איגוד האינטרנט הישראלי
 | |
| פעילות | אינטרנט |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון |
פתח תקווה  |
| נשיא | ד"ר שרון בר זיו |
| מנכ"ל | יורם הכהן |
| עובדים |
28 |
| תקופת הפעילות |
1994–הווה (כ־30 שנה) |
| אתר רשמי | |
  | |
איגוד האינטרנט הישראלי (בראשי תיבות: ISOC-IL) הוא עמותה המנהלת תשתיות אינטרנט חיוניות, בליבת פעילות האינטרנט בישראל והן: מרשמי שמות המתחם הישראליים (ccTLD) בסיומות המדינתיות: .il, הסיומת העברית .ישראל ומחלף האינטרנט הפנים-מדינתי הישראלי (IIX). כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, כך גם בישראל, מופעל מרשם שמות המתחם הלאומי על ידי גוף ניטרלי ועצמאי של החברה האזרחית, הפועל ללא מטרות רווח וללא שיקולים פוליטיים או מסחריים לרווחת כלל הציבור.
מרשם שמות המתחם (דומיינים, בשמם המוכר יותר לציבור או Domain Names), הוא מאגר מידע ייחודי המנוהל על ידי האיגוד, המאפשר קישור בין שמות מתחם (דומיינים) וכתובות האינטרנט (IP Address) בהם הם פועלים. באמצעות המרשם מוקצים שמות מתחם ייחודיים למי שמבקש להחזיק בהם. מתוקף ניהולו של האיגוד את המרשם, הוא גם מפיץ למערך שמות המתחם העולמי DNS (Domain Name System) את המידע על אודות שרתי ה-DNS בהם מפורסם המידע המקשר בין שם המתחם וכתובת האינטרנט שלו, אשר אותם ניתן לתשאל כדי לקבל את המידע.
האיגוד פועל כגוף עצמאי ועל פי הכללים שקבע לניהול מרחב שמות המתחם המדינתי, אך מבחינה תפעולית הוא קשור לארגון (ICANN (Internet Corporation for Assigned Names and Numbers, האחראי על ניהול מערך הקצאות שמות מתחם עיליים (TLD) וכתובות אינטרנט, ומפעיל את שרתי שמות המתחם העיליים של האינטרנט (Root Servers). במסגרת ICANN, האיגוד חבר בתת הארגון ccNSO (Country Code Name Supporting Organization), המייצג את מנהלי המתחמים העיליים המדינתיים (ccTLD) ב-ICANN.
האיגוד חבר גם ב-RIPE NCC, ה-(RIR (Regional Internet Registry של אזור אירופה והמזרח התיכון, שישראל נמצאת בתחום אחריותו ואחראי על הקצאת כתובות IP. האיגוד משמש כ-LIR Local Internet Registry של מרחבי כתובות שונים שהוקצו לאיגוד ולמרחב האינטרנט הישראלי בעת הקמתו. כמו כן, האיגוד חבר באיגוד האירופי של מנהלי מרחבי שמות מתחם מדינתיים באירופה CENTR - Council of European National Top-Level Domain Registries.
בשנת 2018 הוכנס האיגוד לרשימת הגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, כמנהל של "מערכת ממוחשבת חיונית", כהגדרתה בחוק.
