ארמית חדשה – הבדלי גרסאות

ארמית חדשה
מדינות	כורדיסטן, ישראל
כתב	ארמית
משפחה	אפרו אסיאתית;
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־17:19, 11 ביולי 2023

ארמית חדשה הוא כינוי כולל לניבים שונים של ארמית המדוברים בימינו אנו, בעיקר באזור הסהר הפורה, אך גם בקהילות שונות במדינות מערביות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, וגם בישראל.

נהוג לחלק את ניבי הארמית החדשה לארבע קבוצות עיקריות^[1]:

ארמית מערבית חדשה - ניב זה, השריד היחיד של הארמית המערבית, מדובר בשלושה כפרים בסוריה, אשר הידוע ביניהם הוא מעלולה. לניב כמה אלפי דוברים, נוצרים ומוסלמים (זהו הניב הארמי היחיד שדוברים בו מוסלמים).
ארמית חדשה מרכזית (או ארמית חדשה צפון-מערבית) - קבוצת ניבים זו, אשר העיקרי בה הוא ניב טורויו, מדוברת על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הסורית היעקבית באזור טור עבדין בדרום-מזרח טורקיה. מספר הדוברים מוערך בכ-500,000.^[^{דרוש מקור]} השם "טורויו" רווח רק בקהילה האקדמית. הדוברים עצמם מכנים את שפתם "סוראית" או "סוריויו", וליתר דיוק: "לְשָׁאנָא סוּרֲיֹויֹו" או "לִשַׁאנַא סורַיַּאיַא", כולם גלגולים של המלה "סורית".
ארמית חדשה צפון-מזרחית - זוהי קבוצת ניבים המדוברת בעיקר בצפון עיראק, באזרבייג'ן האיראנית, ובמידה מועטה יותר בדרום מזרח טורקיה. רוב הדוברים הם נוצרים המכנים את שפתם "סורֶת" (מ"סורית"), אך ישנם גם יהודים (למשל יהודי צפון מערב איראן, וכן יהודי כורדיסטן, כיום מרביתם בישראל) שדוברים ניב מקבוצה זו, כדוגמת קבוצת נאש דידן. מספר הדוברים מוערך בכחצי מיליון. דוברים רבים עזבו את ארצותיהם המקוריות וחיים כיום במדינות המערב. דוברי השפה בישראל מכנים אותה לרוב "כורדית" או "כורדית יהודית", אך אין לבלבל בינה לבין השפה הכורדית המדוברת בפי הכורדים המוסלמים. הניב היהודי תועד בישראל החל משנות ה-50.^[2]
מנדעית חדשה - ניב זה, הרובד המודרני של הלשון המנדעית מדובר על ידי המנדעים, אשר חיים באופן מסורתי בדרום עיראק ומחוז ח'וזיסטאן באיראן. רבים מהם עזבו את ארצות מוצאם וחיים כיום בארצות הברית. אי לכך, מרבית המנדעים אינם דוברים את שפתם ומספר דוברי המנדעית החדשה מוערך בכמה מאות לכל היותר.

על אף שהארמית היא שפה בעלת עומק היסטורי נרחב, התיעוד הכתוב של הארמית החדשה אינו רב, כיוון שניבים אלו נתפסו על פי רוב כניבים מדוברים ללא יוקרה של שפה כתובה (בדומה לניבי הערבית המדוברת). רק בעת החדשה החל תיעוד בלשני של ניבים אלו ונאספו סיפורים מפי דוברים. עם זאת, קיימים כמה כתבי יד של טקסטים דתיים בניבים אלו, כדוגמת מדרשים יהודים בני המאה ה-17 מן העיר נרווה בעיראק^[3].

יש המכנים את ניבי הארמית החדשה (ובפרט הארמית החדשה הצפון-מזרחית) "סורית חדשה", כאילו היו גלגול ישיר של השפה הסורית הקדומה, אך שם זה אינו מדויק מבחינה בלשנית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמית חדשה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Bruno Poizat, Manuel de Soureth: Initiation à l'araméen d'aujourd'hui, parlé et écrit, Geuthner, 2008
^ יוסף יואל ריבלין, שירת יהודי התרגום, מוסד ביאליק, 1959
^ יונה צבר, מדרשים בארמית יהודי כורדיסטאן, האקדמיה הלאומית למדעים, תשמ"ה

[1] Bruno Poizat, Manuel de Soureth: Initiation à l'araméen d'aujourd'hui, parlé et écrit, Geuthner, 2008

