אל-ג'אחז

אל-ג'אחז
الجاحظ (أبو عثمان عمرو بن بحر الكناني البصري)
לידה	776; בצרה
פטירה	868 או 869; בצרה
לאום	הח'ליפות העבאסית
שם עט	الجاحظ
עיסוק	סופר
שפות היצירה	ערבית
סוגה	סאטירה
נושאי כתיבה	טבע, חברה, שפה, ביקורת ספרותית, תאולוגיה
יצירות בולטות	ספר החיות, ספר הקמצנים

אבו עות'מאן עמר בן בחר אל-כינאני אל-בצרי (בערבית: أبو عثمان عمرو بن بحر الكناني البصري) המוכר בכינוי אל-ג'אחז (الجاحظ; תעתיק מדויק: אלג'אחט'; מילולית: בעל העיניים הבולטות, או המתרכזות) היה מלומד וסופר ערבי מהפופולרים ביותר מימי תור הזהב של האסלאם. נולד ב-776 ונפטר ב-868 או 869 בבצרה בימי הח'ליפות העבאסית.

ראשיתו

לא ידוע רבות על ילדותו של אל-ג'אחז, מלבד שמשפחתו הייתה עניה. לפי עדותו היה מוצאו משבט בנו כינאנה^[1]^[2]. אחיינו סיפר שסבו של אל-ג'אחז היה שומר גמלים שחור עור^[3].

אל-ג'אחז מכר דגים לאורך אחת התעלות בבצרה כדי לעזור בכלכלת המשפחה. כבר מגיל צעיר גילה סקרנות לידע והיה אוסף קבוצת צעירים במסגד כדי לדון בנושאים מדעיים שונים. כמו כן היה מאזין להרצאות של מלומדים בעיקר בנושאי שפה כמו פילולוגיה, מילונאות, ושירה. אל-ג'אחז המשיך במחקריו וכעבור כ-25 שנה צבר ידע נרחב בנושאים אלה, וגם בהיסטוריה ערבית קדם-אסלאמית, הקוראן, החדית', ופילוסופיה ומדע יווני והלניסטי. לימוד זה התאפשר בין השאר כיוון שהח'ליפות העבאסית הייתה באותם ימים בשיאה של מהפכה תרבותית וספרים רבים ותרגומים היו נגישים.

אל-ג'אחז המשיך ללמוד עד יומו האחרון. לפי המסופר הוא מת בגיל 92 כשערמת ספרים מספרייתו הפרטית נפלה עליו. אמרה מפורסמת שלו בנושא היא:

הספר שקט כל עוד אתה זקוק לשקט ומדבר כשאתה מבקש שיחה. לעולם לא יפריע לך כשאתה עסוק, אבל אם תחוש בדידות הוא יהיה לך בן לוויה טוב. חבר שאף פעם לא ירמה או יחניף לך, ושותף שלא תמאס עליו לעולם.^[4]^[5]

וגם

אפילו אם בן אדם ישקיע את כל חייו במחקר על כנף היתוש, משך חיים אחד לא יספיק לו, גם אם יזמן את עזרת כל חכמי המזרח והמערב.^[6]

תולדותיו

דף המראה ג'ירפה מתוך **ספר החיות** של אל-ג'אחז.

עוד בהיותו בבצרה כתב אל-ג'אחז מאמר על תולדות הח'ליפות - שהסתבר כראשון בקריירה ספרותית מפוארת. מסופר שאימו העניקה לו פעם מגש עמוס מחברות ואמרה לו שהכנסתו תהיה ממלאכת הכתיבה. אל-ג'אחז המשיך וכתב כ-200 ספרים בנושאים מגוונים, כמו למשל דקדוק ערבי, חברה, זואולוגיה, שירה ורטוריקה. מכתביו שרדו רק 30 ספרים שחלקם פופולרים בעולם הערבי גם כיום. אל-ג'אחז הציע גם לסדר מחדש את המבנה הדקדוקי של השפה הערבית, אך אתגר זה מומש רק כמאתיים שנה אחריו (על ידי אבן מאדא^[7]).