במקביל לניהול הפעילות התשתיתית של מרשמי שמות המתחם וה־IIX, עוסק האיגוד בייזום וביצוע מחקרי מדיניות בסוגיות טכנולוגיות, משפטיות, חברתיות, חינוכיות וציבוריות הנוגעות לחיים הדיגיטליים ברשת, כפרטים וכחברה, וכן פועל למען משתמשי הרשת בישראל באמצעות מתן כלים, מידע ותמיכה בכל הקשור לשמירה על מוגנות ובטיחות המשתמשים, צמצום פערים דיגיטליים וחינוך הציבור להתמודדות עם האתגרים שהשימוש ברשת מעמיד בפני החברה, לצד יצירת משאבי מחקר לשימוש חופשי. כמו כן, מקדם האיגוד מדיניות ציבורית המתמקדת בשמירה על ערכי חופש הרשת, שמשמעותם יישום של העקרונות החוקתיים של מדינה דמוקרטית ברשת האינטרנט.[1]
במסגרת הארגון פועלת קהילת חברים המהווה את מליאת חברי העמותה ופתוחה להצטרפות של כל אזרח ישראלי מעל גיל 17, והיא אשר בוחרת את זהות חברי הוועד המנהל של הארגון.[2] הוועד המנהל כולל שבעה חברי הנהלה, המכהנים בהתנדבות[3]. הוועד המנהל אמון על התווית המדיניות, המטרות והפעילות של איגוד האינטרנט בישראל. לצידו פועל הצוות המקצועי של האיגוד, ובראשו מנכ"ל האיגוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 באוקטובר 1985 הפכה ישראל למדינה השלישית (בנוסף לארה"ב ובריטניה) שקיבלה סיומת מדינתית ברשת, הנודעת כסיומת .il, ובכך הצטרפה ישראל לאחד השלבים הראשוניים והמשמעותיים בהתפתחותה של מערכת שמות המתחם העולמית (Domain Name System – DNS). סיומת זו שימשה את האקדמיה הישראלית בחיבורה לרשת האקדמית העולמית, באמצעות מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א).
איגוד האינטרנט הישראלי הוקם ב-1994 כקבוצה מתמחה בנושאי אינטרנט אשר פעלה במסגרת האיגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א) כדי לסייע בהתפתחות ובהטמעת האינטרנט בישראל על ידי הדור המייסד של פעילות האינטרנט בישראל, ובראשם עובדי מחב"א. עד אז עיקר הפעילות בהסדרת נושאים הקשורים לאינטרנט התנהלה באמצעות מחב"א במסגרת "אילן", רשת אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה. כאשר השימוש ברשת האינטרנט התרחב מחוץ לעולם האקדמי והחל להתפשט בקרב בעלי עסקים וכלל הציבור, נוצרו סוגיות תפעוליות, משפטיות ועסקיות שחייבו הקמת גוף בלתי תלוי שיציע מנהיגות ויכוון את תהליכי ההתפתחות של האינטרנט. כעמותה האיגוד הוקם בחודש מרץ 1997, ולקח על עצמו את עיקר פעילות הלא אקדמית בנושאי אינטרנט שמחב"א ניהל עד אז.
בשנת 1997 קיבל האיגוד מארגון IANA, השייך לגוף הבינלאומי האחראי על הקצאת שמות וכתובות באינטרנט, את ניהול מרשם שמות המתחם ברמה העליונה של ישראל ccTLD – country code Top Level Domain) il-.ישראל) בשנת 1999 הושקו כללי רישום חדשים וסדורים, גם בהיבט המשפטי, המגדירים את מערכת היחסים בין השחקנים.[4]. כחלק מכללי הרישום, הושק לראשונה בעולם מערכת יישוב מחלוקות מזורזת (הפועלת עד היום כ-IL-DRP). בשנת 2000 הקים האיגוד מערכת חדשה לרישום שמות מתחם ברשת[5]. כללי רישום שמות המתחם, מגדירים את מבנה מרחב השמות, ואת השמות המותרים, קובעים את תוקפו של שם מתחם והזכויות בו, ואף מאפשרים לפסול שמות. החל משנת 2006, המרשם מבצע גם הסמכה לרשמים מוסמכים (Registrars) אשר מספקים שירותי רישום ללקוחות הקצה – רושמי שמות המתחם (Registrants)[6]. זאת, לאחר שבדצמבר 2006 פתח האיגוד את רישום שמות המתחם הישראליים גם לרשמי משנה[7], והחל לפעול במודל "רשם-מרשם", המקובל במרשמים שונים בעולם. מטרתו של מודל רשם-מרשם, היא לשפר את השירות הניתן לציבור רושמי שמות המתחם, ולאפשר תחרות בין ספקי שירות זה לציבור. בשנת 2016, ביקש האיגוד לחזק עוד יותר מודל פעולה זה, והפסיק לבצע פעולת רישום או חידוש שמות מתחם מול משתמשי הקצה.[8].
מאז 2010 פועל האיגוד על מנת לאפשר מרחב מדינתי גם בעברית[9]. בדצמבר 2010 נוספה האפשרות לרישום שם מתחם בעברית בסיומת ".il", כלומר בסיומות il.co, il.org, il.ac ודומיהן[10].
