‫סדר‬

‫ט״ו בשבט‬

writing: Rabi Yaron Nisenholz

translation: Rafi Cohen
 Dear Friends
The Tu B'Shvat Seder before you includes the
following: divrei Torah, citations from a variety of
sources describing the beauty and grace of the Land
of Israel and its fruits, eating the fruits of the Land of
Israel, drinking four cups of wine and reciting verses
from the Torah that express the connection between the return of the
people of Israel to their natural homeland and the nature and plant-life of
the Land.
This Seder was institutionalized by the sages of 17 century Safed in order
to emphasize the centrality and significance of the Land of Israel in the
lives of the Jewish people, both in Israel and in the Diaspora.
The Center for Religious Affairs in the Diaspora is in contact with hundreds
of rabbis and Jewish community leaders around the world and devotes
its resources to a vast array of activities dedicated to strengthening
Jewish identity and the bond between Diaspora Jewry and the State of
Israel. These activities take place in various spheres, which include the
production of educational kits and pedagogical tools. This booklet was
written in Hebrew by Rabbi Yaron Nissenholtz during his tenure as Chief
Rabbi of Basel, Switzerland, and it has been translated and published in
several languages by the Center for Religious Affairs in the Diaspora in
order to allow the Jewish communities of the Diaspora the opportunity to
celebrate and perform the Seder Tu B'Shvat, each in its own language.
I extend my thanks to Mr. Yitzchack Shtiglitz, the director of the Center,
and to Ms. Orit Avital, the director of the Eliner Library, who collected and
published this Seder Tu B'Shvat in multiple languages. Our hope is that
this Seder Tu B'Shvat serves as a useful and positive tool for strengthening
Jewish and Zionist identity and the connection between Diaspora Jewry
and the State of Israel.

Chag Sameach

Yehiel Wasserman
Chairman of the Center
for Religious Affairs in the Diaspora
)3(
 ‫ באחד באלול‬,‫ באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים‬:‫ארבעה ראשי שנים הם‬
‫ באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות‬...‫ראש השנה למעשר בהמה‬
‫ בית הלל‬,‫ באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי‬,‫לנטיעה ולירקות‬
.‫אומרים בחמשה עשר בו‬
)‫ א‬,‫(מסכת ראש השנה א‬

The First Cup - Trees

There are four new years. On the first of Nissan is the new year for kings
- ‫הנני מוכן ומזומן לשתות כוס ראשונה של ט"ו בשבט‬ and for festivals. On the first of Elul is the new year for the tithe of
‫ כוס המסמלת את החורף במלוא עוזו וכוחו‬,‫כוס יין לבן‬ cattle. … On the first of Tishrei is the new year for years, for release and
for jubilee years, for plantation and for [the tithe of] vegetables. On the
first of Shevat is the new year for trees, according to the ruling of Bet
White Wine
Shammai; Bet Hillel, however, place it on the fifteenth of that month.
I am now ready to drink the first cup of the Seder Tu (Tractate Rosh Hashana 1:1)
B'Shvat - a cup of white wine, a cup which symbolizes
the strength and power of the winter.

‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּגָ ֶפן‬

ֵ ‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‬
ֵ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ ה ָֹוה ֱא‬

Ki tavo'u el ha'aretz ‫הארץ‬-‫וכי תבואו אל‬

Uneta'tem kol etz ma'achal, ‫עץ מאכל‬-‫ונטעתם כל‬
Venatan ha'etz pir'yo ‫ונתן העץ פריו‬
Veha'aretz yevulah. .‫והארץ יבולה‬
Et linto'a ilanot ‫עת לנטוע אילנות‬
Et linto'a velivnot. .‫עת לנטוע ולבנות‬

)4( )5(
 Wheat (Chita) ‫חיטה‬

,‫ חטה היתה‬:‫ רבי יהודה אומר‬...‫אילן שאכל ממנו אדם הראשון‬

.‫שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן‬
)‫ א‬,‫ ברכות מ‬,‫(תלמוד בבלי‬

The tree of which Adam ate … was wheat, since a child

does not know how to call ‘father’ and ‘mother’ until it
has had a taste of corn. Barley (seorah) ‫שעורה‬
(Talmud Bavli, Berachot 40a)
‫ י ֹ ְצאִים‬,‫עיָנ ֹת ּותְ הֹמ ֹת‬
ֲ ‫מי ִם‬
ָ ‫חלֵי‬ ֲ ַ ‫ נ‬,‫ארֶץ‬ֶ :‫ארֶץ טֹובָה‬ ֶ -‫מבִיאֲָך אֶל‬ְ ,‫ּכִי י ְהו ָה אֱֹלהֶיָך‬
.‫ ּו ְדבָׁש‬,‫ז ֵית ׁשֶ מֶן‬-‫ארֶץ‬ ֶ ;‫אנ ָה וְרִּמֹון‬ ֵ ְ‫ וְגֶפֶן ּות‬,‫חּטָה ּוׂשְ עֹרָה‬
ִ ‫ארֶץ‬
ֶ .‫קעָה ּו ָבהָר‬ ְ ‫ַּב ִּב‬
)‫ח‬-‫ ז‬,‫(דברים ח‬

