שלט רחוק

שלט רחוק (תקנית: שלט רַחַק^[1]) הוא מכשיר המשמש לשליטה מרחוק על מכשירים אחרים.

שלט רחוק חוסך מהמשתמש במכשירים שונים את הצורך לגשת אל אותם מכשירים שוב ושוב ואת הצורך להתמתח או להתכופף כדי לתפעל מכשירים המצויים במקומות קשים לגישה. הוא חוסך גם סיכון בגישה למכשור המצוי בסביבה מסוכנת. אנשים עם לקות עשויים להשתמש בשלט רחוק גם כדי לתפעל מכשירים המוצבים במקום שאינו נגיש להם או מכשירים בעלי ממשק משתמש לא נגיש.

היסטוריה

המצאת השלט הרחוק מיוחסת לניקולה טסלה שבשנת 1897 השתמש בשלט רחוק מבוסס גלי רדיו כדי לשלוט בסירת צעצוע חשמלית ממונעת. טסלה קרא להמצאתו טלאוטומטון, אך השם לא נקלט. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתמשו בטכנולוגיה כדי לשלוט על מעופן של פצצות וטילים. כך קודמה ההמצאה לשליטה על מכשירי רדיו ביתי, אך את עיקר ההצלחה קצר השלט בשליטתו על מכשירי טלוויזיה.

השלט הרחוק הראשון בעולם, המיועד לטלוויזיה, הוצג על ידי חברת זנית ב-1950. המכשיר שנקרא "Lazy Bones" ("עצמות עצלות") העביר פקודות באמצעות כבל. בשנת 1955 הציגה זנית את השלט האלחוטי הראשון שפעל באמצעות אור נראה. השימוש באור נראה גרם לבעיות רבות משום שכל חשיפה למקור אור או לשמש הייתה מפעילה את הטלוויזיה. כדי להתגבר על הבעיה פיתחה החברה שלט רחוק אקוסטי שפעל בתחום האולטרה סאונד ונקרא "Zenith Space Commander 400". מאוחר יותר החלו לפתח שלטים הפועלים בתדרי תת-אדום, קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך יותר משל האור הנראה, ולכן השלט אינו מושפע מחשיפה לאור נראה.

אופן השידור

קיימות מספר שיטות לשידור:

שלט רחוק המשדר באולטרה סאונד (היה נפוץ בעבר).
שלט רחוק המשדר בתחום גלי הרדיו (לדוגמה שלט של מכונית המופעלת ממרחק וטיסנים).
שלט רחוק הפועל בתחום התת-אדום, שהוא הנפוץ ביותר כיום (לדוגמה, כמעט כל שלטי הטלוויזיה פועלים בתדרים אלו).
שלט רחוק המחובר למכשיר באמצעות כבל.
שליחת אותות כיבוי והדלקה לשקעים חשמליים מיוחדים המחוברים למכשירים חשמליים פשוטים דרך רשת החשמל הביתית (נפוץ בעיקר בין אנשים עם לקות תנועה קשה שמפעילים מכשירים חשמליים פשוטים בעזרת שלט רחוק).
שלט רחוק הפועל באמצעות בלוטות'.

אופן פעולה של שלט תת-אדום

לחיצה על כפתור בשלט גורמת לסגירת מעגל חשמלי שמורכב מלוח פיברגלס כאשר אותו מעגל שונה מכפתור לכפתור. בעזרת סגירת המעגל השלט מזהה את בקשת המשתמש ומתרגם אותה לסדרה של הבהובים בתת-אדום (עין אנושית אינה רואה תת-אדום) שאותם שולחת דיודה פולטת אור. האותות הנשלחים הם בעצם אותות בינאריים שמקודדים על ידי הבדלים באורך האותות או הבדלים באורך הרווחים בין האותות או החלפת הסדר בין האותות לבין הרווחים. אורך המרווחים כ-550 מילישניות או 1,100 מילישניות כך שההליך של הקידוד על ידי השלט והפענוח על ידי המכשיר המיועד נמשך כמובן שברירי שנייה.

השלט פועל לרוב על ידי סוללות בגודל קטן (גודל של AAA או AA).