קמבודיה

ממלכת קמבודיה
ព្រះរាជាណាចក្រកម្ពុជា

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אומה, אמונה, מלך
המנון לאומי	ממלכה מלכותית המנון
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה	מלך קמבודיה
מלך קמבודיה	נורודום סיהאמוני
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת קמבודיה
ראש ממשלת קמבודיה	Hun Manet
שפה רשמית	קמרית
עיר בירה	פנום פן 11°31′N 104°49′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של קמבודיה
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	181,035 קמ"ר (91 בעולם)
אחוז שטח המים	2.5%
אזור זמן	UTC +7
היסטוריה
הקמה
עצמאות מצרפת	9 בנובמבר 1953
ישות קודמת	הודו-סין הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	17,709,016 נפש (73 בעולם)
צפיפות	97.82 נפש לקמ"ר (116 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 29.79% גילאי 15–24 17.19% גילאי 25–54 39.36% גילאי 55–64 7.50% גילאי 65 ומעלה 6.16%
כלכלה
תמ"ג (2023)	31.77 מיליארד $ (106 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,794$ (174 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.600 (148 בעולם)
מטבע	ריל‏ (KHR)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של קמבודיה
שונות
סיומת אינטרנט	kh
קידומת בין־לאומית	855

ממלכת קמבודיה (בקמרית: ព្រះរាជាណាចក្រកម្ពុជា/‏ preăh riəciənaːcaʔ kampuciə מבוטאת גם קמפוצ'יאה) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. היא גובלת בדרום עם מפרץ תאילנד, במערב עם תאילנד, בצפון עם לאוס, ובמזרח עם וייטנאם.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קמבודיה

קמבודיה היא מולדתו של העם הקמרי. מהמאה ה-1 עד מחצית המאה ה-6 הייתה קמבודיה חלק מממלכת פונאן, ממלכה גדולה בדרום מזרח אסיה שמוקדה בדלתא של המקונג. בממלכה הייתה השפעה הודית חזקה (לפי גרסאות מסוימות היא אף נוסדה בידי הודים) ושפתה הייתה סנסקריט. פונאן הייתה היחידה הכלכלית הגדולה הראשונה בדרום-מזרח אסיה. כלכלתה התבססה על נהר המקונג והתקיים בה סחר עבדים. בקרבתה התקיימה גם ממלכת צ'נלה. בין המאה ה-9 והמאה ה-13 היוותה הבירה אנגקור אבן שואבת ליצירות תרבות ואומנות רבות. בין המאה ה-15 והמאה ה-19 חוותה קמבודיה תקופה של שקיעה ממושכת ואובדן טריטוריה הדרגתי, בה הפכה למדינת חסות של תאילנד ווייטנאם. קמבודיה נהנתה מתקופה קצרה של פריחה במאה ה-16, כאשר מלכיה, אשר בנו את בירותיהם באזור דרום מזרח הממלכה, שבו זורם נהר המקונג, קידמו את המסחר באזורים אחרים של אסיה. בשנת 1533 הגיעו לראשונה מיסיונרים פורטוגזים לארץ, והקימו בה מיסיון, ומאז זכתה קמבודיה לנוכחות פורטוגזית וספרדית קבועה על אדמתה.

החל משנות ה-50 של המאה ה-19 החלה נוכחות גוברת של צרפת בקמבודיה, אשר הפכה בהדרגה למושבה צרפתית. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי האימפריה היפנית. לאחר שזו הובסה שבה קמבודיה והייתה למושבה צרפתית, עד שקיבלה את עצמאותה בשנת 1954. במקביל, הדפו הקמבודים והצרפתים את ניסיונות כוחות הוייט מין הוייטנאמים לחדור לממלכה. בשנות השישים החלו חלקים ממזרח הממלכה לשמש כבסיסים לצבא צפון וייטנאם ולווייטקונג, אשר שימשו לפעולה כנגד צבא דרום וייטנאם והכוחות האמריקנים. בתגובה הפציצו כוחות ארצות הברית מטרות בממלכה, ואלו הובילו להתערערות מצבה הכלכלי והחברתי.

