לדלג לתוכן

אבו אל-עתאהיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבו אל-עתאהיה
أبو العتاهية
לידה 748
Ayn al-Tamr, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 828 (בגיל 80 בערך)
בגדאד, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה إسماعيل بن القاسم بن سويد العنزي עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה
סוגה שירה ערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַבּוּ אלְ-עַתַאהִיַּה אַבּוּ אִסְחַאק אִסְמַאעִיל בְּן אלְ-קַאסִם אלְ-עַנְזִיערבית: أبو العتاهية أبو إسحاق إسماعيل بن القاسم العنزي; פירוש הכוניה שלו הוא "בעל השיגעון"; 748828) היה משורר ערבי מהתקופה האסלאמית המוקדמת אשר פעל בחצר מלכותם של הח'ליפים לבית עבאס, בן זמנם של בשאר בן בורד ואבו נוואס. שירתו בלטה בעיסוק בסיגוף ובמיאוס בהבלי העולם הגשמי.

אבו אל-עתאהיה נולד בעין א-תמר, וישנה מחלוקת לגבי מקום אותו כפר, אשר חלק מהמקורות ממקמים אותו בחג'אז, סמוך לאל-מדינה, ואחרים במרכז עיראק של ימינו.[1] לפי אחת הגישות הוא בן שבט ענזה, אולם גישה אחרת גורסת כי משפחתו היו מואלי של שבט זה.[1] בנעוריו גר בכופה, שם עסק במכירת כלי חרס. בתקופה זו החל לחבר שירים, אף שלא היה בעל חינוך רשמי.

עם עליית המוניטין שלו עבר לבגדאד, מקום מושבה של החצר העבאסית, ועד מהרה התפרסם שם בשיריו, בפרט אלה שמוענו לעותבה, שפחתו של הח'ליף אל-מהדי.[1] אהבתו לעותבה הושבה ריקם למרות התערבותו של הח'ליף אל-מהדי, ואחר כך גם של בנו, הארון א-רשיד, למענו. לתקופה קצרה נכלא לאחר שפגע בכבודו של הח'ליף.

נפטר בתקופתו של הח'ליף אל-מאמון. נקבר לגדת תעלת עיסא, המחברת בין הפרת לחידקל, מול קנטרת א-זיאתין (גשר אוצרי השמן).

בניו ונכדיו של אבו אל-עתאהיה משכו אף הם בעט והיו למשוררים.

שירתו של אבו אל-עתאהיה ניחנה בהימנעותה מהמלאכותיות שהייתה בימיו חזון נפרץ. השירה הקדומה של המדבר זכתה לחיקוי מתמיד עד לתקופתו, אולם אין הייתה היא טבעית לחיי העיר. אבו אל-עתאהיה היה מהראשונים לזנוח את צורת הקצידה. שפתו הייתה רהוטה, והוא השתמש במשקלים רבים. הוא גם נחשב לאחד המשוררים הפילוסופיים הערבים הראשונים. חלק גדול משירתו עסק בהתבוננות בחיי היומיום ובמוסר, כמו גם בסגפנות, ולעיתים נטתה לפסימיות. לפיכך הוא נחשד בכפירה.

אבן טייפור פרסם אנתולוגיה של שירתו של אבו אל-עתאהיה. אבו אל-עתאהיה גם נכלל באנתולוגיה הבלתי גמורה של הארון בן עלי אל-מונַגִ'ם, "מסורות המשוררים", יחד עם המשוררים בני זמנו, אבו נוואס ובשאר בן בורד ואחרים. הווזיר אבן עמאר א-ת'קפי כתב את הספר "מסורות על אבו אל-עתאהיה".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Khallikān, Aḥmad ibn Muḥammad (1843). Wafayāt al-A'yān wa-Anbā' Abnā' al-Zamān (The Obituaries of Eminent Men). Vol. I. Translated by McGuckin de Slane, William. Paris: Oriental Translation Fund of Great Britain and Ireland. pp. 202–210.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל