הצגת המקור של הדף "אלפבית ערבי"

{{אלפבית ערבי
| אות = أبجدية عربية
}}
[[קובץ:Arabic Text.svg|שמאל|ממוזער|200px|ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] "אלערביה" - (השפה) הערבית]]
'''האלפבית הערבי''' הוא [[כתב]] שהתפתח מה[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]] ה[[נבטים|נבטי]] ושימש במקור לכתיבת השפה ה[[ערבית]], אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת ה[[אסלאם]] על תרבויות שונות. 

== התפתחות הכתב ==
במחקר קיימת השערה לפיה הכתב הפרוטו-ערבי (אבי הכתבים הדרום-ערביים והכתב האתיופי) הסתעף מהכתב הפרוטו-כנעני בסביבות 1300 לפנה"ס.<ref>{{צ-ספר|שם=ראשית תולדותיו של האלפבית: מבוא לאפיגרפיה ולפליאוגרפיה שמית-מערבית|קישור=|מו"ל=הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסטה העברית|שנת הוצאה=1989|ISBN=978-965-223-708-8|מחבר=יוסף נוה|עמ=10}}

[[ויקיפדיה:קטגוריה|קטגוריות]]</ref><ref>{{צ-ספר|שם=ראשית תולדותיו של האלפבית: מבוא לאפיגרפיה ולפליאוגרפיה שמית-מערבית|קישור=|מו"ל=הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסטה העברית|שנת הוצאה=1989|ISBN=978-965-223-708-8|מחבר=יוסף נוה|עמ=47}}</ref>

== מבנה ושימוש ==
בשפה הארמית הנבטית ישנם פחות עיצורים מאשר בערבית, כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית הארמי הנבטי אותיות נוספות על ידי הוספת נקודות לצורות הגרפיות הקיימות. עם התפשטות השימוש באלפבית הערבי לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים, לביטוי צלילים שאינם קיימים בערבית.

האלפבית הערבי נכתב אופקית, מימין לשמאל, פרט לספרות – הנכתבות משמאל לימין. כיוון שהוא נכתב ומודפס ב[[כתב מחובר]] ומכיוון שהחיבור הוא לפי דפוס קבוע, יש באלפבית הערבי ארבע גרסאות שונות לכל אות בהתאם למיקומה ב[[מילה (בלשנות)|מילה]], למעט האותיות הנעדרות יכולת קישור בעמדות מסוימות.

קיימים שני סדרים לאלפבית הערבי:
*האחד מכונה הג'אי (هجائي), המסודר לפי מקבצי צורות של אותיות האלפבית הערבי, והוא הסדר המקובל בשימוש ב[[מילון|מילונים]] (לפיו מסודרות האותיות בתיבה השמאלית העליונה).
*השני מכונה אבג'די (أبجدي), שמקורו בסדר האותיות ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]], דומה לסדר הקיים ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], והוא בא מאותו מקור. סדר זה משמש למתן ערכים מספריים לאותיות ("[[גימטריה]]").
בערבית הכתב משמש כ[[אבג'ד]], כלומר כתב בו מציינים [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] לעיתים רחוקות בלבד.

==צורות האותיות==
{{להשלים|חסרים תעתיקים לניבים מקובלים, כגון האות ج בניב לבנוני ז', במצרים ג, האות ق אצל הבדווים והתימנים ג, בירושלים א, ואולי עוד. יש צורך גם באימות במקורות|נושא=מדעי החברה}}
במקרים בהם ויקיפדיה העברית אימצה תקן שונה מזה של [[האקדמיה ללשון העברית|האקדמיה ללשון]], מופיעים התעתיקים החלופיים זה לצד זה, מימין תקן האקדמיה{{הערה|[http://web.archive.org/20071025211850/hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/taatiq2007.pdf האקדמיה ללשון העברית, תעתיק פשוט לצורכי שילוט ומיפוי, עמ' 5–6]}} ומשמאל תקן [[ויקיפדיה העברית]]{{הערה|[[ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית]]}}. אם קיים תקן לתעתיק מדויק השונה מהתעתיק הפשוט, אזי מופיע התעתיק המדויק מתחת לפשוט. יש לציין שבניבים שונים ישנן הגיות שונות, במעט או בהרבה, בחלק מהאותיות.

{| class="wikitable" style=text-align:center
|-
! colspan=13 {{כ}}| <big>אותיות האלפבית הערבי</big>
|-
! rowspan=2 | מבודדת
! rowspan=2 | תחילית
! rowspan=2 | אמצעית
! rowspan=2 | סופית
! rowspan=2 | צורות נוספות
! colspan=3 | שם האות
! colspan=3 | תעתיק לעברית
! rowspan=2 | הגייה ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]])
! rowspan=2 | דוגמה למילה
|-
! <small style="line-height:.3em;">[[האקדמיה ללשון העברית]]
! <small style="line-height:.3em;">[[ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית|ויקיפדיה]]
! <small style="line-height:.3em;">[[ערבית יהודית]]
! <small style="line-height:.3em;">[[האקדמיה ללשון העברית]]
! <small style="line-height:.3em;">[[ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית|ויקיפדיה]]
! <small style="line-height:.3em;">[[ערבית יהודית]]
|-
| <big><font size="5">ا</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ﺎ</font></big>
| <big><font size="5">أإآٱـأـإـآـٱ</font></big>
| colspan=3 | [[ا|אליף]]
| colspan=3 | א
| [ʔ], [aː]
|قَالَ - קַאלַ
אָמַר
|-
| <big><font size="5">ﻻ</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـﻼ</font></big>
| <big><font size="5">ﻷﻹﻵـﻸـﻺـﻶ</font></big>
| colspan=3 | [[ﻻ|לאם אליף]]
| colspan=3 | לַא
| מִשתנה{{הערה|תלוי בתפקוד של ה[[ل|לאם]] (אות רגילה או אות שימוש) והאם ה[[ا|אליף]] אם-קריאה או נשמעת}}
|أَوْلاد - אַוְלַאד
ילדים
|-
| <big><font size="5">ب</font></big>
| <big><font size="5">بـ</font></big>
| <big><font size="5">ـبـ</font></big>
| <big><font size="5">ـب</font></big>
|
| colspan=3 | [[ب|בַּא]]
| colspan=3 | ב
| [b]
|بَدَأَ - בַּדַאַ
התחיל
|-
| <big><font size="5">ت</font></big>
| <big><font size="5">تـ</font></big>
| <big><font size="5">ـتـ</font></big>
| <big><font size="5">ـت</font></big>
|
| colspan=3 | [[ت|תַּא]]
| colspan=3 | ת
| [t]
|بِنْت - בִּנְת
בת
|-
| <big><font size="5">ث</font></big>
| <big><font size="5">ثـ</font></big>
| <big><font size="5">ـثـ</font></big>
| <big><font size="5">ـث</font></big>
|
| colspan=2 | [[ث|ת'א]]
| colspan=1 | ת֗א או ת֒א
| colspan=1 | פשוט: ת' {{ש}} מדויק: תֿ
| colspan=1 | ת'
| colspan=1 | ת֗ או ת֒
| [θ]
|ثُوم - ת'וּם
שׁוּם
|-
| <big><font size="5">ج</font></big>
| <big><font size="5">جـ</font></big>
| <big><font size="5">ـجـ</font></big>
| <big><font size="5">ـج</font></big>
|
| colspan=2 | [[ج|ג'ים]]
| colspan=1 | ג֗ים
| colspan=2 | ג'
| colspan=1 | ג֗
| [ʤ]
|جَدِيد - גַ'דִיד
חדש
|-
| <big><font size="5">ح</font></big>
| <big><font size="5">حـ</font></big>
| <big><font size="5">ـحـ</font></big>
| <big><font size="5">ـح</font></big>
|
| colspan=3 | [[ح|חא]]
| colspan=3 | ח
| [ħ]
|حِمَار - חִמַאר
חמור
|-
| <big><font size="5">خ</font></big>
| <big><font size="5">خـ</font></big>
| <big><font size="5">ـخـ</font></big>
| <big><font size="5">ـخ</font></big>
|
| colspan=2 | [[خ|ח'א]]
| colspan=1 | כ֗א
| colspan=1 | ח'א
| colspan=1 | ח' או כ"ף רפה
| colspan=1 | כ֗, ך֗
| [χ] ~ [x]
|خَطَر - חַ'טַר
סכנה
|-
