בן קרסון

בן קרסון
Ben Carson
לידה	18 בספטמבר 1951 (בן 73); דטרויט, מישיגן
שם מלא	בנג'מין סולומון בן קרסון
שם לידה	Benjamin Solomon Carson
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת מישיגן; Southwestern High School; בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן; אוניברסיטת ייל; מכללת דבנפורט ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית (1981–1999; 2014 ואילך) ; המפלגה הדמוקרטית (לפני 1981) ; עצמאי (1999–2014)
דת	הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי
בן או בת זוג	Candy Carson (1975–?)
	www.bencarson.com
	2 במרץ 2017 – 20 בינואר 2021; (3 שנים)
תחת הנשיא	דונלד טראמפ
	→ חוליאן קסטרו מרשה פאדג' ←
פרסים והוקרה
	מדליית ספינגארן (2006); מדליית החירות הנשיאותית (19 ביוני 2008); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; פרס הורשיו אלג'ר ;
חתימה

בנג'מין סולומון "בן" קרסון (באנגלית: Benjamin Solomon "Ben" Carson; נולד ב-18 בספטמבר 1951) הוא נויורוכירורג ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית תחת ממשל טראמפ, בשנים 2017–2021.

קרסון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת ג'ונס הופקינס וסופר. הוא המנתח הראשון שהצליח להפריד בהצלחה תאומים סיאמיים שהיו מחוברים זה לזה בראשם. ב-2008 עוטר במדליית החירות הנשיאותית, אחד משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית.

ביוגרפיה

נעוריו

קרסון נולד בדטרויט שבמישיגן למשפחה אפרו-אמריקאית. שני הוריו הגיעו במקור מטנסי. בגיל צעיר התגרשו הוריו, רוברט וסוניה, והוא גדל בתנאי מצוקה עם אמו ואחיו הגדול ממנו בשנתיים. כילד היה תלמיד נחשל עם נטייה לאלימות כלפי בני כיתתו. אמו, סוניה לבית קופלנד, דחפה את בניה להישגים בלימודים, הגבילה את זמן הצפייה שלהם בטלוויזיה והכריחה אותם לקרוא שני ספרים בשבוע. קרסון הפך לתלמיד מחונן, זכה להכרה מצד מוריו וסיים את התיכון כתלמיד מצטיין.

השכלה גבוהה וקריירה מקצועית

קרסון זכה למלגה והתקבל ב-1969 ללימודים באוניברסיטת ייל, בה השלים ב-1973 תואר ראשון בהכנה לרפואה ופסיכולוגיה. לאחר מכן למד רפואה באוניברסיטת מישיגן כשבמקביל עבד כטכנאי רדיולוגיה באוניברסיטה. ב-1977 התקבל להתמחות במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, הוא זכה להצלחה רבה והתמחה בנוירוכירורגיה. ב-1983 יצא למספר חודשי השתלמות בבית החולים SCGH שבאוסטרליה המערבית ולאחר מכן שב לג'ונס הופקינס.

ב-1985 מונה לראש תחום נוירוכירורגיית ילדים. ב-1987 זכה לתהילת עולם, כשעמד בראש צוות רפואי של 70 איש שביצע את הניתוח המוצלח הראשון בהיסטוריה להפרדת תאומים סיאמיים שהיו מחוברים בראשם. צוות המנתחים בראשותו השתמש בטכניקה של הכנסת התאומים, פטריק ובנג'מין בינדר ממערב גרמניה, להיפותרמיה עמוקה, עד למצב של מוות קליני, על מנת למנוע דימום יתר במהלך ההפרדה. מאז ביצע עוד ארבעה ניתוחים מורכבים להפרדת תאומים סיאמיים שהיו מחוברים בראשם. ב-1997 ניתח תאומים סיאמיים מזמביה שהיו מחוברים בקודקוד ראשם. התאומים שרדו את הניתוח ולא סבלו מנזק מוחי. ב-2004 ניתח את התאומות בלוק מגרמניה שהיו מחוברות בקודקוד ראשן. את הניתוח שרדה בהצלחה רק אחת התאומות.^[1] קרסון ספג גם כישלונות בהם מותם של תאומים סיאמים מדרום אפריקה ומותן לאחר ניתוח של התאומות הסיאמיות האיראניות לאדן ולאלה ביג'אני, הניתוח הראשון מסוג זה שבוצע בתאומים בוגרים.

ב-1991 מונה לפרופסור חבר וב-1999 מונה לפרופסור מן המניין לנוירוכירורגיה, אונקולוגיה, ניתוח פלסטי ורפואת ילדים במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ב-2013 פרש וקיבל מינוי של פרופסור אמריטוס.

פרסים וכיבודים עיקריים

בשנת 2000 נבחר לאחת מ"האגדות החיות" על ידי ספריית הקונגרס האמריקאי. ב-2006 זכה למדליית ספינגרן מטעם ארגון ה-NAACP על הישגים יוצאי דופן כאפרו-אמריקאי. ב-2008 עוטר על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש במדליית החירות הנשיאותית. ב-2010 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.^[2] בין השנים 1988 ל-2012 זכה ל-67 תוארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות שונים ברחבי העולם.^[3]

פעילות ציבורית

ב-1994 ייסד יחד עם רעייתו את קרן קרסון למלגות, המיועדת לקדם ילדים ונוער המצטיינים בלימודים ובתרומה לחברה. הוא סיפר כי הקים את הקרן לאחר שקרא מחקר בו דורג הנוער האמריקאי במקום ה-21 מתוך 22 מדינות נסקרות, והצביע על פיגור בנושאי מתמטיקה ומדעים.

ב-7 בפברואר 2013 נשא את הנאום המרכזי באירוע השנתי "ארוחת הבוקר ותפילה לאומית" (National Prayer Breakfast), בה משתתף באופן מסורתי מאז 1953 נשיא ארצות הברית. בנאום אותו נשא, שילב קרסון את תיאור חייו ופעילותו, תוך שימוש בהומור ובדיחות, והביע מחאה נגד תרבות התקינות פוליטית משום שהיא נוגדת את עקרונות חופש הביטוי. הוא הציע מודל חלופי לרפורמה של הנשיא ברק אובמה בתחום הבריאות ותמיכה במנגנון מס שטוח. על הנאום שנשא בנוכחות אובמה, זכה לשבחים רבים בעיקר מצד גורמים שמרניים, ובעקבותיו הוקמה שדולה שמטרתה לקדם את מועמדותו בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, שגייסה קרוב ל-3 מיליון דולר בחצי השנה הראשונה לפעילותה.^[4]^[5] מיולי 2013 מפרסם טורי דעה בוושינגטון טיימס^[6] ובאוקטובר 2013 הצטרף לצוות הפרשנים של פוקס ניוז.^[7]

במאי 2015 הכריז על התמודדותו בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.^[8] ב-4 במרץ 2016 פרש מהמרוץ לאחר השגת תוצאות מאכזבות במדינות המקדימות ובמדינות ה"סופר טיוזדיי", בהשיגו 8 צירים ו-572,786 בקול הפופולרי מכלל המדינות שבהן נערכו הצבעות.^[9]

לאחר סיום המרוץ שלו לנשיאות, תמך קרסון ב-11 במרץ בדונלד טראמפ.^[10] לאחר היבחרו של טראמפ לנשיא, שימש מטעמו חבר בצוות העברת השלטון ומונה על ידו למזכיר השיכון והפיתוח העירוני. ב-2 במרץ 2017 אושר מינויו על ידי הסנאט ברוב של 58 תומכים מול 41 מתנגדים.

דעותיו

קרסון תומך במדיניות שוק חופשי ובעד מס שטוח לכלל האוכלוסייה שלא יעלה על 15%.^[11] הוא מתנגד לחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה של הנשיא ברק אובמה ותומך בביטול מדיקר ומדיקאייד. בתחום מדיניות החוץ ביקר קרסון את מדיניותו של הנשיא אובמה כלפי ישראל, וציין כי הממשל בראשותו נטש אותה. הוא ציין כי אם הפלסטינים מעוניינים במדינה, על מדינות שכנות כגון מצרים להקצות להם אדמה.^[11]

בתחום החברתי הוא התנגד לנישואים חד-מיניים, והאמין כי נישואים הם "בין גבר לאישה". ב-4 במרץ 2015 אמר קרסון כי "הומוסקסואליות זו בחירה, מפני שהמון אנשים הולכים לבית הכלא סטרייטים, ויוצאים הומואים".^[12] בנוסף, אמירותיו בנוגע לאבולוציה ובריאתנות היו נושאים למחלוקת. ב-2006 אמר קרסון כי "אני לא מאמין באבולוציה, פשוט אין ברשותי די אמונה כדי להאמין שמשהו מורכב כגון יכולתינו לחשוב, לתכנן ולהיות מוסריים, פשוט הגיח יש מאין".^[13]

קרסון אינו מקבל את הקונצנזוס המדעי בדבר קיומה של ההתחממות הגלובלית הנגרמת בידי פעילות אנוש, ואמר כי "תמיד הולכת להיות התחממות או התקררות", ובנוסף שהדיון סביב שינוי האקלים "אינו חשוב".^[14]

חיים פרטיים

קרסון נישא ב-1971 לקנדי והם הורים לשלושה בנים. ב-2002 התגלה אצלו סרטן הערמונית, והוא עבר בהצלחה ניתוח להסרת הגידול.^[15] קרסון הוא נוצרי אדוק המשתייך לכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי.^[4]

ספריו

קרסון חיבר אוטוביוגרפיה וחמישה ספרי הגות:

Gifted Hands: The Ben Carson Story - אוטוביוגרפיה מ-1990, על סמך הביוגרפיה יצא סרט טלוויזיה באותו שם בכיכובו של קובה גודינג ג'וניור
Think Big: Unleashing Your Potential for Excellence משנת 1996
The Big Picture - משנת 2000
Take the Risk: Learning to Identify, Choose and Live with Acceptable Risk משנת 2008
America the Beautiful: Rediscovering What Made This Nation Great - משנת 2012, נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס
One Nation: What We Can All Do to Save America's Future משנת 2014, שהה חמישה שבועות בראש ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס וסך הכל 20 שבועות ברשימה.^[16]^[17]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בן קרסון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בן קרסון (באנגלית)
בן קרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

בן קרסון, ברשת החברתית פייסבוק
בן קרסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בן קרסון, ברשת החברתית אינסטגרם
בן קרסון, ברשת החברתית LinkedIn
בן קרסון, ברשת החברתית Goodreads
בן קרסון באתר המרכז הרפואי ג'ונס הופקינס
קורות חיים (ארכיב)
Benjamin Solomon Carson - Living Legends, בן קרסון בספריית הקונגרס
אתר קרן המלגות של קרסון
Dr. Benjamin Carson's Amazing Speech at the National Prayer, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ Separate Fates, מגזין ג'ונס הופקינס, 4 ביוני 2004
^ Four JHU Researchers Elected Into the National Academy of Sciences’ Institute of Medicine, אתר המרכז הרפואי ג'ונס הופקינס, 11 באוקטובר 2010
^ קורות חיים באתר המרכז הרפואי ג'ונס הופקינס
^ ¹ ² Neurosurgeon’s Speeches Have Conservatives Dreaming of 2016, הניו יורק טיימס, 20 במרץ 2014
^ ‘Draft Ben Carson for President’ group raises nearly $3 million, אתר Dailycaller.com
^ טיימס בן קרסון באתר וושינגטון טיימס
^ FOX NEWS SIGNS DR. BEN CARSON TO CONTRIBUTOR ROLE, אתר פוקס ניוז, אוקטובר 2013
^ Ben Carson announces presidential campaign, וושינגטון פוסט, 3 במאי 2015
^ עמית ולדמן, ‏בן קרסון פורש מהמרוץ לנשיאות ארה"ב?, באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2016
^ קרסון הודיע על תמיכה בטראמפ: "למעשה הוא אדם אינטליגנטי", באתר וואלה, 11 במרץ 2016
^ ¹ ² Ben Carson on the Issues, הניו יורק טיימס, 3 במאי 2015
^ Ben Carson: Prisons prove being gay is a choice, ‏באתר CNN, ‏4 במרץ 2015
^ "Richard Dawkins & Daniel Dennett vs. Francis Collins & Benjamin Carson". Internet Archive. 10 במרץ 2006. נבדק ב-20 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ Tomas Monzon, Gov. Jerry Brown sends climate change report to presidential candidate Ben Carson, UPI (September 12, 2015).
^ בן קרסון באתר Encyclopedia of World Biography
^ רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 19 באוקטובר 2014
^ רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 8 ביוני 2014

[1] Separate Fates, מגזין ג'ונס הופקינס, 4 ביוני 2004

[2] Four JHU Researchers Elected Into the National Academy of Sciences’ Institute of Medicine, אתר המרכז הרפואי ג'ונס הופקינס, 11 באוקטובר 2010

[3] קורות חיים באתר המרכז הרפואי ג'ונס הופקינס

[טיימס14-4] ¹ ² Neurosurgeon’s Speeches Have Conservatives Dreaming of 2016, הניו יורק טיימס, 20 במרץ 2014

[5] ‘Draft Ben Carson for President’ group raises nearly $3 million, אתר Dailycaller.com

[6] טיימס בן קרסון באתר וושינגטון טיימס

[7] FOX NEWS SIGNS DR. BEN CARSON TO CONTRIBUTOR ROLE, אתר פוקס ניוז, אוקטובר 2013

[8] Ben Carson announces presidential campaign, וושינגטון פוסט, 3 במאי 2015

[9] עמית ולדמן, ‏בן קרסון פורש מהמרוץ לנשיאות ארה"ב?, באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2016

[10] קרסון הודיע על תמיכה בטראמפ: "למעשה הוא אדם אינטליגנטי", באתר וואלה, 11 במרץ 2016

[דעותטימס-11] ¹ ² Ben Carson on the Issues, הניו יורק טיימס, 3 במאי 2015

[12] Ben Carson: Prisons prove being gay is a choice, ‏באתר CNN, ‏4 במרץ 2015

[13] "Richard Dawkins & Daniel Dennett vs. Francis Collins & Benjamin Carson". Internet Archive. 10 במרץ 2006. נבדק ב-20 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[14] Tomas Monzon, Gov. Jerry Brown sends climate change report to presidential candidate Ben Carson, UPI (September 12, 2015).

[15] בן קרסון באתר Encyclopedia of World Biography

[16] רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 19 באוקטובר 2014

[17] רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 8 ביוני 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]