לדלג לתוכן

ג'אמבי

ג'אמבי (מחוז)
Provinsi Jambi
סמל ג'אמבי
סמל ג'אמבי
סמל ג'אמבי
דגל ג'אמבי
דגל ג'אמבי
דגל ג'אמבי
מדינה אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
מושל אל האריס
בירת המחוז ג'אמבי
שפה רשמית מלאית, אינדונזית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1957
שטח 49,026.58 קמ"ר קמ"ר (דירוג: 11)
גובה 500 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 3,548,228 (דירוג: 19, 2020)
קואורדינטות 1°35′00″S 103°37′00″E / 1.5833333333333°S 103.61666666667°E / -1.5833333333333; 103.61666666667 
אזור זמן UTC +7
http://www.jambiprov.go.id

לחצו כדי להקטין חזרה

סינגפורברוניימלזיהמלזיההפיליפיניםמזרח טימוראוסטרליהפפואה גינאה החדשהתאילנדאצ'הצפון סומטרהריאומערב סומטרהג'אמביאיי ריאוBangka-Belitungדרום סומטרהבנגקולולמפונגבנטןג'קרטהמערב ג'אווהמרכז ג'אווהמחוז מיוחד יוגיאקרטהמזרח ג'אווהמערב קאלימנטןמרכז קאלימנטןדרום קאלימנטןמזרח קאלימנטןצפון קאלימנטןבאלימערב איי סונדה הקטניםמזרח איי סונדה הקטניםדרום-מזרח סולאווסידרום סולאווסימערב סולאווסימרכז סולאווסיגורונטלוצפון סולאווסיצפון מאלוקומאלוקופפואה המערביתפפואה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'אמביאינדונזית: Provinsi Jambi) הוא אחד מהמחוזות באינדונזיה.

מיקום וגאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז ממוקם בחוף המזרחי של מרכז סומטרה ומשתרע מהחוף מערבה עד להרי באריסן (אנ'). המחוז גובל בצפון במחוז ריאו, במערב במחוז מערב סומטרה (אנ') בדרום מערב מחוז בנגקולו (אנ') ובמחוז דרום סומטרה (אנ') בדרום.

שטחו היבשתי של המחוז: 49,026.58 קילומטרים רבועים ובנוסף, שטח ים של 3,274.95 קילומטרים רבועים.

מבחינה טופוגרפית, מחוז ג'אמבי מורכב משלושה אזורי גובה:[1]

  1. שטחי שפלה 0–100 מ' (69.1%), הנמצאים באזורים המזרחיים עד המרכז.
  2. אזורים מישוריים בגבהים מתונים של 100–500 מ' (16.4%), באזור המרכז.
  3. שטחי הרים מעל 500 מ' (14.5%), באזור המערב.

את המחוז חוצה נהר באטאנג הארי (אנ'), הנהר הארוך ביותר באי סומטרה. אורכו כ-800 קילומטרים ורוחבו נע בין 300–500 מטר. (הנהר זורם גם בשטח מחוז מערב סומטרה.[2]

העיר ג'אמבי היא העיר בירה של המחוז והעיר הגדולה ביותר במחוז.

ג'אמבי היה האזור של ממלכת מלאיו (אנ') שעסקה במסחר בכל מיצר מלאקה ומעבר לו. בשנת 685 האזור סופח על ידי סריויג'איה (אנ') ובמאה ה-9 ניסה להכריז על עצמאותו. ג'אמבי החליפו את פאלמבאנג, יריבתם הכלכלית והצבאית, כשחקן העיקרי בסחר במיצרי מלאקה וערכו מסעות לסין, גם לאחר הפשיטות של שושלת צ'ולה בשנת 1025.

בעשורים הראשונים של הנוכחות ההולנדית באזור, כשהם התחרו עם הבריטים, הסינים, הערבים והמלזים, סולטנות ג'אמבי (אנ') הרוויחה ממסחר בפלפל עם ההולנדים.

בשנת 1833 פרצו סכסוכים בין ג'אמבי לבין חברת הודו המזרחית ההולנדית שהיו מבוססים היטב בפאלמבנג והם הביאו לכך שההולנדים אילצו את הסולטן טאהא סייפודין (Taha Saifuddin) להסכים לנוכחות הולנדית גדולה יותר באזור וכן לשליטתם על כל המסחר. בשנת 1858 ההולנדים פלשו לג'אמבי עם כוח מבירתם בטביה (ג'קרטה). הסולטן נמלט וההולנדים מינו שליט שליט מטעמם. הסולטן ניסה לשמור על ממלכתו אך ב-27 באפריל 1904 ההולנדים הצליחו לכבוש את כל האזור ולהרוג אותו וב-1906 הועבר האזור לשליטה קולוניאלית מלאה.

השלטון ההולנדי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופת הסולטנות הוגדרה ג'מבי כמקום התיישבות הולנדי והתושב ההולנדי הראשון בג'מבי (O.L Helfrich) מונה על בצו המושל הכללי ההולנדי מס'. 20 ב-4 במאי 1906 והשבעתו נערכה, כעבור כחודשיים, ב-2 ביולי. השלטון ההולנדי על ג'מבי נמשך כ-36 שנים וב-9 במרץ 1942 נכבש האזור על ידי ממשלת יפן.[3][2]

הרפובליקה של אינדונזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באוגוסט 1945 נכנעה יפן לבעלות הברית וב-17 באוגוסט הוכרזה הרפובליקה של אינדונזיה. הממשלה הכריזה על סומטרה כולה כמחוז אחד, אך ב-1948 הוא חולק לשלושה וביניהם מחוז מרכז סומטרה (אנ'), שבין היתר, כלל את מחוז ג'אמבי הנוכחי. ב-18 באפריל 1946 מחוז סומטרה חולק לשלושה תת-מחוזות: צפון סומטרה, מרכז סומטרה ודרום סומטרה וג'אמבי הייתה חלק מתת המחוז המרכזי.[3][2]

ממשל, מנהל ודמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז ג'אמבי נוצר ב-1957[3] וכלל רק שלושה מחוזות משנה (kabupaten). בהמשך חולקו מחוזות אלו למחוזות משנה נוספים ועד 1 ביולי 2008 הושלמה החלוקה ל-9 מחוזות משנה ועוד שתי ערים (kota) כמפורט בטבלה 1 להלן.

מחוזות המשנה מחולקים ל-141 נפות, או: תת-מחוזות (באינדונזית: Kecamatan; באנגלית: District), המחולקים ל-153 מרחבים עירוניים (kelurahan) ו-1,399 יישובים כפריים (desa).[4]

טבלה 1: מחוזות המשנה במחוז ג'אמבי

קוד מחוז המשנה שם מחוז המשנה שטח קמ"ר אוכלוסייה 2020 עיר בירה מדד הפיתוח האנושי
15.01 Kerinci Regency 3,445.20 250,259 Siulak 0.705 (גבוה)
15.02 Merangin Regency 7,540.12 354,052 Bangko 0.688 (בינוני)
15.03 Sarolangun Regency 5,935.89 290,047 Sarolangun 0.694 (בינוני)
15.04 Batanghari Regency 5,387.52 301,700 Muara Bulian 0.693 (בינוני)
15.05 Muaro Jambi Regency 5,225.80 402,017 Sengeti 0.683 (בינוני)
15.06 West Tanjung Jabung Regency 5,546.06 317,498 Kuala Tungkal 0.671 (בינוני)
15.07 East Tanjung Jabung Regency 4,546.62 229,813 Muara Sabak 0.633 (בינוני)
15.08 Bungo Regency 4,760.83 362,363 Muara Bungo 0.694 (בינוני)
15.09 Tebo Regency 6,103.74 337,669 Muara Tebo 0.686 (בינוני)
15.71 Jambi City (עיר) 169.89 606,200 - 0.774 (גבוה)
15.72 Sungai Penuh City (עיר) 364.92 96,610 - 0.746 (גבוה)
סך הכל במחוז ג'אמבי 49,026.58 3,548,228 0.705 (גבוה)

מחוז ג'אמבי הוא אחד מ-84 מחוזות הבחירה הלאומיים של אינדונזיה לבחירת חברים להאסיפה המייעצת העממית של הרפובליקה של אינדונזיה (אנ'). המחוז בוחר 8 חברים למועצה.

אוכלוסיית מחוז ג'אמבי לאורך השנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה אוכלוסייה ±%
1971 1,006,084
1980 1,445,994 43.70%
1990 2,020,568 39.70%
1995 2,369,959 17.30%
2000 2,407,166 1.60%
2005 2,635,968 9.50%
2010 3,092,265 17.30%
2015 3,397,164 9.90%
2020 3,548,228 4.40%
משפחה משבט אנאק דאלם

.

שבט אנאק דאלם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז האי סומטרה, בעיקר במחוזות ג'מבי ודרום סומטרה, חי השבט הילידי אנאק דאלם (אנ') (הידוע גם בשמות נוספים, כמו: Orang Batin Sembilan או: Orang Rimba people). השבט חי כקהילה מבודדת עם אינטראקציה מינימלית עם העולם החיצון. אנשי השבט קנאים לשמירה על אורח חייהם הפרימיטיביים.[2]

אתרי מורשת עולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הלאומי קרינצ'י סבלט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר קרינצי (אנ'), הר געש פעיל. ההר הגבוה ביותר בסומטרה.

הפרק הלאומי קרינצי סבלאט (אנ') הוא הגדול מבין שלושת הפרקים הלאומיים המרכיבים את מורשת יער הגשם הטרופי של סומטרה שהוכר על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית ב-2004.[5] והוא הפרק הלאומי השני בגודלו בכל דרום מזרח אסיה. במרחב הפרק נמצא הר קרינצ'י, הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בדרום מזרח אסיה.[6]

מקדשי מוארו ג'אמבי

מתחמי מקדש מוארו ג'אמבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחמי מקדש מוארו ג'אמבי (אנ') מכילים מעל 80 חורבות מקדשים ושרידי יישובים עתיקים[2] בעבר, היה המקום מרכז חינוך בודהיסטי ששגשג במהלך המאות ה-7 וה-8. המקדש בנוי מלבנים דומות לאלו המשמשות במקדשים בודהיסטים בהודו. ביוני 2010 ביקשה אינדונזיה להכיר באתר כאתר מורשת עולמית.[7]

בול של אינדונזיה (שנת 2000) עם תלבושות מסורתיות של מחוז ג'אמבי

לפי מפקד האוכלוסין של 2010 אוכלוסיית ג'אמבי מנתה 3,092,265. במפקד האוכלוסין של 2020 נמנו במחוז 4,228,647 כלומר עלייה של מעל 30%. בשנת 2020, אוכלוסיית מחוז ג'מבי הייתה מורכבת מ-2,158,917 גברים ו-2,069,730 נשים וצפיפות האוכלוסין של ג'מבי היא 127 אנשים/קמ"ר.[8]

מבחינה אתנית, האוכלוסייה כוללת:

השפה שלטת במחוז ג'אמבי היא מלאית, אם כי בשמונה ניבים שונים.[9]

בשל מדיניות ההגירה, קבוצות אתניות רבות מאזורים שונים באינדונזיה, במיוחד ג'אווה, בורנאו, סולאווסי וחלקים אחרים של סומטרה הביאו גם את שפות האם שלהן. התושבים שאינם ילידים מקוריים במחוז, כמו ההאינדונזים הסינים (אנ') מדברים בכמה סוגים של סינית.

נכון לשנת 2022 96.09% מתושבי ג'אמבי הם מוסלמים הדתות האחרות הן: נצרות - 3.9%, בודהיזם - 0.92%, קונפוציאניזם - 0.02% והינדואיזם 0.01% מהאוכלוסייה.[10]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אמבי בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ DPRD Provinsi Jambi, Sekilas Jambi | DPRD Provinsi Jambi, DPRD-JAMBIPROV.GO.ID (באינדונזית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Putri Shafa Salsabila, Sejarah dan 7 Fakta Jambi, Ada Candi Muaro Jambi Peninggalan Kerajaan Sriwijaya, detiksumbagsel (באינדונזית)
  3. ^ 1 2 3 Sejarah Jambi, jambiprov.go.id
  4. ^ Download Shapefile RBI Provinsi Jambi Perwilayah (Kabupaten/Kota), INDONESIA GEOSPASIAL (באינדונזית)
  5. ^ Tropical Rainforest Heritage of Sumatra, whc.unesco.org
  6. ^ Luke Mackin, Wild Sumatra Jungle Trekking | Kerinci Seblat National Park | Indonesia Ecotourism, Wild Sumatra (באנגלית)
  7. ^ Muara Takus Compound Site, whc.unesco.org
  8. ^ DEMOGRAFI JAMBI, Demos Sutha UIN STS Jambi, ‏2022-02-10 (באינדונזית)
  9. ^ Provinsi Jambi - Peta Bahasa, petabahasa.kemdikbud.go.id
  10. ^ "Jumlah Penduduk Menurut Agama" (באינדונזית). Ministry of Religious Affairs. 31 באוגוסט 2022. נבדק ב-29 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)