לאחר פעילות ממושכת בנושא, קיבל ב-19 במאי 2020, איגוד האינטרנט הישראלי מ-ICANN, הגוף הבינלאומי האחראי על הקצאת שמות וכתובות באינטרנט, את האישור לבקשתו להכיר בסיומת ".ישראל" כסיומת המדינתית העליונה לשמות מתחם בעברית (Internationalized domain name). משמעות תוצאתו של התהליך שהוביל האיגוד היתה ייצוג לשפה העברית כשפתה של מדינת ישראל באינטרנט העולמי – עם סיומת מקבילה ל-.il בעברית, כך ששם המתחם (הדומיין) כולו ייכתב בשפה העברית, כולל הסיומת שלו, מימין לשמאל, באופן מלא.
בנובמבר 2022 השיק איגוד האינטרנט הישראלי את מרחב שמות המתחם החדש בעברית, והציבור בישראל קיבל את האפשרות לרשום שמות מתחם בעברית בצורה מלאה.[11].
מטרות האיגוד ופעילויותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעלת שירותי תשתית חיוניים לקהילת האינטרנט בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרשם ותשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרשם שמות המתחם (דומיינים, או Domain Names, בשמם המוכר יותר לציבור) בסיומות .il ו-.ישראל, הוא מאגר מידע מרכזי וייחודי המקשר בין שמות מתחם וכתובות האינטרנט שלהם, אשר באמצעותו מוקצים שמות המתחם למי שמחזיק בהם. מאז 2006 רישום שמות המתחם נעשה על ידי רשמים מוסמכים[12] הפועלים מטעם האיגוד, ומבצעים את הקשר מול הציבור הרחב המבקש לרשום או לחדש שם מתחם. מתוקף ניהולו של האיגוד את המרשם, הוא גם מפיץ לכל העולם את המידע על אודות שרתי ה-DNS בהם מפורסם המידע המקשר בין שם המתחם וכתובת האינטרנט שלו.
במסגרת פועלו כמרשם שמות המתחם המדינתי, מפעיל האיגוד את ה-IL-DRP, שירות יישוב מחלוקות חלופי, המיועד לספק מענה מהיר למחלוקות שעניינן הקצאת שמות מתחם תחת הסיומות המדינתיות של ישראל (.il ו-.ישראל), בהתאם לכללי הרישום של שמות המתחם בסיומות אלו. בנוסף, מספק המרשם נתונים מתעדכנים בנוגע לדומיינים רשומים תחת הסיומות המדינתיות, וכן מדריכים ומאמרים מקצועיים.[13].
הקמה וניהול של מחלף האינטרנט הישראלי IIX - Israel Internet Exchange
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלף האינטרנט הוקם בשנת 1996, עד שנה זו, רוב תעבורת האינטרנט המקומית בישראל, הייתה מנותבת באופן ישיר באמצעות הרשת האקדמית באוניברסיטאות המופעלת על ידי מחב"א. בהוראות משרד התקשורת חיבורים אלו פורקו בשלב מסוים ונוצר צורך ברכיב כלשהו שישמש מחליף לנושא, לצורך כך הוקם מחלף האינטרנט[14].
מחלף האינטרנט הישראלי IIX הוא מערך מתגי תקשורת מחשבים, המקשר באופן שוויוני ונייטרלי בין ספקיות האינטרנט בישראל, (ISP – Internet Service Providers), כך שגלישה ממשתמש בישראל לאתר אינטרנט במדינת ישראל, או לשירות הפועל בה, תעשה מבלי לצאת מגבולות המדינה. IIX חוסך עלויות תקשורת בינלאומית, מאיץ את השימוש באינטרנט למשתמשים בישראל, משפר את יכולת הגנת הסייבר של מדינת ישראל ומחולל תחרות בהיצע שירותי האינטרנט, שכן הוא מקל על ISP חדשים להיכנס לשוק. המחלף ממוקם בחוות השרתים של חברת Med1 בפתח תקווה. עם הגידול בתעבורת האינטרנט, במהלך 1999, הוגדלה הקיבולת של הקווים שחוברו ל-IIX על ידי ספקי שירותי האינטרנט בישראל[15]. ב-2004 הוקם לו אתר גיבוי.[16].
