אמנון ליפקין-שחק
אמנון ליפקין-שחק (18 במרץ 1944 – 19 בדצמבר 2012) היה הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, ולאחר מכן שר התיירות, שר התחבורה, וחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז. כלוחם וקצין בצה"ל הוענק לליפקין-שחק עיטור העוז פעמיים במהלך שירותו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנון ליפקין נולד לשרה חיה (לבית וילקובריסקי) וצבי בתל אביב ב-18 במרץ 1944, אח צעיר ליעקב ותמר. הוא נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים[1].
את שנות התיכון עשה בפנימיה הצבאית[2] שליד בית הספר הריאלי בחיפה[3]. בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[4]. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890[5]. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת, איתה גם השתתף בפעולת כראמה[6]. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בציון לשבח על ידי הרמטכ"ל[7] שהומר בהמשך לעיטור העוז[8].
תיאור המעשה: ביום ה-21 במרס 1968, בפשיטת צה"ל על כרמה פקד סרן אמנון ליפקין על כוח, שנקלע לשטח מוכה אש טנקים וארטילריה של האויב. סרן אמנון ליפקין המשיך בלחימה ובחילוץ נפגעים באומץ ובקור רוח, על אף התנאים הקשים בהם היה נתון הכוח שבפיקודו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.
בהמשך שימש כקצין האג"ם של חטיבת הצנחנים ולחם במלחמת ההתשה, בין היתר במבצע תרנגול 53[9]. בשנת 1971 כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים[10] והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס 54-55[11].
באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים בביירות, כמפקד כוח הצנחנים שתקף את מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ששכנה ברובע פקהאני בלב העיר. בכוח היו לוחמים מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין[12], אשר הגיעו ליעד במכוניות נהוגות בידי אנשי "המוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שניים מחייליו, אבידע שור וחגי מעין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין[13], אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח שלא היה עליהם מודיעין. שור נהרג מאש מקלע, ומעין נפצע פצעי מוות[14]. התגלות הכוח הפכה את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין[15], הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין[16]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח[17]. על האופן בו פיקד על חייליו הוענק לו עיטור העוז, בפעם השנייה[18].
תיאור המעשה: בליל ה-9–10 באפריל 1973, בפשיטה על בנין החזית הדמוקרטית בבירות, פקד סא"ל אמנון שחק על הכח הפושט. בתחילת הקרב, נפגעו שלושה לוחמים, שהיו שליש הכוח הפושט, על שארית הכוח נפתחה אש, הן מהיעד עצמו (בניין בן שבע קומות) והן על ידי מחבלים, שהגיעו מהסביבה הקרובה. למרות הנפגעים, אש האויב החזקה, וחוסר האפשרות לקבל סיוע מכוחות אחרים, התמיד סא"ל אמנון שחק בביצוע המשימה. הוא פינה את הנפגעים, השמיד את כח האויב ופוצץ את הבניין. במעשיו אלה, הוכיח מנהיגות מעולה, קור רוח, אומץ לב ותושייה למופת. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז תמוז תשל"ג יולי 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.
במלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. הוא לחם בחזית המצרית, תחילה בגזרת מפרץ סואץ במרדף אחר חוליות קומנדו מצריות ובהמשך בקרבות לבלימת הצבא המצרי. במסגרת מבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ לחם עם החטיבה בקרב החווה הסינית[19]. עם העברת הלחימה לשטח מצרים השתתף בקרבות להרחבת ראש הגשר[10].
בשנת 1974 מונה לקצין האג"ם של פיקוד המרכז[10].
בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הרגלים והצנחנים במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי[10], ולמפקד עוצבת שועלי מרום.
בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני[20]. עם סיום המבצע כמעט שהודח מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מוטה גור, משום שב-5 באפריל, שישה חיילים ואזרח יצאו עם רכב לטיול, עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונכנסו לשטחים שלא בשליטת צה"ל. בהתקלות עם מחבלים נהרגו 4 מהחיילים, חייל ואזרח הצליחו לחמוק אך נשבה חייל המילואים אברהם עמרם, ששוחרר מאוחר יותר בעסקת שבויים עם אש"ף. לאירוע זה קדם אירוע נוסף שהייתה מעורבת בו משאית קשר שעברה את המחסום בשוגג. תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מכוונתו זו[21]. במהלך התפקיד פיקד ליפקין גם על מבצע שלכת[22], פשיטה של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל - בורג' שבלבנון. במהלך המבצע נהרגו שני מפקדי פלוגות ונקברו תחת קיר בטון של אחד הבתים. חילוצם של השניים דרש זמן רב ובשל העובדה כי כוחות תגבורת של המחבלים עמדו להגיע במהרה לאזור הפעולה, קיבל ליפקין-שחק פקודה לסגת מבלי לחלץ את גופות הלוחמים. על אף זאת התעקש ליפקין-שחק על השלמת מאמצי החילוץ. עמדתו נתקבלה והכוח הצליח לפנות את ההריסות ולחלץ את הגופות[23]. כמו כן פיקד ליפקין-שחק על מבצע מנורה[24].
בשנת 1979 עבר הסבה לחיל השריון והועלה לדרגת תת-אלוף[10]. ב-1980 מונה למפקד עוצבת להב, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד המרכז[10]. במלחמת לבנון הראשונה גויסו יחידות האוגדה וחלקן פרס ברמת הגולן והיה בכוננות לכניסה ללבנון). האגד הארטילרי, היחמ"ן וגם לוחמי חטיבות הטנקים לקחו חלק בשהייה הארוכה בלבנון. בסתיו 1982 מונה למפקד עוצבת הפלדה, אוגדה משוריינת סדירה[10], ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות[25].
בשנת 1983 מונה למפקד פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי[26]. בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן. במסגרת תפקידו זה היה מעורב בתכנון מבצע הצגת תכלית[27], וכן שימש בתפקידו במלחמת המפרץ[28].
בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מעורב בהכנות ל"מבצע שיח אטד" ונכח במקום בעת שאסון צאלים ב' אירע. ליפקין-שחק מתח ביקורת על התנהלות הרמטכ"ל ברק בפרשה, בעת ההכנות למבצע ולאחר שקרתה תאונת האימונים[29]. כסגן הרמטכ"ל פיקד על מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה[30], וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.
שירותו כרמטכ"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליפקין-שחק החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל ב-1 בינואר 1995 בגיל 51. בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה. בין האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל ב-1996, פרשיית יהודה גיל שהביאה למתיחות עם סוריה[31], מבצע גוף חימום, מבצע ענבי זעם[32], אסון השייטת שאירע בשנת 1997[33], מבצע מרכבות האלים[34], מבצע טרף קל[35], אסון השריפה בוואדי סלוקי[36] וכן אסון המסוקים שאירעו אף הם באותה השנה.
כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון, מפעילות ביטחון שוטף למלחמה[37] וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם[38]. בשל כך הורה להפנות משאבים מודיעיניים, הנחה על פיתוח אמצעי לחימה ייעודיים והוביל קו לוחמני ונחוש בלחימה בחזבאללה[39]. כחק משינוי זה הורה ליפקין-שחק על הקמתה מחדש של יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון[40]. בין המבצעים הבולטים שביצעה אגוז בתקופת כהונתו ניתן למנות את מבצע נוף פראי, במהלכו נהרג בנו של חסן נסראללה. במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות[41].
נוסף לעיטור העוז[42] אותו קיבל פעמיים[43], עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד[44]. ליפקין-שחק היה בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), המכללה לביטחון לאומי וקורס לפיקוד ולמטה במארינס בארצות הברית.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר שחרורו מהצבא, ב-9 ביולי 1998, מתח ליפקין-שחק ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו[45], והכריז על רצונו להתמודד מולו על ראשות הממשלה. יחד עם דן מרידור, יצחק מרדכי ורוני מילוא, הוא הקים את "מפלגת המרכז", אולם לבסוף מונה יצחק מרדכי לראש המפלגה ולמועמד מטעמה לראשות הממשלה, על סמך סקרי דעת קהל. בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15 וכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז. שחק מונה לשר התיירות, ועם התפטרות יצחק מרדכי כיהן במקביל גם כשר התחבורה. לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק. לאחר כישלון ברק בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו"ר קבוצת תהל. ב-2003 השתתף בשיחות יוזמת ז'נבה, וחתם על ההסכם. משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על[46].
