איקטינוס

איקטינוס
Ἰκτῖνος
לידה	המאה ה־5 לפנה״ס; אתונה העתיקה
פטירה	אתונה העתיקה
יצירות ידועות	פרתנון, מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי

איקטינוס (ביוונית: Ἰκτῖνος) היה אדריכל שפעל באמצע המאה ה-5 לפנה"ס ביוון. לא ידוע עליו הרבה מלבד המבנים שתכנן - כולל את הפרתנון באקרופוליס שבאתונה, את מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי שבמערב הפלופונסוס, ואת אולם הטלסטריון באלפסינה.

שלושת המבנים שתכנן הם מבנים דתיים ציבוריים גדולים והם בעיקרם בנויים בסגנון הסדר הדורי של האדריכלות היוונית, אך לפחות הפרתנון^[1] ומקדש אפולו^[2] כוללים גם אלמנטים איונים כמו העמודים והאפריז המעוטר של הנאוס (ההיכל הפנימי).

דמיון נוסף בין המקדשים של אתנה ואפולו (ואולי גם באולם הטלסטריון, אך זה לא שרד מספיק טוב כדי לשפוט) הוא השימוש בעקמומיות מכוונת באלמנטים של המבנה. בפרתנון למשל הרצפה מוגבהת במרכזה בעקמומיות עדינה (כ-10 ס"מ בצלע הארוכה של כ-70 מטר), וכך גם כל הקווים המקבילים לה. האדריכל הרומי ויטרוביוס מספר בספרו על אודות האדריכלות שאם ריצפת המקדש (הסטילובטה) תהיה לגמרי ישרה אזי היא תיראה לעין כשקועה. סיבה אחרת לעקמומיות הרצפה היא אולי כדי לנקז מים. העמודים בפרתנון נוטים כולם מעט פנימה לכוון ההיכל - אולי כדי לתרום ליציבות המבנה בעת רעידת אדמה^[1], וגם כדי ליצור אשליה אופטית המתקנת את עיוות הפרספקטיבה עבור מי שמביט במקדש מלמטה. העמודים, בשני המקדשים, הם בעלי עקמומיות שוויטרוביוס מכנה אנטזיס^[3]. זהו עיבוי קל של העמודים קצת מתחת לחצי גובהם שאחר כך הולך וקטן ככל שעולים במעלה העמוד. בפרתנון עובי העמודים, שגובהם כ-10 מטר, מוקטן בכ-1.75 ס"מ. כמה הסברים אפשריים ניתנו לאנטזיס. הסבר אחד הוא שצורה זאת מוסיפה לחוזק של העמודים, או שלפחות האדריכל חשב כך. דעה יותר סבירה היא שעיבוי מסוים של החלק התחתון של העמודים יוצר תחושה של מבנה "אורגני" הלוחץ על העמודים. נוצרת תחושה של מסיביות וחוזק ואשליה של גובה רב לעמודים.

הפרתנון

ערך מורחב – פרתנון

הפרתנון הוא מקדש יווני לאלה אתנה הניצב על האקרופוליס של אתונה והוא נחשב לבניין המפורסם ביותר מתקופת יוון העתיקה, ולאחד הבניינים המפורסמים ביותר בעולם. ויטרוביוס מספר בספרו^[4] מהמאה הראשונה לפנה"ס שאיקטינוס וקרפיון מונו על תכנון הפרתנון. ההיסטוריון היווני פלוטרכוס מספר בספרו חיי אישים^[5] מסוף המאה הראשונה לספירה במסגרת תולדות חיי פריקלס שפידיאס מונה, מלבד על פיסול הפסלים והעיטורים בפרתנון, גם על הפיקוח הכללי על עבודות השיקום באקרופוליס באתונה ועל כל האומנים הגדולים שעסקו שם כל אחד לפי מומחיותו. ביניהם צוינו איקטינוס וקליקרטס כמנויים על הפרתנון.

הגאוגרף היווני פאוסניאס בספרו "תיאור יוון" (מהמאה השנייה לספירה - בו הוא מספר את שראה במסעותיו ברחבי יוון)^[6] מזכיר את איקטינוס פעמיים כבן דורו של פריקלס וכבונה הפרתנון. הפעם כבר לא מוזכרים שמות אדריכלים נוספים לצד איקטינוס, מה שמרמז שאולי היה האדריכל הראשי של הפרתנון או שנתפס ככזה אחר כך.

מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי

ערך מורחב – מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי

המקדש הוזמן על ידי תושבי פיגליה הסמוכה לכבוד אפולו אֶפּיקוּרְיוֹס ("אפולו המסייע") באמצע המאה ה-5 לפנה"ס. אתר המקדש, שהשתמר היטב, הוא בגובה של 1,131 מטרים מעל גובה פני הים, על המדרון של הר קוטייליון המרובה בערוצי נחל (באסאי ביוונית - נְקִיקֵי סלעים) במערב הפלופונסוס. פאוסניאס מציין בספרו^[6] שאיקטינוס תכנן את מקדש אפולו בבאסאי. הוא מוסיף שהמקדש בנוי אבן, כולל גגו. הוא מעריכו כיפה ביותר מכל המקדשים בפלופונסוס, אחרי המקדש שבטגיאה, ומציין במיוחד את יופי האבן והסימטריה של המבנה. לפי פאוסניאס, הכינוי "אפיקוריוס" ניתן לאפולו בשל ההצלה שהביא בימי מגפה.

מלבד, כאמור מעלה, העמודים מהסדר הדורי בהיקף, ומהסדר האיוני בהיכל הפנימי, נמצא גם עמוד בודד בהיכל עם כותרת מהסדר הקורינתי. הכותרת אבדה מאז שנמצאה, אך היא הדוגמה הקדומה ביותר המוכרת של כותרת קורינתית. העיטורים הפיסוליים נמצאו ברובם באפריז הפנימי של ההיכל הפנימי (בפרתנון להיכל הפנימי היה אפריז עם עיטורים פיסוליים בצידו החיצוני). העיטורים כוללים, כמו בפרתנון, דמויות של לפיתים, קנטאורים, אמזונות, ואתונאים.

אולם הטלסטריון באלפסינה

שורות ישיבה או עמידה ובסיסי עמודים בטלסטריון באלפסינה

באלפסינה (עיירה המרוחקת כ-18 ק"מ מאתונה) היה המרכז הדתי של טקסי ה"מסטורין האלפסינים" השנתיים לאלות דמטר ופרספונה. אחד משיאי הטקס היה באולם ההִתקָבּלוּת (טלסטריון ביוונית) שבו קהל של כ-3000 איש התכנס והשתתף בטקס קבלה למיסטורין של האלות. לא כל הפרטים בטקס (שנשמר בסוד) ברורים אך הוא כנראה כלל הצגת שרידים של דמטר ומיצג אש. לאולם הייתה תבנית ריבועית (אחר כך נוסף לו אולם כניסה - פורטיקו, לרוחב החזית הדרום-מזרחית). הגג הוחזק על ידי 42 עמודים (מסודרים במלבן של 6 על 7 עמודים)^[7]. ארבע הצלעות כללו שורות ישיבה או עמידה שבחלקן היו חצובות בסלע של הגבעה הצפון-מערבית.

ויטרוביוס מספר בספרו על אודות האדריכלות^[8] שאיקטינוס בנה את האולם הענק "עד הגג" בסגנון דורי, עם מקום רב לבצוע עבודת הקורבנות. גם פאוסניאס מציין את איקטינוס כבונה האולם הגדול שם (ספר 9 פרק 1^[6]).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איקטינוס בוויקישיתוף

מסורת וחידוש בתכנון דורי: עבודותיו של איקטינוס פרדריק וינטר, American Journal of Archaeology - כרך 84, מס 4 - 1980 (אנגלית)
תיאור הפרתנון במוזיאון הבריטי (באנגלית)
מקדש אפולו אפיקוריוס (אתר משרד התרבות היווני)
עתיקות הסלע באלפסינה - ולריה פול (אנגלית)
איקטינוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Roth, Leland M. (1993). Understanding Architecture: Its Elements, History and Meaning (First ed.). Boulder, CO: Westview Press. p. 203. ISBN 0-06-430158-3.
^ מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי באתר אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו
^ ויטרוביוס - על אודות האדריכלות ספר 3 פרק 4
^ ויטרוביוס - על אודות האדריכלות ספר 7 פרק 12
^ פלוטאכוס - חיי אישים - חיי פריקלס
^ ¹ ² ³ פאוסניאס - תיאור יוון ספר 8 פרק 41
^ אולם הטלסטריון באלפסינה באתר פרסאוס
^ על אודות האדריכלות ספר 7.16

[roth-1] ¹ ² Roth, Leland M. (1993). Understanding Architecture: Its Elements, History and Meaning (First ed.). Boulder, CO: Westview Press. p. 203. ISBN 0-06-430158-3.

[2] מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי באתר אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו

[3] ויטרוביוס - על אודות האדריכלות ספר 3 פרק 4

[4] ויטרוביוס - על אודות האדריכלות ספר 7 פרק 12

[5] פלוטאכוס - חיי אישים - חיי פריקלס

[פאוס-6] ¹ ² ³ פאוסניאס - תיאור יוון ספר 8 פרק 41

[7] אולם הטלסטריון באלפסינה באתר פרסאוס

[8] על אודות האדריכלות ספר 7.16

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]