סמרקנד

סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה. העיר שוכנת בעמק הנהר זראפשאן, כ-260 ק"מ דרום-מערבית לבירה טשקנט ובקרבת הגבול עם טג'יקיסטן. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 התגוררו בסמרקנד 572,835 בני אדם, רובם אוזבקים.

סמרקנד
Samarqand

סמל סמרקנד סמל סמרקנד
מראה כללי של העיר
מדינה
מחוז	מחוז סמרקנד
שפה רשמית	אוזבקית
שטח	110.6 קמ"ר
גובה	702 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	572,835 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	5,179 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	39°39′15″N 66°57′35″E
אזור זמן	UTC +5
http://www.samshahar.uz
אתר מורשת עולמית
סמרקנד - מפגש תרבויות האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2001, לפי קריטריונים 1, 2, 4 שטח האתר 108 קמ"ר
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אוזבקיסטן מוגדלת)   טשקנט אנדיז'ן פרגנה קרשי נוקוס דז'יזק בוכרה אפגניסטן טורקמניסטן איראן קזחסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן סמרקנד (למפת אוזבקיסטן רגילה)   טשקנט אנדיז'ן פרגנה קרשי נוקוס דז'יזק בוכרה אפגניסטן טורקמניסטן איראן קזחסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן סמרקנד tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

העיר הייתה בעבר בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה של אוזבקיסטן במסגרת ברית המועצות. כיום היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באוזבקיסטן העצמאית.

היסטוריה

מסגד ביבי ח'אנום

העיר הייתה תחנה בסעיף צפוני של דרך המשי בה הובילו סחורות שונות מסין למזרח התיכון ולאירופה.

בשנת 329 לפני הספירה כבש אלכסנדר מוקדון את העיר. במהלך הכיבוש נגרם נזק לעיר, אך היא התאוששה במהירות ותחת ההשפעה ההלנית החדשה פרחה העיר והתפתחה. אומצו טכניקות בנייה חדשות. מרכיבים מהתרבות היוונית קלאסית השפיעו על האומנים המקומיים.

סמרקנד נכבשה על ידי הפרסים בסביבות שנת 260 לספירה. החל מהמאה השביעית לספירה הייתה העיר תחת שלטון מוסלמי. ובתקופה זו הפכה למרכז מסחרי גדול. בראשית תקופת השלטון המוסלמי הייתה בסמרקנד קהילה דתית מגוונת והיו בה מאמינים מדתות שונות כולל בודהיזם, זורואסטריות, הינדואיזם, מניכאיזם, יהדות ונצרות. עם זאת, לאחר זמן מה, הפכה האסלאם לדת הדומיננטית בסמרקנד, לאחר שמרבית האוכלוסייה המירה את דתה.

העיר נכבשה ונהרסה על ידי הצבא המונגולי בראשות ג'ינגיס חאן בשנת 1220, ובהמשך הייתה חלק מח'אנות צ'אגאטאי עד 1370. בשנה זו, נבנתה העיר מחדש על ידי טימור לנג, אשר השיב אותה לגדולתה, והפך אותה לבירת האימפריה הטימורית שהשתרעה מהודו וגבול סין ועד טורקיה. בשנת 1404 הורה טימור לנג על בניית מאוזוליאום לנכדו מוחמד סולטאן. בחורף 1405 מת האמיר טימור שהכין לעצמו אחוזת קבר בעיר מולדתו שחריסבאז, אולם מעברי ההרים לשם היו מושלגים והאמיר נקבר לצד נכדו במקום ששמו הוסב ל"גור-י אמיר" - "קברו של האמיר". עוד לפני מאוזולאום זה הפך למקום הקבורה של טימור, שני בניו ושני נכדיו.

לאחר מותו של טימור לנג הפך נכדו, אולוג בג בשנת 1409, למושל מטעם השאח ושלט בעיר 40 שנה. בתקופת שלטונו נבנה מצפה הכוכבים (1428 - 1429) הגדול.

העיר נלקחה על ידי האוזבקים ונשלטה על ידיהם מראשית המאה ה-16 עד עלייתה של ח'אנת בוכרה במקביל לשקיעתה של סמרקנד.

בשנת 1868 נכבשה העיר על ידי רוסיה. הגנרל הרוסי אלכסנדר ק. אברמוב שעמד בראש כוחות הכיבוש הפך למושל העיר מטעם השלטון הרוסי, והעיר הפכה לבירת חבל טורקסטן. לאחר מכן העיר נכבשה על ידי בנו של האמיר מבוכרה, אולם הוחזרה כעבור זמן קצר לאימפריה הרוסית. בשנת 1888 חוברה העיר לרשת מסילות הברזל הטרנס-כספית.