| <big><font size="5">د</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـد</font></big>
|
| colspan=3 | [[د|דַאל]]
| colspan=3 | ד
| [d]
|دَار - דַאר
בית
|-
| <big><font size="5">ذ</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـذ</font></big>
|
| colspan=2 | [[ذ|ד'אל]]
| colspan=1 | ד֗אל
| colspan=1 | פשוט: ד' {{ש}} מדויק: דֿ
| colspan=1 | ד'
| colspan=1 | ד֗
| [ð]
|ذَهَبَ - דַ'הַבַּ
הָלַך
|-
| <big><font size="5">ر</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـر</font></big>
|
| colspan=3 | [[ر|רא]]
| colspan=3 | ר
| [r]
|رَأْس - רַאְס
ראש
|-
| <big><font size="5">ز</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـز</font></big>
|
| colspan=3 | [[ز|זאי]]
| colspan=3 | ז
| [z]
|وَزِير - וַזִיר
שָׂר
|-
| <big><font size="5">س</font></big>
| <big><font size="5">سـ</font></big>
| <big><font size="5">ـسـ</font></big>
| <big><font size="5">س</font></big>
|
| colspan=3 | [[س|סין]]
| colspan=3 | ס
| [s]
|سَبْع - סַבְּע
שֶׁבע
|-
| <big><font size="5">ش</font></big>
| <big><font size="5">شـ</font></big>
| <big><font size="5">ـشـ</font></big>
| <big><font size="5">ـش</font></big>
|
| colspan=3 | [[ش|שׁין]]
| colspan=3 | ש
| [ʃ]
|عَاشَ - עַאשַׁ
חַי (פועל בעבר)
|-
| <big><font size="5">ص</font></big>
| <big><font size="5">صـ</font></big>
| <big><font size="5">ـصـ</font></big>
| <big><font size="5">ـص</font></big>
|
| ס'אד {{ש}} צאד || סאד {{ש}} [[ص|צאד]]
| צאד
| פשוט: ס' {{ש}} מדויק: צ, ץ
| פשוט: ס {{ש}} מדויק: צ, ץ
| colspan=1 | צ, ץ
| [sˤ]
|صَغِير - צַעִ'יר
קטן
|-
| <big><font size="5">ض</font></big>
| <big><font size="5">ضـ</font></big>
| <big><font size="5">ـضـ</font></big>
| <big><font size="5">ـض</font></big>
|
| דאד {{ש}} [[ض|דׄאד]] || דאד {{ש}}צ'אד
| צ֗אץ֗
| פשוט: ד {{ש}} מדויק: צ֗, ץ֗ || פשוט: ד {{ש}} מדויק: צ', ץ'
| colspan=1 | צ֗, ץ֗
| [dˤ]
|أَرْض - אַרְדׄ
ארץ
|-
| <big><font size="5">ط</font></big>
| <big><font size="5">طـ</font></big>
| <big><font size="5">ـطـ</font></big>
| <big><font size="5">ـط</font></big>
|
| colspan=3 | [[ط|טא]]
| colspan=3 | ט
| [tˤ]
|طَوِيل - טַוִיל
ארוך
|-
| <big><font size="5">ظ</font></big>
| <big><font size="5">ظـ</font></big>
| <big><font size="5">ـظـ</font></big>
| <big><font size="5">ـظ</font></big>
|
| זא {{ש}} ט֗א || זא {{ש}} [[ظ|ט'א]]
| ט֗א
| פשוט: ז {{ש}} מדויק: ט֗ || פשוט: ז {{ש}} מדויק: ט'
| colspan=1 | ט֗
| [ðˤ]
|ظِلّ - טִ'ל
צל
|-
| <big><font size="5">ع</font></big>
| <big><font size="5">عـ</font></big>
| <big><font size="5">ـعـ</font></big>
| <big><font size="5">ـع</font></big>
|
| colspan=3 | [[ع|עַיְן]]
| colspan=3 | ע
| [ʕ]
|عَلَم - עַלַם
דֶּגֶל
|-
| <big><font size="5">غ</font></big>
| <big><font size="5">غـ</font></big>
| <big><font size="5">ـغـ</font></big>
| <big><font size="5">ـغ</font></big>
|
| ר'ין {{ש}} גֿין || רין או גין {{ש}} [[غ|ע'ין]]
| גין
| פשוט: ר'{{ש}}<small>(למעט בכתיב מושרש,{{ש}}כגון "אבו '''ג'''וש")</small>{{ש}}מדויק: ע֗ || פשוט: ר או ג{{ש}}מדויק: ע'
| colspan=1 | ג
| [ʁ] ~ [ɣ]
|لُغَة - לֻעַ'הֿ
שׂפה
|-
| <big><font size="5">ف</font></big>
| <big><font size="5">فـ</font></big>
| <big><font size="5">ـفـ</font></big>
| <big><font size="5">ـف</font></big>
|
| colspan=3 | [[ف|פא]]
| colspan=3 | פ, ף{{ש}}<small>(תמיד רפות)</small>
| [f]
|فَهِمَ - פַהִםַ
הבין
|-
| <big><font size="5">ق</font></big>
| <big><font size="5">قـ</font></big>
| <big><font size="5">ـقـ</font></big>
| <big><font size="5">ـق</font></big>
|
| colspan=3 | [[ق|קאף]]
| colspan=3 | ק
| [q]
|قَصْر - קַצְר
ארמון
|-
| <big><font size="5">ك</font></big>
| <big><font size="5">كـ</font></big>
| <big><font size="5">ـكـ</font></big>
| <big><font size="5">ـك</font></big>
|
| colspan=3 | [[ك|כאף]]
| colspan=1 | פשוט: כ{{ש}}<small>(תמיד דגושה, גם בסוף מילה)</small> {{ש}} מדויק: כ, ך
| colspan=1 | כ{{ש}}<small>(גם בסוף מילה)</small>
| colspan=1 | כ, ך{{ש}}<small>(תמיד דגושות)</small>
| [k]
|كَبُرَ - כַּבֻּרַ
גָּדַל (נעשה גדול)
|-
| <big><font size="5">ل</font></big>
| <big><font size="5">لـ</font></big>
| <big><font size="5">ـلـ</font></big>
| <big><font size="5">ـل</font></big>
|
| colspan=3 | [[ل|לאם]]
| colspan=3 | ל
| [l]
|عَلَى - עַלַא
על
|-
| <big><font size="5">م</font></big>
| <big><font size="5">مـ</font></big>
| <big><font size="5">ـمـ</font></big>
| <big><font size="5">ـم</font></big>
|
| colspan=3 | [[م|מים]]
| colspan=3 | מ, ם
| [m]
|مَعَ - מַעַ
עִם
|-
| <big><font size="5">ن</font></big>
| <big><font size="5">نـ</font></big>
| <big><font size="5">ـنـ</font></big>
| <big><font size="5">ـن</font></big>
|
| colspan=3 | [[ن|נון]]
| colspan=3 | נ, ן
| [n]
|نِصْف - נִצְף
חצי/מחצית
|-
| <big><font size="5">ه</font></big>
| <big><font size="5">هـ</font></big>
| <big><font size="5">ـهـ</font></big>
| <big><font size="5">ـه</font></big>
|
| colspan=3 | [[ه|הַא]]
| colspan=3 | ה
| [h]
|هٰذَا - הַאדַ'א
זֶה
|-
| <big><font size="5">ة</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـة</font></big>
|
| colspan=3 | [[ﺓ|תַּא מַרְבּוּטַה]] (סימן)
| colspan=2 | בנפרד: ה, בנסמך: ת
| colspan=1 | הׄׄ או ה̈ או ה࣫
|
|كُرَّة - כֻּרַהֿ
כדור
|-
| <big><font size="5">و</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـو</font></big>
|
| colspan=2 | [[و|װַאוּ]]
| ואו
| colspan=3 | ו
| [w], [uː]
|وَصَلَتْ - וַצַלַתְ
הִגיעה
|-
| <big><font size="5">ى</font></big>
| colspan=2 |
| <big><font size="5">ـى</font></big>
|
| colspan=3 | [[ﻯ|אַלִיף מַקְצוּרַה]] (סימן)
| colspan=3 | א
| א
|مُسْتَشْفَى - מֻסְתַשְׁפַא
בית חולים
|-
| <big><font size="5">ي</font></big>
| <big><font size="5">يـ</font></big>
| <big><font size="5">ـيـ</font></big>
| <big><font size="5">ـي</font></big>
|
| colspan=3 | [[ي|יא]]
| colspan=3 | י
| [j], [i]
|جَدِيد - גַ'דִיד
חדש
|-
| <font size="5">ﺀ</font>{{ש}}(<small>וגם</small><font size="5">أ إ ؤ ئ)</font>
| colspan=4 |
| colspan=3 | [[ء|המזה]] (סימן)
|
| פשוט: א {{ש}} מדויק: א'
|
| [ʔ]
|مَاء - מַאא'
מים
|}