בעת מלחמת לבנון השנייה שימש ליפקין-שחק כיועץ לראש הממשלה אהוד אולמרט[47]. באוגוסט 2006, בעקבות המלחמה, הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק[48]. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל') אילן בירן והרצל בודינגר. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות". זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד. באותה תקופה גם כהן כדירקטור בכמה חברות ציבוריות, בהם קרדן ישראל, הנסחרת בבורסה בתל אביב, ויזואל דפנס, שנסחרה בבורסת AIM בלונדון, וריטליקס, שנסחרה בנאסד"ק[49].
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995, לפני מינויו לרמטכ"ל, יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם בה לקה, ואשר ממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד.
ב-19 בדצמבר 2012 נפטר ממחלת הסרטן[50]. נטמן בבית העלמין הצבאי קריית שאול.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לדליה אבני, ולהם בן (היזם אורי שחק) ושתי בנות. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נישא בשנית, לעיתונאית טלי זלינגר, הכתבת הצבאית של עיתון "דבר", ולזוג נולדו שני בנים.
שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-70[51], לקראת יציאה ללימודים בחו"ל, נדרש לעברת את שם משפחתו, כנהוג באותה עת. ליפקין בחר בשם "שחק" וזה שימש אותו במהלך הלימודים בצרפת. עם חזרתו, שב להשתמש בשם משפחתו המקורי וזנח את העברות. בהמשך, בהיותו מפקד פיקוד המרכז, נודע לו כי השם המעוברת שבחר עודנו מופיע במחשבי צה"ל, ובאותה תקופה הוא הופיע בעיתונות לסירוגין כ"אמנון ליפקין"[52][26][53], "אמנון שחק"[54], "אמנון שחק (ליפקין)"[55] או כ"אמנון (ליפקין) שחק"[56] בהמשך, בחר להשתמש בשילוב שני השמות, "ליפקין-שחק"[57].
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- בחודש אפריל 2013 נחנך במרכז יצחק רבין בתל אביב אולם על שמו.
- ב-29 במאי 2013 הוחלט בצה"ל על שינוי שמו של מחנה ביל"ו המשמש כבסיס מפקדת עוצבת האש ל"מחנה ליפקין" על שם רא"ל אמנון ליפקין-שחק[58].
- בחודש פברואר 2014 החליטה עיריית יבנה לקרוא למרכז הקהילתי החדש בשכונת נאות-רבין על-שמו של ליפקין-שחק.
- בחודש מרץ 2014 החברה הממשלתית למדליות ומטבעות הנפיקה מדליות לזכרו[59]
- ב-18 במרץ 2015 נחנך מצפור על שם ליפקין שחק בגבעת הברושים במודיעין-מכבים-רעות.
- ב-29 באפריל 2018, נחנך על שמו רחוב בירושלים.
- ב-22 באוגוסט 2021 נחנך רחוב על שמו בנתניה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, תל אביב: משרד הביטחון, אפריל 1998, עמ' 357-368, מסת"ב 9650505121
- איתן הבר ומיכאל בר-זוהר, "נקמת מינכן", הוצאת זמורה ביתן, 2005 (מהדורה מעודכנת של הספר "המרדף אחר הנסיך האדום"), עמודים 170–180
- בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד, קוראים, 1998, מסת"ב 9654740087
- עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, מסת"ב 9789655524789
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
- אורי שגיא, אורות בערפל, תל אביב: ידיעות אחרונות, 1998, מסת"ב 9654483564
- גלעד שר, במרחק נגיעה, תל אביב: ידיעות ספרים, 2001, מסת"ב 9655111288
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- אמנון ליפקין-שחק, "מ־48' עד 98' והלאה", מתוך הספר "ביטחון 50, צה"ל - קהילית המודיעין - משרד הביטחון", בעריכת נחמן שי, הוצאת מעריב, 1998.
- אמנון ליפקין-שחק, "יחידה 101 - חוליה מבהיקה בשרשרת הביטחונית", מתוך הספר "ואלה שנות...50 למדינת ישראל", בעריכת ניסים משעל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997, עמוד 49.
- שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנון ליפקין-שחק, באתר הכנסת - אמנון ליפקין-שחק, באתר כנסת פתוחה
- עיטור העוז שהוענק לאמנון ליפקין-שחק, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, מרץ 1968
- עיטור העוז שהוענק לאמנון ליפקין-שחק, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, אפריל 1973
- אריק בנדר, "חייבים לנקוט יוזמה, ולהתקדם להסדר", באתר nrg, 20 בספטמבר 2011
- שחק: הפחדן שזייף צריך לחטוף, בלי וזלין, באתר nrg, 19 באוגוסט 2010
- טל שלו, ליפקין שחק נגד תקיפה באירן: "לא נכון למהר", באתר וואלה, 14 באוגוסט 2012
- יוסף ארגמן, "אצלנו לא היו נשים", משרד הביטחון, אפריל 1998, ריאיון עם ליפקין-שחק אודות מבצע אביב נעורים, עמודים 365–368, כפי שהועלה באתר פרש.
- פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש.
- נרי ליבנה ושרה ליבוביץ דר, ציוני כללי, הארץ, 25.12.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- טקס קבלת עיטור העוז בעקבות מבצע כראמה.
- סרט שמתעד את טקס הפרידה של הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק והמטה הכללי מראש הממשלה ושר הביטחון שמעון פרס.
- זאב שיף ואיתן רבין, אף מדינה באזור לא תוכל לנצח את ישראל, הארץ, 13.09.1996, כפי שהועלה באתר פרש.
הרמטכ"ל אמנון ליפקין, בפגישה עם נציגי העדה האתיופית, על שילוב חיילים מהעדה בצה"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- אמנון שחק מתדרך את הכוחות בקבוצת הפקודות לקראת מבצע שלמה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- תוכנית הכנה לשנת מצווה על של אמנון ליפקין-שחק
- אמנון ליפקין-שחק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מכּתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספד הרמטכ"ל, רא"ל אמנון ליפקין-שחק, בהר הרצל במלאת 30 למותו של יצחק רבין, מערכות גיליון 344–345, ינואר 1996, עמודים 2-3
- המדינה יוצרת אי שוויון בתחרות בין חברות התעופה, באתר הארץ, 8 במרץ 2011
- דבריו באזכרה הממלכתית ליצחק רבין במלאת שלוש שנים לרצח, 1 בנובמבר 1998, באתר מרכז יצחק רבין
- אביב כוכבי, ראש אמ“ן ספד לרא“ל (במיל‘) ליפקין-שחק: ”שילבת ניסיון ואישיות מיוחדת“, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בינואר 2013
- רון בן ישי, רמטכ"ל, אבל מעל לכל - אדם, באתר ynet, 19 בדצמבר 2012
- עידו בנבג'י, דוכיפת ציינו שנה למות הרמטכ"ל ה-15 ליפקין-שחק, גלי צה"ל, 5 בנובמבר 2013
- יעקב פרי, אמנון, נילחם עבורך על השלום, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2013
- מור שמעוני, חברים באזכרה לליפקין-שחק: "זוכרים את דמותך", באתר וואלה, 19 בדצמבר 2013
- משה יעלון, חכמים יותר ליד אמנון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 במאי 2013
- משה יעלון, אמנון ליפקין-שחק: ארץ ישראל היפה, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נרי ליבנה ושרה ליבוביץ דר, ציוני כללי, הארץ, 25.12.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ אמנון ליפקין-שחק, באתר "בהשקט ובבטחה".
- ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 180
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות במוסף "7 ימים", 7 באוקטובר 2011: "התגייסתי לגדוד יחד עם אמנון ליפקין-שחק', נזכר וילנאי. 'עשינו בו את המסלול, היינו בו מפקדי כיתות ויצאנו ממנו לקורס קצינים. אני לא יכול לשכוח את טקס סיום קורס הקצינים. זה היה פשוט מדהים, כי כל החניכים המצטיינים היו מ-890'."
- ^ יהונתן גפן, צומת בית ליד, באתר nrg
- ^ פנחס וולף, מיד כשהתחלנו לנסוע, חטפנו אש די מאסיבית מהטנקים הירדניים, באתר הגבורה, במחנה, 23 במרץ 2007 - אמנון ליפקין-שחק מספר על פעולת כראמה, באתר הגבורה
- ^ חמישה צל"שים הוענקו על גבורה ואומץ לב בקרב, מעריב, 19 ביוני 1968 הענקת עיטור העוז לאמנון ליפקין שחק, לגד מנלה ולד"ר פרלמן בעקבות מבצע כראמה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- ^ בשנת 1970 נחקק חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, בו נקבעו עיטור העוז ועיטורים נוספים. בעקבות החוק נבחנו מחדש המקרים של מי שקיבלו את צל"ש הרמטכ"ל על ידי ועדה וחלק מהצל"שים הומרו בעיטורים. במקרה זה הומר הצל"ש בעיטור העוז
- ^ אלעד שפינדל ואביתר אורן, "מילים אחרונות", במחנה, 27.12.2012, עמוד 30.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 רא"ל אמנון ליפקין-שחק, קורות חיים, באתר צה"ל
- ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 349
- ^ יואב לימור ואלון בן–דוד, מקום שני: סיירת צנחנים, באתר ynet, 29 בינואר 2008
- ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 366
על כך אמר ליפקין-שחק כי: "הם היו החוד. הם יצאו נגד שומרים מזוינים, בעמדה. אף אחד אחר, מבין הלוחמים, לא התמודד עם הצורך להתקרב לאנשים מוכנים לירי, להסתכל להם בעיניים ולירות בהם. זה הקטע הכי קשה. כשנפתחת אש - הכל יותר קל. הם ביצעו את המשימה בצורה מושלמת." - ^ טל זגרבה, שמענו פיצוץ אדיר, הבניין נחצה לשניים, במחנה, 12 במרץ 2008 - רפי איל על עיטור המופת שקיבל במבצע אביב נעורים, באתר "שבוז חיילים"
- ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 367.
על כך אמר ליפקין-שחק כי: "פעולת הלחימה לא הייתה פשוטה. בעיקר הצורך להילחם מטווח קצר באנשים רבים. חוץ מזה התחלנו את הלחימה ברגל שמאל, עם שלושה נפגעים. זה מצב פתיחה מאוד לא נוח." - ^ פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש.
על כך אמר ליפקין-שחק כי: "התחילו חילופי אש וזריקת רימונים גם מהקומות הגבוהות של הבניין. ירינו אל הבניין והשתלטנו על תחתיתו, והאש משם נפסקה." - ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 365
- ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 365, "מפקד הפעולה, תא"ל מנו שקד, שיבח עוד יותר. הוא אמר: 'מכל המפקדים הצטיין אמנון שחק. הוא נקלע למצב קשה מאוד, אבל ביצע את כל המשימות וחילץ את פקודיו. בהמלצתי הוא קיבל את עיטור העוז."
- ^ ד"ר עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011, עמוד 224: "בסביבות השעה 11:00 החל חילוצם של הצנחנים מהתעלות באמצעות נגמ"שי 'במבה' ונגמ"שי גדוד 100. אחרונים התפנו המח"ט עוזי יאירי, סגנו, אמנון ליפקין-שחק והמג"ד יצחק מרדכי".
- ^ אמיר בוחבוט, מיכל רשף, טלי ליפקין-שחק לבעלה: "נשארת שלך, עד פגישתנו הבאה", באתר וואלה, 20 בדצמבר 2012.
- ^ אמיר אורן, פרדוקס מלון פארק, באתר הארץ, 17 ביולי 2006.
- ^ מבצע שלכת - מהלך המבצע, באתר "סיירת צנחנים".(הקישור אינו פעיל, 5.9.2019)
- ^ עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013, עמוד 217.
- ^ מבצע מנורה, באתר "סיירת צנחנים"(הקישור אינו פעיל, 5.9.2019)
- ^ ערנות מבוקרת ביחידות צה"ל, מעריב, 12 במאי 1983
- ^ 1 2 יוסף ולטר, אפורים בחאקי, מעריב, 20 בספטמבר 1985
- ^ אילנה דיין, גלעד טוקטלי ואמיר תיבון, לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו-ג'יהאד, באתר מאקו, 27 במאי 2013.
- ^ אמנון ברזילי, חוקרי צה"ל: האיפוק במלחמת המפרץ היה נכון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002.
- ^ עמרי אסנהיים, סגן הרמטכ"ל ליפקין שחק התריע לפני אסון צאלים - ובכה אחריו, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2012.
- ^ "היית מפקד, מורה וחבר". גנץ נפרד מליפקין שחק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2012.
- ^ זאב שיף, אתגר חדש ל"מר מודיעין", באתר הארץ, 20 ביולי 2001.
- ^ אמיר אורן, מסקנות ראשונות ממלחמת לבנון השנייה, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2006(הקישור אינו פעיל, 5.9.2019)
- ^ עופר שלח, הלוחם היחיד שלא נפגע באסון השייטת מדבר, באתר nrg, 20 בספטמבר 2008
- ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013.
- ^ איתן רבין, פגענו במחבלים שדם חיילי צה"ל על ידיהם, הארץ, 05.08.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 116: "ההחלטה המרכזית שקיבל הרמטכ"ל וששינתה הלכה למעשה את הנחת העבודה של הצבא כולו הייתה שההתמודדות בלבנון היא מלחמה ולא פעילות ביטחון שוטף".
