ציר ההתנגדות
| החברות המרכזיות בציר ההתנגדות | |
|---|---|
| תומכי ציר ההתנגדות | מתנגדים לציר ההתנגדות |
|
תומכים לא מדינתיים: |
מתנגדים לא מדינתיים: |
ציר ההתנגדות (בפרסית: محور مقاومت, בערבית: محور المقاومة; מכונה לעיתים גם הציר האיראניׁׁׂ) הוא ברית פוליטית-צבאית, בלתי רשמית, אנטי-אמריקנית ואנטי-ציונית בין איראן, ממשלת אסד בסוריה, ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה[1][2][3], ארגון הטרור הפלסטיני חמאס[4] וכן מספר מיליציות שיעיות (וסוניות במקרים חריגים) וארגוני טרור בהם החות'ים, אל-חשד א-שעבי, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, ועוד מספר מיליציות.
למרות הניגודים וחילוקי הדעות האידאולוגיים בין הגופים, למשל אסד ממפלגת הבעת' החילונית לעומת איראן וחזבאללה, הדוגלים באסלאמיזם שיעי, וחמאס שהוא ארגון טרור פונדמנטליסטי סוני, הברית פועלת יחד נגד פעילות נאט"ו, ישראל וערב הסעודית ברחבי המזרח התיכון[5].
הברית תוארה כ"ציר הטרור" על ידי ראש ממשלת ישראל וכן שגרירים ישראלים בעולם.[6][7].
השימוש במושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח שימש את יומון הלובי שהגיב לטענותיו של נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש כי איראן, עיראק וקוריאה הצפונית הן "ציר רשע", במאמר שכותרו הייתה "ציר הרשע או ציר ההתנגדות" כתב היומון הלובי ב-2002 כי "המכנה המשותף היחיד בין איראן, עיראק וקוריאה הצפונית היא התנגדותן להגמוניה של ארצות הברית". שנתיים לאחר השימוש במושג על ידי עיתון לובי גם עיתון איראני אימץ את הכינוי כאשר התייחס למרידות השיעים בעיראק (אנ').
ב-2006 שר הפנים הפלסטיני, סעיד סיאם גם הוא השתמש במושג בראיון שנתן לרשת הטלוויזיה אל-עאלם כאשר התייחס למטרות משותפות בקרב ערבים שנמצאם באופזיציה לישראל וארצות הברית, סיאם הזכיר את מספר הפליטים הפלסטיניים הרבים שנמצאים בסוריה וטען כי איראן, חזבאללה וחמאס הם ציר ההתנגדות ללחצים הישראלים והאמריקאים בסוריה.
המונח "ציר התנגדות" גם עלה לכותרות כאשר היועץ לעניינים בינלאומיים של המנהיג העליון באיראן, עלי אכבר וליאטי השתמש במושג, השימוש ואזכור המושג לא נגמר בכך. במהלך פגישה בין נשיא סוריה, בשאר אל-אסד ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי דיברו השניים על מלחמת האזרחים בסוריה והשתמשו במושג[8].
מספר ימים אחרי התקיפה במזרעת אמל התייחס מזכ"ל חזבאללה דאז, חסן נסראללה לתקיפה ואמר כי "ציר ההתנגדות יגיב לתקיפות צה"ל נגד שיירות הנשק מסוריה"[9].
חברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]_03.jpg)
_(Cropped).jpg)
איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי הצהיר מספר פעמים כי ממשלת איראן היא "ממשלת התנגדות" (ממשלה שמתנגדת להשפעה מערבית וישראלית). דוגמה בולטת לתפקידה של איראן בציר ההתנגדות כמנהיגת הציר היה פעולותיו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני נגד המדינה האסלאמית (דאעש), סולימאני תואר ככוח שאיחד את הכוחות הכורדים והשיעים כאחד במלחמה נגד המדינה האסלאמית[10].. הישגיו של סולימאני הובילו ליצירת ציר השפעה שיעית ברחבי המזרח התיכון שבמרכזו איראן ולצידה עומדות חזבאללה, סוריה, החות'ים וארגונים נוספים. במהלך פגישה עם נשיא קובה, מיגל דיאס-קאנל, אמר חמינאי כי יש לנצל את הפוטנציאל הפוליטי והכלכלי של איראן וקובה ולהביא ליצירת קואלצית נגד ל"בריונות" של ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות"[11].
סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם לדברי ג'ובין גודארזי, שהוא עוזר פרופסור וחוקר באוניברסיטת וובסטר (אנ') טוען כי לברית האיראנית-סורית שהוקמה ב-1979 עם המהפכה האיראנית יש חשיבות רבה לעלייתו של ציר ההתנגדות, לדבריו הן איראן והן סוריה נמצאות במיקומים מרכזיים במזרח התיכון. שתי המדינות משפיעות על הפוליטיקה במזרח התיכון בשנים האחרונות, הוא הוסיף ואמר כי הברית נחשבת לברית יציבה שכבר נמשכת כ-34 שנים, למרות מה שהגדיר "אתגרים רבים שניצבים בפניה במערכת היחסים". ברית "ציר ההתנגדות" ובפרט הברית בין סוריה לאיראן נחשבת לכזאת ששינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון וסייעה לנשיא סוריה, בשאר אל-אסד להישאר בשלטון על אף התנגדות נרחבת לשלטונו בקרב בני עמו[12]. לשיתוף הפעולה בין סוריה לאיראן לפי האנליסטית מריסה סאליבן יש שלושה עמודי תווך: מטרה אזורית משותפת בשימור משטרו של אסד, שמירה על גישה לאספקת נשק וכסף מאיראן ומניעת הקמה ממשלה סונית בסוריה[13].
מיליציות פרו-איראניות בעיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיליציות חמושות הוקמו בעיראק לאחר פלישת ארצות הברית למדינה ב-2003 כחלק ממלחמת עיראק. קבוצות אלו התחזקו באופן אקספוננציאלי כאשר התארגנו כחזית קולקטיבית מאוחדת שנלחמה במדינה האסלאמית כחלק ממלחמת האזרחים השנייה בעיראק. המילציות הפרו-איראניות תוקפות ב-20 שנים האחרונות מדי פעם בפעם את הכוחות האמריקאים הפועלים בעיראק ובסוריה[14][15][16]. בנוסף לכך, במהלך מלחמת חרבות ברזל המילציות העיראקאיות טענו כי תקפו מספר פעמים את ישראל, בעיקר על ידי שליחת כטב"מים ורקטות לשטחי המדינה, לרוב ללא סיפוק הוכחות[17].
החות'ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבד אל-מלכ אל-חות'י, מנהיג תנועת החות'ים בתימן, הכריז ב-10 באוקטובר 2023 כי הארגון יחל בהתקפות על ספינות שלטענתם קשורות לישראל וזאת בניסיון להוביל ללחץ מערבי על ישראל כדי לסיים את המלחמה. לאורך המלחמה החות'ים תקפו עשרות פעמים בישראל, כאשר הפעם הבולטת שבהן הייתה מתקפת הכטב"ם על תל אביב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוני בן-מנחם, האוטוסטרדה של "ציר ההתנגדות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2019
- תופי מלחמה: ישראל ו"ציר ההתנגדות", 2 באוגוסט 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
צה"ל, ציר ההתנגדות, באתר צה"ל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Drums Of War: Israel And The "AXIS OF RESISTANCE" (PDF), International Crisis Group, 2 באוגוסט 2010, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Iran backs Assad as Syrian forces choke off Aleppo". Reuters. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran: Syria part of 'axis of resistance'". CNN. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ דניאל סלאמה, באוגוסט 2019 בכיר בחמאס: "אם ישראל תנסה למוטט אותנו - נקבל עזרה מחברינו", באתר ynet
- ^ Sullivan, Marisa (באפריל 2014), Hezbollah in Syria (PDF), Institute for the Study of War
{{citation}}: (עזרה) - ^ Israel pursues strikes on Lebanon, BBC, 14 July 2006
- ^
Mark Weiss, 50 tons of weapons seized by Israel, The Telegraph, 16 March 2011
- ^ "Iran: We're in 'axis of resistance' with Syria". CBS News. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הירי לרמת הגולן חושף את המלכוד של נסראללה, באתר וואלה, 28 בינואר 2015
- ^ Ostovar, Afshon (2016). Vanguard of the Imam: Religion, Politics, and Iran's Revolutionary Guards. Oxford University Press. p. 227. ISBN 9780199387892.
- ^ "Global coalition should be formed against US bullying". Mehr News Agency (באנגלית). 2023-12-04. נבדק ב-2023-12-07.
- ^ "Challenging the Axis of Resistance: Syria, Iran and the Strategic Balance in the Middle East". USIP. נבדק ב-25 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sullivan, Marisa (באפריל 2014), Hezbollah in Syria (PDF), Institute for the Study of War
{{citation}}: (עזרה) - ^ רועי קייס וגיא מעיין, מל"טים תקפו בסיס אמריקני בגבול סוריה-עיראק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2021
- ^ שחר קליימן, דיווח: מליציות פרו-איראניות תקפו שלושה בסיסים אמריקניים במזרח סוריה, באתר ישראל היום, 23 באוקטובר 2023
- ^ ליאור בן ארי, רויטרס, לראשונה מאז פברואר: מיליציות פרו-איראניות תקפו בסיס אמריקני, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ ליאור בן ארי, המיליציה שטוענת שוב ושוב לירי לעבר ישראל, מבלי להביא הוכחות, באתר ynet, 30 בינואר 2024
