איה (פסוק)
מראה
אַ֫יַה (آيَة, תעתיק מדויק: אַאיַה), ברבים אַיַא֫ת (آيَات, תעתיק מדויק: אַאיַאת), היא מילה ערבית שפירושה "אות" או "מופת". המילה מתייחסת בדרך כלל ל-6,232 פסוקי הקוראן (6,384 אם סופרים גם את הבסמאללה שפותחת כל סורה). המוסלמים מאמינים כי כל איה היא סימן מאללה.
מאחר שהקוראן אינו מסודר לפי סדר כרונולוגי, קיים קושי לתעד מה הייתה הסורה (ולפיכך האיה) הראשונה שנמסרה למוחמד. עם זאת, מרבית חוקרי האסלאם מסכימים כי האיה הראשונה שנמסרה למוחמד הייתה מסורת אל-עַלַק (סורת טיפת הדם):
"1קרא בשם ריבונך אשר ברא.2ברא את האדם מטיפת דם מעוּבה."[1]
רבים מאמינים כי סורת א-נַצְר (סורת הניצחון) הייתה הסורה האחרונה שקיבל מוחמד, שהאיה האחרונה שלה היא:
"אז שבח והלל את ריבונך ובקש מחילה, כי רוצה הוא בתשובת עבדיו"[1]
ולפיכך הייתה זו האיה האחרונה שקיבל מוחמד מהאל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הקוראן, תרגום אורי רובין, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2005