הפעלה ועדכון של מאגר הנתונים data.isoc.org.il (לשעבר STS)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך תפיסה כי מידע ונתונים איכותיים ונגישים מהווים תשתית חיונית לקידום מדיניות, מחקר ושיח ציבורי ואקדמי, יזם האיגוד הקמת מאגר נתונים במטרה לרכז נתונים סטטיסטיים על האינטרנט בישראל ועל משתמשיו, כדי לאפשר ניתוח והבנה שלו באמצעות שיתוף נתונים אלו באופן חופשי וללא עלות. ההחלטה להקים את המאגר התקבלה בשנת 2009 ובעקבותיה התפרסמה קריאה לשיתוף נתונים עם המאגר.[17]. המאגר החל לפעול באוגוסט 2011 והוא מכיל נתונים וכלי ניתוח מידע מתקדמים במגוון נושאים, בהם מערכות, תשתיות, תוכנות ואתרים, כלכלה, עסקים ומסחר, ממשלה ושירותים ממשלתיים, שימוש פרטי באינטרנט, תשתיות אינטרנט, רשתות חברתיות, אסדרת פלטפורמות ועוד.
משנת 2022, מפרסם מדי שנה איגוד האינטרנט הישראלי את "מדד האינטרנט הישראלי"[18] הממפה באופן מקיף את תשתיות האינטרנט בישראל ומספק תמונת מצב עדכנית של האינטרנט בישראל בהיבטי תשתיות וביצועים, וכן הרגלי שימוש, העדפות וצריכה של תוכן באתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, אפליקציות וסטרימינג בקרב הציבור בישראל.[19][20]
ייצוג קהילת האינטרנט הישראלית בפורומים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיום הקמתו, איגוד האינטרנט הישראלי הוא חבר מלא ב-CENTR (Council of European National Top-Level Domain Registries), ארגון ה־ccTLD האירופי, המהווה עבור חבריו פורום להחלפת מידע ולייצוג הקהילה מול גופי הממשל האירופי וארגוני אינטרנט בינלאומיים (כגון ICANN). האיגוד הוא השלוחה הישראלית של איגוד האינטרנט העולמי (ISOC – Internet Society) – ארגון מקצועי, בינלאומי, לא־ממשלתי וללא מטרות רווח, המקדם שיתוף פעולה ותיאום פיתוח טכנולוגיות ויישומים באינטרנט. האיגוד משתתף מעת לעת גם בפגישות של פורום משילות האינטרנט (IGF – Internet Governance Forum), וכן בפעילויות World Summit of the Information Society) WSIS) של ארגון ITU (International Telecommunication Union).
קידום האינטרנט בחברה הישראלית והעשרת הידע המקצועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגוד האינטרנט פועל להעלאת המודעות לנושא טכנולוגיות האינטרנט וחשיבות הטמעתן בקרב הקהילה בישראל, כמו גם על פיתוח הידע והפצתו לכלל האוכלוסייה, וכן על איגום משאבים לטובת קידום מטרות משותפות. בשנת 2018 פרסם האיגוד מסמך מדיניות מחקרי בנושא פריסת IPv6 בישראל[21], ובשנת 2022 פרסם מסמך מדיניות בנושא אימוץ הטכנולוגיות של האינטרנט של הדברים (IoT) בישראל[22], וכן את מדד האינטרנט הישראלי[23].
לאיגוד יש שני מושבים בוועדות תקינה בסוגיות טכנולוגיות של מכון התקנים הישראלי: ועדת העברית במערכות ממוחשבות ואינטרנט (8109) וכן ועדת מונחים בטכנולוגיית המידע (8110).