בשנת 1975 התחוללה בקמבודיה מלחמת אחים עקובה מדם שבסופה משטרם של פול פוט ואנשי הקמר רוז' הקומוניסטים גרם למותם של בין 1.2 מיליון ל-2 מיליון אזרחים ברעב וברצח סלקטיבי – כחמישית מן האוכלוסייה. עדויות מתקופת שלטון הקמר רוז' נותרו בטואול סלנג, שהיה הכלא המרכזי למתנגדי המשטר וכיום משמש כמוזיאון. בסוף שנת 1978 פלשה וייטנאם לקמבודיה, והנג סמרין היה לשליט המדינה. רק בספטמבר 1989 עזב החייל הווייטנאמי האחרון את קמבודיה.

פוליטיקה

קמבודיה היא מונרכיה חוקתית, שבראשה עומד המלך נורודום סיהאמוני.

במאי 1993 התקיימו בממלכה לראשונה בחירות דמוקרטיות, ובהן נבחר נורודום סיהאנוק, שלאחר מכן מונה למלך. בעקבות זאת אומצו מחדש דגל קמבודיה וסמל קמבודיה המלכותיים. באוקטובר 2004 התפטר סיהאנוק מתפקידו כמלך ובנו, נורודום סיהאמוני הוכרז כמלך החדש.

הממשלה הנוכחית מורכבת מקואליציה של מפלגת העם הקמבודית ('CPP') ושל החזית המאוחדת לקמבודיה עצמאית נייטרלית וחופשית.

כוחות האופוזיציה מטילים ספק בנטיותיו הדמוקרטיות של ראש הממשלה, הון סן.

גאוגרפיה

מפת קמבודיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של קמבודיה

שטחה של קמבודיה מעל 180 אלף קילומטר מרובע. רוב שטח המדינה הוא מישורי ומושפע משני מאפיינים גאוגרפיים עיקריים: נהר המקונג והטונלה סאפ (בקמרית: האגם הכביר). בצירוף קו החוף הדרומי, הגישה לנהרות ומקווי המים הגדולים הכתיבה את התפתחותה ההיסטורית והתרבותית של הארץ. בקמבודיה שלושה אזורים הרריים עיקריים: דרום מערב המדינה (הרי הפילים והרי קארדאמום), הגבול הצפוני עם תאילנד (הרי דאנגקרק) וצפון-מזרח המדינה.

מקווי מים

אגם טונלה סאפ מתחבר לנהר המקונג בפנום פן, בתעלה שאורכה 100 ק"מ, ששמה נהר הטונלה סאפ. מאמצע מאי עד אוקטובר (העונה הגשומה במדינה) עולה מפלס המקונג ומימיו, הגבוהים יותר ממימי הטונלה סאפ, נשפכים לנהר וגורמים לו לזרום לכיוון צפון-מערב, לתוך אגם טונלה סאפ. בתקופה זו גדל שטחו של האגם ב-250%, ל-7500 קמ"ר. כאשר יורד מפלס המקונג בעונות היובש מתהפך כיוון זרימת נהר הטונלה סאפ, ומימיו זורמים לכיוון המקונג. הליך יוצא דופן זה הופך את אגם טונלה סאפ לאחד המקורות העשירים בעולם לדגי מים מתוקים.

דמוגרפיה

אוכלוסיית קמבודיה מוערכת בכ-15.5 מיליון נפש (2019). במפקד האוכלוסין האחרון, שנערך ב-1998, נמנו 11.43 מיליון תושבים.

כ-90% מן התושבים משתייכים לקבוצה האתנית קמרים. 5% הם ממוצא וייטנאמי, כ-1% הם סינים, והיתר משתייכים לקבוצות שונות, בהם תושבים ממוצא הודי, בני לאו (העם שמרכזו בלאוס) וכן קבוצות אתניות מקומיות קטנות: בני קמר לואו (מונח המתייחס למגוון של קבוצות אתניות של קמבודים תושבי אזורים הרריים), צ'אם וקבוצות קטנות נוספות.

כ-97.9% אחוזים מן האוכלוסייה הם בודהיסטים מאסכולת טהרוואדה. מעמדה של הדת, שנרדפה בימי הקמר רוז', נמצא במגמת התחזקות. האוכלוסייה הלא-בודהיסטית מתחלקת בין אמונות שונות, בעיקר אסלאם (1.1%) ונצרות (0.5%).

תוחלת החיים היא 70.1 שנים. שיעור הריבוי הטבעי הוא כ-1.36%. ממוצע הילודה לאישה הוא 2.5 צאצאים. הגיל החציוני צעיר, כ-25.6 שנים, בין היתר כתוצאה מן ההשלכות הדמוגרפיות של מלחמת האזרחים. מאותה סיבה, שיעור הגברים באוכלוסייה נמוך והיחס בין גברים לנשים הוא 0.95 גברים לכל אשה.

