אבו יוסף
 | |
| לידה |
731 כופה, עיראק, ח'ליפות אומיה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 798 (בגיל 67 בערך) בגדאד, עיראק, בית עבאס |
| מדינה |
ח'ליפות אומיה, בית עבאס |
  | |
יעקוב אבן אבראהים אל-אנצארי (735 - 798 לספירה), הידוע בשם אבו יוסף (בערבית: ابو يوسف) היה מתלמידיו הבולטים של האימאם אבו חניפה ובין תאבעו אל-תאבעין הבולטים. הוא הוביל את התפשטות האסכולה החנפית ברחבי העולם, הן באמצעות כתביו והן באמצעות משרות המפתח והתפקידים הבכירים במערכות הממשל והביורוקרטיה בהם החזיק במהלך חייו[1]. שימש כשופט העליון תחת שלטונו של הארון א-רשיד. כתב רבות בתחום מדעי המדינה בראי האסלאם.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבו יוסף חי בכופה ובגדאד, עיראק של היום, במהלך המאה ה-8. על פי מסורות שונות, הוא גדל בתנאים של עוני, אך ניחן בתשוקה עזה לידע. אמו התנגדה לשאיפות האקדמיות שלו, והתעקשה שירכוש מקצוע כדי שיוכל לתרום לפרנסת המשפחה. ישנן עדויות שגורסות כי הוא אכן מילא את משאלותיה של אימו, אך לצד זה לא זנח את לימודיו האקדמאים. כישוריו האינטלקטואלים, לצד נחישותו והתמדתו, הובילו את אימאם אבו חניפה להבחין בו, ולאמץ אותו כחניכו. כך הפך לתלמיד המצטיין שלו, ממשיך דרכו, מפיץ משנתו, וזה אשר היה יותר מכל אחראי על קידום האסכולה החנפית בעולם, אסכולה שעד היום הזה (2018) היא אסכולת ההלכה הגדולה בעולם האסלאמי[2].
אבו יוסף תואר כאישיות בעלת כישורי למידה יוצאי דופן, אשר לא חדל מעולם להעשיר את הידע שלו, ולהעמיק את הבנתו בעולם המשפטים וההלכה האסלאמית.
אבו יוסף חי בכופה עד למינויו כשופט, ולאחר מכן כשופט העליון בבגדאד, על ידי הארון א-רשיד. הוא החזיק במשרתו כשופט העליון עד לפטירתו בשנת 798.
משנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנתו של אבו יוסף נשענת ומתבססת ברובה על זאת של מורהו, אבו חניפה. כתביו ותפקידיו בתחום הפוליטיקה, אפשרו לו לקדם את האסכולה החנפית ברחבי העולם האסלאמי. אף על פי שרוב פסיקותיו נשענות על הגותו של מורו, היו מספר עניינים שבהם חלק אבו יוסף על אבו חניפה. אבו יוסף התבסס על החדית' יותר מאשר מורהו, מכיוון שבזמנו כבר היו יותר מסורות מאומתות. כמו כן, הוא מתח ביקורת על השימוש המופרז, לדעתו, של אבו חניפה בלוגיקה. עם זאת, הוא צידד בשימוש מבוקר בלוגיקה בתהליך פסיקת ההלכה[3].
משנתו של אבו יוסף בולטת בעומק אליו הוא הגיע בתחומי הכלכלה ומדע המדינה[4].
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר כתיבתו של אבו יוסף היא אודות התחומים של ההלכה האסלאמית, משפטים ומדעי המדינה. בין חיבוריו הבולטים ביותר:
- כתאב אל-ח'ראג' (בערבית: كتاب الخراج): יצירתו המפורסמת ביותר, אשר עוסקת בנושאים של כלכלה מדינית. הספר הוכן בעבור הממשל.
- כתאב אל-אַאת'אר (בערבית: كتاب الآثار): אוסף של חדית'ים.
- כתאב אח'תלאף אבי חניפה ואבן אבי לילא (בערבית: اختلاف أبي حنيفة وابن أبي ليلى): אחד הספרים הראשונים אשר דנים במחלוקות הלכתיות.
- כתאב א-רד עלא סיר אל-אוזאעי (בערבית: الرد على سير الأوزاعي): ספר אשר נכתב כתגובה לגישה השיפוטית של פוסק ההלכה עבד א-רחמן אל-אוזאעי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Brown, Jonathan (Jonathan A. C.),, Misquoting Muhammad : the challenge and choices of interpreting the Prophet's legacy, London: Oneworld, 2014
- ^ Qadhi-ul-Qudhaat Al-Imam Abu Yusuf (rahimahullah): The great scholar of the Hanafi Fiqh, www.inter-islam.org
- ^ The Qurʼan : an encyclopedia, London: Routledge, 2006
- ^ Understanding Islamic law : from classical to contemporary, Lanham, MD: AltaMira Press, 2006