בנוסף, יוזם האיגוד כנסים בתחומים שונים לקהילה האקדמית והמקצועית[24] וכן מציע מענקים ושיתופי פעולה למחקר בתחום האינטרנט, ותמיכה בפעילות בזירה האקדמית ובזירת החברה האזרחית. כמו כן, משמש האיגוד פלטפורמה לחוקרים ואנשי מקצוע מהתעשייה וקהילת האינטרנט בישראל לפרסום מאמרים, באמצעות כתב העת הרב-תחומי למחקר אינטרנט בישראל.[25]
סיוע והובלה ביצירת רגולציה, מחקר ומדיניות ציבורית בתחום האינטרנט בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר ומדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגוד האינטרנט הישראלי פועל לקידום יוזמות מדיניות ציבורית בתחום האינטרנט, במטרה לשמור על אופיו של האינטרנט בישראל כפתוח, נייטרלי, נגיש, שוויוני ובטוח לכלל החברה הישראלית. במסגרת פעילויות אלו מפרסם האיגוד מסמכי מדיניות[26] העוסקים בסוגיות שונות – טכנולוגיות, משפטיות, חברתיות, חינוכיות וציבוריות – אשר נוגעות לחיים הדיגיטליים של הציבור בישראל, כפרטים וכחברה. מסמכים אלו מהווים תשתית לידע ובסיס לדיון ציבורי ולגיבוש המלצות מעשיות למדיניות לאומית לטובת עיצוב מרחב דיגיטלי בר-קיימא ובטוח בישראל.
חקיקה ורגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נציגי האיגוד פעילים בוועדות ציבוריות ופרלמנטריות ופועלים לקידום חקיקה בתחום לצד מניעת חקיקה העלולה לפגוע בזכויות הפרט בתחום האינטרנט ו/או חופש הרשת. בין היתר, מגיש האיגוד עתירות לבתי המשפט כנגד התערבות של השלטונות בפעולת האינטרנט. דוגמה לכך היא פסק דין בשנת 2013 בו נקבע כי צווים שהוציאה משטרת ישראל להגבלת גישה לאתרי הימורים באינטרנט הוצאו בחוסר סמכות ודינם להתבטל[27].
האיגוד מפרסם ניירות עמדה ותגובות ליוזמות חקיקה ורגולציה של גורמי ממשל שונים, במטרה לשמור על הזכויות והאינטרסים של משתמשי האינטרנט בישראל אל מול שינויים רגולטוריים, יוזמות ממשל ופעילותם של גופים במגזר העסקי. במסגרת פעילותו זו, מספק האיגוד מענה לבקשות מידע ונתונים של גורמי ממשל ורגולציה בישראל, וכן מקיים שיתופי פעולה מקצועיים עם גורמי ממשל וארגוני חברה אזרחית.
בחודש מרץ 2022 פרסם האיגוד, ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הצעת מתווה לאסדרה של רשתות חברתיות בישראל עבור משרד התקשורת ומשרד המשפטים. ברבעון הראשון של שנת 2023 התפרסם מסמך מדיניות מקיף בנושא, לרבות הצעות לחקיקה ורגולציה בזירה הישראלית[28].
הגברת מיומנות והגנה על הפרט ברשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגוד האינטרנט הישראלי פועל לקידום אינטרנט בטוח, פתוח, נגיש ושוויוני בישראל באמצעות קידום מודעות ומתן כלים וידע לציבור ולמקבלי החלטות בכלל המגזרים. זאת, לצד מענה וסיוע בהתמודדות עם פגיעות ומתקפות ברשת, כמו גם זיהוי וקידום מענה לפערים ואי־שוויון בנגישות של קבוצות שונות למשאבי האינטרנט בישראל.
מיומנות ומוגנות ברשת (לשעבר נטיקה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 הוקם במסגרת האיגוד מיזם נטיקה, שהחל משנת 2023 נקרא "מיומנות ומוגנות ברשת". המיזם מפיק מחקרים, סקרים ומדריכים, וכן המלצות, משאבי הוראה והדרכה ומאמרים הזמינים לצרכים חינוכיים, מקצועיים ורגולטוריים[29].
קו הסיוע לאינטרנט בטוח: www.safe.org.il
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013 איגוד האינטרנט הישראלי הקים את קו הסיוע לאינטרנט בטוח – מוקד תמיכה בעברית ובערבית. קו הסיוע מספק מענה אנושי לתמיכה וייעוץ בנושאים הנוגעים לבטיחות ומוגנות ברשת והתמודדות עם איומים שכיחים ברשת כגון אלימות וירטואלית, ביוש (shaming), הפצה של תכנים פוגעניים ומיניים, פגיעות סייבר נגד אזרחים ועוד. קו הסיוע מוגדר כגורם דיווח מהימן ורשמי (Trusted Flagger) על ידי פלטפורמות המדיה החברתית ואתרי תוכן דומיננטיים בעולם, כגון: פייסבוק, גוגל, טיקטוק ודומיהם, ומסייע להם בדיווחים דחופים להסרת גורמים זדוניים ותוכן פוגעני בפלטפורמות השונות[30].
