ארון שוורץ

אֵרוֹן שווֹרץ
Aaron Swartz
לידה	8 בנובמבר 1986; היילנד פארק, ארצות הברית
התאבד	11 בינואר 2013 (בגיל 26); ברוקלין, ארצות הברית
שם לידה	Aaron Hillel Swartz
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Shalom Memorial Park
השכלה	אוניברסיטת סטנפורד; North Shore Country Day School ;
עיסוק	מפתח תוכנה, כותב, פעיל אינטרנט
השקפה דתית	יהדות
בן או בת זוג	Quinn Norton; Taren Stinebrickner-Kauffman ;
פרסים והוקרה	פרס חלוץ קרן החזית האלקטרונית (2013); פרס ג'יימס מדיסון (2013); היכל התהילה של האינטרנט (2013) ;
	aaronsw.com

אֵרוֹן הִלל שווֹרץ (באנגלית: Aaron Hillel Swartz;‏ 8 בנובמבר 1986, שיקגו, ארצות הברית – 11 בינואר 2013, ניו יורק, ארצות הברית) היה מתכנת, מסאי, פעיל אינטרנט, אמריקאי-יהודי, ואקטיביסט חברתי-פוליטי שנודע בעיקר בזכות בפעולותיו הרבות לקידום חופש המידע לציבור הרחב.

ביוגרפיה

ארון שוורץ נולד בשיקגו, בן בכור להורים ממוצא יהודי, סוזן ורוברט שוורץ. אביו יסד חברת תוכנה, ושוורץ גדל בסביבה עתירת מחשבים, תכנות, גישה לאינטרנט, והושפע מתרבות האינטרנט. בגיל 13, זכה בפרס ארסדיג'יטה (ArsDigita), תחרות לצעירים שיצרו "אתרים מועילים, חינוכיים, ושיתופיים, ללא מטרות רווח". הפרס כלל ביקור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופגישות עם מובילי טכנולוגיה ותקינה ברשת. בגיל 14 השתתף שוורץ בקבוצת העבודה שתכננה את תקן RSS 1.0 אשר מסדיר סינדיקציה של תוכן ברשת.

שוורץ השתתף בקבוצת העבודה של ארגון ה-W3C ‏ (World Wide Web Consortium) שפיתחה את התקן RDF לתיאור משאבים סמנטיים בטכנולוגיית נתונים מקושרים (Linked Data). שוורץ חיבר מסמך RFC מספר 3870, שמגדיר "סוג תוכן" (content-type) מיוחד לביטוי RDF כניב XML.

שוורץ תרם משמעותית לשיפורים ושינויים בשפת הסימון Markdown של ג'ון גרובר (John Gruber), המשמשת לביטוי תיעוד ומסמכים אחרים בצורה נגישה לאדם ולמחשב כאחד.

אינפוגאמי ורדיט

בשנת 2004 החל ללמוד באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, אך עזב במהלך שנת הלימודים הראשונה והקים חברת הזנק בשם "אינפוגאמי" (Infogami), במימון קבוצת המשקיעים Y Combinator מייסודו של פול גרהם. אינפוגאמי פיתחה סביבת יישומים על גבי ויקי ושפת פייתון, ושוורץ שחרר תשתית יישומי רשת עבור שפת פייתון בשם web.py. בעצת המשקיעים, חבר שוורץ למייסדי אתר רֵדִיט (Reddit), ושילב את טכנולוגיית אינפוגאמי באתר החדשות הצעיר. לאחר שנרכשה רדיט על ידי חברת קונדה נאסט בשלהי שנת 2006, עבר שוורץ לעבוד עבור אתר וויירד (Wired), שהוא בבעלות קונדה נאסט, אך התבקש להתפטר לאחר זמן קצר.

בשנת 2007 יצר שוורץ, יחד עם סיימון קארסטנסן (Simon Carstensen), שירות רשת בשם Jottit, שמציע יצירה קלה של דפי אינטרנט במתכונת ויקי.

בשנים 2010 - 2011 שימש עמית מחקר במכון ספרא לאתיקה באוניברסיטת הרווארד.

