באסה (הרצליה)

הבאסה (ביצה בערבית), בעבר נקראה Bahret Katurieh‏ [1], היא שלולית חורף בהרצליה. אזור הבאסה הוא אזור נמוך בין מצוקי הכורכר של כפר שמריהו והעיר הרצליה. בעשור הראשון של המאה ה-21 הפך רוב שטחה של הבאסה לפארק עירוני.

באסה
מידע כללי
סוג שלולית חורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°10′23″N 34°49′28″E / 32.1730751°N 34.8244217°E / 32.1730751; 34.8244217
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פתח המנהרה בשנות ה-20
הבאסה בהרצליה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880

המנהרה הרומית

עריכה

בתקופה הביזנטית נעשו ניסיונות לנקז את מי הביצה לים, באמצעות מנהרה באורך של כ-190 מטרים ובגובה של כ-2 מטרים שנחפרה ברכס הכורכר, כדי לנצל את אדמות הביצה הפוריות לגידולים. המנהרה ניקזה את המים לים באמצעות נחל גלילות. במשך השנים נסתמה המנהרה והביצה חזרה לגודלה המקורי באורך של כקילומטר וחצי ורוחב של כחצי קילומטר. ב-1931 שימשה המנהרה (הקרויה "המנהרה הרומית") את ארגון ההגנה כאתר מטווחים ואימונים. כיום המנהרה משמשת משכן לעטלפים וחלק מקירותיה התמוטטו[2]. את פתחה המערבי של המנהרה ניתן לראות מכביש החוף, כ-900 מטרים צפונית למחלף הסירה, בצדו המזרחי של הכביש. רחוב המנהרה בהרצליה נקרא כך על שום סמיכותו למנהרה.

הבאסה

עריכה

הבאסה שכנה בין הכפרים הערבים אג'ליל מדרום לאל-חרם מצפון. ב-1922 הוזכר המקום על ידי רשויות הבריאות של הצבא הבריטי כאחד ממוקדי המלאריה החמורים ביותר באזור, יחד עם הביצה בצומת גלילות[3]. לאחר כיבוש האזור בקרב צליחת מעברות הירקון בוצעו פעולות חירום להדברת יתושי האנופלס והביצה נוקזה בחלקה. רק עם הקמת הרצליה ופתיחת המנהרה הרומית נעלמה הביצה הקבועה והאדמות הפכו לשדות חקלאיים. בשנות ה-80 ננטשו חלק מהחלקות החקלאיות באזור וחלק קטן מאזור הביצה המקורית הפך לשלולית עונתית אשר מתמלאת בחורף ומתייבשת בקיץ. הניקוז הלקוי באזור גרם לכך שבימים גשומים הוצפו גם הכבישים הסמוכים לשלולית.

פארק הרצליה

עריכה
  ערך מורחב – פארק הרצליה

בעשור הראשון של המאה ה-21 הפך רוב שטחה של הבאסה לפארק עירוני. חלק משלולית החורף נשמר במצבו זה, כחלק מנוף הפארק.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא באסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה