יעקב קליבנוב – הבדלי גרסאות

יעקב קליבנוב
	יעקב קליבנוב, 1951
	יעקב קליבנוב, 1951
לידה	20 בדצמבר 1887; חולופניץ, פלך מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	4 בנובמבר 1966 (בגיל 78); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1921
מקום קבורה	בית הקברות חוף הכרמל, חיפה
השכלה	אוניברסיטת סנקט פטרבורג
מפלגה	הציונים הכלליים
	14 בפברואר 1949 – 15 באוגוסט 1955; (6 שנים)
	14 בפברואר 1949 – 15 באוגוסט 1955; (6 שנים)
	16 ביוני 1957 – 30 בנובמבר 1959; (שנתיים)
כנסות	1–2, 3
	סגן יושב ראש הכנסת;
	סגן יושב ראש הכנסת;

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:52, 19 באפריל 2023

יעקב קְליבָּנוֹב (ברוסית: Клебанов;‏ 20 בדצמבר 1887, חולופניץ, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – 4 בנובמבר 1966, חיפה) היה עורך דין, ממנהיגי ציוני רוסיה ואיש ציבור ישראלי, פעיל הציונים הכלליים וחבר הכנסת מטעמה החל בכנסת הראשונה וסגן יושב ראש הכנסת.

יעקב קליבנוב נולד בשנת 1887 בחולופניץ שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (ברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי) לראובן קליבנוב ושושנה (ריזה) לבית ליפשיץ, משפחה ציונית. אביו היה מורה עברי ופעיל ציוני, ממייסדי ה"חדר המתוקן" בעיר רומני.^[1]

בילדותו למד בחדר, ולאחר סיום לימודיו התיכוניים הוסמך למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג (1912). החל בשנת 1905 היה פעיל בתנועה הציונית, תחילה כפעיל אגודת הנוער הציוני "התחייה" (1905–1910) וחבר אגודת "חובבי שפת העבר", ולאחר מכן כמזכיר ההסתדרות הציונית ברוסיה. מטעם ההסתדרות הציונית שימש כציר לקונגרס הציוני, משנת 1913 ואילך. בשנים 1907–1920 שימש קליבנוב גם כעורך העיתון היהודי בשפה הרוסית "ראזסוויט" ('השחר'). בשנת 1918 נישא ליהודית (לוּדָה) גולדברג, בת יצחק ליב גולדברג ("הנדיב הלא ידוע"). קליבנוב היה בין מייסדי קריית מוצקין ליד חיפה, אך התגורר בנחלת גולדברג במרכז הכרמל.

בשנת 1921 עלה קליבנוב לארץ ישראל. לצד עבודתו בעריכת דין החל ליטול חלק בפעילות ציבורית, נמנה עם מייסדי קריית מוצקין ונבחר לוועד הקהילה בחיפה. עם קום המדינה נבחר מטעם הציונים הכלליים לכהן בכנסת הראשונה והשנייה. לכנסת השלישית הושבע בשנת 1957 במקומו של חיים אריאב. בכל תקופת כהונתו היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. באוגוסט 1958 היה חבר בוועדת החקירה לחקירת מרד האסירים בכלא שטה.

אחיו הצעיר ירוחם קליבנוב היה ממייסדי דגניה א'.^[2] אחותו הייתה שולמית קליבנוב, פעילה מרכזית בארגון ההגנה ובמועצת הפועלות וחלוצה בתחום החינוך בישראל.

בשנת 1960 זכה קליבנוב באזרחות לשם כבוד בעיר לחיפה.^[3]

על שמו נקרא רחוב בעיר חיפה ובקריית מוצקין.

גרשון גרא, הנדיב הלא ידוע, תל אביב: מודן, תשמ"ד 1984. (מונוגרפיה על חותנו, יצחק ליב גולדברג)

מדיה וקבצים בנושא יעקב קליבנוב בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 |התחלת כהונה=[[16 ביוני]] [[1957]]
 |סיום כהונה=[[30 בנובמבר]] [[1959]]
-|כנסות=[[הכנסת ה-1|1]]–[[הכנסת השנייה|2]], [[הכנסת השלישית|3]]
+|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]–[[הכנסת השנייה|2]], [[הכנסת השלישית|3]]
 }}
 | תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג