בראסאי
 | |
| ברסאי משחק "פליפר" בפריז בשנת 1954, צולם על ידי וילי רוני | |
| לידה |
9 בספטמבר 1899 בראשוב ,חבל טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1984 (בגיל 84) ניס, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מדינה |
צרפת, הונגריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות (1919) |
| בן או בת זוג |
ז'ילבר בראסאי (1948–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
בראסאי (בצרפתית: Brassaï) בשמו האמיתי דיולה (או גיולה) הלאס הבן (בהונגרית: Halász Gyula jr); 9 בספטמבר 1899 בראשוב - 8 ביולי 1984 אז Èze,Alpes Maritimes) היה צלם, צייר, פסל ואיש קולנוע צרפתי ממוצא הונגרי-ארמני, יליד טרנסילבניה, שהנציח את חיי הלילה של פריז של שנות ה-1930. ידידו, הסופר הנרי מילר, כינה אותו "עיניה של פריז" .
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-9 בספטמבר 1899 בעיר בראשוב בדרום-מזרח טרנסילבניה, אז חלק מהונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. עירו הייתה קרויה אז בהונגרית "בראשו" Brassó ובגרמנית "קרונשטאט". אביו היה הונגרי נוצרי קתולי, מורה לצרפתית בעל אותם השמות, דיולה (או גיולה) הלאס האב, ואילו אמו מטילד הייתה בת למשפחת ורזאר (Verzár), משפחה ארמנית מיוחסת ומתבוללת בתרבות ההונגרית.
כשהיה בן 3, בשנת 1903, עברה המשפחה לגור במשך שנה בפריז, שם האב לימד בסורבון. מאוחר יותר גיולה הצעיר, שאהב ציור ופיסול, למד באקדמיה לאמנויות של בודפשט. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס ליחידת פרשים של הצבא האוסטרו-הונגרי ושרת בו לכל אורך המלחמה. אחרי סיום המלחמה, בדומה להרבה אינטלקטואלים ששאפו לשינוי, הצטרף לכוחות השמאל הרדיקלי שהקימו בהונגריה את הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים בהשראת הדוגמה הסובייטית. כלוחם בצבא של הרפובליקה, בעת מלחמת האזרחים נלקח בשבי על ידי הכוחות האנטי-מהפכניים וישב מספר חדשים במאסר. בגלל "כתם" הפעילות הפוליטית הזאת לא יכול היה לקבל אשרת כניסה לצרפת כפי שביקש. בנסיבות אלה בשנת 1920 נסע לברלין ככתב של עיתונים הונגריים מטרנסילבניה וחידש שם את לימודיו באקדמיה לאומנות בשרלוטנבורג. בימים ההם הכיר את הצלם בן ארצו, לאסלו מוהולי-נאג', את אוסקר קוקושקה ואת וסילי קנדינסקי.
החל משנת 1924 השתקע בצרפת וחי בה 60 שנה. למד צרפתית תוך כדי קריאה בספריו של מרסל פרוסט ובשיריו של ז'אק פרוור. המשורר פרוור, כמו משורר אחר, לאון פול פארג, והסופר האמריקאי הנרי מילר הפכו לידידיו הקרובים. ביחד נהגו לפקוד את המועדונים, בתי הקפה ומאורות הלילה של הרובע הארבעה - עשר (ה"ארונדיסמאן 14") ב שכונת מונפרנאס של פריז. לאורך השנים בצרפת שמר בראסאי על קשר חם של מפגשים והתכתבויות עם הוריו.
פעילותו האמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהתרשם מאוד מעבודות הצלם הצרפתי אז'ן אטז'ה (Eugène Atget), ובהשפעת עבודתו העיתונאית ובעידודו של ידיד, הצלם ממוצא יהודי-הונגרי אנדרה קרטס, משנת 1929 התחיל האמן לצלם במצלמת פויגטלנדר את פריז של הלילה, את וילותיה, גניה, את גדות הסן, ואת סמטאות שכונותיה העתיקות, אף בשעות גשם וערפל. (אחד מצילומיו המרשימים היה למשל זה של פסל המרשל נה בערפל, 1931) כאמן הצילום, שהחשיב עצמו "טרנסילבני", אימץ לעצמו את השם "בראסאי" - מהשם בהונגרית של עיר מולדתו "בראשו". הפסוידונים שבחר, המבוטא בהונגרית "בראשאי" משמעותו "איש בראשו". באותה התקופה פעלו גם שני צלמים יהודים-הונגרים מוערכים נוספים: לסלו מוהולי-נאג' ואימרה קינסקי.
בשנת 1933 פרסם את אלבום צילומיו הראשון בשחור- לבן "פריז של לילה", בליווי טקסט של הסופר פול מוראן, שזיכה אותו בהצלחה גדולה, במיוחד בחוגים האומנותיים. חלק מעבודותיו בתחום הצילום הקדיש לחברה הגבוהה, לסלבריטאים של אותה תקופה - אקדמאים, אנשי התיאטרון והאופרה. בין השאר צילם תמונות של סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס ואלברטו ג'אקומטי, של ז'אן ז'נה ו אנרי מישו, ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר ואחרים.
בראסאי קלט בתמונותיו גם זוגות מאוהבים (למשל "מאוהבים בבית קפה קטן בשכונת האיטלקים" 1932,שנשיקתם משתקפת בראי הסמוך), דמויות של זונות בפינות רחוב, רקדניות חשופות חזה מה"פולי ברז'ר", מסיבות ריקודים של טרנסג'נדרים במועדון "Magic City", כנופיות של פרחחים וכו'. בהשפעת הסוריאליסטים צילם גם את ה"פסלים שלא מכוונה" מהסביבה - צורות כמו-פיסוליות של כרטיסי טיסה, קופסאות גפרורים או אצבעונים, חתיכות סבון, וכו'.
בסדרתו "טרנסמוטציות" השתמש בתשלילי צילום כחומר גלם לציורים וחשף אותם שנית. זאת לאחר שבשנת 1932 באחד מבקוריו הראשונים בסטודיו של פיקאסו בראסאי שכח תשליל כזה שהפך אחר כך בידי פיקאסו לציור "אשה מול ראי". בראסאי צילם צילומים רבים על שיטות העבודה של פיקאסו צילומים של בראסאי ושל אמני צילום אחרים איירו את ספרו של אנדרה ברטון, "אהבה מטורפת" Amour fou החל משנת 1937 במשך 30 שנה עבד בשביל כתב העת האמריקאי Harper's Bazaar.
בעת הכיבוש הגרמני נאצי בפריז נמנע בראסאי מלפנות לשלטון החדש ולבקש ממנו רישיון עיתונאי או צלם ופנה לעיסוקו האהוב עליו מצעירותו - השרטוט והציור. צייר במיוחד עירום נשי בדרך כלל נשים בריאות-בשר כמו בתמונותיו של רובנס.
בשנות החמישים של המאה ה-20 עסק גם בפיסול פיגורטיבי למחצה של דמויות הדומות לפסלונים הציקלדיים. בראסאי צילם גם "גרפיטי" שעל קירות הבתים בפריז כשהם עוררו בו אסוציאציות לציורי הקיר הקדמוניות שבמערות.
בראסאי נפטר ב-8 ביולי 1984 ביישוב אז במחוז האלפים הימיים בריביירה הצרפתית ונטמן בבית העלמין של מונפרנאס בפריז.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 2000 אלמנתו ז'ילברט ארגנה תערוכה גדולה במרכז פומפידו בפריז, שהוקדשה לזכרו וליצירתו.
תארים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1956 סרטו Tant qu'il y aura des bêtes זכה בפרס המיוחד הגדול של פסטיבל קאן כסרט המקורי ביותר. בראסאי זכה בצרפת בהוקרה רבה.
- פרס אמרסון לצילום - קיבל מידי פיטר אמרסון עצמו
- עיטור הזהב בביאנלה לצילום בוונציה (1957)
- פרס החברה האמריקאית של צלמי מגזינים (1966)
- אות העיר ארל (1974)
- אביר מסדר האמנויות והספרות (1974)
- אביר לגיון הכבוד (1976)
- "הגראן פרי (הפרס הגדול) הבינלאומי לצילום" בפריז (1978)
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראסאי כתב 17 ספרים וכמו כן מאמרים רבים, בין היתר פרסם רומן , "סיפורה של מרי" (1948) ("Histoire de Marie") עם הקדמה של הנרי מילר. בהוצאה לאור של אוניברסיטת שיקגו פורסם בתרגום "המכתב להורי" ו"שיחות עם פבלו פיקאסו" (1964).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Krauss R. Les noctambules//Krauss R. Le Photographique. Paris: Macula, 1990, p. 138-153
- Sayag A., Lionel-Marie A., Aillagon J.-J.Brassaï: the monograph. Boston: Little, Brown and Company, 2000
- Gautrand J.-C. Brassai: 1899—1984: Brassai’s universal art. Köln; London: Taschen, 2004
- Poirier D.E. Brassai: an illustrated biography. Paris: Flammarion; London: Thames & Hudson, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראסאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בראסאי, באתר Discogs (באנגלית)- בראסאי - מכתבים להורי - בתרגום אנגלי מהונגרית - הוצאת אוניברסיטת שיקגו - בחסות מוזיאון האמנויות היפות, היוסטון, טקסס, 1998
- בודדה היום - כמה תמונות מפורסמות של בראסאי ב YouTube
- אלן רדינג -כתבה - בעיתון "אינטרניישנל הראלד טריביון ב-5.10.2006
- תערוכת בראסאי בפסטיבל ברלין Berliner Festspiele מרץ - מאי 2007.
- Jean-Yves Conrad Paris, capitala...României, Junimea, 2006 Iaşi, (trad. din franceză de Elizabeta Balint)
(ז'אן-איב קונראד - "פריז, בירת... רומניה", הוצאה לאור "ז'ונימיה", יאשי, 2006. (ברומנית - תרגום מצרפתית מאת אליבנטה באלינט)
- על בראסאי וצילומיו באתר "רומניה האמיתית" של בית ספר תיכון מס .2בלודוש, רומניה
- מאה שלושים וחמישה צילומים באתר "מדריך לאמנות" רוסי
- בראסאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בראסאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|