עיקור (מיקרוביולוגיה)
עיקור (בלועזית: סטריליזציה) הוא חיסול של מיקרואורגניזמים מחוץ לגוף כולל נבגים. חפץ או משטח בו קיים העדר מוחלט של יצורים חיים נקרא מעוקר (סטרילי). נגיפים, אף שאינם יצורים חיים, מוכרחים אף הם להיעדר מחפץ מסוים על מנת שיוגדר כסטרילי.
הרג מיקרואורגניזמים בתוך הגוף, תוך שימוש בתרופות (אנטיביוטיקה, למשל), אינו נחשב לעיקור. ההבדל בין עיקור וחיטוי הוא שבראשון המטרה היא חיסול כל המיקרואורגניזמים, ואילו בשני ההתמקדות היא בחיסול הפתוגנים (המיקרואורגניזמים גורמי המחלות) בלבד. בנוסף, חיטוי מתייחס כמעט תמיד לשיטות כימיות, ואילו את שיטות העיקור ניתן לחלק לשתי קטגוריות: שיטות פיזיות ושיטות כימיות. לעיתים, במיוחד ביום-יום, אין הקפדה יתרה על הפרדה בין שני המושגים, עיקור וחיטוי.
כדי לבדוק את הסטריליות של חפץ מסוים, ניתן, אם החפץ אינו גדול במיוחד, לטבול אותו במצע נוזלי לגידול מיקרואורגניזמים (אגר, למשל) למשך כמה ימים. אם מיקרואורגניזמים היו על גבי החפץ, הללו יתרבו במצע הגידול ויהפכו אותו לעכור; מצע גידול בו הוטבל חפץ מעוקר יישאר צלול.
עיקור פיזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות שלוש שיטות פיזיות עיקריות לעיקור:
- סינון (פילטריזציה). שיטה זו מיועדת לנוזלים אותם מעוניינים לעקר. הנוזל מועבר דרך מסנן (פילטר) בעל נקבים זעירים. מיקרואורגניזמים הגדולים מהנקבים נותרים על-גבי המסנן. חסרונות: מיקרואורגניזמים רבים קטנים מהנקבים הזעירים ביותר שניתן לייצר; השיטה אינה גמישה, ומיועדת לנוזלים בלבד. יתרונות: שיטה זולה, מהירה ופשוטה, אשר אינה מצריכה רכישת ציוד יקר.
- קרינה. מיקרואורגניזמים רבים רגישים לסוגי קרינה שונים. במיוחד נהוג להשתמש בקרינה על-סגולה (UV).
- חום. מעל לטמפרטורה מסוימת לא קיימים יצורים המסוגלים לחיות. גם הציוד עצמו אותו מעוניינים לעקר יכול להיות רגיש לחום, ולפיכך לא ניתן להשתמש בשיטה זו בכל מצב. יתרון העיקור בחום הוא ההרג המוחלט של כל המיקרואורגניזמים, כולל נבגים (דבר ששתי השיטות הקודמות אינן משיגות תמיד). מבדילים בין שתי דרכים לעיקור בחום:
- חום "יבש": חימום בתנור ב-160-180 מעלות צלזיוס או העברת הציוד בלהבת אש. בשיטה זו ניתן לעקר מחטים, לולאות לזריעת חיידקים וכדומה (בעיקר ציוד מתכתי וזכוכית).
- חום "לח": חשיפת הציוד למים רותחים או לאדים. המכשיר הנפוץ ביותר לעיקור בחום לח הוא האוטוקלב (Autoclave). יתרון שיטה זו הוא שניתן לעקר בעזרתה כמעט כל חפץ שאינו רגיש לחום (באוטוקלב מדובר בטמפרטורה של 121 מעלות צלזיוס), כולל בגדים, ציוד זכוכית, מתכת, עץ ועוד.
עיקור כימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כימיקלים רבים קטלניים לרוב היצורים החיים. חומרים רבים הם קטלניים עבור יצורים מסוימים אך אינם מזיקים ליצורים אחרים, מהווה הדבר יתרון לעיקור הכימי, בכך שניתן לבצע עיקור סלקטיבי, בו מחסלים רק סוג מסוים של אורגניזם.
כימיקלים מעקרים רבים הם קטלניים אף לאדם, והשימוש בהם מוגבל לפיכך רק לציוד שאינו בא במגע עם בני אדם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקטריולוגיה | ||
---|---|---|
מונחי יסוד | פרוקריוטים • ארכאונים (חיידקים קדומים) • חיידקים אמיתיים • אנדוטוקסין | |
חלקי התא החיידקי ואברוניו | נוקלאואיד • פלסמיד • ציטופלזמה • ריבוזום • קרום התא • דופן התא: פפטידוגליקן (חומצה טיכואית) • פריפלזמה • קרום חיצוני: ליפופוליסכריד • קפסולה ו-Slime layer • שוטון • פילי • פימבריה • ביופילם | |
מורפולוגיה | נקד • מתג • סלילון | |
פיזיולוגיה | פליגה • קוניוגציה • טרנספורמציה • עמידות לאנטיביוטיקה | |
מטבוליזם | חיידקים אירוביים (אווירניים אובליגטוריים, אווירניים פקולטטיביים, מיקרואירופילים) • חיידקים אנאירוביים (אל-אווירניים אובליגטוריים, אל-אווירניים פקולטטיביים, אל-אווירני סובל אוויר) • תסיסה • חיזור סולפט מיקרוביאלי • חיידקים סגולים | |
שיטות בקטריולוגיות | צביעת גראם (חיידקים גראם-חיוביים, חיידקים גראם-שליליים) • צביעה יציבת חומצה • מבחן קטלאז • מבחן אוקסידאז • מבחן קואגולאז • סיווג לנספילד • מבחן CAMP | |
מיגור חיידקים | חיטוי • פסטור • עיקור • אנטיביוטיקה |