אליהו צבי סולובייצ'יק
.png) | |
| לידה |
העשור הראשון של המאה ה־19 קובנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1881 ה'תרמ"א פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות |
?–1881 |
| חיבוריו | קול קורא, ביאור לברית החדשה, ביאור לרמב"ם. |
| שם השושלת | משפחת סולובייצ'יק |
| אם |
רלקה סולובייצ'יק |
| צאצאים |
שמחה סולובייצ'יק |
  | |
הרב אליהו צבי סולובייצ'יק (קובנה ה'תקס"ב בערך – פפד"מ ה'תרמ"א) היה רב ומחבר ספרים, אשר טען שהברית החדשה הוא ספר יהודי והנוצרים טעו בהבנת דבריו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבי משפחת סולובייצ'יק היה רבי יצחק בן רבי יוסף סג"ל סולובייצ'יק אשר היגר מבריסק לאחד מפרברי קובנה בנו משה ונכדו רבי יוסף היו מחשובי העיר ורבניה, רבי יוסף נשא את רלקה בתו של רבי חיים מוולוז'ין אשר הייתה גם אחיינית של רבי זלמן מוולוז'ין, מזיווג זה נולדו שני ילדים, הראשון, היה יצחק זאב – אביו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) אשר ממנה יצאה שושלת בריסק.
השני היה אליהו צבי סולובייצ'יק[1] אשר נולד ככל הנראה בתקס"ב, בעיר קובנה שבליטא. אביו היה הרב יוסף סולובייצ'יק, שנמנה עם נכבדי הקהילה, ואמו הייתה רלקה, בתו של ר' חיים מוולוז'ין.
על שנות חייו הראשונות של ר' אליהו צבי אין כמעט מידע. בשנת תר"ד או תר"ה הוכרח לעזוב את קובנה מטעמים בריאותיים ואחרים, ורוב שארית חייו עברו עליו בנדודים. תחנתו הראשונה הייתה בעיר גדנסק, שהגיע אליה בחוסר כל; שם הדפיס, ככל הנראה לצורך מחייתו, את הספר "תולדות אדם", העוסק בתולדות דודו, רבי זלמן מוולוז'ין (אחיו של ר' חיים מוולוז'ין). במהדורתו השמיט את הערותיו ודרשותיו של רבי יחזקאל פייבל שנספחו לספר במהדורות קודמות, והשאיר רק את התולדות.[2] באותה שנה הדפיס גם את ספר המדע לרמב"ם, ובנפרד - את הלכות עכו"ם לרמב"ם עם באור קצר משלו, הספרים נדפסו בהסכמת הרב ישראל ליפשיץ בעל התפארת ישראל ועוד. הספר נדפס גם בקניגסברג בגרמנית, אך לא ידוע אם ר' אליהו צבי סולובייצ'יק היה המתרגם או העורך. מאוחר יותר תורגם על ידי כמה מלומדים לאנגלית ונדפס באנגליה ה'תרכ"ג בהסכמת הרב נתן מרקוס אדלר, הרש"ר הירש ועוד. לאחר השואה נדפס שוב הספר בעברית במינכן על ידי הרב יצחק מאיר זעמבא (אחיינו של רבי מנחם זעמבא).
על אף ריחוקו הגאוגרפי והנפשי מישיבת וולוז'ין, בספרייה הלאומית קיים מכתב פרי עטו אשר מעודד אספת כספים למען הישיבה.[3]
קול קורא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 1863–1868 כתב ר' אליהו צבי סולובייצ'יק ספר בשם קול קורא אשר מיועד לאחד את התנ"ך התלמוד והברית החדשה, המהדורה הראשונה המצויה היא תרגום לאנגלית משנת 1868, הספר תורגם על ידי כמרים נוצרים, בתחילת הספר מבאר את י"ג עיקרי אמונה בהטיה מסוימת כלפי האמונה הנוצרית, ולאחר מכן מבאר את מתי על פי היהדות.
