פול לנז'בן
צילום מאת אנרי מנואל | |
לידה |
23 בינואר 1872 פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
19 בדצמבר 1946 (בגיל 74) פריז, צרפת |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | צרפת |
מקום קבורה | הפנתאון של פריז |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | פייר קירי, ג'יי ג'יי תומסון, גבריאל ליפמן |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | |
תרומות עיקריות | |
פיתח את משוואות לנז'בן, דינמיקת לנז'בן ושני פטנטים לגילוי צוללות באמצעות גלי אולטרה סאונד | |
חתימה | |
פול לנז'בן (בצרפתית: Paul Langevin; 23 בינואר 1872 – 19 בדצמבר 1946) היה פיזיקאי צרפתי בולט, שפיתח את משוואת לנז'בן ודינמיקת לנז'בן. התפרסם גם בשל שני פטנטים לגילוי צוללות באמצעות גלי אולטרה סאונד, שפיתח עם קונסטנטין צ'ילווסקי, בשנים 1916–1917.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פול לנז'בן נולד בפריז. הוא למד באקול פוליטכניק לכימיה ופיזיקה ובאקול נורמל סופרייר. לאחר מכן המשיך את לימודיו במעבדת קוונדיש, שבאוניברסיטת קיימברידג', תחת ג'יי ג'יי תומסון. בשנת 1902 החל בכתיבת דוקטורט בסורבון, תחת הנחייתו של פייר קירי, ושנתיים לאחר כך מונה לפרופסור לפיזיקה בקולז' דה פראנס. מאוחר יותר, היה למאהבה של מארי קירי, אלמנתו של מי שהיה המנחה שלו.
בשנת 1915 זכה לנז'בן במדליית יוז על תרומותיו בתחום האלקטרומגנטיות. הוא ידוע בזכות עבודותיו על פאראמגנטיות ודיאמגנטיות, וכן על הגיית הפרשנות המודרנית לתופעה במונחים של ספינים של אלקטרונים בתוך האטום; על פרשנות זו זכה בשנת 1940 במדליית קופלי.
בשנים 1916 ו-1917 פול לנז'בן וקונסטנטין צ'ילווסקי רשמו שני פטנטים בארצות הברית, לגלאי הצוללות העל קולי הראשון, שלימים יביא לפיתוח הסונאר. בפטנט הראשון הם השתמשו בשיטה אלקטרוסטטית ואילו בשני בפיאזואלקטריות של גבישי קוורץ דקים, המונחים בין שתי פלטות מתכת. הזמן שלקח לאות לנוע לצוללת האויב ולחזור כהד לגלאי שעל הספינה שימש לחישוב המרחק מתחת למים.
ב-1916 ארנסט רתרפורד והדוקטורנט שלו, רוברט ויליאם בויל, חשפו כי הם עובדים על הפיתוח של גלאי צוללות העשוי מגביש קוורץ פיאזואלקטרי. הצלחתו של לנז'בן בשימוש בפיאזואלקטריות לגילוי ולשידור גלים על קוליים הביאה בכך לפיתוח נוסף בתחום.
בשנת 1926 נתמנה למנהל האקול פוליטכניק לכימיה ופיזיקה, שבו למד בעבר, ובשנת 1934 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית למדעים. לנז'בן שימש כמנחה בלימודי הדוקטורט של המדענים הבולטים לאון ברילואן, לואי דה ברויי ואירן ז'וליו-קירי.
לנז'בן היה נודע כמתנגד חריף לנאציזם. היותו מתנגד ידוע לפשיזם בשנות ה-30 הביאה לכך שעם עליית משטר וישי, פוטר מעבודתו, נעצר והוחזק במעצר בית במשך רוב שנות מלחמת העולם השנייה. לאחר שחרור פריז בשנת 1944, הוחזר למשרתו.
עבודתו המפורסמת ביותר הייתה בשימוש באולטרה סאונד תוך ניצול האפקט הפיאזואלקטרי שגילה פייר קירי. במהלך מלחמת העולם הראשונה החל לנז'בן לעבוד על שימוש בגלים אלו לזיהוי מיקום צוללות על פי מיקום ההד החוזר מהן, אולם המלחמה הסתיימה לפני שעבודתו הפכה מבצעית.
במהלך חייו פעל לנז'בן להפצת תורת היחסות בצרפת. תרומה אחרת שלו לתורת היחסות היא הניסוח של הפרדוקס המוכר בשם "פרדוקס התאומים". הוא נפגש בצרפת עם ג'ון דזמונד ברנל, פיזיקאי שהיה קומוניסט כמוהו, והשניים התיידדו. אמרה מפורסמת שלנז'בן אמר לברנל היא: "את העבודה המדעית שאני יכול לעשות יכולים לעשות גם אחרים, אך אם לא תיעשה העבודה הפוליטית לא יהיה מדע בכלל".
לנז'בן היה אחד המייסדים של ארגון אינטלקטואלי אנטי-פשיסטי בשם "Comité de vigilance des intellectuels antifascistes" (אנ'), נשיא הליגה הצרפתית לזכויות האדם בין השנים 1944–1946, וכמו כן חבר המפלגה הקומוניסטית הצרפתית.
לנז'בן נפטר בשנת 1946, בפריז, שנתיים אחר שזכה לראות בשחרורה. נקבר בפנתיאון של פריז, לצד מדענים צרפתים בולטים אחרים.