אליס קולטריין
לידה |
27 באוגוסט 1937 אלבמה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
12 בינואר 2007 (בגיל 69) וסט הילס, ארצות הברית |
שם לידה | Alice McLeod |
מקום קבורה | Pinelawn Memorial Park |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1962 |
מקום לימודים | התיכון הטכני של קאס |
סוגה | ג'אז |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | עוגב, פסנתר, נבל |
חברת תקליטים | האחים וורנר רקורדס, אימפולס רקורדס |
בן או בת זוג |
ג'ון קולטריין (1965–1967) Kenny Hagood (1960–?) |
צאצאים | ראבי קולטריין |
www | |
אליס קולטריין (אנגלית: Alice Coltrane; במקור: אליס מקלאוד, Alice McLeod; 27 באוגוסט 1937 – 12 בינואר 2007), ידועה גם בשמה בסנסקריט טוריאסנאגיטנאנדה או טוריה אליס קולטריין, הייתה מוזיקאית ומלחינת ג'אז אמריקאית, ובשנותיה האחרונות גם סוואמי. קולטריין, שהייתה מהנבלנים הבודדים בהיסטוריה של הג'אז, הקליטה אלבומים רבים כמובילת הרכב החל מסוף שנות ה-60 בחברת אימפולס ובחברות תקליטים גדולות נוספות.[1] אליס הייתה אשתו השנייה של הסקסופוניסט ג'ון קולטריין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעורים ותחילת הקריירה (1937–1965)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליס מקלאוד נולדה באלבמה ב-27 באוגוסט 1937[2] וגדלה בבית מוזיקלי בדטרויט, מישיגן. אמה, אנה מקלאוד, הייתה חברת מקהלת כנסייה, ואחיה למחצה, ארנסט פארו, היה בסיסט ג'אז. בעידודו של ארנסט, התקדמה אליס בלימודי המוזיקה והחלה להופיע במועדונים שונים באזור דטרויט, עד שעברה לפריז בסוף שנות ה-50. בפריז למדה אליס מוזיקה קלאסית, וכן ג'אז אצל הפסנתרן באד פאוול, ועבדה כפסנתרנית במועדון הבלו נוט בעיר ב-1960. הופעתה במועדון עם לאקי תומפסון, פייר מישלו וקני קלארק אף שודרה בטלוויזיה הצרפתית.[3] ב-1960 נישאה לקני "פאנצ'ו" האגוד ולזוג נולדה בת.[4] הנישואים הסתיימו זמן קצר לאחר מכן עקב התמכרותו של האגוד להרואין, ואליס חזרה לדטרויט עם בתה.[2] היא המשיכה להופיע בדטרויט, עם שלישייה בהובלתה וכצמד עם הויברפוניסט טרי פולארד. בשנים 1962–1963 ניגנה עם רביעיית טרי גיבס. בתקופה זו פגשה את ג'ון קולטריין; ב-1965 נישאו השניים בחוארז שבמקסיקו. ג'ון קולטריין הפך לאביה החורג של בתה של אליס, מישל, ולזוג נולדו שלושה ילדים: ג'ון ג'וניור (1964–1982, מתופף); ראבי (נולד ב-1965, סקסופוניסט); ואוראניאן (נולד ב-1967, די ג'יי). אוראניאן אף ניגן כסקסופוניסט עם סנטנה.
קריירת סולו (1967–1978)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1966 החליפה אליס קולטריין את הפסנתרן מק'קוי טיינר בלהקתו של ג'ון קולטריין וניגנה בהרכב עד מותו של ג'ון ב-17 ביולי 1967. הקשר בין אליס וג'ון היווה השראה לאחת מיצירותיו המוערכות ביותר, האלבום A Love Supreme. לאחר מותו של ג'ון המשיכה אליס בדרכם המוזיקלית והרוחנית והחלה להקליט כמובילת הרכב ומלחינה. אלבומה הראשון A Monastic Trio יצא ב-1968. בין השנים 1968 ו-1977 הוציאה אליס קולטריין 13 תקליטים, כאשר סגנונה התפתח מהקלטה עם רביעיות ג'אז סטנדרטיות לעיבודים הכוללים כלי מיתר רבים ונגינת נבל דומיננטית. עד 1973 הקליטה אליס קולטריין בחברת אימפולס ולאחר מכן עברה לחברת וורנר בה הקליטה עד 1978.
