ג'ון ברבירולי
 | |
| לידה |
2 בדצמבר 1899 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 1970 (בגיל 70) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Giovanni Battista Barbirolli |
| מקום קבורה |
St Mary's Catholic Cemetery, Kensal Green |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1916 |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית למוזיקה, St Clement Danes School |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
צ'לו |
| בן או בת זוג |
אוולין ברבירולי (5 ביולי 1939–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סר ג'ון (ג'ובאני באטיסטה) ברבירולי (באנגלית: John Barbirolli; 2 בדצמבר 1899 – 29 ביולי 1970) היה מנצח וצ'לן בריטי ממוצא איטלקי - צרפתי. שמו של ברבירולי נקשר בעיקר עם תזמורת האלה במנצ'סטר, שעליה ניצח במשך עשרים וחמש שנים. הוא כיהן גם כמנהל מוזיקלי של הפילהרמונית של ניו יורק וניצח על תזמורות אחרות רבות, ביניהן התזמורת הסימפונית של לונדון והתזמורת הפילהרמונית של לונדון. בייחוד הרבה לעסוק במוזיקה של מלחינים אנגלים כמו אלגר וווהן ויליאמס. הוא קנה לו שם גם כמנצח מובהק של מאהלר.
המחצית הראשונה של חייו, מ-1899 עד 1937
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברבירולי נולד בלונדון, למשפחת מוזיקאים. אביו ודודו, מהגרים מאיטליה, היו כנרים בתזמורות תיאטרון בלונדון, בעיקר "אמפייר" בכיכר לסטר, אם כי ניגנו גם בלה סקאלה, מילאנו, בניצוח טוסקניני. כך נקבע ייעודו של ג'ון הצעיר להיות נגן כלי מיתרים, מומחה במוזיקה בריטית, ולאהוב אופרה איטלקית. אמו הייתה ממוצא צרפתי.
ברבירולי למד באקדמיה המלכותית למוזיקה; כיום נמצא שם "אוסף סר ג'ון ברבירולי" של תצלומים ומזכרות. כצ'לן צעיר השתתף בהקלטת כמה תקליטים אקוסטיים עם התזמורת הסימפונית של לונדון, שהנודע ביותר ביניהם הוא הקונצרט לצ'לו של אלגר, וזמן קצר אחר כך היה הסולן בביצוע השני של יצירה זו. בשנות ה-20 פנה לניצוח והקים תזמורת קאמרית, שהקליטה יצירות חדשות לחברת "גרמופון" הלאומית.
ברבירולי עשה לו שם כמי שיכול להבטיח ביצוע מרשים לאחר חזרות מעטות, ובשנות ה-30 הרבה להקליט עם הסימפונית של לונדון ועם הפילהרמונית של לונדון, בקונצרטים עם סולנים ראשונים במעלה כגון קרייזלר, יאשה חפץ וארתור רובינשטיין. רוב התקליטים האלה נחשבים לקלאסיקה גם כיום.
מנצח הפילהרמונית של ניו יורק מ-1937 עד 1942
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1937 השיג ברבירולי ניצחון מזהיר כשהוזמן להחליף את טוסקניני כמנצח הפילהרמונית של ניו יורק, מעמד יוקרתי מאין כמותו. אף כי חמש העונות שלו שם היו בגדר ניצחון מוזיקלי, כפי שמלמדות ההקלטות שנעשו במהלכן, הוא פעל תחת התקפה מתמדת מצד העיתונות הניו יורקית הבוטה, בייחוד המבקר האנגלופובי אולין דאונס.
עבודה בשנים הבאות 1942 - 1970
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1942 הוזמן ברבירולי לחדש את החוזה שלו, אבל לשם כך היה עליו להפוך לאזרח ארצות הברית, ובכך לא רצה. הזמנה שהגיעה אליו בנקודה זו, למשרת המנצח הראשי של תזמורת האלה במנצ'סטר, שינתה את פני הקריירה שלו.
הגידול בהזדמנויות לקונצרטים המריץ את "האלה" לשים קץ להסדר של שיתוף במחצית מנגניה עם ה-BBC, שהציל אותם בשנים חלשות, אך הכביד עליהם יותר ויותר עם חלוף הזמן, ולשכור מנצח מן השורה הראשונה. רק ארבעה מן הנגנים המשותפים בחרו להישאר עם תזמורת האלה, כך שבבואו נדרש ברבירולי להקים מחדש את התזמורת תוך שבועות ספורים, משימה שקיבל על עצמו בהתלהבות. את "תזמורת האלה החדשה" שלו אפשר לשמוע כיום בהקלטות של סימפוניות משל ארנולד באקס וווהן ויליאמס, שנוגנו במנצ'סטר של תקופת המלחמה.
ברבירולי ניצח על התזמורת במשך עשרים וחמש שנים, בערים רבות, כולל פסטיבל צ'לטנהם, שם ניצח על ביצועי בכורה של יצירות חדשות רבות. הוא ניצח גם על ה-BBC ועל תזמורות לונדוניות אחרות, בקונצרטים ובתקליטים.
ברבירולי זכור כפרשן של אלגר, ווהן ויליאמס ומאהלר, כמו גם שוברט, בטהובן, סיבליוס, ורדי ופוצ'יני, וכתומך מושבע ביצירות חדשות של מלחינים בריטים, תמיכה שהתחרתה בזו של אדריאן בולט והנרי ווד.
ברבירולי היה נשוי לאבובנית הבריטית אוולין רותוול.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Charles Reid, John Barbirolli: a biography, Taplinger, 1971.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון ברבירולי, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ון ברבירולי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון ברבירולי, באתר ספוטיפיי
ג'ון ברבירולי, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון ברבירולי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון ברבירולי, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ון ברבירולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון ברבירולי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ון ברבירולי (1899-1970), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
| הקודם: ארטורו טוסקניני |
מנהל מוזיקלי, הפילהרמונית של ניו יורק
1937–1942 |
הבא: ארטור רודז'ינסקי |
| הקודם: לאופולד סטוקובסקי |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של יוסטון
1961–1967 |
הבא: אנדרה פרווין |