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש: פרק ראשון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 22.
- ^ גל פרל פינקל, מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל 2020, עמודים 103–106
- ^ חן קוטס-בר, חיבוק של מח"ט, באתר nrg, 19 באוגוסט 2005
- ^ עמוס הראל, המפקדים בצה"ל כבר לא חוששים לצאת לפעולות בלי עורך דין, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2003
- ^ פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש, אמנון ליפקין-שחק: "עיטורים מוענקים בדרך כלל במקומות שהדברים לא הלכו לפי התוכנית. אם בכראמה הכל היה זורם לפי התוכנית, כנראה שלא היה צריך להעניק לי עיטור. אותו דבר בביירות. אם לא היינו מסתבכים והייתי צריך לקבל כמה החלטות, שלדעתי היו חצי אינטואיטיביות, לא הייתי מקבל עיטור."
- ^ החייל היחיד פרט לעובד לדיז'נסקי
- ^ Full Honors Ceremony for Chief of the General Staff, Israel June 05, 1997, U.S. Department of Defense, Office of the Assistant Secretary of Defense (Public Affairs)
- ^ אודי לבל, כשצה"ל יעבור לימין, באתר הארץ, 11 ביולי 2011
- ^ יובל מעוז, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק מונה ליו"ר אל על, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2008
- ^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמוד 346.
- ^ עמוס הראל וגדעון אלון, ליפקין-שחק יעמוד בראש הוועדה לבדיקת המלחמה; חלוץ: הרחבת המבצע לא אושרה בהנחה שיש יומיים, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2006.
- ^ אורי רונן, ליפקין-שחק - עלה התאנה של רייפמן, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2006
- ^ הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק נפטר בגיל 68, באתר nrg, 19 בדצמבר 2012
- ^ 527 עיטורים בשלושה טקסים - עיטור העוז, דבר, 14 במרץ 1973
- ^ אריה בנדר, חייל פצוע הסיר מסכת חמצן כדי לשוחח עם רבין, מעריב, 11 בדצמבר 1985
- ^ יוסף ולטר, דן שומרון: צבא קטן, ראש גדול, מעריב, 6 בפברואר 1987
- ^ רפאל מן, ארנס הוקיע מתיישבים הלוקחים את החוק בידיהם, מעריב, 4 בינואר 1984
אבינועם בר יוסף ויוסף ולטר, חיסול החוליה הוא הישג עצום, מעריב, 8 באוקטובר 1985 - ^ יוסף ולטר, האלוף הצעיר - בעמדת זינוק לכס הרמטכ"ל, מעריב, 19 בינואר 1986
עפרה ישועה ליית, אלוף שחק ייפגש עם ראש המודיעין של צי ארה"ב, מעריב, 27 במרץ 1987 - ^ אמנון אברמוביץ, ללכת על המים, מעריב, 24 בינואר 1986
- ^ אמנון ליפקין-שחק - תיק אישי, באתר ynet
- ^ מפקדת עוצבת "האש" נחנכה רשמית כמחנה ליפקין, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במאי 2013.
- ^ עוזי ברוך, מדליה לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2014.
| אמנון ליפקין-שחק - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- רשימת חברי הכנסת
- ערכים טובים
- שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- אלופי צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד חיפה
- חברי הכנסת מטעם מפלגת המרכז
- ישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי עיטור העוז
- מפקדי פיקוד המרכז
- מפקדי עוצבת הפלדה
- מפקדי חטיבה 646
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- בוגרי המכללה לביטחון לאומי
- סגני רמטכ"ל
- ראשי אמ"ן
- ראשי אג"ם
- ראשי המטה הכללי
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- חברי הכנסת החמש עשרה
- משפחת ליפקין (פעלז)
- לוחמים בעלי מספר עיטורים
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- אישים שהונצחו על מדליות ישראל
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל
- מפקדי עוצבת להב
- חברי הכנסת בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד
- בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד מעוטרי עיטור העוז
- אישים שעל שמם בסיסי צה"ל
- ישראלים שנולדו ב-1944
- ישראלים שנפטרו ב-2012
- ישראלים שנפטרו מסרטן
- חברי הכנסת: אנשי צבא
- חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- מודיעין-מכבים-רעות: אישים