מיזם בלוק: Block.co.il
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיזם Block הוא מרכז להגנת סייבר לאזרחים ועסקים קטנים, אשר מטרתו לספק לאזרחי ישראל מידע וסיוע בכל הקשור בהגנה על המרחב הדיגיטלי הפרטי שלהם, ולאפשר להם לבנות "קו הגנה" אישי שישפר את רמת הגנת הסייבר בבית או בעסק. מרכז המידע מספק מידע וכלים מעשיים בנושאי מתקפות והונאות סייבר נגד אזרחים, ומאפשר לדווח עליהם לגורמי סיוע[31].
צמצום פערים דיגיטליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת פעילות מחלקת קהילה וחברה, פועל איגוד האינטרנט הישראלי לצמצום פערים דיגיטליים ולהגברת השימוש והנגישות של האינטרנט ושירותיו בישראל באופן שוויוני והוגן, לכלל האוכלוסיות בחברה – בדגש על החברה הערבית, החברה החרדית[32], הגיל השלישי[33], אנשים עם מוגבלות וקבוצות מוחלשות אחרות. כמו כן, האיגוד עוסק במיפוי וצמצום פערים בפריסת תשתיות האינטרנט ברחבי ישראל ובנגישות אליהן.
במסגרת פעילות זו מפעיל האיגוד פורום מומחים העוסק בנושא צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית. הפורום מורכב ממשפיעני רשת, אנשי מקצוע, חוקרים ואנשי אקדמיה ופעילים חברתיים מתוך החברה הערבית. דוגמאות לפעילות לצמצום פערים דיגיטליים כוללות את מדד ההנגשה של השירותים הממשלתיים הדיגיטליים בשפה הערבית[34], מדריך בשיתוף מערך הדיגיטל והג'וינט להנגשת אתרים ושירותי ממשל בערבית[35], מחקר מקיף שבחן את שימושי הרשת של החברה החרדית ומחקר על שימושי רשת ומוגנות של אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל.
כמו כן במסגרת פעילות זו מתפרסמים מדריכים שונים לקידום מוגנות ברשת בגיל השלישי, ומדי שנה בחודש האינטרנט הבטוח מתקיימת פעילות הדרכה למוגנות דיגיטלית לגיל השלישי בשיתוף פעולה עם החברה למתנ"סים וחברת מיקרוסופט ישראל[36].
התמודדות עם הפצת דיסאינפורמציה ותוכן כוזב ברשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיגוד מפרסם מדריכים, משאבי הוראה ואזהרות שונות לציבור בכלי התקשורת, לצד מתן הרצאות ופרסום ניירות מדיניות לגורמים באקדמיה, בכנסת ובמשרדי הממשלה.
לאחר מתקפת הטרור של החמאס על עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, הרחיב איגוד האינטרנט את פעילותו בתחום זה והשיק פורטל ייעודי לנושא המספק מידע ומשאבים חיוניים להתמודדות עם התופעה[37].
לצד זאת, הופק אתר חינוכי ייעודי להוראת אוריינות מדיה אזרחית בשם FakeOrNot.org.il בשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם מכון מופ"ת, וכן מחקרים שונים על התמודדות הפלטפורמות והמדינה עם האיומים הרלוונטיים בתחום[38].
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגוד האינטרנט הישראלי מנוהל על ידי שבעה חברי ועד מנהל, המכהנים בהתנדבות[39]. הוועד המנהל אמון על התווית המדיניות, המטרות והפעילות של איגוד האינטרנט בישראל. לצידו פועל הצוות המקצועי של האיגוד, העומד בחזית ניהול מרחב ה-DNS, מחלף האינטרנט הישראלי ומרשם שמות המתחם בסיומות .il ו-.ישראל, וכן יוזם ומקדם את עיצוב האינטרנט הישראלי כפתוח, שוויוני, נגיש ובטוח.
