבה בדף המקור מביא להעתק הנכתב, באמצעות נייר הפחם, אל ההעתק. עם המעבר מכתיבה במכונת כתיבה לכתיבה במעבד תמלילים בוטל הצורך בטכניקה זו, אך היא עדיין משמשת, למשל בפנקס קבלות, שבו מקבל התשלום כותב קבלה למשלם, והעותק נשמר אצלו לשם ניהול חשבונותיו.
- מכונת צילום מאפשרת יצירה מהירה של העתק (או העתקים רבים) של דף נייר. מכונות הצילום הנפוצות יוצרות העתק בשחור-לבן, תוך נאמנות גבוהה למקור כאשר המקור אף הוא שחור-לבן, אך כאשר המקור צבעוני, מוחלפים הצבעים בגוני אפור. מכונת צילום צבעונית יוצרת העתק נאמן למקור גם למקור צבעוני. בעת יצירת ההעתק מאפשרת המכונה להגדילו או להקטינו, ולשנות מעט את גווניו.
- מכשיר פקס מאפשר משלוח אלקטרוני של העתק של מסמך נייר למקבל מרוחק.
- סורק ומדפסת מאפשרים אף הם יצירה נוחה של העתקים של דף נייר. הסורק יוצר ממסמך המקור קובץ תמונה, שאותו ניתן להדפיס במדפסת לשם יצירת העתק שלו. טכניקה זו מאפשרת גם משלוח של קובץ התמונה בדואר אלקטרוני, לשם יצירת העתק אצל מקבל מרוחק.
עד להמצאת הדפוס הדרך המקובלת ליצירת עותקים נוספים של יצירה כתובה לשם הפצתה הייתה העתקתה בכתב יד. בטכניקה זו ההעתק לא היה בהכרח זהה למקור, אם משום שהמעתיק שינה בכוונה תחילה את ההעתק שיצר, ואם מחמת טעות בהעתקה. העתקה בכתב יד מקובלת גם בימינו, בעבודתו של סופר סת"ם.
גם בטכניקות ההעתקה המודרניות שהוצגו לעיל, ההעתק אינו זהה לחלוטין למקור, כשגודל ההבדל בין ההעתק למקור תלוי באיכותו של ציוד ההעתקה. בהעתקה של קובץ דיגיטלי, ההעתק זהה לחלוטין למקור.
העתקים של יצירות אמנות
עריכהציורים מפורסמים זוכים ליצירת העתקים שלהם. יצירת ההעתק משמשת תלמידי אמנות כתרגול בטכניקת הציור, והיא מאפשרת הצגת ההעתק במקומות נוספים, למען אלה המתקשים להטריח עצמם למוזיאון שבו מוצג הציור המקורי. לעיתים ההעתק הוא זיוף, כלומר הוא מוצג כאילו הוא התמונה המקורית.
גם לפסלים מפורסמים נוצרו העתקים. דוגמה בולטת לכך היא ההעתקים של פסל החירות.
העתק של אובייקט תלת-ממדי
עריכהיצירת העתק של אובייקט תלת-ממדי אינה פשוטה כיצירת העתק של מסמך נייר. מכונה נפוצה ליצירת העתק של אובייקט תלת-ממדי היא מכונה לשכפול מפתחות, היוצרת תוך דקות מעטות העתק של מפתח הניתן לה.
לעיתים רחוקות נוצר מבנה שהוא העתק של מבנה נודע. דוגמה לכך הוא בניין 770 שבכפר חב"ד, שהוא העתק של מרכז חב"ד העולמי - 770 שבברוקלין.
העתק של אובייקט במחשב
עריכהבתוכנות רבות קיימת פונקציה של "העתק והדבק", המאפשרת למשתמש להעתיק אובייקט (טקסט, קובץ, תמונה וכדומה) מהמקום שבו הוא נמצא במחשב למקום אחר, וכך ליצור עותק נוסף שלו.
שיתוף קבצים הוא טכניקה המאפשרת העתקה של קבצים בין מחשבים המחוברים באמצעות רשת מחשבים (ובפרט האינטרנט).
קבילותו של העתק כראיה
עריכהפעמים רבות נדרש אדם להציג מסמך, כגון תעודת לידה, בפני גורמים שונים. כאשר מסירת המסמך המקורי אינה אפשרית, משום שבעל המסמך יידרש להציגו גם בפני גורמים נוספים, נהוגות שתי דרכים ליצירת העתק שניתן לסמוך עליו:
- התייצבות של בעל המסמך המקורי בפני פקיד של הגורם הדורש את המסמך, כך שהפקיד יוצר לצרכיו העתק של המסמך המקורי המוצג בפניו, ומאשר שהעתק זה נאמן למקור.
- התייצבות של בעל המסמך המקורי בפני נוטריון, היוצר העתק של המסמך ומאשר בחתימתו שהעתק זה נאמן למקור.
בדיני הראיות נקבעו תנאים לקבילותו של העתק כראיה.[1]
זכויות יוצרים
עריכהדיני זכויות יוצרים מעניקים ליוצרה של יצירה מקורית גם את הזכות הבלעדית להעתקתה. בהתאם לכך, כל זמן שיצירה מוגנת, אין ליצור העתק ממנה אלא ברשותו של בעל זכויות היוצרים, למעט חריגים המנויים בחוק, ובהם:
- שימוש הוגן: יצירת העתק לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
- יצירת העתק של קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות (סעיף 3ג לפקודת זכויות יוצרים).
- העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי או תחזוקה של עותק מורשה (סעיף 24 לחוק זכויות יוצרים).
העתקה כעבירת משמעת
עריכהבבתי ספר תלמידים נדרשים להכנה עצמאית של שיעורי בית, ונאסרת העתקה שלהם. במבחן, שנערך בבית ספר או במסגרת אחרת, העתקה היא עברת משמעת חמורה, שעלולה להביא לפסילת המבחן ואף להעמדה לדין משמעתי. למניעת העתקה במבחן ננקטים אמצעים שונים, כגון שמירת מרחק בין נבחנים והשגחה קפדנית. בעבודה המוגשת כמסמך של מעבד תמלילים ניתן להיעזר בתוכנה לאיתור עותק דומה בקרב עבודות של תלמידים אחרים או באינטרנט.[2]
הערות שוליים
עריכה- ^ תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש״ל–1969, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
גד אופנהיימר, ארכיב של מסמכים סרוקים, באתר של גד אופנהיימר, עו"ד ונוטריון - ^ סיון טולדו, העתקות וטיפול בהן, בלוג "החיים באקדמיה", 11 במאי 2009