ב-1870 – ה'תר"ל היגר לצרפת והדפיס שם את הספר בתרגום לצרפתית (על ידי רבין וואג) וב-1875 הדפיס את באורו למרקוס, ב-1877 הדפיס בלייפציג את קול קורא על מתי בגרמנית שתורגם על ידי פרופסור מוריץ גרינוואלד, ב-1879 הספר על מתי תורגם בהדרכת קורצג בארניצקי לפולנית ונדפס בפריז, רק אחרי כל אלו נדפס הספר בעברית ב-1880 בפריז, היו שכתבו שעל ספר זה נמצאו הסכמות מאת הרב הרפורמי נחמיה בריל ועמו הרש"ר הירש אך לא סביר ששניהם יחתמו יחד ולא סביר שרש"ר יתן הסכמה לספר זה, ועל כן יש שפקפקו על עדות זו.
סולובייצ'יק השתמש בתרגומו של פרנץ דליטש ועל כן דבריו לוקים מדי פעם בטעויות.[4]
פירושו לברית החדשה מתאפיין בניסיון להתאים את דברי הספר ליהדות. המחבר מתפאר בכך שהוא היחיד אשר הבין את הספר לאמיתו. הוא הסתמך על רבי יעקב עמדין אשר גם כתב דברים מעין אלו.[5]
בהקדמה למהדורה העברית כתב:
על כן אודה את ה' אשר הנחני בדרך אמת לכוון ולמלאות את דברו בבאורי זה ולהראות לכל אמתת כוונת הברית החדשה וכל מבאריו הראשונים שגו ברואה, מי יתן ויבוא אלוה שאלתי לבצע מעשי אשר החילותי ואז עין בעין יראו שהב"ח הולך אחוי יד עם התלמוד ואחינו בני ישראל ואחינו הכריסטען יתנו יד זה לזה לעבוד את ה' אחד ואז יקויים בנו מקרא שכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד
המוציאים לאור של ספר זה היו מסיונרים וכן עמותות נוצרית שונות, הספר נדפס בירושלים על ידי יהודי שהתנצר בשם יוסף עצמון, וכן ב-1985 על ידי ג. אקרוט.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליהו צבי הוא נכדו של רבי חיים מוולוז'ין, ודודו של ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק - הבית הלוי, אבי הרבנים המפורסמים לבית משפחת סולובייצ'יק.
בנו, שמחה, היגר מסלוצק ללונדון ומשם לישראל. בנו של שמחה, זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק, היה רוקח ואיש ציבור; בתו חיה שרה נישאה לרב מרדכי יהושע קרויזר, מאבות משפחת קרויזר.
בנו של זלמן היה יצחק ליב, ובנו של יצחק ליב הוא פרופסור רונלד סאלווי. בנו הוא פטר סאלווי (אנ') נשיא אוניברסיטת ייל, שהוציא לאור את כתבי זקנו אליהו צבי סולובייצ'יק בתרגום לאנגלית.[6]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר תולדות אדם תולדות רבי זלמן מוולוז'ין עם הערות רבות ודרשות מאת רבי יחזקאל פייבל, במהדורה זה השמיט את כל הדרשות והשאיר רק את התולדות, דנציג ה'תר"ה.[7]
- באור קצר על ספר המדע והלכות עכו"ם לרמב"ם, דנציג ה'תר"ה ונדפס שוב במינכן ה'תש"ז. הספר תורגם לגרמנית ויצא בקניגסברג. ולאנגלית, באנגליה ה'תרכ"ג.
- קול קורא באור לברית החדשה – מתי על פי היהדות, באנגלית – אנגליה 1868, בצרפתית – צרפת 1870 דפוס שני 1874, בגרמנית – לייפציג 1877, בפולנית – צרפת 1879, בלשון הקודש – פריז, 1880, הבאור למרקוס נדפס פעם אחת בצרפתית ב-1875.
