אוריאל בוסו
 | |||||||||
| לידה |
13 בספטמבר 1973 (בן 51) ט"ז באלול תשל"ג רמלה, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||||||||
| השכלה |
הקריה האקדמית אונו | ||||||||
| מפלגה | ש"ס | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אוריאל מנחם בוסו (נולד ב-13 בספטמבר 1973, ט"ז באלול תשל"ג) הוא פוליטיקאי חרדי, שר הבריאות, חבר כנסת מטעם ש"ס. לפני כן כיהן כיו"ר ועדת הבריאות וסגן יו"ר הכנסת. קודם היבחרו לכנסת כיהן כראש הסיעה במועצת פתח תקווה, כסגן ראש העיר, וכחבר מועצת העיר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברמלה, לאמו חפציבה, בתו של רב העיר יצחק אביחצירא (הבאבא חאקי), ולאביו, שעלה מארגנטינה בילדותו ולמד בישיבת פורת יוסף. הוא הבן התשיעי מתוך עשרה.
בצעירותו למד בבאר יעקב בחינוך העצמאי, ובאמצע גילאי היסודי עבר לתלמוד תורה "הבאר" ברחובות. בהמשך למד בישיבה קטנה לצעירים רחובות, בישיבות בית שמעיה, כנסת שלום ומעלות התורה בירושלים. לאחר נישואיו, למד בכולל הוראה. לאחר מכן, שירת בצה"ל והגיע לדרגת סגן. השלים תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו.[1] משרת כקצין במילואים ביחידת קצין העיר. בשנים 1996–2006 ניהל בית ספר תיכון ופנימייה במוסד חינוכי ובמקביל ניהל רשת צהרונים.
מאז 2006, עמד בראשות מפלגת ש"ס במועצת העיר פתח תקווה, כממלא מקום וסגן ראש העיר בשכר, וכממונה על ניהול המתנ"סים (משנת 2013, כחלק מאגף השכונות). במהלך השנים, עמד בראש מינהל שיפור פני העיר (שפ"ע), אגף הרכש, יחידת המכרזים, והיחידה לפניות הציבור. משנת 2018 מכהן כיו"ר אגפי הנדסה, ביטחון ושיטור עירוני והוועדה לתכנון ולבנייה, ונציג העיר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.[2] כיהן כדירקטור בחברות העירוניות: החברה לפיתוח פתח תקווה, החברה העירונית לדיור (חל"ד) ותאגיד המים העירוני מיתב. בבחירות לרשויות המקומיות של 2018 זכתה מפלגתו בארבעה מושבים, והוא מונה לסגן ראש העיר בשכר פעם נוספת.
ב-2018 מונה לחבר במועצה לגיל הרך.
ב-8 בפברואר 2011 נעצר בוסו יחד עם ראש העיר איציק אוחיון בחשד ללקיחת שוחד, תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון במהלך מערכת הבחירות המקומיות ב-2008.[3] במרץ 2011 המליצה המשטרה להעמידם לדין.[4] באוקטובר 2013 הודיעה פרקליטות המדינה על סגירת התיק נגדו בשל חוסר ראיות.[5]
ב-2014 וב-2015 התפוצצו מטעני חבלה ברכבו.[6] חקירת המשטרה הובילה למסקנה כי הרקע היה ככל הנראה פלילי.[7]
בבחירות לכנסת העשרים ואחת שובץ במקום העשירי ברשימת ש"ס, שקיבלה לבסוף 8 מושבים. הוא שובץ באותו מקום בבחירות לכנסת העשרים ושתיים וגם בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, אז זכתה מפלגתו בתשעה מנדטים. הוא נכנס לכנסת עם התפטרות השר אריה דרעי מהכנסת, על-פי "החוק הנורווגי".[8]
בבחירות לכנסת העשרים וארבע מוקם במקום התשיעי. רשימת ש"ס זכתה בתשעה מושבים, והוא נכנס לכנסת.
