אפר געשי
אפר געשי או אפר וולקני הוא אחד מסוגי החלקיקים הנפלטים מהר געש בעת התפרצות געשית, אשר במהלכה מאגמה יכולה לפרוץ החוצה ולזרום בצורת לבה, או ליצור תגובה עם מים הגורמת להתפוצצויות, שחרור כמויות גדולות של עשן וקיטור, העפת סלעים, ושחרור אפר געשי וחלקיקים נוספים לאוויר.
את החלקיקים הנפלטים בעת התפרצות הר געש נהוג לחלק לשלושה סוגים על פי גודלם:
- אפר געשי: עד 2 מ"מ
- לפילי: 2 עד 64 מ"מ
- פצצה געשית או "בלוק געשי": מעל 64 מ"מ
עמוד העשן שנראה פעמים רבות מעל הר געש מתפרץ מורכב בעיקר מאפר ומקיטור. החלקיקים הזעירים יכולים להיות מועפים למרחקים רבים, בהתאם למהירותה וכיוונה של הרוח. שלא כמו אפר שנוצר לאחר שרפה של עץ או חומר דליק אחר, אפר געשי הוא חומר שוחק וקשה, אינו מסיס במים ואף מוליך חשמל, בעיקר כשהוא רטוב.
כשאפר מתחיל ליפול במהלך שעות היום, השמים מתמלאים באובך, וצבעם נעשה צהבהב, אך לפעמים האפר הנופל יכול להיות כל כך צפוף עד שהראות נעשית לקויה ואף בלתי אפשרית וצבע השמים נעשה שחור.
בעת הנפילה, הטמפרטורות צונחות, רעמים וברקים נשמעים וריח חזק של גופרית נישא באוויר, ואם מתלווה להתפרצות גם גשם, אזי הבוץ הנוצר זורם במהירות עצומה ויוצר נהר בוץ הנקרא "להאר" והמסוגל להרוס כמעט כל מה שימצא בנתיבו.
בהתאם לכמותם, משקעי אפר על הקרקע לאחר התפרצות יוצרים השפעה הרסנית על המערכת האקולוגית המקומית והאזורית – קריסת גגות של מבנים, נפילת עצים, זיהום מקורות מים, הרס תשתיות ועוד.
אפר געשי כשלעצמו איננו רעיל, אך אם הוא נשאף על ידי בני אדם או בעלי חיים, הוא יסכן את חייהם שכן הוא יוצר בצקות בריאות, ויכול אף לגרום לחנק (אפר געשי יכול לספוח כמות עצומה של נוזלים ואם הוא מגיע לריאות, אדי המים נספחים אליו ונוצר משקע מוצק בריאות).
חלקיקי אפר קטנים מאוד יכולים להישאר באטמוספירה למשך שנים רבות והם יכולים להתפזר בכל העולם באמצעות רוחות וזרמי סילון (דוגמה לכך היא זיהויו של הר הגעש טובה באינדונזיה שהתפרץ לפני כ-76,000 שנים). לחלקיקים הנשארים באטמוספירה ישנה גם משמעות אקלימית שכן הם חוסמים מעבר של קרני אור וגורמים לצניחת טמפרטורות עולמית כמו במקרה של התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים בשנת 1991.
מקורה של המאגמה יכול להיות בתא מאגמה או בצינור הזנה. בשני המקרים, המאגמה תפרק חתיכות מהסלע שיוצר את תקרת תא המאגמה או צינור ההזנה (וייווצרו קסנוליתים) ולעיתים אף יתחילו להתגבש מינרלים מסוימים, לפי שורת בואן, אם הטמפרטורה נמוכה מספיק כדי לגרום לגיבוש מינרלי.
כשמאגמה עולה ממעמקי האדמה, מתנדפים ממנה מים וגזים שהיו מומסים בה עוד בהיותה בבטן האדמה, בתהליך של הפחתת לחץ (דקומפרסיה), בדומה לפתיחה של פחית משקה מוגז. לכן, כאשר מתרחשת התפרצות געשית היא מלווה בענני עשן שצבעו בדרך כלל לבן, אלא אם כן הוא מכיל גם חלקיקים מוצקים ואז יהיה צבעו אפור עד שחור. בעת ההתפרצות המאגמה עולה לפני השטח כתערובת של גזים לוהטים וחלקיקים מותכים. החומר המוצק נקרע לרסיסים ומתפשט במהירות ונע במהירויות עצומות של יותר מ-160 קמ"ש.
אפר געשי יכול לסכן מטוסים ויושביהם מכיוון שהוא יכול לחדור למטוס דרך מערכות הקירור ולשתק את המנועים, ומכשירי האלקטרוניקה ואף להמית את הטייסים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופסור משה ברור, "אפר געשי", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 4), הוצאת יבנה, תשס"א
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי זמיר, מהו אפר וולקני ומדוע הוא משתק את אירופה?, באתר ynet, 15 באפריל 2010
- אפר וולקני הוא כמו גשם קשה, באתר "הידען"