== אותיות ארז דוד' ==
{{עוגן|ארז דוד}}כל האותיות באלפבית הערבי מתחברות לאות הבאה אחריהן, מלבד קבוצה של שש אותיות: [[ا|אליף]], [[د|דאל]], [[ذ|ד'אל]], [[ر|רא]], [[ز|זאי]] ו[[و|ואו]] (ارز دوذ), ובראשי תיבות: '''ארז דוד''''. אותיות אלו הן האותיות היחידות ב[[ערבית]] שאינן מתחברות שמאלה, לאות שאחריהן. אולם האותיות שלפניהן (מימינן) כן מתחברות אליהן.

למשל במילה "'''عبرية'''" ("עברית"), האות הראשונה, "עין", מתחברת לבאה אחריה, "בא", וזו מתחברת לבאה אחריה, "רא". אולם האות "רא", כחלק מקבוצת ארז דוד', לא מתחברת לאות "יא" שאחריה.

==אלפבית==
{| class="toccolours" cellpadding="0" cellspacing="0" style="float:left; clear:left; font-size:85%; width:400px; margin:0 0 1em 1em;"
|- bgcolor="83C30F"
! colspan=2 align=center | תפוצת האלפבית הערבי בעולם
|-
| colspan=2 | [[קובץ:Arabic alphabet world distribution.png|מרכז|400px|Arabic alphabet world distribution.]]
|-
| style="width:10px; height:10px; background:#00884B;" | || → מדינות בהן האלפבית הערבי הוא הכתב הרשמי היחיד
|-
| style="width:10px; height:10px; background:#83C30F;" | || → מדינות בהן משמש האלפבית הערבי לצד כתבים אחרים
|}
[[קובץ:Image-Arwi.png|200px|ממוזער|שמאל|תוספות לאלפבית הערבי לשם התאמתו ללשונות הודו]]
בעקבות תפוצת ה[[אסלאם]] הפך האלפבית הערבי למקובל לא רק לכתיבת השפה ה[[ערבית]] אלא גם לכתיבת שפות נוספות, ובהן [[פרסית]], [[אורדו]], [[פשטו]], [[סינדית]], [[כורדית]] וכן [[מלאית]] [[אינדונזית]], המתבססות על האלפבית הערבי, ונעשה בו שימוש בעיקר בהקשרים דתיים.

ישנן שפות שבהן נעשה שימוש באלפבית הערבי, ולימים הוחלף באלפבית אחר, כמו למשל [[טורקית עות'מאנית]] (1928), [[אזרית]] (1928), [[בלארוסית]] ([[המאה ה-17]]) ו[[טטרית]] ([[1924]]).

==קליגרפיה ערבית==
[[קובץ:Bismillah.svg|ממוזער|200px|[[קליגרפיה]] או [[ערבסקה]] של ה"[[בסמלה]]": הפסוק הפותח של [[סורה|סורות]] [[הקוראן]] <span style="font-size:12pt;">بسم الله الرحمن الرحيم</span>{{ש}}(בסמ־(א)ללה א (ל)רחמן א (ל)רחים): הפסוק מתחיל למטה מימין, ומטפס למעלה ושמאלה]]

האלפבית הערבי, על אותיותיו, היה אחד הנושאים החשובים באמנות הערבית כפי שניתן לראות בעבודות [[קליגרפיה]] ערביות. עוד ניתן לומר כי האותיות הערביות שולבו באמנות ה[[ערבסקה]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], [[איברהים אל-יאזג'י]] צמצם את מספר הסימנים מכ-300 לכ-60, מה שאפשר בהמשך להתקדם לבניית [[מכונת כתיבה|מכונת הכתיבה]] הערבית הראשונה.

