ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 331 332 333 334 335 336 337 338 339 340 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מופיע בערך כבר מופיע בערך מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

האם יש אוניברסיטה בארץ שמקבלת תלמידים בהעדפה מתקנת על סמך מגדר?

93.126.95.68 14:59, 18 בפברואר 2016 (IST)

מכיוון שאף אחד לא ענה: לא בדיוק אוניברסיטה (שלוחה של אוניברסיטה), ולא העדפה מתקנת, אלא להפך, אבל המכללה החרדית ירושלים לימדה במקור רק נשים ועד היום יש שם לימודים נפרדים לנשים ולגברים. Tzafrir - שיחה 07:13, 21 בפברואר 2016 (IST)

שאלה בתכנות - האם נכון לדבר על "בסיס נתונים ראשוני ובסיס נתונים שניוני" ?

אם אני לא טועה RDBMS כמו MySQL ואחרים, פשוט לוקח מידע שאירגנו, בתחביר מסוים, במספר קבצי CSV (נניח), כמו במקרה של teachers.csv && pupils.css && phone_numbers.csv ואז הוא מארגן את כולם לבסיס נתונים ומאפשר להפעיל עליהם מניפולציה עם שפת SQL... אם אני אכן מדייק, אז בסיס הנתונים שיוצר ה RDBMS הוא למעשה שניוני, כי הרי כל אחד מהקבצים האלה (או כולם יחדיו) הוא בסיס נתונים ראשוני... לא כך? Ben-Yeudith 17:47, 18 בפברואר 2016 (IST)

זה ממש לא עובד כך. Shannen - שיחה 20:18, 18 בפברואר 2016 (IST)

מה לא עובד כמה? Ben-Yeudith 03:23, 19 בפברואר 2016 (IST)

אתה צריך להחליט איפה אתה שומר את הנתונים (זה מה שנקרא "source of truth"). אם תרצה לשנות משהו במידע ששמור, האם קודם תערוך את קובץ ה־CSV ותייבא אותו מחדש? זו בחירה לגיטימית, אבל זה כמעט אף פעם לא מה שעושים. לפי התיאור שלך זה גם לא מה שעושים: המניפולציות מופעלות על המידע שבבסיס הנתונים. לכן העובדה שמקורו מקובץ זה או אחר כבר אינה רלוונטית: כאשר אנחנו רוצים לקבל את המידע העדכני, נפנה לבסיס הנתונים. Tzafrir - שיחה 18:10, 19 בפברואר 2016 (IST)

אני עוסק בתחום, אך לצערי אינני בטוח שהבנתי את השאלה. MySQL שומר את הנתונים בקבצים פיזיים על מערכת ההפעלה. אלו אינם קבצי CSV אלא קבצים בינאריים, אך לא זה העיקר כאן. הדבר החשוב הוא שמבחינה לוגית יש בקובץ או בקבצים האלו בסיס נתונים רלציוני עם טבלאות ונתונים ויחסים בינהם וכך הלאה. האבחנה אינה בין בסיס נתונים ראשוני ומישני (אינני מכיר מונחים אלו), אלא בין הצד הפיזי (קבצים) לצד הלוגי (טבלאות ונתונים וכו'). גרי רשף - שיחה 18:17, 19 בפברואר 2016 (IST)

סתם לשם הקוריוז והבלבול: MySQL יכול לשמור את המידע גם בתור קובצי CSV. זה לא יעיל ולא שימושי במיוחד, אבל זו הדגמה טובה לכך של־MySQL יש דרכים שונות לשמור מידע. למרות מה שכותבים שם בהערות, בעיקרון אתם לא אמורים להתעסק עם המידע שהשרת מאחסן ישירות, אלא רק דרך השרת. Tzafrir - שיחה 18:32, 19 בפברואר 2016 (IST)

האם ישראל צריכה ממשלה?

בממשלה העכשיות, ראש הממשלה לקח על עצמו תפקיד של 5 שרים שונים. נכון? והמדינה מתפקדת כמו שתיפקדה קודם. אז נשאלת השאלה: האם אפשר לבלט לחלוטין את השרים האלא? אם אפשר להסתדר בלי שר, למה צריך שר? אולי בשיטה שלנו ממשלה היא רק שרך עודף שנשאר מתקפות ישנות יותר? 82.81.55.165 23:35, 18 בפברואר 2016 (IST)

שרים הם גם הסמכות העיקרית בקבלת החלטות בהקשר המשרד שלהם וגם קטליזטור לשינויים ורפורמות. מוסד השרים בכללותו הוא מוסד טוב, השאלה היא יותר המאפיינים שלו ועד כמה הם מתאימים לזמן והמקום. לדעתי, מוסד השרים הנוכחי הוא כנראה הגרוע שהיה עד היום במדינה. Ben-Yeudith 23:53, 18 בפברואר 2016 (IST)

איך אדם מהשורה יכול לדעת ש"המדינה מתפקדת כמו שתיפקדה קודם"? אולי יש תוכניות פיתוח תקועות בצנרת, מינויים שלא יוצאים לפועל, החלטות שלא מתקבלות, סמכויות שזולגות מן המשרד המקצועי למשרד האוצר, וכו'. עוזי ו. - שיחה 01:03, 19 בפברואר 2016 (IST)

קודם כל, יש לציין שבמשרד החוץ קיימת סגנית שר שעושה בוודאי חלק ניכר מהעבודה, והמשרד לשיתוף פעולה איזורי הוא משרד שהוקם רק ב1999 כדי לסדר תפקיד לשמעון פרס. שנית, בכל מקרה לכל משרד יש מנכ"ל, שבוודאי יכול לעשות את העבודה השותפת על "טייס אוטומטי". אם יש החלטות דחופות שצריך להחליט בוודאי שניתן להעביר את זה לראש הממשלה. אבל בהיעדר שר מה שעלול להיפגע זה מה שמעבר- החזון, החדשנות, היוזמה, וכו'. בלנק - שיחה 16:51, 19 בפברואר 2016 (IST)

צריכים שרים, כדי שישבצו בתוך השירות הציבורי תומכים מהמפלגה. צריכים שרים, כדי שיפנו תקציבים לקבוצות הלחץ הקרובות אליהם, למשל הקמת פרויקטים תיירותיים בחברון. צריכים שרים, כדי שימציאו משרות חדשות עבור חסידי מפלגותיהם, למשל רב של בית חולים. עכשיו תחשבו שאין שרים וכל המשרדים מנוהלים על ידי ראש הממשלה, מה יקרה? כל האינטרסנטים, שהזכרתי קודם, יעוטו על ראש הממשלה והוא לא יוכל לטפל בכולם, הוא יצטרך עוזרים רבים, שיטפלו באינטרסנטים לפי תחומים, משהו כמו שרים... אז אולי פשוט יותר להמשיך לתת לשרים לעשות את המסחרה. בברכה. ליש - שיחה 17:04, 19 בפברואר 2016 (IST)

שר ממלא שני תפקידים: הוא מייצג את הממשלה (הדרג הפוליטי) בתוך המשרד (הדרג המקצועי) והוא מייצג את המשרד בתוך הממשלה. מה שקורה בממשלה הוא שאין שר חוץ והתפקיד של משרד החוץ הולך ומתפרק בין כל מיני משרדים שונים (ולעתים מתחרים) כאשר משרד החוץ נזנח ומקבל פחות משאבים.

אם ניקח דוגמה אחרת: יוסי ביילין הגיע למשרד הדתות, הבין שהוא מיותר ופירק אותו. אבל מהממשלה הנוכחית: גילה גמליאל הגיעה למשרד לאזרחים ותיקים, שנוצר בזמנו עבור מפלגת הגמלאים. היא הבינה שאין טעם במשרד הזה והכלילה אותו למשרד לשיוויון חברתי. בין שאר היוזמות שהיא כבר הספיקה לקדם: הקצאת כמויות כספים לא מבוטלות (תאורטית: 15 מיליארד במשך חמש שנים. מעשית: נראה) למגזר הערבי. בשביל להעביר כמה מיליארדים מתקציב של שנה אתה צריך להיות חלק מהממשלה, מכיוון שהכסף הזה בא על חשבון כסף שהולך למקום אחר, וזו אחריותה של הממשלה להחליט איך מחלקים את התקציב.

עוד מישהו שזכור לי לטובה הוא מיקי איתן שכיהן כשר ללא תיק ולקח על עצמו את התיק של "שיפור השירות האזרחי לציבור". מעבר לדוגמה האישית שנתן, הוא גם עבד לא מעט עם אנשי הסדנא לידע ציבורי ובאופן כללי הראה שאפשר לספק מידע לציבור. Tzafrir - שיחה 18:04, 19 בפברואר 2016 (IST)

שאלה על הגדה המזרחית

כמה יהודים חיו בגדה המזרחית של נהר הירדן, לפני הפיכתה של ירדן למדינה ב- 1946? שהרי ז'בוטינסקי הגה את המשפט: "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן" ואכן בסמל האצ"ל הכיתוב "רק כך" ולצדו יד אוחזת רובה על רקע ארץ ישראל משתי גדות הירדן. אשמח לדעת אם חקרו נושא זה. 149.88.144.32 22:54, 19 בפברואר 2016 (IST)

כמו שכתוב בערך עבר הירדן: "מראשית פעילותה ראתה התנועה הציונית בעבר הירדן המזרחי חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, אך בשל הריחוק והתנאים המקומיים לא התיישבו בו יהודים, פרט למספר ניסיונות התיישבות כושלים ברמת הגולן." eman • שיחה • ♥ 23:51, 19 בפברואר 2016 (IST)

היהודים היחידים בפועל היו עובדי תחנת הכוח בנהריים. ליתר דיוק: גם בסמח' (צמח) גרו יהודים, וגם דגניה נמצאת ממזרח לירדן, וכך גם אשדות יעקב וגשר ונדמה לי שהיו שם גם עוד כמה יישובים לפני מלחמת העצמאות, אבל הם נשארו בתחום מדינת ישראל. כמוכן הייתה גם דרדרה (אבל רק החל משנת 1947) ממזרח לאגם החולה ולהבות הבשן שמיר (קיבוץ), כפר סאלד ודן (קיבוץ) קצת צפונה משם שעלו לקרקע שנים מספר לפניכן ונמצאים ממזרח לירדן או למקורותיו.

אבל התשובה הרצינית היא שגבולות הארץ לא היו ברורים עד תחילת המנדט הבריטי. הסוכנות היהודית תבעה במקור^{[דרוש מקור: זכור לי מאיפשהו]}שטח שעולה על גבולות הארץ הנוכחיים וכולל חלק מעבר הירדן (עד מסילת הברזל החיג'אזית(?)) וצפונה קצת לתוך לבנון. בהצהרת בלפור הבטיחה בריטניה "בית לאומי" (מושג עמום) לעם היהודי ב־"Palestine" (מושג גאוגרפי לא מוגדר) (כלומר: לא הובטח שכל Palestine תהיה הבית הלאומי. בניגוד לניסוח קודם שביקשה הסוכנות). לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה חולקו שטחי האימפריה העותומנית בין המדינות המנצחות להלכה כמנדטים מטעם חבר הלאומים. בשנת 1920 נקבעו גבולות המנדט אולם כחודש לאחר מכן נאלצה בריטניה להבטיח את כל עבר הירדן המזרחי לעבדאללה בין חוסיין ההאשמי כדי למנוע ממנו להלחם עם הצרפתים.

גורמים רבים ביישוב היהודי ראו בכך בגידה של בריטניה ביהודים. ז'בוטינסקי היה אחד מהם. קצת לפני כן התחוללו מאורעות תל חי ולקראתם ז'בוטינסקי היה מאילו שהמליצו לנטוש את היישוב בתל חי מכיוון שהוא היה שטח שלא נכלל במנדט הבריטי ואנחנו לא רוצים ליצור צרות לבריטים. Tzafrir - שיחה 17:52, 20 בפברואר 2016 (IST)

אכן. על כך יש להוסיף שגם ההתיישבות הלא-יהודית (כלומר, הערבית) בעבר הירדן הייתה דלילה מאוד (ועד היום – כמאה שנים אח"כ, ועם קבלת פליטי מלחמות ישראל הפלסטינים מ"הגדה המערבית", שהם וצאצאיהם מהווים כמה מיליונים – היא דלילה למדי ביחס לשטח זה, שרובו מדברי). אביעדוס • שיחה 17:54, 20 בפברואר 2016 (IST)

הוצאת דרכון (ראשון)

אני רוצה להוציא דרכון. מצאתי באתר של "רשות האוכלוסין וההגירה" טופס מכוון. אז שאלה למי שעשה את זה פעם:

אחרי שאני ממלא אותו, אני צריך לבוא פיזית למשרד הפנים/חוץ/מה שלא יהיה? אם כך, מה היתרון באינטרנט?

האם צריך לשלוח צילום שלי באינטרנט? האם מותר להשתמש בתמונה שלי שצילמתי במצלמה ביתית שאני אחתוך לגדול הנכון?

אני גר בתל אביב מסיבות של לימודים, אבל אני רשום בתעודת זהות כתושב של עיר אחרת, בה גרים ההורים שלי. אם חייבים לגשת פיזית למשרד, האם זה חשוב באיזה עיר? ולאן צריך להגיע בת"א?

אני שואל את הדברים שלא מצאתי באתר, ככה שבקשה אל תשלחו לי קישור בחזרה לאותו האתר: זה מיותר, אני יודע לעשות גוגל. 31.168.14.82 16:35, 20 בפברואר 2016 (IST)

בכל זאת אשלח אותך לאתר, הכל כתוב שם (ציטוט חלקי):

"על מבקש השרות להגיע באופן אישי ללשכת רשות האוכלוסין בצירוף:

• טופס בקשה לדרכון חכם/תעודת מעבר חכמה ממולא כראוי.
• טופס הסכמה לקבלת תיעוד חכם חתום על ידי המבקש.
• לדרכון ביומטרי חכם – אין צורך להביא תמונות דרכון (פספורט). הצילום יבוצע בלשכה.
• שירות באמצעות האינטרנט:

לא".

לדרכון רגיל: "שתי תמונות צבעוניות, עדכניות, חזותיות, חדשות וזהות בגודל 3.5x4.5 ס"מ (גובה ורוחב הפנים 2.5x3.5 ס"מ) על רקע בהיר וחלק".

יתרונות באינטרנט: מילוי טופס בנוחיות בבית, אגרה נמוכה יותר.

לא כתוב, אבל אתה יכול לגשת לכל אחת מהלשכות שרשומות בטאב השמאלי.

הרחבה לגבי תמונה לדרכון רגיל בסעיף 4.16.

חזרתי • ∞ • שיחה 19:37, 20 בפברואר 2016 (IST)

מהירות גלישה - שאלה תאורטית

האם יש דרך להיפתר מספק האינטרנט ולגלוש "בעצמי" ללא הגבלה? כלומר לקנות שרת, חוטים ואולי עוד איזשהו ציוד ולהתחבר לאינטרנט "בעצמי"? מה יש לבזק (לדוגמה) שאין לי? כשאני מתחבר לרשת דרך בזק, אני למעשה יוצר קשר עם שרת אחד והוא מעביר אותי לשרתים אחרים, נכון? איך אני עוקף אותו ומתחבר משרת פרטי בבית לשרתים אחרים? 82.81.81.146 23:23, 20 בפברואר 2016 (IST)

הספק נותן לך כתובת IP. תצטרך לקנות בלוק כתובות (או לפחות כתובת אחת קבועה) שתזוהה על ידי נתבים. מתניה • שיחה 23:28, 20 בפברואר 2016 (IST)

ממי קונים דבר כזה? Corvus-TAU - שיחה

מספקים יותר גדולים מהספק הביתי. מתניה • שיחה 01:32, 23 בפברואר 2016 (IST)

SQL

שלום למומחים. איך תגדירו "ידע בסיסי בSQL"? התחלתי לחפש עבודה לאחרונה וכחלק מהתהליך אני מנסה לרכוש כישורים חדשים שאוכל להוסיף לקורות החיים שלי. אחד מהם הוא ידע בשפת SQL, תחום שלא היה מוכר לי לפני כן. השגתי הבנה סבירה של שימוש ב join, group by, having, union, distinct ו like. אילו עוד נושאים אני צריך ללמוד כדי להגדיר את עצמי בעל ידע בסיסי?198.84.164.234 11:41, 21 בפברואר 2016 (IST)

אני משער שבשום מקום לא מחפשים "איש SQL בסיסי" שיכתוב כל היום "שאילתות בסיסיות ב-SQL", אלא למשל אנאליסט או כלכלן או סטטיסטיקאי שכדי למלא את תפקידו בהצלחה ידע לכתוב ולהריץ שאילתות בסיסיות ב-SQL.

הידע שתיארת נשמע סביר בתור ידע בסיסי, אך לא על זה מועמדותך תתקבל או תיפול אלא על החלק המקצועי בו אתה אמור לעסוק.

אני משער שתידרש גם לידע בסיסי באנגלית: אם אתה שולט היטב בשפה - מצויין, ואם איכשהו מגמגם במבטא ישראלי כמו הרוב - גם עם זה תסתדר. גרי רשף - שיחה 11:55, 21 בפברואר 2016 (IST)

תודה גרי. דייקת בהשערותך, אני בעל רקע בכלכלה וראיית חשבון ומחפש עבודה כאנליסט. אין לי ניסיון בשימוש בדאטה בייס חוץ מאשר ב Access; האם יש מערכות נוספות שכדאי לי להכיר?198.84.164.234 12:29, 21 בפברואר 2016 (IST)

סביר שאנליסט לא ייגש לבסיס הנתונים ישירות באמצעות SQL, אלא באמצעות תוכנה לבינה עסקית. כיוון שכך, נראה לי שדי בהכרה הבסיסית של SQL שתיארת, אבל אפשר להרחיב אופקים עם הערך בינה עסקית וערכים מורחבים המוזכרים בו. דוד שי - שיחה 06:26, 23 בפברואר 2016 (IST)

צורת מולקולות באוכל

ראיתי סדרה (נראה לי מדעי המוח, לא בטוח), שבא גסטרונום מולקולרי אמר שהמולקולות של תות דומות למולקולות של עוף, לכן עוף עם תות יהיה טעים. הכנתי את זה, ולמרבה הפלא זה יצא ממש טעים. מה שמעלה את השאלה - איפה אפשר לראות מולקולות של מאכלים שונים? אני לא מדבר על סתם לקרוא מתכונים בגסטרונומיה מולקולרית, אלא ממש להבין את כל העסק (להבין למה המולקולות בעוף דומות למולקולות של תות ולהניח שהשילוב יהיה טעים). ניסיתי לחפש קצת אבל או שמצאתי מתכונים, או ספרי כימיה בסיסיים. איפה אפשר למצוא תמונות מתאימות של מולקולות עבור מאכלים שונים? רן כהן • שיחה 15:53, 21 בפברואר 2016 (IST)

אל תכעס עלי, אבל במתכון שהבאת אני די משוכנע לפי הכמויות שאין לתותים כל השפעה על הטעם, הם עצמם נמסים ונעלמים וחייבים לצלם לפני הבישול כדי שתהיה הוכחה לכך שהיו שם תותים. הכותב כותב את זה די במפורש לאורך המתכון ואני מאמין לו. מי "מודיע" לעוף להסתנכרן עם המולקולות של התות, ולא לנסות את הג'ינג'ר ולהתעצבן? ביקורת - שיחה 16:06, 21 בפברואר 2016 (IST)

אין למה שיוצא טעם של תותים, אלא פשוט טעם ממש טעים. יש עוף מוקפץ, ויש עוף מוקפץ עם תותים, ואלו שני דברים שונים. ומי מודיע לעוף להסתנכרן? כימיה. כל סיפור הסנכרון הזה הוא כימיה, והשאלה שלי נועדה כדי שאני אבין בדיוק מה קורה. רן כהן • שיחה 23:36, 21 בפברואר 2016 (IST)

המושג "מולקולות של עוף" אינו מושג מדעי מקובל, כפי שאתה יכול להניח...עוף ותות הם (היו) יצורים חיים, וככאלה הם מורכבים מאלפי מולקולות שונות, בהם סוכרים, חומצות גרעין, חלבונים, שומנים, ועוד. יתרה מכך, "מולקולות של עוף" הן במידה רבה גם מולקולות של בני אדם ושל קואלות, כיוון שהיסטוריה האבולוציונית המשותפת של כל היצורים החיים מכתיבה דמיון רב באבני הבניין של הביוכימיה. באופן כללי פירות כמו תות הם בעלי ארומה אופיינית שנוצרת ע"י מולקולות נדיפות ממשפחות שונות, כמו שמנים אתריים. לדוגמה, חיפוש קצר בגוגל מעלה שאחת התרכובות האופייניות שנותנות לתות את טעמו נקראת Furaneol (יש ערך בוויקיפדיה האנגלית). ראה גם en:Aroma compound. בברכה, 94.159.152.244 19:11, 23 בפברואר 2016 (IST)

ביטוח בריאות

שלום רב. לפי האתר הזה [1], עד 2015 ניתן היה לרכוש ביטוחי בריאות רחבים מאוד שנותנים תמיכה לשנים רבות במחיר קבוע, ומתחילת 2016 כבר לא ניתן לקבל ביטוח כזה. האם זה נכון? האם הרפורמה בביטוח הבריאות של ועדת גרמן היא לרעת האזרחים? מה יעשה מי שלא בדק את הביטוחים שלו לפני כניסת הרפורמה לתוקף? והאם יש עניין לבצע בדיקה זו דווקא לפני גיל 70? תודה! 132.64.102.74 21:54, 22 בפברואר 2016 (IST)

הרפורמה בביטוחי הבריאות לא קשורה לועדת גרמן. דו"ח גרמן נקבר אחרי הבחירות האחרונות. יש כמה בעיות מרכזיות עם הביטוחים שנמכרו עד היום (נושא מורכב שלא אפרט עליו), והפיקוח על הביטוח מנסה חהפוך את הביטוחים למשהו יותר ברור, פשוט וזול. יואלפ - שיחה 08:27, 23 בפברואר 2016 (IST)

למה גרעיני קליפות לרוב כהים יותר מלב הדגן (ואז הקמחים המלאים כהים יותר בד"כ) ?

האם המומחה מכיר תיאוריה הנושא והאם הוא נתקל בקמח מלא 100% שאינו כהה? בתודה, Ben-Yeudith 23:56, 22 בפברואר 2016 (IST)

http://www.recheis.com/gastro/produkte/vollkorn-hell/

אם גוגלטרנסלט לא טוב מספיק, כתוב זאת כאן. Nachum - שיחה 14:18, 23 בפברואר 2016 (IST)

עוד בענין קופות גמל ותיקון 190

שוב תודה לדוד שי על התשובות המועילות בנושא זה. אשמח מאוד אם תענה לי על עוד כמה שאלות.
1. האם קיים תיקון חדש לחוק, עבור קופות גמל חדשות, שמאפשר להפקיד כספים בקופת גמל בתנאי מס דומים לאלו של תיקון 190, אבל ללא כל מגבלה של "קצבה מינימלית"? (לפי תגובה מתאריך 14 בפברואר באתר הזה.) איך נקרא התיקון החדש, ומהם התנאים שלו?
2. הנחיות מס הכנסה הנוכחיות מתירות היוון קצבה כאמור ומשיכתה ישירות מקופות הגמל, ובמקרה של שינוי הנחיות אלה, ייתכן שמשיכה כאמור תתאפשר רק לאחר העברה לקופה משלמת ומשיכה באמצעותה. (לפי מידע באתר הזה.) מה זה אומר? האם קיימת אפשרות שבעתיד הכסף יהיה ניתן למשיכה רק על ידי אלא רק דרך קופה משלמת לקצבה, למרות שבזמן שהפקדתי את הכסף אמרו לי בפירוש שהוא יהיה נזיל? האם הנחיות מס ההכנסה יכולות להשתנות רטרואקטיבית למי שכבר הפקיד בעבר, או שהשינוי יחול רק על הפקדות חדשות לקופה?
3. כאשר הקופה עוברת למוטבים, האם היא עוברת כיחידה אחת או מתחלקת ביניהם? מה קורה אם חלק מהמוטבים רוצים להוון את הקופה, וחלק מהם רוצים להשאיר אותה כקופה משלמת לקצבה?
תודה רבה! 80.230.20.103 05:42, 23 בפברואר 2016 (IST)

1. אני משער שהכוונה היא למסלול חדש, "קופת גמל להשקעה", שנמצא כעת בשלבים ראשונים של חקיקה.

2. את החקיקה ניתן לשנות, גם רטרואקטיבית, אבל בפועל לא זכור לי מקרה של פגיעה רטרואקטיבית בחיסכון בקופות גמל. שינוי כמו זה שהצגת אינו סביר, אבל אפשרי. אפשרי יותר צמצום עתידי של הקלות מס בעת המשיכה, כפי שכבר היה, למשל העלאת גיל הפרישה (שפירושה גם העלאת הגיל שבו ניתן פטור ממס למשיכה קצבתית).

3. לא יודע. דוד שי - שיחה 06:18, 23 בפברואר 2016 (IST)

תודה רבה מאוד על המידע.

כמה זמן בפועל אורך הליך חקיקה כזה? 80.230.20.103 06:54, 25 בפברואר 2016 (IST)

מהירות החקיקה תלויה בהרבה גורמים. כאשר מדובר בהצעת חוק מטעם הממשלה, כמו במקרה של קופת גמל להשקעה, התהליך קצר יחסית, כחודשיים בממוצע, אבל במצב הקואליציה הנוכחי אפשר שהאופוזיציה תפיל את ההצעה רק כדי להביך את הממשלה, ואפשר שהתנגדות של בתי השקעה קטנים תאריך את הדיון. דוד שי - שיחה 07:13, 25 בפברואר 2016 (IST)

html iframe

שלום לכם. מישהו יודע אם בשבוע האחרון השתנתה גרסה של php או משהו בסגנון? עמוד הבית שלי, שלא קשור לוויקיפדיה, פתאום הפסיק לזהות את כל תגיות <iframe>, ומציג במקום חלונות ריקים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:30, 23 בפברואר 2016 (IST)

זאת נעילת בטיחות. הצלחתי לשחרר את זה בפיירפוקס. באקספלורר טרם. איכס. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:26, 24 בפברואר 2016 (IST)

שתי שאלות טכניות

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שתי שאלות טכניות

מוצרט וכרמן סנדיאגו

איך זה קרה ששיר הנושא של הסדרה כרמן סנדיאגו נכתב על ידי מוצרט? אני מדבר על Singt dem großen Bassa Lieder .

שאלה היסטורית

מבלי לספר מאיפה זה בא (אולי אחר כך), הרשימה הזאת מראה מיקום של משהו מסויים (כביכול) בהיסטוריה של האנושות. אשמח אם תוכלו להסביר איך הייתה יכולה להבנות הרשימה הזאת. האם מדובר במקום החשוב ביותר באותה התקופה? העשיר ביותר? החזק ביותר? השואף לשלוט על כל העולם? עוד משהו? ולמה דווקא השנים הללו נבחרו למעבר ממקום למקום? כי המקום הקודם איבד את זה? כי המקום החדש קיבל את זה? ולמה חלק מהתקופות כל כך קצרות?

1. יוון, ממלכת מקדוניה, 336 לפני הספירה - 323 לפני הספירה.
2. מצריים, חצר דינסטיית פתולימאוס, 323 לפני הספירה - 30 לפני הספירה.
3. איטליה, האימפריה הרומית המערבית, 30 לפני הספירה - 434.
4. הון, האימפריה ההונית, 434 - 453.
5. ביזנטיה, האימפריה הביזנטית, 453 - 813.
6. קמבודיה, האימפריה הקמרית, 813 - 1219.
7. מונגוליה, האימפריה המונגולית, 1219 - 1260.
8. גרמניה, האימפריה הרומית הקדושה, 1260 - 1517.
9. טורקיה, האימפריה האוטומנית, 1517 - 1566.
10. הודו, האימפריה המוגולית, 1566 - 1725.
11. מוסקבה, האימפריה הרוסית, 1725 - 1830.
12. לונדון, האימפריה הבריטית, 1830 - 1914.
13. דרום דקוטה, ארצות הברית, 1914 - 2014.