[2] יוסף יואל ריבלין, שירת יהודי התרגום, מוסד ביאליק, 1959

[3] יונה צבר, מדרשים בארמית יהודי כורדיסטאן, האקדמיה הלאומית למדעים, תשמ"ה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{שפה
+| שם = ארמית חדשה
+| מדינות = {{דגל|כורדיסטן||+}}, {{דגל|ישראל||+}}
+| אזורים =
+| דוברים =
+| שפת אם =
+| כתב = [[ארמית]]
+| משפחה = [[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]{{ש}}
+| לאום =
+| מוסד =
+}}
 '''ארמית חדשה''' הוא כינוי כולל ל[[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] שונים של [[ארמית]] המדוברים בימינו אנו, בעיקר באזור [[הסהר הפורה]], אך גם בקהילות שונות במדינות מערביות, בעיקר ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], וגם ב[[ישראל]].
-נהוג לחלק את ניבי הארמית החדשה לארבע קבוצות עיקריות{{הערה|1=Bruno Poizat, Manuel De Soureth: Initiation À L'araméen D'aujourd'hui Parlé et Écrit, Paris: Geuthner (2008)&lrm;}}:
+נהוג לחלק את ניבי הארמית החדשה לארבע קבוצות עיקריות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Bruno Poizat|שם = Manuel de Soureth: Initiation à l'araméen d'aujourd'hui, parlé et écrit|מו"ל = Geuthner|שנת הוצאה = 2008}}}}:
-* [[ארמית מערבית חדשה|ארמית חדשה מערבית]] - ניב זה, השריד היחיד של הארמית המערבית, מדובר בשלושה כפרים ב[[סוריה]], אשר הידוע ביניהם הוא [[מעלולה]]. לניב כמה אלפי דוברים, נוצרים ומוסלמים (זהו הניב הארמי היחיד שדוברים בו מוסלמים).
+* [[ארמית מערבית חדשה]] - ניב זה, השריד היחיד של הארמית המערבית, מדובר בשלושה כפרים ב[[סוריה]], אשר הידוע ביניהם הוא [[מעלולה]]. לניב כמה אלפי דוברים, נוצרים ומוסלמים (זהו הניב הארמי היחיד שדוברים בו מוסלמים).
-* [[ארמית חדשה מרכזית]] (או ארמית חדשה צפון-מערבית) - קבוצת ניבים זו, אשר העיקרי בה הוא ניב '''טורויו''', מדוברת על ידי נוצרים המשתייכים ל[[הכנסייה הסורית|כנסייה הסורית]] היעקבית באזור [[טור עבדין]]  בדרום-מזרח [[טורקיה]]. מספר הדוברים מוערך בכ-50000.
+* [[ארמית חדשה מרכזית]] (או ארמית חדשה צפון-מערבית) - קבוצת ניבים זו, אשר העיקרי בה הוא ניב '''טורויו''', מדוברת על ידי נוצרים המשתייכים ל[[הכנסייה הסורית|כנסייה הסורית]] היעקבית באזור [[טור עבדין]]  בדרום-מזרח [[טורקיה]]. מספר הדוברים מוערך בכ-500,000.{{מקור|נושא=מדעי הרוח}} השם "טורויו" רווח רק בקהילה האקדמית.  הדוברים עצמם מכנים את שפתם "סוראית" או "סוריויו", וליתר דיוק: "לְשָׁאנָא סוּרֲיֹויֹו" או "לִשַׁאנַא סורַיַּאיַא", כולם גלגולים של המלה "סורית".
-* [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]] - זוהי קבוצת ניבים המדוברת בעיקר בצפון [[עיראק]], ב[[אזרבייג'ן האיראנית]] ומידה מועטה יותר בדרום מזרח [[טורקיה]]. רוב הדוברים הינם נוצרים [[אשורים]] המכנים את שפתם '''סורויו''', אך ישנם גם יהודים ([[יהדות כורדיסטן|יהודי כורדיסטן]], כיום מרביתם ב[[ישראל]]) שדוברים ניב מקבוצה זו, כדוגמת קבוצת [[נאש דידן]]. מספר הדוברים מוערך בכחצי מיליון. דוברים רבים עזבו את ארצותיהם המקוריות וחיים כיום במדינות המערב. דוברי השפה בישראל מכנים אותה לרוב "כורדית" או "כורדית יהודית", אך אין לבלבל בינה לבין השפה ה[[כורדית]] המדוברת בפי הכורדים המוסלמים.
