מאזנדראן
 | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| מחוזות (شهرستانها) בפרובינציה | 22 |
| בירת הפרובינציה |
סארי  |
| שפה רשמית |
פרסית מאזנדראנית (אנ') (טאבּארית) |
| שטח | 23,842 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בפרובינציה | 3,283,582 (2016) |
| ‑ צפיפות | 120 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 36°33′56″N 53°03′32″E / 36.5656°N 53.0588°E |
| אזור זמן | UTC +3:30 |
| https://ostan-mz.ir | |
  | |
פרובינציית מזנדראן (בפרסית: استان مازندران مازرون) היא אחת מ-31 פרובינציות איראן, ובירתה העיר סארי.
שטחה של פרובינציית מאזנדראן 23,701 קמ"ר, כ-1.4 אחוז משטח איראן והיא נמצאת בצפון המדינה וגובלת בים הכספי. ב-2011 מנתה אוכלוסיית הפרובינציה כ- 3,074,000 תושבים. בשטח הפרובינציה ממקום הר דמאוונד, הפסגה הגבוהה ביותר באיראן.
תרבות איראנית מוקדמת פרחה באזור בראשית האלף הראשון לפני הספירה. בשנת 856 התרחשה באזור רעידת אדמה שגרמה נזק גדול. דרך הגבולות המזרחיים והדרום-מזרחיים חצו פולשים מונגולים במאות ה-13 וה -14. קוזאקים תקפו את האזור בשנת 1668 אך נהדפו. השליטה ניתנה לאימפריה הרוסית בהסכם משנת 1723. האזור הוחזר לאיראן תחת שושלת קאג'אר. האקלים הוא סובטרופי ולח, עם קיצים חמים מאוד.
כלכלת האזור מתבססת בעיקר על חקלאות: אורז, חיטה, שעורה, טבק, כותנה, זרעי שמן, יוטה, תה, פירות וירקות. במסגרת הרפורמות החקלאיות של אמצע שנות השבעים, גדל מאוד הייצור והפך לממוכן. לצורך ייצור אורז פותחו למעלה מ-100,000 דונם. הסכרים הגדולים שנבנו היו הטאלקן, הטנגואה סולימאן ווושמגואר. תנופת הנפט בשנות השבעים עודדה השקעות תעשייתיות ופיתוח תעשיות, כולל מלט, טקסטיל וגרעיני כותנה, דיג, עיבוד מזון (כולל טחנות אורז וקמח) ועיבוד עץ, ומחצבי פחם ואבן.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Editors of Encyclopaedia Britannica, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA, Māzandarān historical region, Iran
| פרובינציות איראן | ||
|---|---|---|
|