אקטיביזם

שוורץ נמנה עם מייסדי קבוצת Demand Progress, אשר מעודדת אזרחים לפעול ברשת באופנים שונים, בהם יצירת קשר עם נבחרי ציבור אמריקאים, הפעלת לחץ על בעלי הון אשר מממנים מאמצי חקיקה או פעילות אחרת, והגברת מודעות לנושאים חברתיים ופוליטיים. באחרית דבר שחיבר שוורץ לרומן "Homeland" מאת קורי דוקטורוב, כתב: "זה אמיתי. הכלים הללו עומדים לרשות כל אדם עם די מוטיבציה וכישרון: אבל זה יצליח רק אם תשתתפו [...] עכשיו תורכם לשנות את השיטה [...] אמרו לי איך אוכל לעזור לכם."

SOPA

שוורץ היה מעורב במאבק למניעת חקיקת החוק SOPA בבית הנבחרים של ארצות הברית, חוק שמטרתו הייתה להילחם בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט, אך זכה לקיתונות של ביקורת על כך שהיה מקנה כוח רב מדי לממשלת ארצות הברית לסגור אתרי רשת ללא הליך ראוי אף אם רק הואשמו בהפרת זכויות יוצרים. לאחר שהצעת החוק הזו נמשכה, נשא שוורץ את הנאום הראשי בכנס F2C:Freedom to Connect 2012 בוושינגטון הבירה ב-21 במאי 2012. כותרת נאומו הייתה "כיצד עצרנו את SOPA", והוא הודיע לקהל:

הצעת החוק הזו [...] גרמה לאתרים שלמים לעצור. היא מנעה מאמריקאים לתקשר עם קבוצות שלמות. [...] התקשרתי לכל ידידי, ועבדנו כל הלילה על בניית אתר רשת עבור קבוצה חדשה בשם Demand Progress, והצבנו שם עצומה מקוונת במחאה על הצעת החוק המזיקה הזו. [...] אספנו [...] 300,000 חותמים [...] נפגשנו עם סגל חברי בית הנבחרים ודיברנו על לבם [...] ואז הצעת החוק עברה פה אחד.^[1] [...] ואז, לפתע, התהליך נעצר. חבר הסנאט רון ויידן [...] הטיל עיכוב על הצעת החוק.

שוורץ הוסיף, "ניצחנו במאבק הזה כי כל אחד הפך את עצמו לגיבור סיפורו הוא. כל אחד לקח על עצמו אישית להציל את החירות החיונית הזו." הוא התייחס לסדרה של מחאות נגד הצעת החוק, מחאות שתוארו על ידי ארגון זכויות הגולשים Electronic Frontier Foundation כגדולות ביותר בתולדות האינטרנט - למעלה מ-115 אלף אתרים שינו את דפיהם במחאה.

ויקיפדיה

שוורץ נמנה עם מתנדבי ויקיפדיה האנגלית, ותרם למעלה מ-5,000 עריכות בה.^[2] בשנת 2006, התמודד בבחירות לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה, אך לא נבחר. באותה שנה, פרסם מחקר עצמאי שערך ובו ניתוח של דפוס הפעילות בוויקיפדיה, ומסקנתו הייתה שבניגוד לדעה הרווחת, רוב מוחלט של התוכן (מבחינה כמותית) נתרם על ידי עשרות אלפי עורכים מזדמנים, שאינם פעילים קבועים במיזם; כל אחד מאלו תורם מעט בדרך כלל, אך גרעין קשה המונה בין 500 ל-1,000 עורכים קבועים מתקן שגיאות כתיב ועיצוב ומאחיד את התוכן.^[3] מסקנותיו, שהסתמכו על ניתוח היסטוריית עריכה של ערכים אקראיים, סתרו את דעתו של מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס, שגרס שהגרעין הקשה של העורכים הפעילים היה אחראי לחיבור רוב התוכן, בעוד שאלפי העורכים המזדמנים תיקנו בעיקר שגיאות כתיב ועיצוב.

ספריית הקונגרס

בשנת 2006, השיג שוורץ עותק של המאגר הביבליוגרפי המלא של ספריית הקונגרס האמריקאית, שנמכר בכסף, אך אינו מוגן בזכויות יוצרים (בהיותו מסמך ממשלתי הוא נחלת הכלל, לפי החוק האמריקאי). שוורץ פרסם את המאגר באתר Open Library, ובכך הנגיש את הנתונים לציבור.^[4]

ויקיליקס

ב-27 בדצמבר 2010 הגיש שוורץ בקשה^[5]^[6] במסגרת חוק חופש המידע (האמריקאי) לקבל פרטים על תנאי החזקתה של צ'לסי מאנינג, החשודה בהדלפת מברקי מחלקת המדינה האמריקאית לאתר ויקיליקס. הבקשה הייתה תלויה ועומדת בעת פטירתו.

חקירות והליכים פליליים

בעניין מאגר פסקי הדין PACER

בשנת 2008 הוריד שוורץ 2.7 מיליון מסמכים ממאגר המסמכים המונגשים לציבור של בתי המשפט הפדרליים של ארצות הברית (PACER). במאגר מצויים למעלה מ-500 מיליון מסמכים, כך ששוורץ השיג פחות מאחוז מתוכן המאגר.^[7]

אתר PACER גבה 8 סנטים אמריקאיים לכל עמוד, על מידע שעל פי קארל מלמוד, מייסד הארגון ללא מטרות רווח Public.Resource.Org, אמור היה להיות מוגש בחינם, כיוון שמסמכי הממשלה הפדרלית, על פי החוק האמריקאי, אינם מוגנים בזכויות יוצרים.^[8]^[9] הניו יורק טיימס דיווח כי הכסף שנגבה "הוזרם בחזרה לבתי המשפט לממן צרכים טכנולוגיים, אך המערכת נהנתה מהכנסה עודפת בסך כ-150 מיליון דולר, על פי דו"חות בתי המשפט".^[8] עוד נכתב שם, כי טכנולוגיית PACER "תוכננה בימי המודם הטלפוני החורק, שחלפו עברו להם [...] והציבה את מערכת המשפט של המדינה מאחורי חומה של תשלום ושל טלאים."^[8] מלמוד עודד פעילים אחרים לבקר באחת מ-17 הספריות המשתתפות בתוכנית ניסוי של גישה בחינם למאגר PACER, להוריד מסמכים מן המאגר, ולשולחם אליו כדי שינגיש אותם לציבור בחינם באתרו.^[8]

לאחר שקרא את דברי מלמוד, כתב שוורץ תוכנית בשפת Perl שהופעלה על שרת EC2 של חברת Amazon כדי להוריד מסמכים, בהשתמשו בפרטי הגישה של ספרייה בעיר סקרמנטו אשר בקליפורניה.^[10] התוכנית פעלה במהלך שבועיים בחודש ספטמבר, ובסיומם מסר שוורץ מסמכים, באורך כולל של 19.9 מיליון עמודים, לאתר של מלמוד.^[9]

ב-29 בספטמבר 2008, החליט המדפיס הממשלתי של ארצות הברית (GPO) להפסיק את תוכנית הגישה בחינם לספריות, "עד להערכה מחודשת של התוכנית".^[8]^[9] זמן קצר לאחר מכן פתחה לשכת החקירות הפדרלית של ארצות הברית בחקירה בדבר פעולותיו של שוורץ. החקירה נסגרה ללא המלצה להעמיד לדין לאחר חודשיים.^[9] לשוורץ נודעו פרטי אותה חקירה בדיעבד, לאחר שהגיש בקשה במסגרת חוק חופש המידע, והוא תיאר את החקירה כ"מבולבלת כצפוי".^[9] נכון לפברואר 2015, אתר PACER עדיין גובה תשלום לכל עמוד. משתמשי פיירפוקס יכולים להתקין תוסף בשם RECAP, אשר ישמור את המסמכים שרכש המשתמש על שרת ציבורי שינגיש אותם מעתה בחינם.^[11]