מספר שנים לאחר הקמת ברית המועצות, בשנת 1925, נבחרה העיר לבירת הרפובליקה הסובייטית החדשה אוזבקיסטן, אולם ב-1930 הועברה הבירה לטשקנט. משנת 1991 נכללת העיר במדינת אוזבקיסטן העצמאית והיא אחת מהערים החשובות במדינה ואתר תיירות מוביל בה, כשרבים המבנים בה שהוכרו כנכס לשימור עולמי בחסות אונסק"ו.

אקלים

בעיר שורר אקלים צחיח למחצה. בסמרקנד הקיץ חם ויבש והחורף קפוא וגשום יחסית. יולי ואוגוסט הם החודשים החמים ביותר של השנה עם טמפרטורות שיכולות להגיע עד ל-42 מעלות צלזיוס, וחודשי החורף קרים, עם שיאים של 25 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בממוצע כ-30 ימי שלג בחורף. רוב המשקעים יורדים בחודשים דצמבר עד אפריל.

אתרים מרכזיים

• רגיסטן – ליבה של העיר סמרקנד העתיקה. שימשה ככיכר מרכזית בה התאסף ציבור גדול כדי לקנות ולמכור בשוק סחורות שונות, לשמוע את הודעות המלך, או לחזות בהופעות מוזיקה שונות. שלוש מדרסות גדולות ומפוארות שנבנו במאות 17-15 מקיפות את הכיכר.
• צ'ורסו – שוק מקורה עתיק
• מסגד ביבי ח'אנום – מסגד שנבנה על ידי אשתו המונגולית של טימור לנג.
• גור-י-אמיר (קבר המלך) – בו קבור טימור לנג מייסדה של האימפריה הטימורית, אולוג בג ובני משפחה קרובים.
• שאח-י-זינדה (המלך החי) – בית קברות שהוא גם מקום עלייה לרגל לכל מרכז אסיה, ואתר תיירות מוביל.
• בזאר סיוב – השוק המרכזי בסמרקנד אותו פוקדים תושבי העיר ותיירים.

גלריה

• 
  רחוב ברוני בעיר
• 
  מזרקה בסמרקנד
• 
  לבוש מסורתי בחורף
• 
  קברי שאח י-זינדה
• 
  באסטה ברחוב בסמרקנד
• 
  מוכרי בדים
• 
  כיפת מסגד ביבי חאנום
• 
  ילדים יהודים לומדים
• 
  מדרסת טילה-קארי (אחת משלוש ברגיסטן)

תצלום פנורמי של הרגיסטן: מרכז העיר ההיסטורי של סמקרנד (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם

• יהדות בוכרה
• בוכרית
• אוזבקיסטן

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של סמרקנד
• מפה של העיר
• מ' זובין, יהודי מחוז סמרקנד בשנת 1979, פורסם בפעמים 35, תשמ"ח, עמ' 170–177
• יגאל צור‏, סמרקנד, אוזבקיסטן: העיר המושלמת בעולם, באתר וואלה, 6 במאי 2013
• רונית סבירסקי, סוף העולם מזרחה, אתר PHOTOUR, נובמבר 2018
• סמרקנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סמרקנד (אוזבקיסטן), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערים הגדולות של אוזבקיסטן אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
טשקנט נמנגן
	1	טשקנט	טשקנט	2,956,384	11	תרמז	סורחן דריה	195,655	סמרקנד אנדיז'ן
	2	נמנגן	נמנגן	678,154	12	דז'יזק	דז'יזק	191,620
	3	סמרקנד	סמרקנד	572,835	13	אנגרן	טשקנט	178,517
	4	אנדיז'ן	אנדיז'ן	468,055	14	צ'ירצ'יק	טשקנט	168,032
	5	נוקוס	קאראקלפאקסטן	334,554	15	נבוי	נבוי	155,985
	6	פרגנה	פרגנה	314,449	16	אורגנץ'	חורזם	149,942
	7	קוקנד	פרגנה	303,620	17	שאחריסאבז	קשקדריה	144,773
	8	בוכרה	בוכרה	289,189	18	אלמליק	טשקנט	141,894
	9	קרשי	קשקדריה	288,887	19	בקאבאד	טשקנט	102,012
	10	מרגילן	פרגנה	246,650	20	חיווה	חורזם	96,974