מקווה שתענו לאתגר. כי מאוד אשמח לדעת אם אכן היה הגיון מאחורי הרשימה הזאת. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:22, 24 בפברואר 2016 (IST)

אני מניח שמדובר במוקדי הכוח הצבאי הגדולים ביותר באותה תקופה והמעבר נובע מהתפתחות של טקטיקה או טכנולוגיה צבאית הנותנת יתרון למחדש. בברכה. ליש - שיחה 22:23, 24 בפברואר 2016 (IST)

ודווקא- דרום דקוטה? ביקורת - שיחה 22:27, 24 בפברואר 2016 (IST)

תודה רבה לך, ליש, זה בהחלט מסביר המון. ביקורת, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. דרום דקוטה נבחרה במובן של "החור הכי רחוק בהרצות הברית, שם אפשר להסתיר משהו סודי". זאת גם הסיבה שלא הוספתי

14. בייג'ינג, סין, 2014-2014.

לרשימה. לפרטים ראה w:warehouse 13 - מחסן סודי 13. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:53, 24 בפברואר 2016 (IST)

חשבתי שהתכוונת להר ראשמור, הדבר היחיד המוכר בחור הזה, ותאוריות הקונספירציה סביבו... ביקורת - שיחה 22:57, 24 בפברואר 2016 (IST)

בהחלט יכול להיות שהם התכוונו לזה כשבחרו את המקום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:08, 24 בפברואר 2016 (IST)

נתחיל מתרגום הרשימה לעברית:

• יוון, ממלכת מקדוניה 336 לפני הספירה - 323 לפני הספירה.

בדיוק היה בשער הערך המומלץ אלכסנדר הגדול. אלו הן שנות שלטונו. ממלכת מקדוניה התקיימה לפניו ואחריו (גם אם הממלכה האדירה שהוא הקים התפרקה די מהר).

• מצריים, חצר בית תלמי, 323 לפני הספירה - 30 לפני הספירה.

לשושלת הזו היה מעמד בכיר בתחילת דרכה, אולם כבר מימי אנטיוכוס השלישי היא איבדה את מעמדה. היא הייתה האחרונה (או כמעט האחרונה) מהשושלות ההלניסטיות ששרדו עד הכיבוש הרומאי.

• איטליה, האימפריה הרומית המערבית, 30 לפני הספירה - 434.

האימפריה, כלומר, הקיסרות, הרומית הוקמה כאשר גָאיוּס יוליוס קיסר אוקטָביָאנוּס לקח לעצמו את התואר "אימפרטור". החלוקה של האימפריה הרומית למזרחית ומערבית היא תהליך ארוך שלקח מעל למאה שנים והתקבע סופית רק בשנת 395 לספירה. בעשרות השנים שלאחר מכן דעכה אותה אימפריה עד שקרסה רשמית בשנת 475. האימפריה הזו השתרעה על פני שטחים נרחבים בהרבה מאיטליה.

• הון, האימפריה ההונית, 434 - 453

המקום היחיד שנקרא על שם ההונים הוא הונגריה, למרות שאין קשר ישיר בין ההונגרים (מגיארים) להונים.

• ביזנטיה, האימפריה הביזנטית, 453 - 813.

בירת האימפריה נקראה במקור ביזנטיון, אולם שמה הוחלף לקונסטנטינופול. לא ברור לי למה קוראים כאן "ביזנטיה". היו שמות מקובלים אחרים לשטחי האימפריה (לדוגמה: רומליה).

• קמבודיה, האימפריה הקמרית, 813 - 1219.

לא מכיר.

• גרמניה, האימפריה הרומית הקדושה, 1260 - 1517.

אני לא חושב שבאותה תקופה אפשר לדבר על האימפריה הרומית הקדושה כישות אחת. היא כבר הייתה אחרי שיאה. בחירה תמוהה.

• טורקיה, האימפריה האוטומנית, 1517 - 1566.

"האימפריה האוטומנית הוא שם מתאים דווקא לשלב מוקדם יותר של האימפריה הרומית הקדושה. אם פי ההיגוי הטורקי: אוסמנית. אם לפי הכתיב המקובל אצלנו: האימפריה העות'מנית. גם כאן בחירת השנים תמוהה למדי. שנות שיאה של האימפריה הן, בקירוב, אמצע המאה ה־15 (כיבוש קונסטנטינופול) עד סוף המאה ה־18 (כישלון המצור על וינה ועוד משהו בקצה השני: עדן או בומבי).

לכל השאר אין לי מה להוסיף. Tzafrir - שיחה 07:46, 25 בפברואר 2016 (IST)

אלוהי גוגל אומרים שהתשובה היא הסרט Warehouse 13. ‏Geagea - שיחה 08:23, 25 בפברואר 2016 (IST)

תודה רבה לך על הפרטים המעניינים, Tzafrir. Geagea, כתבתי את אותו הדבר למעלה. וזאת סדרה, לא סרט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 09:00, 25 בפברואר 2016 (IST)

צודק. לא שמתי לב. חיפשתי בגוגל רק את צמדי התאריכים. Geagea - שיחה 09:57, 25 בפברואר 2016 (IST)

שמתי לב ששכחתי משהו:

• מונגוליה, האימפריה המונגולית, 1219 - 1260

מה שמצחיק כאן הוא בחירת השנים. בשנת 1219 הייתה כבר האימפריה המונגולית מדינה רחבת ידיים שלא רק אחדה את השבטים המונגולים ובנתה צבא חזק, אלא גם כבשה שטחים לא מבוטלים בסין והביסה צבאות מסודרים. שנת הסיום היא בחירה סבירה יחסית: בערך בשנה הזו החל תהליך התפוררות האימפריה. Tzafrir - שיחה 00:48, 29 בפברואר 2016 (IST)

מה עושים אם ילד טוב מדי בשביל כיתה א'?

ילד בן 6 וחצי שיודע כבר כפל וחילוק, קורה ספרים, גולש לבד באינטרנט ומכיר אותיות באנגלית. בשיעור חשבון, פותר תוך רבע שעה תרגיל שנועד לשעתיים ויושב משתעמם כי אין מה לעשות. ואז מתחיל בעיות משמעת כי אי אפשר לצפות מילד בגיל כזה לשמור על משמעת שעתיים בלי שום דבר מעניין. מה אפשר לעשות? כי זה מוריד את כל המוטיבציה לבוא לבית ספר, שהוא מוסד שלא מלמד אותו שום דבר חדש. תודה למומחה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מומחה, אבל חייב לומר שהמתואר אינו חריג כלל, בכיתה של שלושים ילדים תמיד יש כמה כאלה וזה חלק מהאתגר שעומד לפני מורים, אם המורה לא יודע להתמודד עם הילד, הוא פספס משהו בהכשרה שלו. ייתכן כמובן שמדובר בבעיית התנהגות נוספת של הילד שאינה קשורה לניתוח הנ"ל, ולכן כדאי תמיד להיוועץ במומחה/מאבחן שסומכים עליו. ביקורת - שיחה 16:17, 25 בפברואר 2016 (IST)

יש שתי אופציות מקובלות, האחת היא הקפצת כיתה והשנייה היא העשרה.

הקפצת כיתה אמורה להציב את הילד בסביבה אתגרית יותר, אך יש גם חסרונות - הילד ימצא בסביבה בוגרת יותר שנים רבות ובשנים קריטיות, כשמתחילים לצאת עם בנות, במגרשי הספורט ועוד, הפער בהתפתחות הפיזית עלול לגרום לנזקים.