For the Lord your God is bringing you to a good land, a land with brooks
‫ּבֹורא ִמינֵ י ְמזֹונֹות‬
ֵ ‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‬
ֵ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ ה ָֹוה ֱא‬ of water, fountains and depths, that emerge in valleys and mountains, a
land of wheat and barley, vines and figs and pomegranates, a land of oil
producing olives and honey.
(Devarim 8:7-8)

The Second Cup – Eretz Israel

Kol ha-olam kullo ‫ּכֹל ָהעֹולָ ם ּכֻ ּלֹו‬
Kol ha-olam kullo ‫ּכ ֹל הָעֹולָם ּכֻּלֹו‬
‫יין לבן מהול בקצת יין אדום‬
géscher zar me’od ‫ּגֶׁשֶ ר צַר מְאד‬ ‫ כוס שרובה יין‬- ‫הנני מוכן ומזומן לשתות כוס שניה של ט״ו בשבט‬
We-ha-ikkar lo le-fached kelal .‫פחֵד ְּכלָל‬ַ ‫עּקָר ֹּלא ְל‬ִ ‫ה‬
ָ ְ‫ו‬ ‫ כוס המסמלת את ניצני האביב הראשונים‬- ‫לבן ומיעוטה יין אדום‬
‫בתוך החורף הקר‬

White wine blended with a touch of red wine

I am now ready to drink the second cup of the Seder
Tu B'Shvat, a cup containing mostly white wine and a
touch of red wine - a cup that symbolizes the first buds
of spring during the cold of winter.

)6( )7(
Shirat ha'asavim ‫ רבי נחמן מברסלב‬/ ‫ִש ַירת ָה ֲע ָש ִׂבים‬
Da lekha, shekol ro'eih ve ro'eih ‫ַדּע לְָך שֶ ָכּל רֹועֶה ו ְרֹועֶה‬
yeish lo nigun meyuchad mishelo. ‫י ֵש לֹו נ ִּגּון מְיּוחָד מִשּלֹו‬
Da lekha, shekol eisev va'eisev ‫ַדּע לְָך שֶ ָכּל עֵׂשב וְעֵׂשב‬
yeish lo shirah meyuchedet mishelo. ‫חדֶת מִשֶ ּלֹו‬ ֶ ‫י ֵש לֹו שִ ירָה מְיּו‬
Umishirat ha'asavim ‫העֲשָ בִים‬ ָ ‫ּומִשִ ירַת‬ Grape (Gefen) ‫גפן‬
na'aseh nigun shel ro'eih.  ‫נַעֲשֶ ה נ ִּגּון שֶ ל רֹועֶה‬
Kamah yafeh, kama yafeh vena'eih ‫מה יָפֶה וְנָאֶה‬ ָ ּ ‫ ּ ַכ‬,‫מה יָפֶה‬ ָ ּ ‫ּ ַכ‬
kesheshom'im hashirah shelahem. ,‫ אלו בעלי בתים‬- ‫ זמורות שבה‬:‫ אומה זו כגפן נמשלה‬:‫אמר רבי שמעון בן לקיש‬
‫ַשירָה שֶ ּ ָלהֶם‬ ִ ּ ‫מעִים ה‬ ְ ‫ְכּשֶ שֹו‬
Tov me'od lehitpaleil beineihem ‫ קנוקנות שבה‬,‫ אלו עמי הארץ‬- ‫ עלין שבה‬,‫ אלו תלמידי חכמים‬- ‫אשכולות שבה‬
‫פ ֵלּל ֵבּינ ֵיהֶם‬ ַ ּ ְ‫מא ֹד ְלהִת‬ ְ ‫טֹוב‬
uvesimchah la'avod et Hasheim. .‫ אלו ריקנים שבישראל‬-
'‫עב ֹד אֶת ה‬ ֲ ‫מחָה ַל‬ ְ ִ‫ּובְש‬
Umishirat ha'asavim ‫ מפני‬,‫ צריכים האשכולות להתקיים בשביך העלים‬:‫ועל זה אמרו בארץ ישראל‬
‫העֲשָ בִים‬ ָ ‫ּומִשִ ירַת‬
mitmalei haleiv, umishtokeik. .‫שללא העלים גם האשכולות לא יוכלו להתקיים ולהיות מתוקים‬
‫ה ֵלּב ּומִשְ ּתֹוקֵק‬ ַ ‫מ ֵלּא‬ ַ ְ‫מִת‬
)‫ א‬,‫ חולין צב‬,‫(תלמוד בבלי‬
Ukhshehaleiv, min hashirah mitmalei ‫מ ֵלּא‬ַ ְ‫ַשירָה מִת‬ ִ ּ ‫ה ֵלּב מִן ה‬ ַ ֶ‫ּוכְש‬
umishtokeik el erets yisra'eil. ‫ארֶץ י ִׂש ָראֵל‬ ֶ ‫ּומִשְ ּתֹוקֵק אֶל‬
Or gadol azay nimshakh veholeikh ‫אז ַי נִמְשָ ְך ו ְהֹולְֵך‬ ֲ ‫אֹור גָּדֹול‬ R. Simeon b. Lakish said: This people [Israel] is like unto a vine: its
mikdushatah shel ha'arets alav. ‫עלָיו‬ָ ‫ארֶץ‬ ָ ‫ה‬ ָ ‫קדּושָ תָ ּה שֶ ל‬ ְּ ‫מ‬ ִ branches are the aristocracy, its clusters the scholars, its leaves the
Umishirat ha'asavim, ‫העֲשָ בִים‬ ָ ‫ּומִשִ ירַת‬ common people, its twigs those in Israel that are void of learning. This
na'aseh nigun shel haleiv.. ‫ה ֵלּב‬ַ ‫נַעֲשֶ ה נ ִּגּון שֶ ל‬ is what was meant when word was sent from there [Land of Israel]. ‘Let
the clusters pray for the leaves, for were it not for the leaves the clusters
could not exist and provide sweetness’.
(Talmud Bavli, Hullin 92a)

