אנטננריבו
| |||
 | |||
| מראה העיר אנטננריבו | |||
| מדינה |
 מדגסקר | ||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1625 | ||
| שטח | 88 קמ"ר | ||
| גובה | 1,276 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,275,207 (2018) | ||
| ‑ צפיפות | 21,011 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 18°56′S 47°31′E / 18.933°S 47.517°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
 | |||
אנטננריבו (במלגשית: Tananarive; "עיר האלף", בעבר נקראה טננריב) היא בירת מדגסקר, והעיר הגדולה ביותר במדינה. מתגוררים בה כ-2.6 מיליון תושבים (נכון ל-2015) והיא מהווה מרכז מנהלי, תקשורתי וכלכלי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר ממוקמת במרכז המדינה במחוז בעל שם זהה, כ-150 קילומטר מהחוף המזרחי, על מדרונו של רכס שבשיא גובהו מגיע לכ-1,400 מטר. המרחק בין אנטננריבו לטמטבה (Tamatave), הנמל הראשי של מדגסקר, הוא כ-220 קילומטר והן מקושרות בעזרת מסילת רכבת. תחומי הייצור העיקריים של אנטננריבו הם מוצרי מזון, סיגריות וטקסטיל.
אנטננריבו נוסדה בסביבות 1625. תחילה שימשה כישוב המרכזי של ראשי שבט מקומי ובשלב מאוחר יותר, עם השתלטות השבט על חלקים נרחבים יותר של מדגסקר, חשיבותה ומספר תושביה גדלו. בשנת 1797 היא הוכרזה כעיר הבירה של מלכי מרינה (Merina, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדגסקר). כיבושיו של המלך רדמה הראשון (Radama) הפכו את אנטננריבו לבירתה של המדינה הגדולה ביותר במדגסקר. עד 1869 כל הבתים בעיר היו עשויים עץ או אגמון (צמח בעל גבעול ארוך), אך אפילו בתקופה זו כבר היו בעיר מספר טירות (העשויות מעץ), הגדולה שביניהן התנשאה לגובה של 30 מטר. טירות אלו הוקמו לאורך קודקודו של הרכס. את הטירה הגדולה ביותר ניתן לראות מכל מקום בעיר. מאז ההתוודעות לאבן וללבנה העיר עברה שיפוץ מקיף ומאז המאה ה-20 ניתן למצוא בה בתי אבן רבים: טירות המלוכה, בתי ראש הממשלה והאצילים (לשעבר), הקתדרלות הקתוליות, מספר כנסיות, מכללות, בתי-ספר, בתי-חולים, בתי-משפט ומאות בתים ובניינים פרטיים.
אנטננריבו נכבשה בידי צרפת ב-1895 וצורפה לפרוטקטורט של מדגסקר. ב-1897 עם הקצת קולוניית מדגסקר היא הפכה לבירת הקולוניה. בזמן הכיבוש הצרפתי נבנו כבישים חדישים לאורך העיר וגרמי מדרגות נבנו באזורים תלולים בהם לא ניתן לבנות כביש. מרכז העיר פותח ועוצב ונבנו בו שבילי הליכה ובתים חדישים ונשתלו פרחים ועצים. בסמוך למרכז, נבנה פארק קטן והצמחייה שטופחה באזור העניקה לו מראה מושך ואטרקטיבי. אספקת המים לעיר מגיעה מן המעיינות שבתחתית הרכס אך ישנה תוכנית לשימוש במי נהר איקופה (Ikopa) הסובב את העיר. העיר נשמרת בידי שתי מצודות הממוקמות על גבעות. אחת ממוקמת ממזרח לעיר והשנייה מדרום-מערב. מלבד שתי הקתדרלות הקתוליות שבעיר ישנן עוד כ-50 כנסיות בעיר ובפרבריה ומנזר אחד. אנטננריבו היא ביתה של אוניברסיטת מדגסקר.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאנטננריבו ארבע ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (הקישור אינו פעיל, 6 במרץ 2019)
- אנטננריבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