העשרה יכולה לפתור את הבעיה אם יש שיתוף פעולה מהמורה, להוסיף לילד מטלות מחוץ למסגרת הלימודים הרגילה ולאשפר לו לעסוק בכך בזמן השיעורים.

בברכה. ליש - שיחה 16:33, 25 בפברואר 2016 (IST)

בנוסף אפשר לבדוק תוכניות למחוננים. בחיפה יש מבחני איתור לתוכניות למחוננים הנעשים בכיתה ב'.אמא של גולן - שיחה 18:39, 25 בפברואר 2016 (IST)

1. הכי חשוב - לדבר עם המורים, ולדרוש (ממש לדרוש) שידאגו שיהיה לו מעניין בכיתה. בכיתה א' למשל המורים יכולים לתת לו לעבוד בחוברות של כיתות ב' או ג' וללוות אותו. ההורים צריכים לעבור על החוברות בעצמם, לוודא שהם לא משעממות (יש כאלה). אם הילד מחונן, אז ה"בעיה" תמשיך גם בשנים הבאות, אבל אז הוא כבר יוכל לעבוד בצורה עצמאית. אם אחרי 5 דקות הוא סיים תרגילים בחשבון - המורה צריכה לתת לו להמשיך בחוברת. הרבה מורים לא חושבים שזה יכול לעבוד, כי ההכשרה והניסיון שלהם הם בעיקר עם תלמידים ממוצעים ומתחת לממוצע [2].
2. אם הילד אוהב לקרוא, המורה יכולה לתת/להרשות לו לקרוא ספר בזמן שהאחרים עובדים. יש עם זה בעיה מסויימת כי זה מנתק אותו מהנעשה בכיתה, והמורה תצטרך לוודא שהוא עוזב את הספר מפעם לפעם. אבל לפחות הוא ירוויח בשיעורי ספרות.
3. אם הילד בגן וההורים מתלבטים - עדיף להשאיר עוד שנה בגן. אין כזה דבר להיות "בעיית משמעת" בגן.
4. חשוב להבין - מערכת החינוך מחוייבת לתת מענה מספק לילד שלך; כשהם שהיא מחויבת לתת לילד מתקשה מענה שיחזק אותו, היא מחוייבת לתת לילד ה[[מחוננות|מחונן] (או "סתם" מוצלח) מערכת לימודית שתגרה אותו ותקדם אותו. המערכת לא תעשה זאת בלי עזרה (או "עזרה") מההורים.
5. לשקול בית ספר דמוקרטי.
6. הח"מ בעל ניסיון אבל אינו מומחה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. מניסיון אישי - הקפצת כיתה איננו פיתרון טוב, אלא במקרה שמדובר בילד שנולד בתחילת השנה הקלנדרית (ינואר-אפריל) ונראה גדול לגילו. אז אפשר לשקול זאת. ב. לא ברורה לי ההצעה להשאיר ילד עוד שנה בגן, כשמדובר בילד מחונן ומפותח מבני גילו. איך זה אמור לעזור? ג. במקומות רבים יש תוכניות למחוננים או למתקדמים יחסית לגילם. יש גם בתי ספר שנותנים מרחב התפתחות אישי לכל ילד לפי צרכיו ויכולתו. כדאי לבדוק. ד. אם יש בבית הספר כמה ילדים מתקדמים מבני גילם, אולי יהיה סיכוי לפתוח כיתה מיוחדת למחוננים, אולי בשילוב עם בתי ספר אחרים בסביבה. עם זאת, חשוב שילדים אלה לא יהיו מבודדים מבני גילם ולא ירגישו "טובים מדי" בשבילם. במשחקים בחצר או בספורט, אין יתרון לידיעת חשבון או קריאה מתקדמות, ובאלה הם יתמודדו עם ילדים שעולים עליהם בזריזות או בכוח.שלומית קדם - שיחה 11:36, 27 בפברואר 2016 (IST)

ב. מה זה "מפותח מכפי גילו"? פעמים רבות (אם לא תמיד), הילדים שיודעים לקרוא בגן ולעשות חשבון ברמה של כיתה ג', מבחינה רגשית הם פחות מפותחים מכפי גילם. מערכת החינוך "בועטת" אותם למעלה, ואז, בביה"ס, הם נקלעים לקשיי הסתגלות והופכים ל"בעיות משמעת". 79.180.8.218 12:48, 27 בפברואר 2016 (IST)

סברה ושתילה

[3]
ב"היהודים באים" נאמר שבגין גילה על הטבח דרך הרדיו. זה נכון?--79.177.13.172 18:56, 25 בפברואר 2016 (IST)

לפי טבח סברה ושתילה ”במהלך 17 בספטמבר החל להצטבר מידע בידי ישראלים על מעשי הפלנגות במחנות. חיילי צה"ל שהוצבו מסביב למחנות הפליטים ואף תצפתו עליהם החלו להיות מודעים למעשי הרצח, אם כי לא להיקפם. מידע הגיע דרך אנשי מודיעין לראש אמ"ן יהושע שגיא, ובאמצעות עיתונאים לשר התקשורת מרדכי ציפורי ודרכו לשר החוץ יצחק שמיר, ואף לאריאל שרון, שר הביטחון באותה עת. ראש הממשלה מנחם בגין שמע על הטבח לראשונה רק ב-5 אחה"צ של ה-18 בספטמבר, בהאזינו לשידורי ה-BBC - תחנת השידור הבריטית.” Tzafrir - שיחה 21:16, 25 בפברואר 2016 (IST)

אבל אין להסיק מדוגמה זו ש"היהודים באים" היא מקור אמין למידע היסטורי - זו תוכנית סאטירה. דוד שי - שיחה 18:40, 28 בפברואר 2016 (IST)

כן, יש דוגמה נחמדה לכך במערכון שלהם על יואל משה סלומון ומזארקי (שכלל לא היה ממייסדי פתח תקווה). אם כי במקרה הזה חוסר הדיוק החל כבר בבלדה על יואל משה סלומון ("הבוקר הלח" היה בשנת תרל"ו. לא לגמרי ברור אם זרח ברנט היה שם (ואיך הוא הצליח לעבור לפתח תקווה בשנת 1877 לפני הקמתה?)). Tzafrir - שיחה 00:30, 29 בפברואר 2016 (IST)

הצבע הירוק והסירחון

למה הצבע הירוק מזוהה עם סירחון? איש השלג - שיחה 09:36, 26 בפברואר 2016 (IST)

השאלה איננה מדויקת. צבע ירוק יכול להיות מזוהה עם עובש, ירוקת ומזונות מקולקלים, ואז הוא מזוהה עם ריח רע. אבל צבע ירוק הוא גם צבע הצמיחה, עלוות עצים, דשא, עשבי חורף, ובכל המקרים האלה הוא רחוק מאד מסירחון.שלומית קדם - שיחה 10:13, 26 בפברואר 2016 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: : אני חושב שה קשור לכך שמזון רקוב מקבל עובש שצבעו ירוק יחד עם פעילות חייקים שמשנה את ריחו. בנוסף ביצה (סביבה טבעית) בה צמחים ירוקים עושים פוטוסינתזה מכילה אורגניזמים רקובים רבים שנותנים ריח לא נעים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:15, 26 בפברואר 2016 (IST)

שמתי לב שזיעה (בבית השחי למשל) יכולה לגרום לבד לבן להוריק. איש השלג - שיחה 11:24, 26 בפברואר 2016 (IST)

חול במדבר

למה יש חול במדבר בכמות גדולה ביחס לתנאי אקלים אחרים? איש השלג - שיחה 19:42, 26 בפברואר 2016 (IST)

http://blogs.agu.org/outdoorscience/2010/11/07/where-does-desert-sand-come-from/

הדעות חלוקות.