+* [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]] - זוהי קבוצת ניבים המדוברת בעיקר בצפון [[עיראק]], ב[[אזרבייג'ן האיראנית]], ובמידה מועטה יותר בדרום מזרח [[טורקיה]]. רוב הדוברים הם נוצרים המכנים את שפתם "סורֶת" (מ"סורית"), אך ישנם גם יהודים (למשל יהודי צפון מערב איראן, וכן [[יהדות כורדיסטן|יהודי כורדיסטן]], כיום מרביתם ב[[ישראל]]) שדוברים ניב מקבוצה זו, כדוגמת קבוצת [[נאש דידן]]. מספר הדוברים מוערך בכחצי מיליון. דוברים רבים עזבו את ארצותיהם המקוריות וחיים כיום במדינות המערב. דוברי השפה בישראל מכנים אותה לרוב "כורדית" או "כורדית יהודית", אך אין לבלבל בינה לבין השפה ה[[כורדית]] המדוברת בפי הכורדים המוסלמים. הניב היהודי תועד בישראל החל משנות ה-50.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = [[יוסף יואל ריבלין]]|שם = שירת יהודי התרגום|מו"ל = מוסד ביאליק|שנת הוצאה = 1959}}}}
 * [[מנדעית חדשה]] - ניב זה, הרובד המודרני של הלשון ה[[מנדעית]] מדובר על ידי ה[[מנדעים]], אשר חיים באופן מסורתי בדרום [[עיראק]] ומחוז [[ח'וזיסטאן]] ב[[איראן]]. רבים מהם עזבו את ארצות מוצאם וחיים כיום ב[[ארצות הברית]]. אי לכך, מרבית המנדעים אינם דוברים את שפתם ומספר דוברי  המנדעית החדשה מוערך בכמה מאות לכל היותר.
-על אף שהארמית היא שפה בעלת עומק היסטורי נרחב, התיעוד הכתוב של הארמית החדשה אינו רב, כיוון שניבים אלו נתפסו על פי רוב כניבים מדוברים ללא יוקרה של שפה כתובה (בדומה לניבי ה[[ערבית]] המדוברת). רק בעת החדשה החל תיעוד בלשני של ניבים אלו ונאספו סיפורים מפי דוברים. עם זאת, קיימים כמה כתבי יד של טקסטים דתיים בניבים אלו, כדוגמת מדרשים יהודים בני המאה ה-17 מן העיר נרווה בעיראק{{הערה|1=[[יונה צבר]], מדרשים בארמית יהודי כורדיסטן, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ה}}.
+על אף שהארמית היא שפה בעלת עומק היסטורי נרחב, התיעוד הכתוב של הארמית החדשה אינו רב, כיוון שניבים אלו נתפסו על פי רוב כניבים מדוברים ללא יוקרה של שפה כתובה (בדומה לניבי ה[[ערבית]] המדוברת). רק בעת החדשה החל תיעוד בלשני של ניבים אלו ונאספו סיפורים מפי דוברים. עם זאת, קיימים כמה כתבי יד של טקסטים דתיים בניבים אלו, כדוגמת מדרשים יהודים בני המאה ה-17 מן העיר נרווה בעיראק{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = יונה צבר|שם = מדרשים בארמית יהודי כורדיסטאן|מו"ל = האקדמיה הלאומית למדעים|שנת הוצאה = תשמ"ה}}}}.
+יש המכנים את ניבי הארמית החדשה (ובפרט הארמית החדשה הצפון-מזרחית) "[[סורית|סורית חדשה]]", כאילו היו גלגול ישיר של השפה הסורית הקדומה, אך שם זה אינו מדויק מבחינה בלשנית.
-יצוין ספרו של יואל ריבלין "שירת יהודי התרגום" בו תיעד בכתב שירתם של יהודי כורדיסתאן בארמית חדשה,   אודות גיבורים נערצים מן המקרא, ופרי מפגשיו עם הדוברים בשכונת זכרון יוסף בירושלים.
+==קישורים חיצוניים==
-== הערות שוליים ==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
-{{הערות שוליים}}
+== הערות שוליים ==
-[[קטגוריה:ארמית]]
-[[קטגוריה:שפות שמיות]]
+{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ארמית]]
+[[קטגוריה:כורדיסטן: שפות]]
-[[es:Lenguas arameas#Arameo moderno]]