אל-ג'אחז עבר לבגדאד, בירת הח'ליפות בשנת 816 כיוון שהח'ליפים לבית עבאס עודדו מדענים ומלומדים והקימו לא מכבר את בית החוכמה כמרכז לפעילותם. בעקבות תמיכה זאת ובשל הרצון לפנות לקהלים רחבים יותר נשאר אל-ג'אחז בבגדאד (ואחר כך, בעקבות המעבר של חצר הח'ליף, בסאמרא) ושם כתב את רוב ספריו. הח'ליף אל-מאמון ביקש להעסיקו כחונך לילדיו אך חזר בו כשילדיו נבהלו מעיניו הבולטות, ונאמר שמכאן דבק לו הכנוי אל-ג'אחז - בעל העיניים הבולטות. הוא גם נהנה מתמיכתו של חובב הספרים אל-פתח אבן ח'אקאן, ידידו של הח'ליף אל-מתוכל הראשון, אך כשזה נרצח בשנת 861 חזר אל-ג'אחז לבצרה עיר הולדתו אחרי היעדרות של כ-50 שנה^[8]. אל-ג'אחז מת בבצרה בחודש המוסלמי מוּחָרָם של סוף שנת 868 תחילת 869, לפי אחד הסיפורים, כאמור, מקריסת ערמת ספרים עליו בספריתו הפרטית^[8]. בשנת 1976 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לקרוא לאחד המכתשים של כוכב חמה על שמו של אל-ג'אחז^[9] .

כתביו

ספר החיות

ספר החיות (בערבית: كتاب الحيوان, כתאב אל-חַיוואן) הוא מעין אנציקלופדיה בת שבעה כרכים הכוללת אנקדוטות, בדיחות, קטעי שירה, ומשלים המתארים מאות מיני חיות. אריסטו כתב ספר עם אותו שם אך בעל אופי שונה לגמרי. ספרו של אל-ג'אחז מעלה רעיונות חדשים כמו שרשרת המזון ואפילו תיאור המקדים את תורת האבולוציה:

החיות נמצאות במאבק לקיום ולמשאבים, כדי להמנע מלהטרף וכדי להביא צאצאים. גורמים סביבתיים משפיעים על אורגניזמים וגורמים להם לפתח תכונות חדשות כדי להבטיח את שרידותם ובכך להפוך למין חדש. בעלי חיים שישרדו עד להתרבותם יעבירו את תכונותיהם המוצלחות לצאצאיהם^[10]^[5].

ספר הקמצנים

ספר הקמצנים (בערבית: كتاب البُخلاء, כתאב אל-בח'לאא) הוא אוסף סיפורים הומוריסטי וסאטירי על נושא החמדנות ומהווה דוגמה טובה לסגנון הפרוזה של אל-ג'אחז. הוא מתבדח על חשבון מנהלי בתי ספר, קבצנים, זמרים ולבלרים בשל התנהגותם החמדנית. הספר נחשב אחד הטובים שבספריו ורבים מהסיפורים הקצרים שבו ממשיכים להתפרסם מדי פעם בעיתונות העולם הערבי.

כתבים על השחורים

סבו של אל-ג'אחז היה כאמור, לפי דברי אחיינו, רועה גמלים שחור עור ולכן אולי תושבי אפריקה סיקרנו אותו כל כך. הוא כתב על הנושא את ספר על תפארת הגזע השחור וגם מאמר על השחורים. בכתבים אלה מופיעות גם השמצות גזעניות למשל כלפי אנשי הזנג (מילולית - ארץ השחורים - מקור השם זנזיבר) תושבי דרום מזרח אפריקה, אך רוח הדברים הכללית היא אוהדת ביותר. את צבע העור הוא מסביר כתוצאה של השפעה סביבתית ולא, כפי שטענו אנשים אז, כקללה מאלוהים. על אנשי הזנג' הוא מספר גם:

כולם מסכימים שאין בעולם אנשים שבהם הנדיבות כה מפותחת כמו אצל הזנג'. יש לאנשים אלה כישרון טבעי לרקוד לקצב התוף ללא לימוד מוקדם. אין זמרים טובים מהם בעולם כולו, וגם לא צחי לשון מהם או נמנעים כמותם משימוש בשפה מעליבה. אף אומה לא גוברת עליהם בכח ובעמידות גופנית. אחד מהם ירים אבנים ענקיות וישא משקל כבד מעבר לכל מה שכוחם של רוב הבדואים או שאר הגזעים יאפשר. הם אמיצים, אנרגטיים, נדיבים, שהן תכונות של אצילוּת, והם כמו כן בעלי אופי נח וללא נטייה לעשות רע. הם תמיד עם מצב רוח טוב, מחייכים, ונטולי כוונות זדון, סימן לאופי אצילי.^[11]

