תמר דיין

תמר דיין
	אין תמונה חופשית
לידה	28 בדצמבר 1957 (בת 66); רחובות, ישראל
ענף מדעי	זואולוגיה
מקום מגורים	ישראל
עיסוק	יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב; פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים.
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב (1981); אוניברסיטת תל אביב (1983); אוניברסיטת תל אביב (1984); אוניברסיטת תל אביב (1989) ;
מנחה לדוקטורט	איתן צ'רנוב, יורם יום-טוב
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (1 בינואר 1988); האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת טנסי; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת המדינה של פלורידה ;
פרסים והוקרה	פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה (2021); פרס מיכאל ברונו (2000) ;
בן או בת זוג	עוזי דיין
מספר צאצאים	3
תרומות עיקריות
	מחקרים שנעשו בתחום המינים הפולשים

תמר דיין (נולדה ב-28 בדצמבר 1957) היא זואולוגית ישראלית, פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, יושבת ראש מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט^[1] – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, הכולל גם את אוספי הטבע הלאומיים של אוניברסיטת תל אביב, ופעילת איכות הסביבה. מחקריה עוסקים באקולוגיה בשמירת טבע, בארכאוזואולוגיה. במאי 2024 התקבלה כחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים^[2].

ביוגרפיה

דיין נולדה בשנת 1957 ברחובות כתמר תלמי. אביה הוא הפיזיקאי חתן פרס ישראל יגאל תלמי. בשנת 1977 החלה דיין לימודי תואר ראשון בתחום הארכאולוגיה, אותו סיימה בשנת 1984. בשנת 1978 החלה לימודי תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1981 סיימה תואר בהצטיינות יתרה. ב-1983 סיימה תואר שני בזואולוגיה. ב-1983 החלה דיין את עבודת הדוקטורט שלה בנושא "הסוקסציה של חברת הטורפים במזרח התיכון במרחב ובזמן", אותה עשתה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופסור יורם יום-טוב ופרופסור איתן צ'רנוב. בשנת 1990 סיימה דיין את עבודת הפוסט דוקטורט הראשונה שלה בנושא אקולוגיה, שעשתה באוניברסיטת פלורידה, ובשנת 1991 סיימה את הפוסט-דוקטורט השני שלה בנושא פלאוביולוגיה, שעשתה באוניברסיטת הארוורד. בשנת 1999 מונתה דיין לפרופסור חבר ובשנת 2003 לפרופסור מן המניין. כמו כן, לימדה בעבר באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת חיפה, כיום מלמדת בביה״ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, מכהנת כחוקרת אורחת באוניברסיטאות טנסי והרווארד שבארצות הברית.

קריירה מקצועית

דיין ערכה מחקרים רבים בתחום האקולוגיה והזואולוגיה, ביניהם מחקר שנעשה על האקולוגיה הקהילתית של עכברי המדבר הסלעיים, על מנת להבין את הלחצים הסלקטיביים שמניעים דפוסי פעילות מסוימים, ומחקר נוסף על השפעת זיהום אור על המערכת האקולוגית של עכברי המדבר הסלעיים.
בין מחקריה הבולטים של דיין הוא מחקר שנעשה בנושא ניתוח אקולוגי וביוגאוגרפי של מיני בעלי חיים פולשים בישראל, עם דגש על נמלת האש הקטנה^[3], אותו ביצעה דיין יחד עם מרב וונשק ופרופסור אברהם חפץ. במהלכו יצאו דיין ושותפיה למחקר לבדוק את התפשטות הנמלה באזור קיבוץ אפיקים וקיבוץ בית זרע. במחקר נמצא כי קצב ההתפשטות של נמלת האש הקטנה גבוה במיוחד, ולא נמצאו סימנים למיני נמלים אחרות במקומות אליהם התפשטה נמלת האש הקטנה. במחקר נמצא כי נמלת האש הקטנה התפשטה לאזורים מחוץ לקיבוץ אפיקים וקיבוץ בית זרע, וכי התפשטות הנמלה נעשית על ידי אדם, כיוון שהנמלה מקננת בתוך בסיסי עץ ועציצים, אותם מעביר האדם מיישוב אחד לאחר. המחקר הוביל להעלאת המודעות על נמלת האש הקטנה והפצתה, וכמו כן למחקרים נוספים על הנמלה ועל דרכים להדברתה שאינן מסכנות את המערכת הביולוגית הקיימת.

לאורך השנים היא חוקרת דיין ומנחה תלמידים ופרסמה למעלה מ-100 מאמרים מדעים.

דיין הייתה אחראית על הפעילות להקמת המשכן החדש לאוספי הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, השתתפה בקביעת מדיניות הפיתוח המדעי-מקצועי של המוזיאון, בניהול תקציבי המוזיאון, בוועדת ההיגוי שפיקחה על התקדמות הבניין. דיין אוצרת אוסף החולייתנים של המוזיאון^[4], ועומדת כיו"ר המוזיאון^[1].