האם כל כך קשה להחזיק מסעדה בישראל?

כמעט כל בעלי המסעדות שדיברתי איתם, בפרט מסעדות באזורי תעשייה בערים במרכז או מי שנותן להם שירותים שונים כמו ספקי משקאות חריפים, מוקדני תן-ביס \ סיבוס, דלפקיסטים \ טבחים ועוד אמרו לי שמאד קשה להם לבעלי המסעדות ושהשותפים (כי זה לרוב מספר שותפים) "כמעט לא מרוויחים" או "כמעט לא עושים שקל", האם לפי המומחה זה מדויק או שזה סתם דמעות תנין ודרמטיות כי בני אדם אוהבים לבכות או "להצניע" את עצמם? חלק מהמסעדות האלה אגב קיימות כבר שנים. Ben-Yeudith 21:20, 27 בפברואר 2016 (IST)

אני ממש לא רואה את עצמי מומחה למסעדנות, אבל התחום באמת נחשב קשה ומסוכן. ראה למשל כאן (הכותרת אמנם מוגזמת מאוד, אבל הרעיון הכללי כנראה נכון). גם כאן נאמר כי ” בדצמבר קבעה חברת BDI–Coface כי תחום המסעדות ובתי הקפה הוא המסוכן בישראל. אורך החיים של מסעדות, לפי החברה, קצר במיוחד, ובדרך כלל לא עולה על שנתיים: שליש מהמסעדות ובתי הקפה נסגרים כבר בשנה הראשונה לפעילותם, ורק מחציתם מצליחים לשרוד את השנה השנייה.” גורמים אפשריים עשויים להיות העובדה שלרוב מסעדה היא עסק קטן או בינוני עם כל הקשיים הכרוכים בכך, התפיסה הרווחת בקרב חלק מהציבור ש"כל אחד יכול לעשות את זה" כי "גם אני יודע לבשל לא פחות טעים" שגורמת ללא מעט אנשים חסרי ניסיון להיכנס לתחום, ביורוקרטיה, כשרות, וגם הקושי לקבל אשראי (כי גם הבנקים יודעים שזה מסוכן). Amitayzl - שיחה 00:14, 28 בפברואר 2016 (IST)

אתה יכול גם לצפות בסדרה "מהפכה במטבח" ששודרה בתחילת החורף בערוץ 2. ביקורת - שיחה 00:21, 28 בפברואר 2016 (IST)

מתצפית חובבנית של שנים אחדות ברחוב יד חרוצים בתך אביב, שבו מסעדות רבות ומגוונות, אני יכול להעיד שמרבית המסעדות ברחוב אינן מאריכות ימים. יוצאת דופן היא "קופי בר", הפועלת שנים רבות. לעתים תקופת פעילותה של מסעדה אינה ארוכה מהתקופה של שיפוץ המקום והתאמתו. דוד שי - שיחה 18:39, 28 בפברואר 2016 (IST)

"הכאת השוק"

שלום

אם וורן באפט אמנם מכה את השוק כבר עשרות שנים ברציפות, מדוע לא כולם מחקים במדויק את החלטותיו הפיננסיות? 31.154.169.250 21:17, 27 בפברואר 2016 (IST)

ראה כאן תשובה אפשרית. בלנק - שיחה 23:17, 27 בפברואר 2016 (IST)

ממליץ לקרוא את הביוגרפיה הממומנת שלו, הוא נותן שם תשובה ברורה לשאלה הזו. ביקורת - שיחה 00:18, 28 בפברואר 2016 (IST)

מגבר Wi-Fi

שלום. רציתי לדעת מהו מגבר Wi-Fi ואיך הוא עובד, ובפרט אם הוא צריך חיבור נתונים ורק מגביר את טווח הWiFi או שאפשר להשתמש בו כמגביר עצמאי (קולט בעוצמה נמוכה ומשדר בעוצמה גבוהה). תודה רבה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.youtube.com/watch?v=S6JRuFXvA6o

שימוש בהשוואות כוזבות לעומת סרקזם, הומור, ודמגוגיה

איך נקרא מצב בו אדם מסוים משתמש בהשוואות כוזבות בשביל להעביר מסר? Ben-Yeudith 04:41, 29 בפברואר 2016 (IST)

דחליל (כשל לוגי). הכינוי "איש-קש" נפוץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פיצויי פיטורין

האם פיצויי פיטורין נחשבים לשכר? לדוגמה במקרה של הלנת שכר האם חל במקרה כזה חוק הלנת שכר על כל המשתמע ממנו? איש השלג - שיחה 13:59, 29 בפברואר 2016 (IST)

גגל- הלנת פיצויי פיטורים.

ההשוואה בין פיצויי פיטורים ושכר תלויה בעניין. במקרה של הלנת פיצויי פיטורים יש בחוק הגנת השכר הסדר של פיצויי הלנה, דומה לזה של השכר. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:37, 29 בפברואר 2016 (IST)

שנה מעוברת עברית וגרגוריאנית

תהייה קטנה: פעם בכמה שנים יוצא שגם השנה העברית מעוברת (יש אדר א' ואדר ב') וגם השנה הגרגוריאנית מעוברת (יש 29 ימים בפברואר), כמו השנה? וכשזה קורה - האם תמיד 29 בפברואר חל באחד מחודשי אדר? בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 15:56, 29 בפברואר 2016 (IST)

השנה אנחנו בשנה האחרונה במחזור עיבור השנה. לכן אפשר להתייחס אליה כשנת ה־0 במחזור הזה. וזו גם שנת ה־0 במחזור של השנים המעוברות הגרגוריאניות. עכשיו יש לנו מחזור של 4*19 = 76 שנים. עכשיו כל מה שנשאר זה לספור. אם ספרתי נכון,זה קורה ארבע פעמים בכל מחזור כזה. אין לי מושג לגבי הסנכרון עם חודש אדר. Tzafrir - שיחה 18:38, 29 בפברואר 2016 (IST)

לא מספיק טוב, יש את 100, 200, 300. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:39, 29 בפברואר 2016 (IST)

26 חפיפות מ-1800 עד 2100. 1824 1832 1840 1848 1856 1864 1872 1908 1916 1924 1932 1940 1948 1976 1984 1992 2000 2008 2016 2024 2052 2060 2068 2076 2084 2092. כולם באדר א'. בשנים לועזיות מעוברות אחרות – בחודש אדר, למעט 1816 ו-1968 בהן 29 בפברואר נופל על ל' בשבט. חזרתי • ∞ • שיחה 20:43, 29 בפברואר 2016 (IST)

תודה לכולם! בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 22:17, 29 בפברואר 2016 (IST)

