חיה ותן למות
 | |
| מבוסס על | חיה ותן למות מאת איאן פלמינג |
|---|---|
| בימוי | גאי המילטון |
| הופק בידי |
הארי סאלצמן אלברט ברוקולי |
| תסריט | טום מאנקיוויקז |
| עריכה |
ברט בייטס ריימונד פולטון ג'ון שירלי |
| שחקנים ראשיים |
רוג'ר מור יפת קוטו ג'יין סימור |
| מוזיקה |
ג'ורג' מרטין  |
| צילום |
טד מור |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
הפקות Eon |
| חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 27 ביוני 1973 6 ביולי 1973 |
| משך הקרנה | 121 דק' |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט ריגול |
| מקום התרחשות |
ניו אורלינס, הקריביים, הארלם, ניו יורק |
| תקציב | 7,000,000 $ |
| הכנסות | 161,800,000 $ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 liveandletdie |
| סרט קודם | יהלומים לנצח |
| סרט הבא | האיש בעל אקדח הזהב |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חיה ותן למות (באנגלית: Live and Let Die, היינו "לחיות ולהניח למות", פרפרזה על "חיה ותן לחיות") הוא סרט קולנוע בריטי, השמיני בסדרת סרטי ג'יימס בונד. הוא יצא לאקרנים בשנת 1973 בבימויו של גאי המילטון. לראשונה בסדרת סרטי בונד, כיכב בו השחקן רוג'ר מור. הסרט מבוסס על ספר באותו שם (יצא ב-1954) מאת הסופר איאן פלמינג, מתוך סדרת ספרי עלילותיו של סוכן הריגול ג'יימס בונד.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט, ברון סמים מהארלם בשם מיסטר ביג מתכנן להפיץ שתי טונות של הרואין על מנת להביא לפשיטת רגל של ברוני סמים מתחרים. במהלך הסרט מתגלה כי מיסטר ביג הוא למעשה דמות שאליו מתחזה ד"ר קננגה (יפת קוטו), עריץ ששולט בסן מוניק, אי בדוי בקריביים שעליו מגדלים את צמחי הפרג לשם ייצור ההרואין. בונד חוקר את מותם של שלושה סוכנים בריטיים; החקירה מובילה אותו אל קננגה. הוא נקלע לעולם של גנגסטרים ווודו והוא נלחם כדי לשים סוף למזימתו של קננגה. במהלך החקירה בונד פוגש בקוראת בקלפים בשם סוליטייר (ג'יין סימור).
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן צילומי הסרט הקודם בסדרה, יהלומים לנצח, הוחלט כי הסרט הבא יעובד על פי ספרו של איאן פלמינג "חיה ותן למות". גאי המילטון נבחר שוב לביים את הסרט. מפיק הסרט, אלברט ברוקולי ניסה לשכנע את שון קונרי לשחק בסרט, אך הוא סירב. היה גם ניסיון לשכנע את קלינט איסטווד (שהיה בשיא תהילתו אחרי צאת הסרט הארי המזוהם) לשחק בסרט, אך גם הוא דחה את ההצעה, בטענה שבונד צריך להיות מגולם בידי אנגלי. בין השאר נבחנו השחקנים ויליאם גונט וג'וליאן גלובר. לבסוף, הוחלט כי השחקן האנגלי רוג'ר מור יגלם את בונד. רוג'ר מור ניסה להתקבל לסדרה לפני הפקת "ד"ר נו" ו"בשרות הוד מלכותה", אך הוא נדחה על הסף בשני המקרים.
צילומי הסרט החלו באוקטובר 1972 בלואיזיאנה שבארצות הברית. לאחר מכן הצילומים התרחשו בניו יורק ובג'מייקה.
ג'ון בארי, שכתב את המוזיקה לחמשת הסרטים הקודמים בסדרה, לא היה זמין במהלך ההפקה. שיר הנושא של הסרט, הנקרא באותו שם, נכתב על ידי פול מקרטני ואשתו לינדה, ובוצע על ידי מקרטני ולהקתו Wings. השיר הפך ללהיט ידוע באותה השנה ואף היה מועמד לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר. ג'ורג' מרטין הלחין את המוזיקה בסרט.
שחרור הסרט וקבלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרנת הבכורה התקיימה ב-27 ביוני 1973 בניו יורק. לאחר שבוע וחצי, החלה הפצת הסרט בבריטניה. הסרט השיג רווחים של כ-161.8 מיליון דולר (873 מיליון דולר בשנת 2016).
הסרט קיבל ציון כ-66% באתר Rotten Tomatoes.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבילת קלפי הטארוט שהופיעה בסרט וקרויה "חבילת המכשפות", שווקה אף כ"חבילת הטארוט של ג'יימס בונד".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חיה ותן למות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חיה ותן למות", באתר AllMovie (באנגלית)
"חיה ותן למות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חיה ותן למות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"חיה ותן למות", באתר Metacritic (באנגלית)- "חיה ותן למות", באתר אידיבי
"חיה ותן למות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
| סרטי ג'יימס בונד | ||
|---|---|---|
| שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | 
|
| ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
| רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
| טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
| פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
| דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
| הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) | |