ביאוריו לברית החדשה נדפסו מחדש על ידי פרופסור שאול מגיד (אנ'), בתרגומו של ג'ורדן גייל לוי, עם הקדמה מאת צאצאו פטר סאלווי תחת השם: The Bible, the Talmud, and the New Testament: Elijah Zvi Soloveitchik's Commentary to the Gospels הוצאת אוניברסיטת פנסילבניה 2019.[8][9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דב היימן, מסה על אליהו צבי סולובייצ'יק האיש וכתביו, ירושלים ה'תשנ"ה, (להורדה)
- חיים קרלינסקי הראשון לשושלת בריסק ירושלים, ה'תשמ"ד עמוד 42 הערה 74.
- ישראל יעקב דינסטאג, "חכמי ליטא" בתוך: חסד לאברהם ספר היובל לאברהם גולומב, לוס אנג'לס ה'תש"ל ע' 481.
- András Kiss, An unorthodox orthodox rabbi who “loved Jesus:” Eliyahu Soloveitchik’s Jesus image, באתר Academia.edu
- Benjamin Sax, Shaul Magid Ed and Jordan Gayle Levy Trans the Bible the Talmud and the New Testament Elijah Zvi Soloveitchik S Commentary to the Gospels, Studies in Christian-Jewish Relations, 2020/11/27, באתר Academia.edu
- Alan J. Yuter, Alan J. Yuter, “Mentor’s Work Honors ‘The Rav’ (part 1) – Review of ‘The Rav: The World of Rabbi Joseph B. Soloveitchik’, by Aaron Rakeffet-Rothkoff,” National Jewish Post and Opinion (22 March 2000): 8-10, באתר Academia.edu
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו צבי סולוביצ'יק (1802-1881), דף שער בספרייה הלאומית- מידע על אליהו צבי סולובייצ'יק בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יש שכתבו שהיו שני אליהו צבי האחד בנו של יוסף מחבר "קיצור תולדות אדם" והשני הוא בנו של יצחק זאב והוא המומר, ראו: דוד מתתיהו ליפמאן, לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, תרצ"ד, עמ' 152, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראה שרגא אברמסון "על דפוסי מוסר השכל וספר תולדות אדם לר' יחזקאל פייבל, סיני עב עמוד קכו ואילך
- ^ המכתב באתר הספרייה הלאומית
- ^ JON D. LEVENSON, A Tale of Two Soloveitchiks, Mosaic, 3 בדצמבר 2019
- ^ "לפיכך מרגלא בפומי לא כמחניף חלילה... שהנוצרי עשה טובה כפולה בעולם, מצד אחד חזק תורת משה בכל עוז כנ"ל ואין אחד מחכמינו שדבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה ומצד אחד לאומות העולם היטיב הרבה ובזה תסתלק הסתירה גם מדברי הנוצרי עצמו שבאיזה מקומות מהאוונגליון משמע למלומדי הנוצרים שבא לתת תורה חדשה במקום תורת משה ואיך יאמר בפרוש שלא בא אלא לקיימה, אבל הוא הדבר אשר דברתי שלא בא זה במחשבת כותבי האוונגליון שבא הנוצרי לבטל דת היהדות לגמרי רק לאומות בא ליסד להם דת מן אז והלאה ואף לא חדשה רק ישנה הלא הם שבע מצוות בני נח ושכחום וחזרום שלוחי ישו ויסדום מחדש". נספח לסדר עולם רבה שבהוצאתו
- ^ Shaul Magid, Shaul Magid, “The Soloveitchik Who Loved Jesus,” Tablet Magazine (14 December 2012), באתר Academia.edu
- ^ יחזקאל פייבל, תולדות אדם <המהדורה המקוצרת - מהדורה חדשה>, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ מסת"ב 9780812250992
- ^ Shaul Magid, *Elijah Zvi Soloveitchik, The Bible, the Talmud, and the New Testament: Elijah Zvi Soloveitchik’s Commentary to the Gospels*, ed. Shaul Magid (Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2019), באתר Academia.edu