משה פרוסטיג – הבדלי גרסאות
מ בוט: משנה קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יהודים פולנים ← קטגוריה:פוליטיקאים יהודים פולנים |
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: pl:Mojżesz Frostig |
||
שורה 45: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:פוליטיקאים פולנים]] |
[[קטגוריה:פוליטיקאים פולנים]] |
||
[[קטגוריה:פוליטיקאים יהודים פולנים]] |
[[קטגוריה:פוליטיקאים יהודים פולנים]] |
||
[[pl:Mojżesz Frostig]] |
גרסה מ־02:38, 20 בינואר 2013
משה פרוסטיג (בכתיב יידי: פֿראָסטיג; 1885, ז'ולקייב – 1928, סן רימו (איטליה)) היה עיתונאי ופובליציסט, מאמריו וחיבוריו השפיעו על הכיוון הרעיוני והמדיני של התנועה הציונית בגליציה. מראשי ופעילי התנועה הציונית בגליציה, ממייסדי תנועת הנוער הגימנזיסטי "צעירי ציון", ערך יחד עם נתן צ'צקס את הירחון הציוני בשפה הפולנית "מוריה" (1907–1909). ערך את העיתון היידי של ההסתדרות הציונית "טאָגעבלאַט" (1909–1928) ולאחר מכן את היומון "דער מאָרגען" בלמברג. כיהן כחבר הסיים הפולני בין השנים 1928–1922. היה חבר הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בגליציה.
תולדות חייו
משה פרוסטיג נולד בשנת 1885 בז'ולקייב שבגליציה (אז בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית). בהיותו תלמיד הגימנסיה הצטרף לתנועה הציונית, והיה ממייסדי תנועת הנוער הגימנזיסטי "צעירי ציון". ארגן קורסים להשתלמות התלמידים בתולדות ישראל, בשפה העברית ובתולדות ארץ ישראל והציונות, היה ממניחי היסוד לארגון הארצי של "צעירי ציון" ולוועידות הארציות שהתכנסו מדי שנה. ניסח את תקנון הארגון שהיה בתוקף עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
בגימנסיה הוציא עלונים משוכפלים, הרצאות וכתבי הסברה ברוח הלאומית-הציונית. בשנים 1906–1908 עמד בראש הסתדרות "צעירי ציון" והרחיב את מסגרת פעילותה. סייר בכל ערי גליציה שבהן היו בתי ספר תיכונים וגימנסיות, הקים ארגונים חשאיים והטיף לרעיון הציוני בקרב הנוער הלומד.
בשנת 1905 ארגן את ועידת האקדמאים הציוניים ונבחר לחבר הוועד המרכזי.
בין השנים 1907–1909 ערך יחד עם נתן צ'צקס את הירחון הציוני בשפה הפולנית "מוריה", שבו פרסם מחקרים לביסוס הציונות מבחינה כלכלית, אשר הרשימו את האינטליגנציה היהודית. מחקרים אלו יצאו לאור בחוברת מיוחדת, הראשונה בספרות הציונית בשפה העברית (האקונומיה היהודית והציונית).
עם ייסוד תנועת "פועלי ציון" הצטרף אליהם וכתב בפולנית את החוברת הראשונה של התנועה. משנת 1907 היה פעיל בהסתדרות הציונית הארצית. השתתף בכל הועידות הארציות בהן נשא דברים על בעיות כלכליות. דרש להקדיש תשומת לב לעבודה המעשית בארץ ישראל בדגש על הפיתוח החקלאי. לחם למען הסתדרות ציונית אחידה בגליציה והתנגד להקמת הסתדרות לאומית לניהול "עבודת ההווה". משנת 1909 עד 1928 ערך את הבטאון היידי של ההסתדרות הציונית, טאָגעבלאַט, ולאחר שנפסקה פעילותו ערך את היומון הלמברגי "דער מאָרגען" ("הבוקר").
בשנים 1910–1912 התמסר לארגון הסוחרים היהודים, והקים מוסדות כלכליים. בין היתר ארגן את המבצע המדיני נגד חיסול המוזגים היהודים. בשנות המלחמה נסע לארצות הברית, אולם נעצר בדרכו על ידי אונייה בריטית, ובהיותו נתין אוסטרי נכלא במחנה עצורים בבריטניה. ב-1919 שב לגליציה והתמסר לעבודתו העיתונאית והציבורית. בשנת 1922 נבחר מטעם המפלגה הלאומית היהודית בפשמישל לסיים הרפובליקה הפולנית השנייה, ושימש בו עד שנת 1928, אז נפטר.
בתו עמליה (מלה) נישאה לעורך הדין יהושע רוטנשטרייך, בנו של ד"ר פישל רוטנשטרייך, אף הוא חבר הסיים הפולני.
על שמו קריית פרוסטיג, שכונה עירונית שהוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ואוחדה לתוך קריית בנימין בשנת 1951[1].
קישורים חיצוניים
- משה פרוסטיג מת, דבר, 15 בפברואר 1928
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, היישובים בישראל, 1951, עמוד 284