מטבע היסטורי - אדומים, ר"ט

אשמח לקבל קישור לערך בוויקיפדיה כלשהי כל המטבע שנקרא "אדום" וברבים "אדומים", אולי סוג של טאלר. זכורני שהשאלה הזו עלתה פעם כנראה כאן אך לא מצאתי כעת. ביקורת - שיחה 18:13, 29 בפברואר 2016 (IST)

או למצער, איך נקרא המטבע בשפות המקור ואיך אמור להיקרא הערך בעברית לכשייכתב (אדום (מטבע)?) ביקורת - שיחה 18:42, 29 בפברואר 2016 (IST)

הי ביקורת, מצאתי בכמה אתרים נשכחים ברשת שלדוקאט קראו גם "זהוּב אדום" (בפולין: czerwoniec וברוסיה: червонец, קרי "צ'רוונייץ", לשני השמות שורש משותף שמובנו "אדום"). האם זאת כוונתך? Tomn - שיחה 20:59, 29 בפברואר 2016 (IST)

תודה. כולי תקווה. בספרות העברית מופיעים פעמים רבות "אדומים" וגם "דוקאטים" אז אני מניח שלכל היותר מדובר בסוג של דוקאט ולא בשם נרדף לדוקאט. יש לי רעיון מי אמור לכתוב על זה, אבדוק כעת. ביקורת - שיחה 22:19, 29 בפברואר 2016 (IST)

מצאתי ספר שמציג מטבעות "אדום זהב" מימי סטניסלאוס אוגוסט, לפחות בגב של אחת המטבעות נקוב הערך 1 דוקאט 1767, אז כנראה זה הפתרון. מה הרקע? למה אדום? ביקורת - שיחה 22:26, 29 בפברואר 2016 (IST)

זכורני ממוסף של יו"כ שהכהן גדול היה משתמש במחתה העשוייה זהב אדום בשל קלותה היחסית. יכול להיות שגם מטבעות אלו היו עשויים מזהב אדום, אך לא מצאתי התייחסות לא ביו"כ במקדש ולא בזהב לגבי זהב אדום או לבן שאני יודע בוודאות שקיים או לגבי צבעים אחרים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באדר א' ה'תשע"ו • 23:07, 29 בפברואר 2016 (IST)

אסור לתת אוכל לחסרי בית במקומות מסוימים בארה"ב?

קראתי בפייסבוק בקבוצה של היונקים בארץ ישראל "לפחות בחלק מההערים או המדינות בארה"ב יש חוקים שאוסרים על מתן מזון לחסרי בית." זה נכון או שזו הלצה נחמדה ותו לא? 93.126.95.68 22:39, 29 בפברואר 2016 (IST)

02.2015 - Cities like Houston, Texas have made it illegal to feed the homeless within the city without the permission of property owners. , הגוגל מצא Nachum - שיחה 09:31, 1 במרץ 2016 (IST)

[4]

רוב האנשים בחברה המערבית לא גרים ברחוב כי אין להם ברירה. העיריות במדינות מערביות מציעות הוסטלים. יש ביטוח לאומי, יש זכאות דיור. נדיר שאדם שעובד, גם בשכר מינימום (בהנחה שאינו נכה), ולא מצליח להשיג דיור לעצמו היכנשהו. ההגיון מאחורי החוק, אני מניחה, זה לא לעודד את התופעה שהיא נפשית, בעיקרה. יש גם תופעה של פגועי נפש שאוספים נדבות ברחוב למרות שהם זכאים לקצבת נכות וכן לעזרה בעבודה מטעם גורמים מוסמכים לכך. לתרום להם, למשל, זה לעודד את קיום את התופעה ומשכך להזיק להם. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"ו 17:19, 1 במרץ 2016 (IST)

אבל התקנות האלה מדברות רק על מתן אוכל, לא נדבות כספיות. אני לא מבין את ההגיון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:11, 1 במרץ 2016 (IST)

בוודאי התחילו בתי עסק להתלונן שהרחוב מחוץ לחנות שלהם הפך לבית תמחוי, אז הוציאו חוק שצריך לבקש אישור מבעל המקום. בלנק - שיחה 11:01, 2 במרץ 2016 (IST)

חסרי בית לא מועילים למראה העיר, לשיעורי הפשיעה בה, ולתחושת התושבים, בנוסף, הם עולים לעיר כסף ולא משלמים ארנונה. מכיוון שחסרי הבית הם מטבעם ניידים, וארה"ב גדולה, חוקים נוקשים ויחס מגעיל במקום אחד, עשויים לגרום להם להעדיף עיר אחרת ידידותית יותר. אפשר לתרץ את זה במיני תירוצים, כמובן, אבל זה העניין כולו. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:51, 2 במרץ 2016 (IST)

מחזור חיי הצמח

האם בכל הצמחים כשגדלים הפירות נופלים הפרחים שלא הצמיחו פירות? איש השלג - שיחה 01:59, 1 במרץ 2016 (IST)

לא הבנתי כל כך את השאלה, אבל אם אתה שואל אם יכול להיות עץ פורח עם פירות על הריצפה אז התשובה כן. Assafn • שיחה 13:57, 2 במרץ 2016 (IST)

איך עושים מפה של isochron (קווים שווי ערך) שמתארים את כל המקומות שאפשר להגיע אליהם עד מרחק כלשהו מנקודה מסויימת (QGIS או ARCGIS)

שלום, אני רוצה לעשות מפה שמתארת נקודות במרחב, ומסביבן כל המקומות שאפשר להגיע אליהן (בהליכה) עד 500 מ'. השטח שנוצר מסביב לנקודה תלוי בצורת הרחובות.

דוגמא למפה כזו שמצאתי באינטרנט - http://humantransit.org/wp-content/uploads/walkdisttotrans2.jpg

חיפשתי בגוגל אבל אני לא יודע בדיוק מה לכתוב. אשמח לכל עזרה בעניין.

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרינגלס

למה יש כל כך מעט טעמי פרינגלס בארץ? יש אולי איזה 4 טעמים. 31.168.14.82 15:38, 1 במרץ 2016 (IST)

היצע וביקוש ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:55, 2 במרץ 2016 (IST)

לכל השדים הרוחות!

מאיפה בא הביטוי העברי "לכל השדים הרוחות!" תודה.

אולי כדאי לשאול בייעוץ לשוני. Amitayzl - שיחה 21:42, 1 במרץ 2016 (IST)

מצרפתית "á tous les diables" ליידיש, ובדרך נוספו השדים • איקס איקס - שיחה 21:46, 1 במרץ 2016 (IST)

קליפת בוטנים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

האם עדיף לאכול את הבוטנים עם קליפתם האדומה או בלעדיה? בחלק מהמקורות כתוב שהקליפה מכילה נוגדי חמצון ובחלק מהם רשום שהיא מכילה רעלנים ומגדילה את בלוטת התריס. איש השלג - שיחה 13:48, 2 במרץ 2016 (IST)

― סוף העברה

ספריי של witness me

למה בmad max שמים ספריי כסוף על שפתיים לפני פעולת גבורה/התאבדות? למה הוא משמש? 132.66.137.207 16:25, 2 במרץ 2016 (IST)

שאלה על XML

האם XML מאפשר טעינת נתונים אוטומטית? והאם PDF גם כן מאפשר? 62.219.77.120 17:27, 2 במרץ 2016 (IST)