פולין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רפובליקת פולין
Rzeczpospolita Polska, Polska

מוטו לאומי	אין ‏‏
המנון לאומי	עוד לא אבדה פולין
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא פולין
נשיא פולין	אנדז'יי דודה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת פולין
ראש ממשלת פולין	דונלד טוסק
שפה רשמית	פולנית ‏‏
עיר בירה	ורשה 52°13′N 21°02′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של פולין
רשות שופטת	בית המשפט העליון
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	312,685 קמ"ר (71 בעולם)
אחוז שטח המים	2.6%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה	המאה ה-10 לספירה
- הוכרזה מחדש	11 בנובמבר 1918
ישות קודמת	פולין הקונגרסאית, Rada Narodowa Księstwa Cieszyńskiego, Republic of Tarnobrzeg, מועצת העוצרים, הרפובליקה העממית הפולנית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	38,371,742 נפש (39 בעולם)
צפיפות	122.72 נפש לקמ"ר (97 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 14.81% גילאי 15–24 9.91% גילאי 25–54 43.29% גילאי 55–64 11.84% גילאי 65 ומעלה 20.14%
כלכלה
תמ"ג (2023)	811.23 מיליארד $ (21 בעולם)
תמ"ג לנפש	21,141$ (68 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.881 (36 בעולם)
מדד ג'יני	30.2 (נכון ל־2018)
מטבע	זלוטי פולני‏ (PLN)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של פולין
שונות
חגים לאומיים	יום העצמאות הלאומי יום סטפן הקדוש חג המולד יום החוקה של ה-3 במאי אחד במאי יום הצבא (פולין) חג ההתגלות תחילת שנה חדשה יום שני של פסחא חג הלחם והיין הקדושים פנטקוסט
סיומת אינטרנט	pl
קידומת בין־לאומית	48

רפובליקת פולין (או פולניה; בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במזרח אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1,000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא עבור קבלת חוקת מאי לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת הרפובליקה השנייה של פולין. בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין וכבשה אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989, התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת הרפובליקה השלישית של פולין. בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה, ב-1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

מקור השם

שמה הרשמי של פולין בפולנית הוא "ז'צ'פוספוליטה פולסקה" (Rzeczpospolita Polska), כלומר "רפובליקת פולין", אך במקום המילה המודרנית "republika" משתמשים במונח הפולני הישן "rzeczpospolita". השמות של המדינה "פולסקה" (Polska), ושל נתיניה "פולאקי" (polaky), הם ממקורות סלאביים. הדעה הרווחת טוענת שהשם פולסקה הגיע משמו של השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie) שהקים את המדינה הפולנית במאה ה-10 (פולין הגדולה). שם השבט הגיע כנראה מן המילה הסלאבית "פּוֹלֶה" (pole) שפירושה "שדה", או אולי מהשם השבטי "גופלאניה" (Goplanie) - כינוי לאנשים שחיו מסביב לאגם גופלו.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פולין

המדינה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10 תחת שלטונה של שושלת פיאסט. במהלך המאה ה-12 נחלקה פולין למספר מדינות קטנות יותר, אשר נהרסו ונשדדו על ידי צבא האימפריה המונגולית ב-1241. תחת שלטון השושלת היגיילונית, התהוותה ברית בין פולין לליטא. במאה ה-16, בעקבות הברית (שנודעה בשם "האיחוד של לובלין"), החל תור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט שלהם ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם, אף על פי ששרתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה. מאז ועד היום חופש הוא ערך נעלה בעיני הפולנים והם נוהגים לכנות את ארצם המדינה של האנשים החופשיים.

מאמצע המאה ה-17 ועד לסוף 1699 נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות מצד שכניה השבדים, העות'מאנים, הרוסים והטרנסילבנים, ומלחמות פנימיות כנגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, מה שהביא למצב של חצי-אנרכיה.

על רקע תקופת ההשכלה, קמה בפולין תנועה לתיקון המצב במדינה, מה שהביא לבסוף לייסודה של החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת ה-3 במאי). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795, שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית. בעתות הכיבוש, נערכו כמה מרידות של הפולנים.

לאחר המלחמות הנפוליאוניות הוקמה פולין מחדש תחת השם "הדוכסות של ורשה", וזו נשלטה בידי הצאר הרוסי כפולין הקונגרסאית, אשר החזיקה בחוקה ליברלית. אף על פי כן, שללו הצארים הרוסים אט אט את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה סופחה פולין לאימפריה הרוסית. קרקוב, לעומת זאת, נשארה כשריד לחופש ולחירות הפולנים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 בנאום 14 הנקודות של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, זכתה פולין לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.

הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה, בה צבאות גרמניה הנאצית וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). בתקופה זו סבלו הפולנים מאוד (ראה גנרלגוברנמן). מכל המדינות המעורבות במלחמה (זאת בתנאי שאין מחשיבים את אוקראינה ובלארוס כמדינות עצמאיות), הייתה פולין זו שאחוז ההרוגים בה מתוך כלל האוכלוסייה היה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ20% מכלל האוכלוסייה), מחציתם פולנים יהודים. כמיליון וחצי אזרחי פולין גורשו משטחי הכיבוש הסובייטיים במזרח פולין לגולאגים בתוככי ברית המועצות. גבולות פולין הועתקו מערבה - הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייסה. אחרי שינויים אלו, קטן שטחה של פולין ב-76,000 קמ"ר, שהיוו 20% משטחה לפני המלחמה. כמו כן, שינויי הגבולות הביאו להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים אל מחוץ לשטחה של פולין. לבסוף, הפכה פולין לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.

הארמון הנשיאותי בוורשה

ברית המועצות השליטה בפולין ממשלה קומוניסטית חדשה, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין. ב-1956 הפך המשטר בפולין לליברלי יותר, תוך שחרור המוני אנשים מהכלא והענקת מספר חירויות לאזרחים. מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שהפך עם הזמן לכוח פוליטי. תנועת "סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות והעומד בראשה, לך ולנסה, זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990.

כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, סבלה מאבטלה גבוהה (מעל 15%) אבל זכתה לאינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי. חופש הפרט וזכויות אדם נאכפות על פי החוקה האירופית. פולין הייתה למדינה הראשונה מהגוש הקומוניסטי שקיבלה דירוג של תוצר מקומי גולמי לפני 1989 והיא הצטרפה לברית נאט"ו ב-1999. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003. פולין הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. המטבע הלאומי זלוטי (Złoty) נסחר באופן חופשי.

ב-10 באפריל 2010 התרחשה תאונה אווירית בה התרסק מטוסו של נשיא פולין לך קצ'ינסקי בקרבת שדה התעופה סמולנסק שברוסיה; בהתרסקות זו נהרגו הנשיא ורבים מבכירי השלטון בפולין.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של פולין

קובץ:Walesa Kwas.jpg

לך ואלנסה משמאל עם נשיא פולין לשעבר אלכסנדר קוושנייבסקי מימין

כבר באלף השני לפני הספירה חיו שבטים סלאביים שונים באגן הוויסלה. הארגון השבטי נשאר באזור, עד שבין השנים 400 - 900, בעקבות נדידת העמים, מגעים עם עמים שכנים והצורך להתגונן מפניהם, התאחדו השבטים למספר רב (למעלה מ-15) של מדינות (נסיכויות) שהתבססו כל אחת על עיר בצורה. בין מדינות אלו הייתה מדינת קרקוב (פולין הקטנה) בהנהגת הוויסלנים, אשר קיבלה את הנצרות והצליחה להמיר את דתם של שכנותיה.

מונרכיה מאוחדת נוצרית הוקמה בשנת 936, כשהנסיך מיישקו הראשון מבית פיאסט היה לדוכס השבטים הפולנים והתנצר לשם יצירת ברית נישואים עם המונרכיה של צ'כיה.

עד שנת 1505, שלטה בפולין מונרכיה. בשנה זו קיבלה פולין את "חוקת ראדום" אשר באה להסדיר את היחסים בין ה"מגנאטים" בעלי אחוזות הענק וה"שלאכטה" שהיו האצולה הזעירה. הוקם הפרלמנט הפולני הראשון, הסיים, שהיה לאחד הפרלמנטים הראשונים בעולם, ובו ניתן ייצוג לשלאכטה. כל חוק חדש היה צריך את אישור הסיים, ולכל אציל ניתנה זכות וטו בהצעת חוק. מצב זה שרר למשך 67 שנים עד למותו של זיגמונד השני.

בשנת 1572, לאחר מותו של זיגמונד השני, בחרו האצילים בהנריק השני לתפקיד המלך, ובפולין הוקמה סוג של מונרכיה דמוקרטית. במונרכיה דמוקרטית זו כוחו של המלך צומצם, והסיים שהכיל רק אצילים, הוא זה שקבע, בהחלטות דמוקרטיות, את מהלך הממלכה עד לשנת 1791, בה נוסחה חוקת ה-3 במאי – החוקה המודרנית השנייה בעולם.

פולין הייתה המדינה הראשונה באירופה שלאחר ימי הביניים שנקטה בעקרונות ליברליים ומימשה דמוקרטיה-אריסטוקרטית במקום משטר של מונרכיה אבסולוטית, שהיה מקובל בשאר היבשת. בני שכבות האצולה בחרו, בהצבעה חופשית, את מלכם. המלך קיבל את המלוכה רק אחרי שנשבע לשמור על זכויותיהם של האצילים ולהמשיך לקיים דמוקרטיה זו.

שבוע לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ב-1939, במהלך המערכה בפולין, נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות ובכך הגיע הקץ לרפובליקה השנייה. ב-1945 שוחררה פולין בידי הצבא האדום, והושלט בה משטר קומוניסטי.

ב-1952 הוקמה "רפובליקת העם של פולין" ששלטה במדינה עד ניצחון תנועת "סולידריות" ב-1989, ובחירתו של לך ולנסה לתפקיד נשיא פולין ב-1990.

כיום (2008), פולין היא דמוקרטיה נשיאותית. בפרלמנט יש שני בתים: הבית העליון, הקרוי "סנאט", אליו נבחרים 100 נציגים, והבית התחתון, הקרוי "סיים", אליו נבחרים 460 נציגים.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת פולין

פוזנן, תיירות מהווה גורם חשוב לכלכלה המקומית

בעקבות ניסיון ההשתקמות שעברה כלכלת פולין לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאת פולין בעיצומו של מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי, אך למעלה מ-30% מהמועסקים בה עדיין עוסקים בחקלאות. לאחר נפילת הקומוניזם במדינה נפגעו ענפי התעשייה המסורתיים של פולין, כמו למשל ענף המכרות. אחוז האבטלה גבוה (18%, נכון לסוף 2005), שיעור האינפלציה נמוך. אך עם כניסת פולין לאיחוד האירופי השוק הפולני מתייצב ויצמח במהרה (קצב הצמיחה ב-2005 היה 3.3%, התחזית ל-2006 היא מעל 4%), באמצעות הבאת משקיעים זרים רבים למדינה ובאמצעות צמיחת ענף התיירות.

יחד עם זאת כלכלת פולין עדיין רחוקה מלהיות בת השוואה למדינותיה השכנות מהמערב או מהצפון. ב-2006 התל"ג לנפש (ביחס לכוח הקנייה לפי ה-IMF) צפוי להיות $14,330 לעומת $17,265 בסלובקיה, $20,577 בצ'כיה, $17,672 באסטוניה או $31,472 בגרמניה, $30,751 בשבדיה אך גבוהה יותר מאוקראינה ($7,800) ולטביה ($14,155).

למרות היותה כלכלה מתפתחת שזקוקה נואשות לעליות גבוהות בתל"ג, פולין הייתה אחרונה בגורם זה, בשנתיים האחרונות, בכל מדינות הגוש המזרחי לשעבר הנמצאות באותו אזור.

אחת הבעיות הגדולות שניצבות לפני פולין היא מציאת תעסוקה למיליוני צעירים שמועסקים בתקופת הקציר באזורי הכפר ולרוב לא מסוגלים למצוא תעסוקה אחרת במדינה שנמצאת בשלבי מעבר מכלכלה ריכוזית קומוניסטית לכלכלת שוק חופשית אירופאית, עם כניסתה לאיחוד האירופי מספר מדינות בהם הממלכה המאוחדת, אירלנד ושבדיה נתנו אפשרויות הגירה בלתי מוגבלות לאזרחי פולין (כמו גם לכל החברות החדשות שהצטרפו לאיחוד) דבר שגרם למאות אלפי פולנים לעזוב את המדינה.

ענפי התעשייה העיקריים בפולין כיום הם - ברזל, פלדה, מכרות פחם, מספנות, כימיקלים, מזון ומכונות.

הגידולים החקלאיים העיקריים הם - חיטה, שיפון, תפוחי אדמה, משק חי.

שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות פולין

פולין

(למפת פולין מוגדלת)

 

ורשה

לודז'

ורוצלב

גדנסק

קרקוב

פוזנן

ביאליסטוק

שצ'צ'ין

לובלין

קטוביץ

קיילצה

בידגושץ'

אולשטין

ז'שוב

צ'כיה

סלובקיה

ליטא

בלארוס

אוקראינה

רוסיה - מחוז
קלינינגרד

ג
ר
מ
נ
י
ה

הים הבלטי

פולין

(למפת פולין רגילה)

 

ורשה

לודז'

ורוצלב

גדנסק

קרקוב

פוזנן

ביאליסטוק

שצ'צ'ין

לובלין

קטוביץ

קיילצה

בידגושץ'

אולשטין

ז'שוב

צ'כיה

סלובקיה

ליטא

בלארוס

אוקראינה

רוסיה - מחוז
קלינינגרד

ג
ר
מ
נ
י
ה

הים הבלטי

פולין

נהר הויסלה החוצה את פולין בצילום מקרקוב

החלוקה המנהלית של פולין החלה משנת 1999 שמבוססת על שלוש רמות של תת-חלוקה. שטחה של פולין מחולקת למחוזות, שאלו מחולקות לחבלי ארץ. הערים הגדולות בדרך כלל יש מצב של מחוז וחבל ארץ. בפולין כרגע יש 16 חבלי ארץ, 379 מחוזות.

גאוגרפיה

פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של המישור הצפון אירופי, כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא 173 מטרים. עם זאת, גבולה הדרומי של הארץ מורכב מהרי הסודטים (ראה חבל הסודטים) והרי הקרפטים (הכוללים את רכס הרי טאטרה, שם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בפולין - פסגת הר ריסי, בגובה של 2,499 מטר). מספר נהרות גדולים חוצים את מישורי פולין, וביניהם הויסלה (או בשמו הלטיני, הויסטולה) והאודר. כמו כן, פולין מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ. פולין נהנית מאקלים ממוזג, כאשר החורפים גשומים מאוד, אך קשים במידה בינונית. הקיץ בפולין די נעים, אך לעתים לא רחוקות ישנם ממטרים (גשמים לזמן קצר).

דמוגרפיה

פולין היא מדינה הומוגנית מבחינה אתנית: הפולנים מהווים כ-99% מתושבי המדינה. שאר הקבוצות האתניות הן גרמנים (כ-152 אלף), אוקראינים (כ-30 אלף), בלארוסים (כ-49 אלף), טטרים, ליטאים, צוענים, למקים, רוסים, קראים, סלובקים וצ'כים. בנוסף לאלה יש לציין את הקאשובים: תת-קבוצה של פולנים אשר מדברים בשפה הקאשובית ומספרם נע בין 50 אלף לחצי מיליון.
בעבר, עד שנת 1939, היו מעל 10% מתושבי פולין יהודים.

העיר הצפופה ביותר בפולין הינה שוויינטוחלוביצה עם צפיפות של כ-4100 תושבים לקמ"ר.

95% מתושבי פולין הם קתולים, 5% נוצרים אורתודוקסים, פרוטסטנטים, מוסלמים ואחרים.

יהדות פולין

ערך מורחב – יהדות פולין

יהדות פולין הייתה למן ימי הביניים ועד השואה, הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש – ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי השטחים ההיסטוריים של פולין, שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה. רוב יהודי פולין, כ- 90% מהם, נרצחו בשואה באופן שיטתי, במלחמת העולם השנייה על ידי שלטונות הכיבוש של גרמניה הנאצית, . מעטים בלבד הצליחו להימלט או ניצלו על ידי פולנים חסידי אומות העולם.

הערות שוליים

תבנית:Link GA תבנית:Link GA ak:Poland