אישטוואן הראשון, מלך הונגריה
 | |||||
| אישטוואן, 1031 | |||||
| לידה |
975 אסטרגום, נסיכות הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1038 (בגיל 63 בערך) סקשפהרוואר, ממלכת הונגריה  | ||||
| שם לידה | Vajk | ||||
| מדינה |
 ממלכת הונגריה | ||||
| מקום קבורה |
 סקשפהרוואר, הונגריה | ||||
| בן או בת זוג |
גיזלה מבוואריה (996–?) | ||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
אישטוואן הראשון (הקדוש) (בהונגרית: I. István; סביבות 975 – 15 באוגוסט 1038) היה מלכה הראשון של הונגריה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של אישטוואן היה המנהיג המדיארי גזה הראשון, אשר היה נינו של ארפאד, הוא המנהיג המדיארי אשר הוביל את השבטים המדיארים מערבות אוקראינה למישורי הונגריה. כשנולד קיבל את השם ואייק, שפירושו "גיבור". ואייק נולד עובד אלילים, אך הוטבל בגיל עשר, כחלק מברית שערך אביו עם המדינות הנוצריות השכנות. כשהוטבל ניתן לו השם אישטוואן (הגרסה ההונגרית של השם היווני איסטפנוס, על שם סטפנוס הקדוש). אמו של אישטוואן הראשון הייתה שארלוט, אחותו של גיולה פרוקוי.
בשנת 995 נישא אישטוואן לגיזלה, בתו של היינריך השני, דוכס בוואריה. לאישטוואן ולגיזלה נולדו שלושה ילדים - הבנים אימרה ואוטו, ובת בשם הדוויג. כל ילדיו מתו לפניו.
עם הולדתו של אישטוואן היה המנהג השבטי כי את המנהיג השבטי של המדיארים יורש הזכר המבוגר ביותר במשפחת המלוכה. אביו של אישטוואן, גזה, אשר ניסה להפוך את הונגריה למדינה בנוסח ארצות המערב, הכריז עליו כיורשו עוד בחייו, וכך סטה מן המנהג השבטי העתיק. לאחר שאישטוואן קיבל את המלוכה נאלץ להאבק באצילים עובדי אלילים, בהם דודו, אשר התנגדו לו. אישטוואן הצליח לאחד את כל שבטי המדיארים בשנת 997, הודות לסיוע שקיבל מאצילים נוצריים מסלובקיה.
על פי המסורת ההונגרית ביקש אישטוואן מן האפיפיור סילבסטר השני כי יכיר בו כמלך נוצרי (ובמשתמע כי יאפשר לו למנות בישופים). סילבסטר סירב בתחילה, אך לאחר שהופיע בחלומו המלאך גבריאל וציווה עליו להסכים לבקשה, נעתר. אירוע זה מונצח בפסל של המלאך גבריאל המוצב על עמוד ב"כיכר הגיבורים" בבודפשט. האפיפיור שלח לאישטוואן כתר מזהב אשר הפך לסימלה של הונגריה, וזאת ביחד עם צלב אפוסטולי, ומכתב ברכה המכיר בו כמלך נוצרי.
אישטוואן חילק את הונגריה לחמישים מחוזות ועשר דוכסויות, והורה לכל עשרה כפרים להציב כנסייה ולמנות כומר. הוא ייסד את הקתדרלות בסקשפהרוואר (עיר שייסד; פירוש שמה: "כס המלוכה הלבן"), ובאסטרגום, כמו גם כנסיות ומנזרים ברחבי הונגריה. בכנסיות ובמנזרים קמו בתי ספר, שהפכו למרכזי חינוך ותרבות חשובים. אישטוואן דיכא את המנהגים הפגאניים, וחיזק את הנצרות באמצעות חוקים שונים, לרבות איסור על השימוש בכתב המדיארי, והפיכת האלפבית הלטיני והשפה הלטינית לשפה הרשמית של ארמון המלוכה.
אישטוואן נהג לבקר בכנסיות ובערים, לעיתים מוסווה כאיכר נודד, ותרם כספים רבים לאנשים שפגש. על פי האגדה, באחד ממסעות אלו נשדד על ידי חבורת קבצנים, אך משנחשף כי הוא המלך, חס על חייהם.
בערוב ימיו התכוון לפרוש לחיים של קדושה ולהעביר את מוסרות השלטון לבנו אימרה, אך בשנת 1031 מת אימרה בתאונת ציד. ללא יורש טבעי, מכיוון שכל ילדיו מתו לפניו, מת בעיר סקשפהרוואר, ונקבר שם. נאמר כי נתיניו התאבלו על מותו במשך שלוש שנים. תחתיו מלך בן-אחותו, פטר אורסאולו.
לאחר מותו החלו סיפורים על ניסים המתרחשים ליד קברו. אישטוואן הוכרז כקדוש של הכנסייה הקתולית בשנת 1083. הוא הקדוש הפטרון של: הונגריה, מלכים, מותם של ילדים, בנאים, סתתים, ומניחי לבנים. יומו הוא 2 בספטמבר, אך חגו נחגג בהונגריה ב-16 באוגוסט, היום בו הועברו שרידיו הקדושים לעיר בודה (אחת משלוש הערים המרכיבות את העיר בודפשט). בימינו מוצג כתרו בבניין הפרלמנט ההונגרי (במוזיאון הלאומי בבודפשט מוצגת רפליקה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kristó Gyula, Szent István király, Neumann ,Budapest, 2002 (בהונגרית)
- אישטוואן הראשון, מלך הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אישטוון ה-1, (975?-1038), מלך הונגריה, דף שער בספרייה הלאומית