נשיאי האיגוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נשיא | תקופת כהונה |
|---|---|
| ג'ורג' מאיר | 1994–1999 |
| דורון שקמוני | 1999–2002 |
| ד"ר אמיר עציוני | 2002–2005 |
| רימון לוי | 2005–2011 |
| פרופ' ישע סיון | 2011–2012 |
| ד"ר אלון הסגל | 2012–2015 |
| נאוה גלעד | 2016-2015 |
| פרופ' קרין נהון | 2016–2022 |
| ד"ר שרון בר זיו | 2022– |
ביקורת על הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 הושמעה ביקורת כלפי השימוש שעושה איגוד האינטרנט בכספיו[40], ובשנת 2009 הועלתה הביקורת פעם נוספת[41]. מרבית הכנסותיו של האיגוד באות מרישום שמות מתחם (Domain) תחת הסיומת .il רישום שם המתחם מבוצע ברוב המקרים על ידי חברות פרטיות המשמשות כרשמים מוסמכים (Registrar), ומעבירות סכום מסוים לאיגוד, עבור כל שם מתחם, בכל שנה. איגוד האינטרנט סירב לחשוף את הסכום המועבר עבור כל שם מתחם מהרשמים, בנימוק של חשש לפגיעה בתחרות הפתוחה בתחום[42].
בעקבות הביקורת, נושא זה עבר שינוי משמעותי. בשנת 2018 החליט הוועד המנהל של האיגוד שגם המידע הנוגע למחיר יחידת רישום שם מתחם בסיומת .il שגובה האיגוד מהרשמים המוסמכים על ידו יהיה גלוי לציבור[43]. זאת, בהתאם למדיניות של שקיפות שגיבש הוועד המנהל במרץ 2016, על בסיס עבודת מטה של הדרג המקצועי באיגוד, כי יש לנקוט בשקיפות מרבית בכל הקשור לדיונים וההחלטות הנידונות במסגרת ישיבות הוועד, ויש לפרסם אותן לציבור ובפרט לחברי העמותה. לאחר השינוי, כל מידע הקשור לפרסום מחיר יחידת רישום גלוי לציבור, וכל הפרוטוקולים של דיוני ישיבות הוועד המנהל מתפרסמים באתר האיגוד[44].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איגוד האינטרנט הישראלי
איגוד האינטרנט הישראלי, דף שער בספרייה הלאומית
איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית פייסבוק
איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית אינסטגרם
איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית LinkedIn
איגוד האינטרנט הישראלי, סרטונים בערוץ היוטיוב- קו הסיוע לאינטרנט בטוח
- פורטל איגוד האינטרנט הישראלי - מאבק בפייק ניוז
- האתר החינוכי לאוריינות מדיה אזרחית
- מאגר נתונים על האינטרנט הישראלי (STS) (מנוהל על ידי האיגוד)
- IIX מחלף האינטרנט הישראלי
- גלישה בטוחה ברשת
- רשימת רשמים מוסמכים
- איגוד האינטרנט הישראלי, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נועה פרג, נשיא איגוד האינטרנט: "המאגר הביומטרי הוא נשק להטרדה המונית", באתר גלובס, 22 בפברואר 2010
- ^ תקנון איגוד האינטרנט הישראלי, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ חברי הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי בהווה ובעבר, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ נורית רוט, כתובת האינטרנט שלכם נחטפה? יש מה לעשות, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2010
- ^ איי אונליין, איגוד האינטרנט הישראלי הקים מערכת חדשה לרישום שמות מתחם ברשת, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2000
- ^ גליה ימיני, איגוד האינטרנט הישראלי: גידול של 19% בשמות מתחם עם סיומת co.il ב-2005, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
- ^ מעיין כהן, איגוד האינטרנט הישראלי החל בהסמכת רשמי משנה של שמות מתחם ישראליים, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2006
- ^ יניב הלפרין, איגוד האינטרנט הישראלי יפסיק לרשום שמות מתחם, באתר "אנשים ומחשבים", 24 באפריל 2015
- ^
רפאלה גויכמן, כתובת אינטרנט.ישראל: בקרוב תוכלו לרשום אתרים גם בעברית, באתר TheMarker, 9 במאי 2022
- ^ ספי קרופסקי, מעכשיו תוכלו לקנות שם דומיין בעברית, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2010
נועה פרג, רישום דומיינים בעברית בסיומת il ייפתח לכלל הציבור, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010 - ^ יאן לנגרמן, ישראל עוברת לאינטרנט כחול-לבן: סיומת האינטרנט “.ישראל” תחל לפעול מיום שלישי הקרוב, באתר gadgety, 16 בנובמבר 2022
