תקן זיהום אוויר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
ערך זה מתייחס לתקני זיהום אויר מכלי רכב.
תקן זיהום אוויר הוא שם כולל למערך מגבלות, תקנים, חוקים, תקנות או אישורים מנהלתיים, הקובעים מהם הגבולות המדויקים המותרים לכמות מזהמי האויר הנפלטת לסביבה. אופי התקן, הגבולות שהוא מציב ואופן אכיפתו של התקן, משתנים בהתאם למדינה האוכפת אותו.
ככלל, קיימים תקני זיהום אויר העוסקים בפליטה ממקורות פליטה שונים, בין היתר פליטת זיהום אויר מכלי רכב (לרבות כלי רכב יבשתיים, ימיים, אוויריים), פליטת זיהום אויר ממקורות תעשייתיים (לרבות תעשייה כבדה, תחנות כוח, משרפות, בתי זיקוק וגנרטורים ועוד).
תקני זיהום אוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באיחוד האירופי היה קיים תקן בשם "euro-2" המווסת את כמות זיהום האוויר המותרת לפליטה מכלי רכב. תקן זה השפיע גם על התקינה הישראלית ומיושם גם במדינות אחרות בעולם שאינן באירופה.
על פי החלטת הפרלמנט האירופי בשנת 2006 נכנס לתוקף תקן חדש בשם "euro-3" (דומה לתקן שנקבע על ידי ארגון EPA האמריקאי). התקן החדש דורש שינויים מפליגים בכלי רכב חדשים ואכיפתו צפויה לגרום להפסקת הייצור של דגמי מנועים בעלי מחזור שתי פעימות וכן של כלי רכב רבים בעלי מנוע דיזל.
האיחוד האירופי הציג 3 יעדים חדש/ים לתקני זיהום האוויר. יורו 4 (Euro 4), בתוקף החל מ-1 בינואר 2008, יורו 5 (Euro 5), בתוקף החל מ-1 בינואר 2010, ויורו 6 (Euro 6), בתוקף מ-1 בינואר 2014. בפועל תאריכים אלו נדחו על ידי האיחוד האירופי בשנתיים, על מנת לאפשר לבתי הזיקוק לשדרג את המערכות שלהם.
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מחודש ינואר 2012 אין היתר לייבא לישראל כלי רכב שלא עומדים בתקן יורו 6.
