אל-ג'זארי
 | |
| לידה |
1136 בערך ג'זירה, עיראק  |
|---|---|
| פטירה |
1206 בערך טורקיה |
| ענף מדעי |
עולמא, בובה מכנית, הנדסת מכונות |
| מקום מגורים | אנטוליה |
| עיסוק | מהנדס |
| תרומות עיקריות | |
| גל הארכובה וכן שעונים מכניים שהם מראשוני השעונים המכניים בעולם. | |
  | |
בדיע א־זמאן אבו אל-עז בן אסמאעיל בן א־רזאז אל־ג'זארי (בערבית: بديع الزمان ابو العز بن إسماعيل بن الرزاز الجزري; 1136 – 1206) היה איש אשכולות מוסלמי: מלומד, ממציא, מהנדס, אומן ואמן. ידוע בעיקר בשל "ספר הידע של התקנים מכניים גאוניים" (בערבית: الجامع بين العلم والعمل النافع في صناعة الحيل; 1206) שבו תיאר 50 התקנים מכניים מלאי המצאות והפתעות מסוגים שונים, יחד עם הוראות כיצד לבנות אותם.[1]
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]דבר אינו ידוע על חייו של אל ג'זארי מלבד מה שכתוב בהקדמה לספרו. בזמן כתיבת הספר הוא היה בשירותו של נאסיר אל דין, השליט הארתוקי בדיארבקיר. הוא שרת את משפחת המלוכה החל ב-1181 (577 להג'רה) אצל השליט נור אל-דין מוחמד (אביו של נאסיר) והיה בשרות המשפחה, אצל אביו ואחיו של נאסיר, שקדמו לו, במשך עשרים וחמש שנים.
הארתוקים היו שושלת טורקמנית מצאצאי ארתוק ביי, מצביא מוסלמי שהיה מושל ירושלים ב-1086. במאה ה-12 השליטים הארתוקים שמרו על ממלכה עצמאית מול שכנותיה החזקות יותר, הסלג'וקים, הביזנטים והצלבנים. עם כניסתו של צלאח א-דין האוטונומיה שלהם כמעט הסתיימה. ב-1181 נור אל-דין הגיע להסדר עם צלאח א-דין אשר במסגרתו הוענקה לו דיארבקיר. בספר אל ג'זארי מתאר את הדלת שהכין לארמון בדיארבקיר וסביר להניח שזה היה משכנו בכל התקופה.
אל ג'זארי היה מהנדס מעשי ואמן יותר מאשר תאורטיקן. חלק ניכר ממכונותיו מבוסס על ניסוי וטעייה[2]. דונלד. ר. היל, מתרגם ה"ספר הידע של התקנים מכניים גאונים", מונה 11 עותקים ידועים. הספר היה ככל הנראה פופולרי מאוד, משום שבהשוואה לספרים מתקופה זו, נותרו מספר רב של עותקים של כתב היד עד ימינו .
חלק מעבודתו של אל ג'זארי נוצר בהשראת מכונות קודמות, למשל שעון הטירה המונומנטלי שלו מתייחס לשעון מים מוקדם אשר מיוחס לארכימדס[3] בפרק המזרקות הוא מצטט את האחים בנו מוסא וחולק על מערכת הבקרה שלהם. בפרק על החליל המתמיד הוא מצטט עבודה שאבדה עם השנים של חיבת אללה ועוד. אל ג'זארי מתאר את השינויים והשיפורים שהוא עשה לעבודה של קודמיו, אבל מוסיף התקנים, טכניקות ורכיבים שהם חידושים מקוריים אשר אינם מופיעים למיטב ידיעתינו אצל איש מקודמיו.[4]
מנגנונים ושיטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר כולל חמישים התקנים מכניים[5] המחולקים לשש קטגוריות:
- עשרה שעוני מים ושעונים המבוססים על נרות
- עשרה כלים המיועדים להפך את המשתה ליותר מעניין ומשעשע
- עשרה כדים ואגנים המיועדים לרחצה לפני התפילה או להקזת דם
- עשר מזרקות המשנות את צורתן לסירוגין
- חמש משאבות מים
- חמש המצאות ייחודיות ובהן דלת הארמון בדיארבקיר, "רב בריח" ומכשיר מדידה
כל התקן מלווה בהסבר מילולי ובשרטוטים. עיקר תרומתו של אל ג'זארי היא במנגנונים ייחודיים[6]:
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Al-Jazarí, The Book of Knowledge of Ingenious Mechanical Devices : Kitáb fí ma'rifat al -hiyal al-handasiyya, Springer, 1973
- Hill, Donald Routledge, A History of Engineering in Classical and Medieval Times, 1996 [1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המכונות של אל-ג'זארי
- "אל-ג'זארי המהנדס הגאון" - באתר למורשת מוסלמית
- המכונות של אל-ג'זארי ושל טאקי אל-דין
- הרובוט המכני מהמאה ה-13, אתר אוניברסיטת שפילד
- שעון המים של הטווסים של אל ג'זארי - דגם שנבנה במכון דוידסון לחינוך מדעי
- ספר היידע של התקנים מכניים מופלאים - בלוג בעברית המוקדש לספר
- ד"ר אבי גולן, קוסם ההנדסה מימי הביניים, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 בדצמבר 2019
- אל-ג'זארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תרגום: Donald.R.Hill, The Book of Knowledge of Ingenious Mechanical Devices: Kitáb fí ma'rifat al-hiyal al-handasiyya, Springer Science+Business Media, 1973
- ^ Tibbetts, G. R, "Review: Donald R. Hill, The Book of Knowledge of Ingenious Mechanical Devices, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London 38(1), 1975, עמ' 151–153
- ^ translator &editor)Hill, Donald Routledge), Archimedes "On the Construction of Water-Clocks, Turner & Devereux, 1976
- ^ תרגום: Donald Hill, Banū Mūsā, The book of ingenious devices, Springer, 1979, עמ' 21-22, ISBN 90-277-0833-9
- ^ Durmuş Çalışkan, Extraordinary Machines of Al-Jazari (ארכיון)
- ^ Donald Hill, Mechanical Engineering in the Medieval Near East, Scientific American May 1991, עמ' 64-69