באירוע לזכרו של שוורץ שנערך בארכיון האינטרנט בסן פרנסיסקו זמן קצר לאחר מותו, אמר מלמוד על המיזם הזה:

כאשר משכנו 20 מיליון עמודים של מסמכי בית משפט מאחורי חומת התשלום של PACER, גילינו שהם רצופים בפגיעות בפרטיות: שמות של קטינים, שמות של מודיעים משטרתיים, [...]. שלחנו את ממצאינו לנשיאי בית המשפט של 31 בתי משפט מחוזיים [...] והם תיקנו את הפגמים במסמכים הללו ו[...] נזפו בעורכי הדין שהגישו אותם כך, ופורום השופטים של ארצות הברית תיקן את כללי הפרטיות של בתי המשפט.^[12]

בעניין תכנים מאתר JSTOR

שוורץ מוחה ב-2012 נגד הצעת החוק נגד הפיראטיות

JSTOR הוא מאגר דיגיטלי לגליונות כתבי עת אקדמיים. שוורץ נהנה מגישה למאגר מתוקף היותו עמית מחקר באוניברסיטת הרווארד. כמו כן, אפשר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) גישה למאגר JSTOR במסגרת תוכנית "קמפוס פתוח".^[13]

במהלך מספר שבועות בשלהי שנת 2010 ובתחילת שנת 2011, הוריד שוורץ ממאגר JSTOR כמות גדולה (כ-70 גיגהבייט) של מאמרים מכתבי עת אקדמיים דרך רשת המחשבים של MIT.^[14] שוורץ הוריד את הקבצים באמצעות מחשב נייד שחובר למתג רשת בארון רשת המוגבל למורשים בלבד.^[15] על פי דיווח בסלייט, ארון הרשת לא היה נעול.^[16]

מעצר וסעיפי אישום מטעם המדינה

ב-6 בינואר 2011 נעצר שוורץ סמוך לקמפוס אוניברסיטת הרווארד^[17] על ידי משטרת הקמפוס של MIT וסוכן השירות החשאי של ארצות הברית, בעוון פריצה בכוונה לבצע פשע.^[18]

ב-17 בנובמבר 2011, הוגש נגד שוורץ כתב אישום מול חבר מושבעים גדול בבית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס, בעוון פריצה בכוונה לביצוע פשע, גנבת מידע אלקטרוני, וגישה בלתי-מורשית לרשת מחשבים.^[19] ב-16 בדצמבר אושרה בקשת התובע המחוזי למשוך את כתב האישום.

לדברי עורך הדין הארווי סילברגלייט, עורכי דין המצויים בפרטי המקרה אמרו לו שהתובע המחוזי של מחוז מידלסקס במסצ'וסטס תכנן לסיים את תיק שוורץ על ידי "...דחייה ללא ממצאים, תוך נזיפה בשוורץ והחזרתו לחברה אזרחית כדי שימשיך בפועלו האלקטרוני החלוצי באופן פחות מפוקפק מבחינה משפטית."^[20] סילברגלייט הסביר בריאיון לרשת CNET:

במצב כזה כתב האישום מעוכב ללא פסק דין. הנאשם נתון במבחן למשך כמה חודשים ואולי עד שנתיים לכל היותר; אם הנאשם לא מסתבך משפטית במשך הזמן הזה, כתב האישום מבוטל, ולנאשם לא יהיה רישום פלילי. זה מה שציפו עורכי הדין שיקרה עם מעצרו של שוורץ.^[21]

"הטראגדיה החלה," כתב סילברגלייט בשבועון Massachusetts Lawyers Weekly, "כאשר התיק הועבר למשרדה של התובעת הפדרלית כרמן אורטיז כדי 'להעביר מסר'."^[20]

ב-16 בדצמבר 2011 הגיש משרד התובע המחוזי בקשת הפסקת תביעה מיוזמת התובע (nolle prosequi) בתיק שנפתח עם מעצרו של שוורץ בינואר 2011. סעיפי האישום מכתב האישום שהוגש בנובמבר 2011 בוטלו ב-8 במרץ 2012. לדברי דובר משרד התביעה של מחוז מידלסקס, הסעיפים בוטלו על מנת לאפשר לתביעה פדרלית להתקדם ללא הפרעה.^[22] ב-12 בספטמבר 2012 הגישה התביעה כתב אישום מחודש ובו תשעה סעיפי אישום בדרגת פשע.^[23] לאחר פטירתו של שוורץ, התביעה הפדרלית ביטלה את כתב האישום.^[24]

פטירתו ואירועים לזכרו

בשעת ערב ב-11 בינואר 2013 בת זוגו מצאה את שוורץ ללא רוח חיים בדירתו, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. דוברת בוחן מקרי המוות של ניו יורק מסרה שהוא התאבד בתלייה, אם כי לא נמצא מכתב התאבדות.

בת זוגו, טארן סטיינבריקנר-קאופמן, ומשפחתו של שוורץ, הקימו אתר זיכרון לשוורץ, ובו הצהירו כי "הוא השתמש בכישוריו המרשימים כמתכנת ומוביל טכנולוגי לא לשם עשיית רווח לעצמו, אלא למען הפיכת האינטרנט והעולם למקום צודק וטוב יותר."

כמה ימים לפני הלווייתו של שוורץ, הספיד אותו ידידו (ופרקליטו, בעבר) לורנס לסיג במאמר תחת הכותרת "התובע כבריון". במאמר, קבל לסיג על חוסר המידתיות בתביעה נגד שוורץ ואמר "על הממשלה להשיב על השאלה מדוע היה נחוץ לתייג את שוורץ 'פושע'. זה הדבר שהוא סירב לקבל במהלך 18 החודשים של המשא ומתן." קורי דוקטורוב כתב "ארון ניחן בשילוב מנצח של תובנה פוליטית, כישורים טכניים, ואינטליגנציה לגבי אנשים ונושאים בוערים. אני חושב שהוא היה עשוי לחולל מהפכה בפוליטיקה האמריקאית (ואולי העולמית)."^[25]

בהלוויה שנערכה ב-15 בינואר 2013 בהיילנד פארק במדינת אילינוי, ספד לשוורץ טים ברנרס-לי.^[26]^[27]^[28] באותו יום, פרסם הוול סטריט ג'ורנל כתבה שהתבססה בחלקה על ראיון עם סטיינבריקנר-קאופמן.^[29] לפי סטיינבריקנר-קאופמן, לשוורץ היה חסר כסף עבור הייצוג המשפטי שהיה דרוש לו, ו"קשה היה לו לחשוף את הצד הזה של חייו לציבור" בבקשת עזרה כלכלית מן הציבור. כמו כן, אמרה סטיינבריקנר-קאופמן ששוורץ היה מוטרד מכך ששניים מחבריו קיבלו זימונים להעיד, ומכך שחדל להאמין ש-MIT תנסה לבלום את התביעה.^[29]

בשנת 2017 החל בישראל "פרויקט ארון שוורץ" במסגרת הפודקאסט "עושים רוח". הפרויקט שם לעצמו למטרה להנגיש חומרי ארכיון (חוקיים) בעברית ממגוון אתרים ברחבי הרשת.

לקריאה נוספת

Janelle Nanos, Losing Aaron, Boston Magazine, January 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארון שוורץ בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ארון שוורץ (באנגלית)