השפה העיקרית בקמבודיה היא קמרית. צרפתית, שפת השלטון הקולוניאלי, נמצאת עדיין בשימוש במוסדות שלטון וחינוך וכשפה מתווכת בין דוברי שפות שונות, אך היא נדחקת בהדרגה מפני האנגלית כשפה שנייה. במוסדות הממשל משתמשים לעיתים בדיאלקט מקומי של צרפתית.

כלכלה ותיירות

מקדש אנגקור ואט, אתר מורשת עולמית ומרכז האימפריה הקמרית העתיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כלכלת קמבודיה נשענת ברובה המכריע על חקלאות. ענפי החקלאות העיקריים הם אורז, מניהוט (קסאווה) ודיג.

תעשיית קמבודיה אינה מפותחת כתעשיית שכנותיה, בעיקר עקב ההיסטוריה הסבוכה שאפשרה את פיתוח התעשייה רק לאחר 1989, השנה בה שחררה וייטנאם את אחיזתה במדינה. התעשייה מתמקדת בענף הגומי (ללא עיבוד). מאז שהסתיימו סופית המאבקים האלימים בקמבודיה ב-1999 ידעה כלכלת המדינה שיעורי צמיחה גבוהים, מעל 5% בשנה. עם זאת ההכנסה לנפש עדיין נמוכה ביחס למדינות האזור.

בשנים האחרונות התפתח ענף התיירות והחל להוות משקל משמעותי מהתוצר הלאומי. כ-2 מיליון תיירים מבקרים בקמבודיה מדי שנה.

הסמכות המוניטרית העליונה במדינה הוא הבנק המרכזי של קמבודיה, אשר מטהו ממוקם בבירה, פנום פן.

סחר באנשים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קמבודיה היא ארץ מקור, צינור מעבר ויעד לסחר בבני אדם. בין הסוחרים קבוצות פשע מאורגן, הורים, קרובים, חברים, ושכנים. למרות שסחר בבני אדם הוא בלתי חוקי בקמבודיה, קיימת בה תופעה של תיירות מין עם קטינים. חלק מהילדים נמכרים על ידי הוריהם, אחרים מפותים לעבודות מלצרות לכאורה ואז נכלאים ומשודלים לזנות בכפייה. על פי הערכות UNICEF כ-35% מהפרוצות בקמבודיה מתחת לגיל 16.

ישנה תופעה של בתי בושת שהם למעשה בתי כלא בהם הנשים והילדות לא מקבלות כסף כלל אלא אוכל בלבד והמקום מחזיק שומרים המונעים מהן לברוח.

תרבות

באזור אנגקור, ליד העיר סיאם ריפ שבמערב קמבודיה, מצויים שרידיה של בירת האימפריה הקמבודית בין המאה ה-9 למאה ה-15, כולל שרידים של מעל אלף מקדשים. ביניהם נמנה מקדש אנגקור ואט המפואר, שיש האומרים שהוא המונומנט הפולחני היחיד הגדול ביותר בעולם. קרוב לשני מיליון תיירים מבקרים מדי שנה באתר, שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. אתר נוסף אשר הוכרז כאתר מורשת עולמית הוא מקדש פּרֶאַהּ וִיהֶאַר שבצפון קמבודיה, בגבולה עם תאילנד.

ראו גם

• מחוזות קמבודיה
• קמבודיה במשחקים האולימפיים

קישורים חיצוניים

• רונית סבירסקי, "בארץ הקמר רוז' ", באתר PHOTOUR
• רונית סבירסקי, "לתפארת קמבודיה", באתר PHOTOUR
• קמבודיה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• אלי אשד. קמבודיה אהובתי, מאמר בכתב העת אימגו
• קמבודיה: דברים שלא ידעתם על המדינה בה חצי מהתושבים הם ילדים, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2013
• יוסף ג'קסון, ארץ המקדשים: טיול בקמבודיה, באתר ynet, 8 במרץ 2015
• ארווין פלר‏, בואו לגלות את ארץ הפלאות שמתחבאת בלב המזרח הרחוק, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2018
• place/Cambodia, place/Kamboja קמבודיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קמבודיה, דף שער בספרייה הלאומית