‫ּבֹורא ְּפ ִרי ָה ֵעץ‬

ֵ ‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם‬
ֵ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ ה ָֹוה ֱא‬

Lemaan achai vereai,  -‫אחַי ו ְ ֵרעָי‬

ַ ,‫מעַן‬ ַ ‫ְל‬
Adabra na, adabra na, shalom bach .‫ּנ ָא ׁשָ לֹום ּבְָך‬-‫א ַד ְּברָה‬ ֲ
Lemaan bait Hashem Elokainu  -‫י ְהו ָה אֱֹלהֵינּו‬-‫ ּבֵית‬,‫מעַן‬ ַ ‫ְל‬
avaksha tov lach .‫א ַבקְׁשָ ה טֹוב לְָך‬ ֲ

)8( )9(
 Fig (te’ena) ‫תאנה‬
‫ נלקטין‬,‫ הגפן והתמרה‬,‫ הזית‬- ‫למה נמשלה תורה בתאנה? שרוב האילנות‬
‫ היום לומד מעט ולמחר הרבה‬- ‫ כך התורה‬.‫ והתאנה נלקטת מעט מעט‬,‫כאחת‬
Éretz ‫ שייקה פייקוב‬/ ‫ארץ‬
Éretz, éretz, éretz, ,‫ ארץ‬,‫ ארץ‬,‫ארץ‬
.‫לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשנתים‬
éretz techol, ejn aw, ,‫ארץ תכול אין עב‬
)‫ פרשת כ״א‬,‫(מדרש במדבר רבא‬
we-ha-schémesch lah ‫והשמש לה‬
Why is the Torah likened to a fig tree? All other trees - the olive, the kidwasch we-chalaw, ,‫כדבש וחלב‬
grape, the date - are harvested all at once; but the fig tree is harvested éretz bah noládnu, ‫ארץ בה נולדנו‬
little by little. So it is with the Torah: today you learn a little; tomorrow éretz bah nichjeh ‫ארץ בה נחיה‬
you learn a lot; the Torah is not learned in one year or even in two years. we-neschew bah, jihjeh ‫ יהיה‬,‫ונשב בה‬
(Midrash Bamidbar Rabba 21:15) ma sche-jihjeh. ‫מה שיהיה‬
Éretz sche-nohaw ‫ארץ שנאהב‬
hi lánu em we-aw, ‫היא לנו אם ואב‬
‫מעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת והיתה התאנה מלאה‬ éretz schel ha-am, ‫ארץ של העם‬
‫ באה עז אחת והיתה‬,‫ ירד הטל והיו התאנים מתמלאות בדבש‬,‫תאנים ופרי‬ éretz le-olam, ‫ארץ לעולם‬
‫ קרא לאחד התלמידים ואמר בוא וראה דוגמא מעין עולם‬.‫מנטפת חלב בדבש‬ éretz bah noládnu, ‫ארץ בה נולדנו‬
‫ " והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב " (יואל‬:‫הבא שנאמר‬ éretz bah nichjeh, ‫ארץ בה נחיה‬
.)‫ יח‬,‫ד‬ jihjeh ma sche-jihjeh. .‫יהיה מה שיהיה‬
)'‫ תצוה אות י‬, ‫(תנחומא הקדמון‬
Éretz, éretz, éretz, ,‫ ארץ‬,‫ ארץ‬,‫ארץ‬
jam el mul ha-chof ‫ים אל מול החוף‬
Rabbi Yonatan b Eliezer was once sitting under a fig tree that was laden
ufrachim wiladim ‫ופרחים וילדים‬
with fruit. When the dew fell the fruit became full of honey. When a goat
beli sof. .‫בלי סוף‬
came it began to drip milk and honey. Rabbi Yonatan called to one of his
Ba-zafon kinnéret, ‫בצפון כינרת‬
students and said: come and see what it will be like in the world to come,
ba-darom cholot, ‫בדרום חולות‬
as it is written ‘And it shall come to pass on that day that the mountains
u-misrach le-ma’araw ‫ומזרח למערב‬
shall drip with wine, and the hills shall flow with milk‘ (Yoel 4:18).
noschek gewulot. ‫ נושק בסוד‬/‫נושק גבולות‬
(Midrash Tanchuma, Tetzaveh 10)
Éretz sche-nohaw … ...‫ארץ שנאהב‬
Éretz, éretz, éretz, ,‫ ארץ‬,‫ ארץ‬,‫ארץ‬
éretz ha-tora ‫ארץ התורה‬
at mekor ha-or ‫את מקור האור‬
ussfat ha-emuna. .‫ושפת האמונה‬
Éretz, éretz, éretz, ,‫ ארץ‬,‫ ארץ‬,‫ארץ‬
éretz jekara, ,‫ארץ יקרה‬
hen hiwtacht ‫הן הבטחת‬
sche-ejn so aggada. .‫שאין זו אגדה‬
Éretz sche-nohaw … ...‫ארץ שנאהב‬

) 10 ( ) 11 (
 Carob (te’ena) ‫חרוב‬

‫ החרוב לכמה שנים‬:‫ אמר לו‬.‫ ראה אדם נוטע חרוב‬,‫חוני המעגל היה מהלך בדרך‬
‫ כלום יודע אתה שתחיה שבעים‬:‫ אמר לו‬.‫ לשבעים שנה‬:‫טוען פירות? אמר לו‬
‫ אף אטע‬,‫ כשם שנטעו אבותַ י לי‬.‫ אני מצאתי את העולם בחרובים‬:‫שנה? אמר לו‬
!‫אני לבנ ַי‬
)‫ ב‬,‫ תענית כג‬,‫(תלמוד בבלי‬

One day he [Honi] was journeying on the road and he saw a man planting
The Third Glass - Respect for Nature a carob tree; he asked him, How long does it take [for this tree] to bear
fruit? The man replied: Seventy years. He then further asked him: Are you
certain that you will live another seventy years? The man replied: I found
.‫יין אדום מהול בקצת יין לבן‬
[ready grown] carob trees in the world; as my forefathers planted these for
‫ כוס שרובה‬- ‫הנני מוכן ומזומן לשתות כוס שלישית של ט"ו בשבט‬
me so I too plant these for my children.
‫ כוס המסמלת את מלחמת האיתנים‬,‫יין אדום ומיעוטה יין לבן‬ (Talmud Bavli, Ta'anit 23a)
.‫ את ימי החום הגוברים כבר על ימי הקרה‬,‫שבטבע‬

Red wine blended with a touch of white wine

I am now ready to drink the third cup of the Seder Tu
B‘Shvat, a cup containing mostly red wine and a touch
of white wine - a cup that symbolizes the struggle ‫ יצחק שנהר‬/ ‫כך הולכים השותלים‬
Kach holchim hashotlim ‫כך הולכים השותלים‬
between the forces of nature, the warm weather that has
Ron balev ve’et bajad ‫רון בלב ואת ביד‬
already begun to overcome the cold. Min ha’ir umin hakfar ‫מן העיר ומן הכפר‬
Min ha’emek umin hahar ‫ מן ההר‬,‫מן העמק‬
Betu bishvat ‫בט"ו בשבט‬
‫ח‬
ַ ֹ ‫עצָּה ִלנְּד‬
ֵ -‫תַ ׁשְ חִית אֶת‬-‫ ֹלא‬,‫ה לְתָ פְׂשָ ּה‬ָ ‫עלֶי‬ָ ‫ה ָּלחֵם‬
ִ ‫עִיר יָמִים ַרּבִים ְל‬-‫תָ צּור אֶל‬-‫ּכִי‬ Betu bishvat ‫בט"ו בשבט‬
‫ּפנ ֶיָך‬
ָ ‫מ‬ִ ‫ ָלב ֹא‬,‫אדָם עֵץ הַּׂשָ דֶה‬
ָ ‫ה‬
ָ ‫ ּכִי‬:‫ וְא ֹתֹו ֹלא תִ ְכר ֹת‬,‫מּמֶּנּו ת ֹאכֵל‬
ִ ‫ּכִי‬--‫עלָיו ּגַ ְרז ֶן‬
ָ
‫ַּבּמָצֹור‬
)‫ יט‬,‫(דברים כ‬

When you besiege a city for many days to wage war against it to capture
it, you shall not destroy its trees by wielding an ax against them, for you
may eat from them, but you shall not cut them down. Is the tree of the
field a man, to go into the siege before you?
(Devarim 20:19)

) 12 ( ) 13 (
 ‫ ישראל דושמן‬/ ‫השקדיה פורחת‬
,‫ק ִדּי ָה ּפֹו ַרחַת‬
ֵ ְ‫הַּׁש‬
Hashkedija porachat
.‫ו ְׁשֶ מֶׁש ּפָז זֹו ַרחַת‬
Veshemesh paz zorachat
‫ּפרִים מֵ ר ֹאׁש ּכָל ּגַג‬ ֳ ‫ִצ‬
Tziporim merosh kol gag
:‫החָג‬
ֶ ‫מבַּׂשְ רֹות אֶת ּבֹוא‬ ְ
Mevasrot et bo hachag
!‫האִילָנֹות‬
ָ ‫ע – חַג‬ַ ‫הּגִי‬ִ ‫ט"ּו ּבִׁשְ בָט‬
Tu bishvat hegi’ah
.‫האִילָנֹות‬ָ ‫ע – חַג‬ַ ‫הּגִי‬ִ ‫ט"ּו ּבִׁשְ בָט‬
Chag la’ilanot
:‫ארֶץ מְׁשַ ּוַעַת‬
ָ ‫ה‬ ָ
Ha’aretz meshava’at
!‫טעַת‬ ַ ‫הּגִיעָה עֵת ָל‬ִ
Hegia’ah zman lata’at
,‫אחָד יִּטַע ּפ ֹה עֵץ‬ֶ ‫ּכָל‬
Kol echad jikach lo etz
:‫ְּבאִּתִ ים נֵצֵא חֹוצֵץ‬
Pomegranate (Rimon) ‫רימון‬ Be’etim natze chotzetz
!‫האִילָנֹות‬
ָ ‫ע – חַג‬ַ ‫הּגִי‬ִ ‫ט"ּו ּבִׁשְ בָט‬
Tu bishvat hegi’ah
"‫"כפלח הרימון רקתך‬
)‫ ז‬,‫ ו‬,‫(שיר השירים‬ .‫האִילָנֹות‬ָ ‫ע – חַג‬ַ ‫הּגִי‬ִ ‫ט"ּו ּבִׁשְ בָט‬
Chag la’ilanot
‫אל תקרי " ַרקָתֵ ך" אלא רֵיקָתֵ ך" ללמדך שאפילו‬- ‫אמר ר' שמעון בן לקיש‬
.‫קנ ִין" שבך (שבעם ישראל) מלאים מצוות כרימון‬ ָ ‫"רֵי‬
)‫ ו‬,‫(מדרש שיר השירים רבא‬

"Your temple is like a split pomegranate from beneath your kerchief."

(Shir ha-Shirim 6:7)
Rabbi Shimon b. Lakish said: even the emptiest (rekan) among you (Israel) The Fourth Class - The Festival of Planting
is as packed with knowledge of the Torah as a pomegranate with seeds.
(Midrash Shir ha-Shirim Rabbah 6)
‫יין אדום‬
‫הנני מוכן ומזומן לשתות כוס רביעית של ט"ו בשבט כוס יין שכולו‬
.‫ כוס האביב בהדרו‬- ‫אדום‬

Red Wine
I am now ready to drink the fourth cup of the Seder Tu
Hine ma tov u’ma na’im ‫הנה מה טוב ומה נעים‬
B‘Shvat - a cup of only red wine, a cup of spring in all
Shevet achim gam jachad ‫שבת אחים גם יחד‬
its glory.

) 14 ( ) 15 (
 Olive (Zayit) ‫זית‬
-‫ אֶת‬,‫ וַי ְׁשַ ּלַח‬.‫חַּלֹון הַּתֵ בָה אֲׁשֶ ר עָׂשָ ה‬-‫ אֶת‬,ַ‫א ְר ָּבעִים יֹום; וַּיִפְּתַ ח נֹח‬ ַ ‫מּקֵץ‬ ִ ,‫וַיְהִי‬
-‫ מֵ אִּתֹו‬,‫הַּיֹונ ָה‬-‫ וַי ְׁשַ ּלַח אֶת‬.‫ארֶץ‬ ָ ‫ה‬ָ ‫ּמי ִם מֵ עַל‬ ַ ‫ה‬ַ ‫יְב ֹׁשֶ ת‬-‫ עַד‬,‫העֹרֵב; וַּיֵצֵא י ָצֹוא ו ָׁשֹוב‬ ָ
‫ ו ַּתָ ׁשָ ב‬,‫ ַרגְלָּה‬-‫ח ְלכַף‬ַ ‫מ ְצאָה הַּיֹונ ָה מָנֹו‬ ָ -‫ ו ְֹלא‬.‫א ָדמָה‬ ֲ ‫ה‬ ָ ‫ּפנ ֵי‬
ְ ‫ מֵ עַל‬,‫ּמי ִם‬
ַ ‫ה‬ַ ‫הקַּלּו‬ֲ ‫ִלרְאֹות‬
‫אלָיו‬ ֵ ‫ וַּיָבֵא א ֹתָ ּה‬,ָ‫חה‬ֶ ‫ּק‬
ָ ִ ‫ארֶץ; וַּי ִׁשְ לַח י ָדֹו וַּי‬ָ ‫ה‬ָ -‫ּפנ ֵי כָל‬ְ -‫ עַל‬,‫מי ִם‬ ַ -‫ּכִי‬-‫הַּתֵ בָה‬-‫אלָיו אֶל‬ ֵ
.‫הַּתֵ בָה‬-‫ מִן‬,‫הַּיֹונ ָה‬-‫חרִים; וַּיֹסֶף ׁשַ ּלַח אֶת‬ ֵ ‫א‬ֲ ‫ ׁשִ ְבעַת יָמִים‬,‫ וַּיָחֶל עֹוד‬.‫הַּתֵ בָה‬-‫אֶל‬
‫ּמי ִם‬ ַ ‫ה‬ ַ ‫קַּלּו‬-‫ ּכִי‬,ַ‫טרָף ְּבפִיהָ; וַּיֵדַע נֹח‬ ָ ‫זַי ִת‬-‫עלֵה‬ ֲ ‫הּנ ֵה‬ ִ ְ ‫ ו‬,‫ערֶב‬ֶ ‫אלָיו הַּיֹונ ָה ְלעֵת‬
ֵ ‫ו ַּתָ ב ֹא‬
.‫ארֶץ‬
ָ ‫ה‬ָ ‫מֵ עַל‬
Date (tamar)‫תמר‬ )‫יא‬-‫ ו‬,‫(בראשית ח‬

?‫למה נמשלו ישראל לתמר‬ And it came to pass at the end of forty days, that Noah opened the
‫ חריות‬,‫ לולבין להילול‬,‫ אלא תמרים לאכילה‬,‫מה תמרה זו אין בה פסולת‬ window of the ark that he had made. And he sent forth the raven, and
‫ שפעת קורות לקרות בהן‬,‫ סנסינים לכברה‬,‫ סיבים לחבלים‬,‫(כפות) לסיכוך‬ it went out, back and forth until the waters dried up off the earth.
‫ מהם בעלי‬,‫ אלא מהם בעלי מקרא‬.‫ אין בהם פסולת‬:‫ כך הם ישראל‬- ‫הבית‬ And he sent forth the dove from with him, to see whether the waters
.‫ מהם בעלי צדקות‬,‫ מהם בעלי מצוות‬,‫ מהם בעלי אגדה‬,‫משנה‬ had abated from upon the surface of the earth. But the dove found no
)‫ פרשה מ״א‬,‫(מדרש בראשית רבה‬
resting place for the sole of its foot; so it returned to him to the ark
because there was water upon the entire surface of the earth; so he
Just as in the case of a palm tree, there is nothing that is left as refuse, stretched forth his hand and took it, and he brought it to him to the
for the dates are eaten, the branches are used for reciting the Hallel, the ark. And he waited again another seven days, and he again sent forth
twigs used for building the sukkah, the bast is used for ropes, the leaves the dove from the ark. And the dove returned to him at eventide, and
are used for besoms, the planed boards are used for making ceilings for behold it had plucked an olive leaf in its mouth; so Noah knew that the
rooms; the same is so of Israel. There is none among them who lacks water had abated from upon the earth.
all value. Some of them are masters of Scripture, some are masters of (Bereishit, 8:6-11)

Mishnah, some are masters of Talmud, some are masters of lore, some are
masters of fulfilling mitzvoth and some are masters of charity. ‫ מה זית אין עליו‬:‫ למה נשמשלו ישראל לזית? לומר לך‬:‫אמר רבי יהושע בן לוי‬
(Midrash Bereshit Rabbah 41:1) ‫ אף ישראל אין להם בטילה עולמית‬,‫נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים‬
.‫לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‬
)‫ ב‬,‫ מנחות נ״ג‬,‫(תלמוד בבלי‬

R. Yehoshua b. Levi said, Why is Israel

likened to an olive tree? To tell you
Zaddik ka-tamar jifrach jifrach, ‫פרָח‬ ְ ִ ‫פרָח י‬ ְ ִ ‫ַצּדִיק ּכַּתָ מָר י‬ that as the olive tree loses not its
Zaddik ka-tamar jifrach. ,‫פרָח‬ ְ ִ ‫ַצּדִיק ּכַּתָ מָר י‬ leaves either in summer or in winter,
ke-éres ba-lewanon jissgeh, ‫ארֶז ַּב ְּלבָנון י ִׂשְ ּגֶה‬ֶ ‫ְּכ‬ so Israel shall never be lost either in
ke-éres ba-lewanon jissgeh jissgeh. .‫ארֶז ַּב ְּלבָנון י ִׂשְ ּגֶה י ִׂשְ ּגֶה‬
ֶ ‫ְּכ‬ this world or in the world to come.
(Talmud Bavli, Menahoth 53b)