ארון שוורץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ארון שוורץ, הבלוג הרשמי
ארון שוורץ, ברשת החברתית Goodreads
ארון שוורץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
שחר סמוחה, ‏בן 26, הפך את אתר רדיט לאימפריה - והתאבד, באתר גלובס, 24 בינואר 2013
שלי דובילנסקי, ארון שוורץ: מותו של האקטיביסט, באתר ynet, 18 בינואר 2013
שי רינגל, ‏אמריקה סוערת: מי אשם במותו של ההאקר בן ה-26?, באתר ‏מאקו‏, 14 בינואר 2013
ויטה קיירס, מדוע התאבד ההאקטיביסט ארון שוורץ?, באתר ynet, 13 בינואר 2013
ג'ון שוורץ, הניו יורק טיימס, מותו של לוחם החופש שהכניס את חיינו ל-Feed, באתר הארץ, 13 בינואר 2013
סוכנויות הידיעות, מותו של הלוחם למען חופש המידע באינטרנט, באתר nrg‏, 13 בינואר 2013
The Internet's Own Boy: The Story of Aaron Swartz, סרט תיעודי באתר יוטיוב (אורך: 1:45:00) (באנגלית)
״ילד הפלא של האינטרנט״ - פרק על אהרון שוורץ בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי, ״כאן״

הערות שוליים

[1] מדובר בשלב אחד מני כמה בהליך החקיקה האמריקאי.

[2] ttps://tools.wmflabs.org//xtools/pcount/index.php?name=AaronSw&lang=en&wiki=wikipedia

[3] ttps://www.aaronsw.com/weblog/whowriteswikipedia

[4] ttps://www.economist.com/node/21569550/

[5] ttps://pubrecord.org/nation/10676/aaron-swartzs-requests-light-struggle/

[6] ttps://www.muckrock.com/foi/united-states-of-america-10/records-related-to-bradley-manning-426/

[7] ttps://arstechnica.com/tech-policy/2013/02/the-inside-story-of-aaron-swartzs-campaign-to-liberate-court-filings/

[Schwartz2009-8] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ http://www.nytimes.com/2009/02/13/us/13records.html

[Singel2009-9] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ http://www.wired.com/threatlevel/2009/10/swartz-fbi/

[10] ttps://arstechnica.com/tech-policy/2013/02/the-inside-story-of-aaron-swartzs-campaign-to-liberate-court-filings/

[11] ttps://www.guardian.co.uk/technology/2009/nov/11/recap-us-courtrooms

[12] ttps://public.resource.org/aaron/army/index.html

[13] Granick, Jennifer, Towards Learning from Losing Aaron Swartz: Part 2, The Center for Internet and Society at Stanford Law School blog, 15 January 2013.

[Indictment-14] כתב האישום המקורי, ארצות הברית של אמריקה נגד ארון שוורץ, שלימים הוחלף בכתב אישום חדש

[15] ttps://www.nytimes.com/2013/01/21/technology/how-mit-ensnared-a-hacker-bucking-a-freewheeling-culture.html

[16] ttps://www.slate.com/articles/technology/technology/2013/02/aaron_swartz_he_wanted_to_save_the_world_why_couldn_t_he_save_himself.6.html

[hak-17] ttps://mitcrimeclub.org/11pologDec15Jan20.pdf

[gerstein-18] ttps://www.politico.com/blogs/joshgerstein/0711/MIT_also_pressing_charges_against_hacking_suspect.html

[MassDA-19] ttps://www.wickedlocal.com/cambridge/news/x1655830732/Reddit-co-founder-indicted-in-connection-with-breaking-into-MIT-server-room

[Silverglate-20] ¹ ² http://masslawyersweekly.com/2013/01/23/the-swartz-suicide-and-the-sick-culture-of-the-doj/

[return-21] [1]

[22] ttps://tech.mit.edu/V132/N12/swartz.html

[23] ttps://www.techdirt.com/articles/20120917/17393320412/us-government-ups-felony-count-jstoraaron-swartz-case-four-to-thirteen.shtml

[24] ttps://www.boston.com/yourcampus/news/mit/2013/01/us_district_court_drops_charges_against_aaron_swartz.html

[25] ttps://boingboing.net/2013/01/12/rip-aaron-swartz.html

[26] ttps://abclocal.go.com/wls/story?section=news/local&id=8955254

[27] ttps://www.fsf.org/events/20130118-aaron-swartz-memorial-ice-cream-social-hour

[28] ttps://www.huffingtonpost.com/2013/01/19/aaron-swartz-tribute_n_2512503.html

[wsj-29] ¹ ² http://online.wsj.com/article/SB10001424127887324581504578238692048200404.html

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]