גם בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום התשיעי ברשימת ש"ס לכנסת, ומונה ליו"ר ועדת הבריאות ולסגן יו"ר הכנסת. בעקבות השביתה שהכריזה ההסתדרות הרפואית בישראל נגד הרפורמה המשפטית, הודיע בוסו שמעתה יתייחס לארגון כאל ארגון פוליטי ולא כאל ארגון מקצועי,[9] ובהתאם הוציא את נציג הארגון מוועדה שתפקידה לגבש את מעמדו של התפקיד החדש של עמית רופא.[10]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, לבקשת[דרוש מקור] משה ארבל, שנשא בתפקיד שר בשני משרדי ממשלה, הודיע יו"ר ש"ס, אריה דרעי, על מינויו של בוסו לשר הבריאות.[11] ארבל נשאר בתפקיד שר הפנים. המינוי אושר במליאת הכנסת ב-12 באוקטובר 2023.
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2024, התמודד לתפקיד ראש עיריית בני ברק, מול מועמדה של יהדות התורה, חנוך זייברט. הוא זכה ב-36.6% מהקולות, והפסיד לזייברט.[12]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוסו נשוי ואב לשישה. הוא התגורר בפתח תקווה, ולקראת הבחירות לראשות עיריית בני ברק ב-2024, העביר את כתובתו לשם.[13] מתנדב במגן דוד אדום,[14] באיחוד הצלה ובזק"א.
בוסו הוא אחיינו של חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אבוחצירא ואחיו של פעיל ש"ס הוותיק ומנכ"ל משרד הדתות, יהודה אבידן. בן דודם הוא איש התקשורת איציק סודרי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוריאל בוסו, באתר הכנסת 
אוריאל בוסו, ברשת החברתית פייסבוק
אוריאל בוסו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אוריאל בוסו, באתר כנסת פתוחה
- אוריאל בוסו, באתר ערוץ הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חברי הכנסת ה-24: ח"כ אוריאל בוסו, באתר הכנסת
- ^ פרוטוקול ישיבות מועצה ראשונות:
2008, 2013, 2018 - ^ שני מזרחי, מעצרו של ראש עיריית פתח תקווה יצחק אוחיון הוארך בהסכמה בארבעה ימים - חשוד בלקיחת שוחד, באתר TheMarker, 8 בפברואר 2011
- ^ איתי הר אור, המשטרה: נמצאה תשתית ראייתית נגד ראש העיר פ"ת, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2011
- ^ יובל יועז, ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר וסגנו לא יועמדו לדין, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2013
- ^ ברהנו טגניה, ניסיון התנקשות נוסף בממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה, באתר מאקו, 17 ביוני 2015
- ^ שבתי בנדט, הבכיר בעיריית פתח תקווה: "המטען הונח מטעמים פוליטיים", באתר וואלה, 21 בפברואר 2014
- ^ דרעי התפטר לטובת בוסו; השאר ימתינו, באתר בחדרי חרדים, 17 ביוני 2020
- ^ מירב כהן, בשל שביתת הרופאים: בכנסת שוקלים להטיל סנקציה על ההסתדרות הרפואית, באתר וואלה, 19 ביולי 2023
- ^
ישי אלמקייס, המעמד המיוחד יופסק: הסנקציות של ועדת הבריאות נגד הסתדרות הרופאים, בעיתון מקור ראשון, 20 ביולי 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, אוריאל בוסו ימונה לתפקיד שר הבריאות, משה ארבל יישאר שר הפנים, באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ תוצאות הבחירות המקומיות 2024, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2024
- ^ המועמד לראשות עיריית בני ברק ח"כ אוריאל בוסו העביר את כתובתו לבני ברק, באתר ערוץ 7, 24 באוגוסט 2023
- ^ מאיר תורג'מן, חשד ל"פגע וברח": רוכב אופנוע נהרג באזור ראשון לציון, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
| שרי הבריאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הבריאות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- חברי מועצת העיר פתח תקווה
- משפחת אבוחצירא
- בוגרי הקריה האקדמית אונו: משפטים
- חברי הכנסת מטעם ש"ס
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים וחמש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש: חברי כנסת מכהנים במסגרת החוק הנורווגי
- מתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות בישראל
- פתח תקווה: חברי הכנסת
- חברי הכנסת: אנשי חינוך
- ישראלים שנולדו ב-1973