שנות האשראם (1975–1995)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו של ג'ון עברה אליס קולטריין תקופה קשה; היא איבדה משקל רב וסבלה מנדודי שינה והזיות. חוויות קשות אלו הובילו אותה לחפש עזרה רוחנית אצל הגורו סוואמי סאצ'ידינאנדה ומאוחר יותר אצל סאטיה סאי באבא.[5] ב-1972 נטשה את אורח החיים החילוני ועברה לקליפורניה, שם הקימה ב-1975 מרכז לודאנטה.[6] לאחר מכן, בשנות ה-70 המאוחרות היא שינתה את שמה לטוריאסנאגיטנאנדה.[7] אליס קולטריין שימשה כסוואמי של האשראם שהוקם על ידי המרכז לוודאנטה ליד מאליבו ב-1983.[8] בנוסף לטקסים שניהלה באשראם, קולטריין אף הקליטה מזמורים תוך כדי התנסות במבנים מוזיקליים מורכבים ושימוש בסינתיסייזרים. במהלך שנות ה-80 וה-90 הוציאה ארבע קלטות של מזמורים אלו. ב-2017 יצא אוסף מהקלטות אלו.[9]
שנותיה האחרונות (1995–2007)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 החל גל התעניינות מחודש במוזיקה של אליס קולטריין שהוביל ליציאת אלבום אוסף שלה. ב-2004 הוציאה את האלבום Translinear Light. בסתיו 2006, לאחר הפסקה של 25 שנה מהופעות גדולות, חזרה לבמה לשלוש הופעות בארצות הברית, שהגיעו לשיאן בהופעה בפסטיבל הג'אז של סן פרנסיסקו עם בנה ראווי, המתופף רוי היינס והבסיסט צ'ארלי היידן.[10]
אליס קולטריין מתה מכשל נשימתי בבית חולים בלוס אנג'לס ב-2007, בגיל 69.[11] היא נקברה לצדו של ג'ון קולטריין בפארמינגדייל, ניו יורק.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פול וולר הקדיש את שירו Song For Alice (Dedicated to the Beautiful Legacy of Mrs. Coltrane) לזכרה של אליס קולטריין. גם להקת הדרון מטאל/דארק אמביינט האמריקנית (((Sunn O הקדישה את שירה "Alice" לזכרה של קולטריין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אליס קולטריין (באנגלית)
- אליס קולטריין, באתר AllMusic (באנגלית)
- אליס קולטריין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אליס קולטריין, באתר Discogs (באנגלית)
- אליס קולטריין, באתר Songkick (באנגלית)
- אליס קולטריין, באתר בנדקמפ
- אליס קולטריין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליס קולטריין, באתר AllMusic
- ^ 1 2 Beta, Andy (12 בינואר 2017). "Transfiguration and Transcendence: The Music of Alice Coltrane". Pitchfork (באנגלית). נבדק ב-7 בספטמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The Lucky Thompson Discography 1957–1974". אורכב מ-המקור ב-2011-07-07. נבדק ב-17 בפברואר 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Voce, Steve (16 בינואר 2007). "Alice Coltrane – Obituaries". The Independent. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2012. נבדק ב-9 באוקטובר 2015.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Swamini A. C. Turiyasangitananda". Sai Anantam Ashram. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2007. נבדק ב-9 ביוני 2007.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Hazell, Ed (2002). "Alice Coltrane". In Kernfeld, B. (ed.). The New Grove Dictionary of Jazz. Vol. i. London: Macmillan. p. 494.
- ^ Transfiguration (CD liner notes). Coltrane, Alice. Burbank, California: Sepiatone. 1978. STONE01.
{{cite AV media notes}}
: תחזוקה - ציטוט: others in cite AV media (notes) (link) Coltrane wrote the liner notes as Turiyasangitananda. She had written liner notes as Turiya Aparna for Universal Consciousness (1971). - ^ "Background". Sai Anantam Ashram. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2007. נבדק ב-9 ביוני 2007.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ בן שלו, התעלות רוחנית: המוזיקה מהאשראם של אליס קולטריין סוף סוף נחשפת, באתר הארץ, 22 ביוני 2017
- ^ "Alice Coltrane Quartet featuring Ravi Coltrane with Charlie Haden & Roy Haynes". SFJAZZ. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2008. נבדק ב-25 במאי 2007.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ratliff, Ben (15 בינואר 2007). "Alice Coltrane, Jazz Artist and Spiritual Leader, Dies at 69". The New York Times. נבדק ב-11 באפריל 2016.
{{cite web}}
: (עזרה)