- ^ רשמים מוסמכים באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ יישוב מחלוקות (IL-DRP) באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ איגוד האינטרנט מקים אתר מקביל למחלף האינטרנט הישראלי כחלק מתגבור מערך הבטחת השירות וההתאוששות מאסון, באתר TheMarker, 26 בינואר 2004
- ^ הוכפל רוחב החיבור של אינטרנט זהב לצומת האינטרנט הישראלי, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
אפי לנדאו, סוף טוב: נפתח הפקק בין נטוויז'ן ושאר הספקים, באתר גלובס, 10 במרץ 1999 - ^ איגוד האינטרנט מקים אתר מקביל למחלף האינטרנט הישראלי כחלק מתגבור מערך הבטחת השירות וההתאוששות מאסון, באתר TheMarker, 26 בינואר 2004
- ^ יוסי הטוני, איגוד האינטרנט הישראלי יקים מאגר נתונים כולל על הרשת בארץ, באתר "אנשים ומחשבים", 24 באוגוסט 2009
- ^ מדד האינטרנט הישראלי 2023-2024, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ עומר כביר, מדד האינטרנט: הישראלים צורכים יותר וידאו, אבל התשתית איטית ביחס ל-OECD, באתר כלכליסט, 7 במאי 2023
- ^ רפאל קאהאן, מדד האינטרנט 2024: הישראלים השתמשו ברשת בעיקר לצריכת חדשות ופייסבוק, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ פריסת IPv6 בישראל, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ האינטרנט של הדברים (IoT) בישראל: תועלות, אתגרים והמלצות מדיניות (2022), באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ האינטרנט הישראלי: מדדים ונתוני שימוש, אתרים, מהירות וביצועים, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ כנסים ואירועים 2024, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ כתב עת למחקר רב תחומי של אינטרנט וחברה בישראל, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ מסמכי מדיניות ומחקרי עומק, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ עע"ם 3782/12 משטרת ישראל ואחרים נ' איגוד האינטרנט הישראלי, ניתן ב־24 במרץ 2013
- ^ תהילה שוורץ אלטשולר, אסף וינר ואייל זילברמן, מתווה לאסדרת רשתות חברתיות בישראל, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ מיומנות ומוגנות ברשת, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ קו הסיוע לאינטרנט בטוח, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ אתר Block – מרכז הגנת סייבר לאזרחים
- ^ אהרון סוויסה, אז כמה באמת החרדים חשופים לרשת? תלוי את מי שואלים, באתר ביזנעס, 15 בדצמבר 2022
- ^ אסף גולן, בני הגיל השלישי והאינטרנט: כמעט מחצית נפלו קורבן לניסיונות הונאה, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024
- ^ איגוד האינטרנט הישראלי: אתרי ממשל אינם נגישים מספיק לערבים, באתר אנשים ומחשבים, 29 בינואר 2024
- ^ עומר כביר, שילמדו עברית: משרד החינוך בקושי מספק תכנים בערבית ברשת, באתר כלכליסט, 28 באוגוסט 2023
- ^ מיקרוסופט ישראל חוברת לפרויקט הממשלתי: "מגוון איומים ברשת", באתר אייס, 6 במרץ 2024
- ^ איגוד האינטרנט הישראלי חושף: כך נסיר פרסומים שקריים ופייק ניוז, באתר אייס, 22 באוקטובר 2023
- ^ גיל גרטל, אוריינות תקשורת: תרופה נגד קשרי הון-שלטון-עיתון, באתר שיחה מקומית, 21 במרץ 2024
- ^ חברי הוועד, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ אסף אביר, און ליין, האינטרנט של אבא שלהם, באתר nrg, 18 בפברואר 2007
- ^ עפרי אילני, עודד ירון, הבלוגרים יוצאים למרד באיגוד האינטרנט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
- ^ גיא גרימלנד, הדו"חות הכספיים של איגוד האינטרנט מסעירים את הרשת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2009
- ^ עדכון: שינוי מחיר יחידת רישום שם מתחם לשנה, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ שקיפות מידע – ניהול העמותה, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