) 16 ( ) 17 (
 ,‫ אמשול לך משל‬:‫ אמר לו‬.‫ ביקש הוא ממנו לברכו‬,‫כשנפרד רב נחמן מרב יצחק‬
‫ ומצא אילן שפירותיו מתוקין‬,‫ עייף וצמא‬,‫לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב‬
.‫ אכל מפירותיו ושתה ממימיו ויש בבצלו‬.‫וצלו נאה ואמת מים עוברת תחתיו‬
‫ במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך‬,‫ אילן‬,‫ " אילן‬:‫וכשביקש לילך אמר‬
Osseh schalom bimromaw ‫עֹושֶ ה שָ לֹום‏ ִּבמְרֹומָיו‬ ‫הרי צלך נאה; שתהא אמת‬- ‫ הרי פירותיך מתוקין; שיהא צלך נאה‬- ‫מתוקין‬
hu ja’asseh schalom aléjnu ‫עלֵינּו‬ָ ‫הּוא יַעֲשֶ ה שָ לֹום‬ ‫ אלא יהי רצון שכל נטיעות‬.‫הרי אמת מים עוברת תחתיך‬- ‫מים עוברת תחתיך‬
we-al kol jissra’el, ‫וְעַל ּ ָכל‏י ִשְ ָראֵל‬ ."‫ יהיו כמותך‬- ‫שנוטעין ממך‬
we-imru: amen. .‫אמְרּו‏ אָמֵ ן‬ִ ְ‫ו‬ )‫ תענית ח‬,‫(תלמוד בבלי‬

When they were about to part, [R. Nahman] said: Pray Master, bless me.
Der Frieden schafft in Seinen Höhen He [R. Yitzchak] replied: Let me tell you a parable — To what may this
Text: aus dem Kaddisch-Gebet / Melodie: Nurit Hirsch be compared? To a man who was journeying in the desert; he was hungry,
Der Frieden schafft in Seinen Höhen, der schaffe Frieden über uns weary and thirsty and he lighted upon a tree the fruits of which were
und über ganz Israel, und sprechet: Amen. sweet, its shade pleasant, and a stream of water flowing beneath it; he
ate of its fruits, drank of the water, and rested under its shade. When
he was about to continue his journey, he said: Tree, O Tree, with what
shall I bless thee? Shall I say to thee, ‘May thy fruits be sweet’? They are
sweet already; that thy shade be pleasant? It is already pleasant; that
a stream of water may flow beneath thee? Lo, a stream of water flows
already beneath thee; therefore [I say], ‘May it be [God's] will that all the
shoots taken from thee be like unto thee’. So also with you. With what
shall I bless you? With [the knowledge of the Torah?] You already possess
[knowledge of the Torah]. With riches? You have riches already. With
children? You have children already. Hence [I say], ‘May it be [God's] will
that your offspring be like unto you’!
(Talmud Bavli, Ta‘anit 5b)