== גימטריה בערבית ==
במהלך [[ימי הביניים]] אימצו אנשי דת [[אסלאם|מוסלמים]] את ה[[גימטריה]] מן היהודים כשיטה לפירוש [[הקוראן]], והתאימו אותה לאלפבית הערבי. אנשי הדת המוסלמים הצמידו לכל אות [[ערבית]] את הערך שניתן למקבילתה ה[[אטימולוגיה|אטימולוגית]] בעברית. כך, האות הערבית [[ا]] (אליף, מקבילה לא') קיבלה את הערך 1, [[ب]] (בא, מקבילה לב') קיבלה את הערך 2, [[ج]] (ג'ים) – 3, [[د]] (דאל) – 4, וכן הלאה. סדר האותיות המקובל בערבית שונה במידה ניכרת מהמקובל בעברית, ולפיכך, בניגוד לעברית, אין התאמה בין סידור האותיות המשמש ב[[מילונאות]] הערבית, לבין סידור האותיות הערביות על-פי ערכן בגימטריה. לדוגמה, ארבע האותיות הראשונות באלפבית הערבי הן [[ا]] [[ب]] [[ت]] [[ث]], אך אם נסדר את האותיות הערביות על פי ערכן בגימטריה, יהיו ארבע האותיות הראשונות: ا ب ج د, ואילו ت תבוא לקראת סוף הרשימה, כיוון שהיא מקבילה ל-ת בעברית, וערכה 400.

כיוון שבאלפבית הערבי יש 28 אותיות, הגימטריה הערבית אינה עוצרת ב-400, ויש בה 6 אותיות שערכן גבוה יותר עד 1000. 
{| class="wikitable"
|+האלפבית הערבי על פי ערכו הגימטרי
|ا
|1
|ح
|8
|س
|60
|ت
|400
|-
|ب
|2
|ط
|9
|ع
|70
|ث
|500
|-
|ج
|3
|ي
|10
|ف
|80
|خ
|600
|-
|د
|4
|ك
|20
|ص
|90
|ذ
|700
|-
|ه
|5
|ل
|30
|ق
|100
|ض
|800
|-
|و
|6
|م
|40
|ر
|200
|ظ
|900
|-
|ز
|7
|ن
|50
|ش
|300
|غ
|1000
|}

== ראו גם ==
* [[כתיבת ערבית בצ'אט]]
* [[תשכיל]]
* [[אבג'ד]]
* [[אותיות שמש וירח]]
* [[ספרות ערביות]]
* [[ספרות הודיות-ערביות]] – ה[[מספר|מספרים]] (והספרות) בגרסה בה נעשה שימוש במרבית העולם, בימינו
* [[אורדו]]
* [[פרסית]]
* [[קליגרפיה פרסית]]
* [[גימטריה]]

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* {{צ-ספר|מחבר=Benjamin Sass|שם=The Alphabet at the Turn of the Millennium|מו"ל=Emery and Claire Yass Publications in Archaeology|שנת הוצאה=2005|פרק=Chapter 3: "The Antiquity of the Arabian Alphabet"|קישור=https://www.academia.edu/4786876/2005_Sass_B_The_alphabet_at_the_turn_of_the_millennium_The_West_Semitic_alphabet_ca_1150_850_BCE_the_antiquity_of_the_Arabian_Greek_and_Phrygian_alphabets_Tel_Aviv_University_Institute_of_Archaeology_Occasional_Publications_4_Tel_Aviv}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{פסיכולוגיה עברית|אברהים, ר.|האורתוגרפיה הערבית וקריאה אוטומטית בקרב קוראים מיומנים|3256|2015}}
* [https://www.lergo.org/index.html#!/public/lessons/5800c42c6447c1f0316ab0cf/intro חידון אותיות בערבית], באתר לרגו
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007294710905171|אלפבית ערבי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אלפבית ערבי|*]]
[[קטגוריה:ערבית]]
[[קטגוריה:אבג'דים|ערבי]]
[[קטגוריה:כתב מימין לשמאל|ערבי, אלפבית]]