קיילוס
 | |
| מזבח מיתראי (המאה ה-3 לספירה) המראה את קאלוס כשלצידו אלגוריות של עונות השנה (מוזיאון קרנונטינום, אוסטריה התחתית) | |
| כינוי | אל השמיים |
|---|---|
| תרבות | רומא העתיקה |
| אלים מקבילים | אורנוס |
| אם |
דיאס  |
| בן או בת זוג |
טרה |
| צאצאים |
אופס, סטורן, יאנוס |
  | |
קיילוס הוא אל השמיים במיתולוגיה תאולוגיה, באומנות ובספרות הרומית, הנחשב כאל פרימורדיאלי, כלומר אחד מהאלים הקדמוניים ביותר. מקור שמו בלטינית "caelum" שמשמעותו "שמיים" או "רקיע".
זהות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של קיילוס מעיד על כך שהוא היה המקביל הרומי לאל היווני אורנוס שהיה בעל חשיבות רבה בתיאוגוניה היוונית.[1] לא ידוע שהיה שהתבצע פולחן כלשהו לקיילוס ברומא ולמרות זאת לא כל החוקרים רואים בו כהשראה מהמיתולוגיה היוונית שניתן לו שם לטיני הוא קושר עם סומאנוס, אל הרעם הלילי, כ"אל רומאי טהור".
גנאלוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי קיקרו והיגינוס, קיילוס היה בנו של אתר ודיאס ("יום" או "אור יום").[1] קיילוס ודיאס היו במסורת זו הורי מרקוריוס.[2] עם דיאנה, קיילוס היה אביו של האל הרומי יאנוס, כמו גם של סטורן ואופס.
מיתוסים וסיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיילוס מופיע במספר מיתוסים חשובים בתרבות הרומית. סיפור אחד המרכזיים הוא סיפור הסירוס שלו על ידי בנו, סטורן (מקביל לרעיון של אורנוס וקרונוס במיתולוגיה היוונית). לפי המיתוס, סטורן מרד באביו, קיילוס, וחתך את איבר מינו כדי לתפוס את מקומו כשליט השמיים. איבר המין הנופל נחת בים, ומשם נולדה האלה ונוס (אפרודיטה במיתולוגיה היוונית).[3][4]
קיילוס מופיע גם בקשר לסיפוריהם של אלים אחרים כמו אלת האדמה טלוס ואלת הפוריות אופס. השילוב בין קיילוס וטלוס מדגיש את ההרמוניה הקוסמית בין השמיים והארץ, רעיון שנראה גם במיתולוגיות אחרות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Floro, Epitome 1.40 (3.5.30): "The Jews tried to defend Jerusalem; but he [Pompeius Magnus] entered this city also and saw that grand Holy of Holies of an impious people exposed, Caelum under a golden vine" (Hierosolymam defendere temptavere Iudaei; verum haec quoque et intravit et vidit illud grande inpiae gentis arcanum patens, sub aurea vite Caelum). Finbarr Barry Flood, The Great Mosque of Damascus: Studies on the Makings of an Umayyad Visual Culture (Brill, 2001), pp. 81 and 83 (note 118). El Oxford Latin Dictionary (Oxford: Clarendon Press, 1982, 1985 reprinting), p. 252, entry on caelum, cita a Juvenal, Petronio, and Floro como ejemplos de Caelus o Caelum "with reference to Jehovah; also, to some symbolization of Jehovah."
- ^ Cicero, De natura Deorum 3.56; also Arnobius, Adversus Nationes 4.14.
- ^ Caelus Roman God: Exploring the Mythology and Symbolism - Old World Gods, oldworldgods.com, 2023-10-05 (באנגלית)
- ^ Caelus | Facts, Information, and Mythology, pantheon.org