) 18 ( ) 19 (
 ‫ נעמי שמר‬/ ‫על כל אלה‬
Al ha-dewasch we-al ha-óketz, ,‫על הדבש ועל העוקץ‬
al ha-mar we-ha-matok,
:‫ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָהעֹולָ ם ַעל‬ ֵ ‫ָּברּוְך ַא ָּתה יְ ה ָֹוה ֱא‬
,‫על המר והמתוק‬
al bitténu ha-tinóket ‫ ַעל ָה ֵעץ ְו ַעל‬:‫ַעל ַה ִּמ ְחיָ ה ְו ַעל ַהּכַ לְ ּכָ לָ ה ְו ַעל ַהּגֶ ֶפן ְו ַעל ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן‬
‫על בתנו התינוקת‬
schemor E–li ha-tow. .‫שמור אלי הטוב‬ ‫ית‬
ָ ‫טֹובה ְּור ָח ָבה ֶׁש ָר ִצ‬
ָ ‫נּובת ַה ָּשׂ ֶדה ְו ַעל ֶא ֶרץ ֶח ְמ ָּדה‬ ַ ‫ ְו ַעל ְּת‬:‫ְּפ ִרי ָה ֵעץ‬
Al ha-esch ha-mewo’éret, ,‫על האש המבוערת‬ ‫ ַר ֵחם (נָ א) יְ ה ָֹוה‬,‫ּטּובּה‬ָ ‫ּבֹוע ִמ‬ ַ ‫בֹותינּו לֶ ֱאכֹל ִמ ִּפ ְריָ ּה ְולִ ְׂש‬ ֵ ‫ְו ִהנְ ַחלְ ָּת לַ ֲא‬
al ha-májim ha-sakkim, ,‫על המים הזכים‬ ‫בֹודָך‬
ֶ ְ‫רּוׁשלַ יִ ם ִע ֶירָך ְו ַעל ִצּיֹון ִמ ְׁשּכַ ן ּכ‬
ָ ְ‫ֹלהינּו ַעל יִ ְׂש ָר ֵאל ַע ֶּמָך ְו ַעל י‬ ֵ ‫ֱא‬
al ha-isch ha-schaw habájta ‫על האיש השב הביתה‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם ִעיר ַהּק ֶֹדׁש ִּב ְמ ֵה ָרה ְּביָ ֵמינּו‬
ָ ְ‫ּובנֵ ה י‬ ְ ,‫ְו ַעל ִמ ְז ְּב ֶחָך ְו ַעל ֵהיכָ לֶ ָך‬
min hamerchakim. .‫מן המרחקים‬ ‫ּטּובּה‬
ָ ‫ְו ַה ֲעלֵ נּו לְ תֹוכָ ּה ְו ַׂש ְּמ ֵחנּו ְּב ִבנְ יָ נָ ּה ְונֹאכַ ל ִמ ִּפ ְרּיָ ּה ְונִ ְׂש ַּבע ִמ‬
Al kol élleh, al kol élleh ,‫ על כל אלה‬,‫על כל אלה‬ ‫נֹודה‬
ֶ ‫ּומ ִטיב לַ ּכֹל ְו‬ ֵ ‫ ּכִ י ַא ָּתה יְ ה ָֹוה טֹוב‬:‫ּוב ָט ֳה ָרה‬ ְ ‫יה ִּב ְק ֻד ָּשׁה‬ ָ ֶ‫ּונְ ָב ֶרכְ ָך ָעל‬
schemor na li E–li ha-tow. .‫שמור נא לי אלי הטוב‬ ‫ ָּברּוְך ַא ָּתה יְ ה ָֹוה ַעל ָה ָא ֶרץ‬:‫לְ ָך ַעל ָה ָא ֶרץ ְו ַעל ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן ְו ַעל ַה ֵּפרֹות‬
Al ha-dewasch we-al ha-óketz, ,‫על הדבש ועל העוקץ‬ :‫ְו ַעל ַה ִמ ְחיָ ה ְו ַעל ְּפ ִרי ַהּגֶ ֶפן ְו ַעל ַה ֵּפרֹות‬
al ha-mar we-ha-matok. .‫על המר והמתוק‬
Al na ta’akor natúa, ,‫אל נא תעקור נטוע‬
al tischkach et ha-tikwa ‫אל תשכח את התקווה‬ Blessed are You, Lord our God, King of the universe for
haschiwéni we-aschúwa ‫השיבני ואשובה‬ the food and for the sustenance for the vine and for the
el ha-aretz ha-towa. .‫אל הארץ הטובה‬ fruit of grapevine for the trees and for the fruit of the
Schemor E–li al seh ha-bájit, ,‫שמור אלי על זה הבית‬ trees
al ha-gan, al ha-choma, ,‫ על החומה‬,‫על הגן‬ and for the produce of the field and for the fine, fertile
mi-jagon, mi-páchad péta ‫ מפחד פתע‬,‫מיגון‬ and grate Land, that You have given our fathers as
u-mi-milchama. .‫וממלחמה‬ inheritance to eat of its crop and to be sated with its
Schemor al ha-me’at sche-jesch li ,‫שמור על המעט שיש לי‬
al ha-or we-al ha-taf
goodness. Be merciful Lord our God on Israel, your
‫על האור ועל הטף‬
al ha-peri sche-lo hiwschil od people, and on Jerusalem your city and on the mount
‫על הפרי שלא הבשיל עוד‬
we-sche-ne’essaf. .‫ושנאסף‬ Zion, the place of Your glory, and on the Altar and on
Al kol élleh … your Temple. And reconstruct Jerusalem the Holy City
...‫על כל אלה‬
speedily in our days and bring us there and gladden
Meraschresch ilan ba-rúach, ,‫מרשרש אילן ברוח‬
me-rachok noscher kochaw, us with its rebuilding and we will bless You for it
,‫מרחוק נושר כוכב‬
misch’alot libi ba-chóschech in holiness and purity for You Lord are good and do
‫משאלות ליבי בחושך‬
nirschamot achschaw, .‫נרשמות עכשיו‬ good to all, and we will bless You for the land and for
ánna, schemor li al kol élleh ‫ שמור לי על כל אלה‬,‫אנא‬ the food for the fruit of vine for the fruits. Blessed are
we-al ahuwej nafschi, ,‫ועל אהובי נפשי‬ You, Lord, for the land and for the food for the fruit of
al ha-schéket al ha-béchi ‫ על הבכי‬,‫על השקט‬ grapevine for the fruits.
we-al seh ha-schir. .‫ועל זה השיר‬ .
Al kol élleh … ...‫על כל אלה‬

) 20 ( ) 21 (
‫ּירּושׁלָ יִ ם ַה ְבּנּויָ ה‬
‫לְ ָשׁנָ ה ַה ָב ָּאה ִב ָ‬

‫( ‪) 22‬‬
‫סדר ט״ו בשבט ‪ -‬אנגלית‬

‫רח' המלך ג'ורג' ‪ 48‬ת‪.‬ד‪ 92 .‬ירושלים ‪91000‬‬

‫‪48 King George St. P.O.B 92 Jerusalem 91000‬‬
‫פקס‪ 02-6202792 :‬טל‪02-6202459/460 :‬‬
‫‪Fax: 972-2-6202792 Tel: 972-2-6202459/6202460‬‬
‫‪ish@[Link]‬‬
‫מהדורה ניסיונית ‪ -‬לא למכירה ‪ -‬שבט ה'תשע"ו ‪2016‬‬