כתבים בנושאי דת

כמו דמויות ציבוריות אחרות של ימיו השתתף גם אל-ג'אחז בדיונים בנושאי דת האסלאם. בעקבות הח'ליף אל-מאמון פטרונו, תמך אל-ג'אחז באסכולת המועתזילה (שאינה מקובלת עוד כיום בעולם המוסלמי). אסכולה זאת, שמוצאה בבצרה עיר הולדתו של אל-ג'אחז, קידמה גישה פילוסופית ורציונלית לדת. הם גם האמינו בקוראן נברא בניגוד לקוראן נצחי כיוון שהקוראן הוא דבר אלוהים ולכן האל קדם לו. אל-ג'אחז המשיך לתמוך במועתזילה ולכתוב בזכותה גם לאחר שאחד מממשיכיו של אל-מאמון זנח אותה^[5].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אל-ג'אחז בוויקישיתוף

אל-ג'אחז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'אחט' (נפטר 868 או 869), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Al-Jahiz messages, Alwarraq edition, page 188; Yāqūt, Irshād al-arīb ilá ma`rifat al-adīb, ed. Iḥsān `Abbās, 7 vols (Beirut: Dār al-Gharb al-Islāmī, 1993), 5:2102.
^ Chuo Kikuu cha Dar es Salaam. Chuo cha Uchunguzi wa Lugha ya Kiswahili (1974). Kiswahili. East African Swahili Committee. p. 16.; Yāqūt, Irshād al-arīb ilá ma`rifat al-adīb, ed. Iḥsān `Abbās, 7 vols (Beirut: Dār al-Gharb al-Islāmī, 1993), 5:2102.
^ https://books.google.com/books?id=owqY-90imMIC&pg=PA152
^ ציטוט בנושא הספר באתר https://www.goodreads.com/
^ ¹ ² ³ The History and Achievements of the Islamic Golden Age, The Great Courses, Eamonn Gearon, Johns Hopkins University, פרק 4
^ ציטוט בנושא הספר באתר https://www.goodreads.com/
^ Shawqi Daif, Introduction to Ibn Mada's Refutation of the Grammarians, pg. 48. Cairo, 1947.
^ ¹ ² When Baghdad Ruled the Muslim World: The Rise and Fall of Islam's Greatest Dynasty, Hugh N. Kennedy, Da Capo Press, Cambridge, MA, 2006, page 252
^ "Al-Jāhiz". Gazetteer of Planetary Nomenclature. NASA. נבדק ב-27 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ ציטוט בנושא אבולוציה באתר http://www.azquotes.com/
^ "Medieval Sourcebook: Abû Ûthmân al-Jâhith: From The Essays, c. 860 CE". נבדק ב-2 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1] Al-Jahiz messages, Alwarraq edition, page 188; Yāqūt, Irshād al-arīb ilá ma`rifat al-adīb, ed. Iḥsān `Abbās, 7 vols (Beirut: Dār al-Gharb al-Islāmī, 1993), 5:2102.

[Easc-2] Chuo Kikuu cha Dar es Salaam. Chuo cha Uchunguzi wa Lugha ya Kiswahili (1974). Kiswahili. East African Swahili Committee. p. 16.; Yāqūt, Irshād al-arīb ilá ma`rifat al-adīb, ed. Iḥsān `Abbās, 7 vols (Beirut: Dār al-Gharb al-Islāmī, 1993), 5:2102.

[3] ttps://books.google.com/books?id=owqY-90imMIC&pg=PA152

[4] ציטוט בנושא הספר באתר https://www.goodreads.com/

[AD-5] ¹ ² ³ The History and Achievements of the Islamic Golden Age, The Great Courses, Eamonn Gearon, Johns Hopkins University, פרק 4

[6] ציטוט בנושא הספר באתר https://www.goodreads.com/

[7] Shawqi Daif, Introduction to Ibn Mada's Refutation of the Grammarians, pg. 48. Cairo, 1947.

[קנדי-8] ¹ ² When Baghdad Ruled the Muslim World: The Rise and Fall of Islam's Greatest Dynasty, Hugh N. Kennedy, Da Capo Press, Cambridge, MA, 2006, page 252

[9] "Al-Jāhiz". Gazetteer of Planetary Nomenclature. NASA. נבדק ב-27 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[10] ציטוט בנושא אבולוציה באתר http://www.azquotes.com/

[11] "Medieval Sourcebook: Abû Ûthmân al-Jâhith: From The Essays, c. 860 CE". נבדק ב-2 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]