לדלג לתוכן

Strange Days

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Strange Days
אלבום אולפן מאת הדלתות
יצא לאור 25 בספטמבר 1967
הוקלט מאי-אוגוסט 1967
מקום הקלטה סאנסט סאונד, הוליווד
סוגה רוק פסיכדלי, אסיד רוק, פופ פסיכדלי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 34:49
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס
הפקה פול רוטשילד
כרונולוגיית אלבומים של הדלתות
The Doors
(1967)
Strange Days
(1967)
Waiting For The Sun
(1968)
סינגלים מ-The Doors
  1. "People Are Strange"
    תאריך יציאה: ספטמבר 1967
  2. "Love Me Two Times"
    תאריך יציאה: נובמבר 1967
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Strange Daysעברית: ימים מוזרים) הוא אלבום האולפן השני של להקת הרוק האמריקאית הדלתות, שיצא לאור ב-25 בספטמבר 1967 על ידי אלקטרה רקורדס, שמונה חודשים לאחר אלבום הבכורה שלהם. לאחר יציאתו המוצלח של האחרון, הלהקה החלה להתנסות בחומרים חדשים וישנים בתחילת 1967 עבור אלבומם השני. עם יציאתו, Strange Days הגיע למקום השלישי בבילבורד 200 האמריקאי, ובסופו של דבר קיבל תעודת פלטינה מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). הוא מכיל שני להיטים שהגיעו לטופ 30, "People Are Strange" ו-"Love Me Two Times".

למרות כישלונו של האלבום להשתוות להצלחה של קודמו, הוא היה "ללא ספק האלבום שהלהקה עצמה העריכה ביותר מבחינה מוזיקלית ויצירתית", לדברי הסופר דייוויד מוסקוביץ'.[1] עיתונאי המוזיקה סטיבן דייוויס מחשיב את Strange Days לאלבום הטוב ביותר של הדלתות ו"אחד הממצאים הגדולים של תנועת הרוק".

השיר החותם את האלבום, "When the Music's Over", מקביל לשיר "The End", המסיים את האלבום הקודם, באורכו יוצא הדופן ובמילותיו המיסטיות.

מגזין המוזיקה "רולינג סטון" מיקם את האלבום במקום ה-407 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים".

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי הדלתות (ג'ים מוריסון, ריי מנזרק, רובי קריגר וג'ון דנסמור). 

צד א'
מס' שם משך
1. Strange Days 3:05
2. You're Lost Little Girl 3:01
3. Love Me Two Times 3:23
4. Unhappy Girl 2:00
5. Horse Latitudes 1:30
6. Moonlight Drive 3:00
צד ב'
מס' שם משך
1. People Are Strange 2:10
2. My Eyes Have Seen You 2:22
3. I Can't See Your Face in My Mind 3:18
4. When the Music's Over 11:00
משך כולל:
34:49

הערות האלבום משנת 1967 ותקליטור של Rhino Records משנת 2007 במהדורת יום השנה ה-40 עם מאמרים נלווים מאת ברוס בוטניק ובארני הוסקינס עשויים להיות שונים ממקורות אחרים.[2][3]

הדלתות

מוזיקאים נוספים

  • דאג לובאן - גיטרה בס (למעט בשירים "Unhappy Girl", "Horse Latitudes" ו-"When the Music's Over")[6]
  • פול ביבר - תכנות סינתיסייזר מוג ב-"Strange Days"[4]

טכני

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Moskowitz, David V., The 100 Greatest Bands of All Time: A Guide to the Legends Who Rocked the World, 2015, עמ' 222, ISBN 978-1440803390
  2. ^ Botnick, Bruce; Hoskyns, Barney (2007). Strange Days (40th Anniversary edition CD booklet). The Doors. Rhino Records.
  3. ^ Strange Days (Album notes). The Doors. New York City: Elektra Records. 1967. Back cover. EKS-74014.
  4. ^ 1 2 Pinch, Trevor; Trocco, Frank, Analog Days: The Invention and Impact of the Moog Synthesizer, Cambridge, MA : Harvard University Press, 2002, עמ' 120–122, ISBN 978-0-674-01617-0
  5. ^ Manzarek, Ray, Light My Fire: My Life With the Doors, 1998, עמ' 258, ISBN 978-0-399-14399-1
  6. ^ Gerstenmeyer, Heinz, The Doors – Sounds for Your Soul – Die Musik Der Doors, 2001, עמ' 49, ISBN 978-3-8311-2057-4