אריסטידה בלנק
 | |
| אריסטידה בלנק, בנקאי יהודי חבר בקמרילה של קרול השני, מלך רומניה | |
| לידה |
1 בינואר 1883 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1960 (בגיל 77) פריז, צרפת |
| מדינה |
רומניה |
| השכלה |
אוניברסיטת בוקרשט |
| בן או בת זוג |
צ'לה דלאוורנצה |
  | |
אריסטידה בלנק (ברומנית: Aristide Blank); 1 בינואר 1883 – 1 בינואר 1960, היה יזם ובנקאי יהודי רומני, חבר בקמרילה של קרול השני, מלך רומניה ומקורב מאוד למלך, נדבן ותומך באמנויות, בעלים של הוצאה לאור ושל עיתונים. כתב מחזה, שהוצג בפריז וברומניה ופרסם שני ספרים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריסטידה בלנק נולד בבוקרשט, ברומניה, כבנו של הבנקאי מאוריצ'יו בלנק, צאצא של משפחת יהודים ספרדים, שהגיעו לבוקרשט במאה ה-18 עם השם Derrera el Blanco. אריסטידה למד בבוקרשט וסיים בהצלחה לימודי משפטים והיה הבוגר הרומני הראשון של "האקדמיה למדעי המסחר והבנקאות" של וינה[1]. הוא גויס לצבא רומניה, אך בגלל מחלת האסתמה נשאר בעורף והיה קצין בחיל האוויר בעת מלחמת הבלקן השנייה. ב-1914 הצטרף לעבודת הבנקאות בבנק מרמורוש, בלנק ושות' שניהל אביו ונשלח ללונדון לפעול להשגת הלוואה המיועדת לאפשר רכישת נשק. כדי לקבל את ההלוואה חתם בלנק בשם רומניה על התחייבות שהנשק לא יופנה נגד בריטניה ובנות בריתה ובכך נעשה הצעד הראשון של הצטרפות רומניה לצד זה של הלוחמים במלחמת העולם הראשונה.
במלחמת העולם הראשונה גויס למילואים ושירת בחיל האוויר. ב-1918 נשלח לסין, לשאנגחאי, כדי לייסד קשרים מסחריים ראשונים עם סין והצליח בכך. בשנה שלאחר מכן נסע לפריז, שם ייסד סניף נוסף של בנק מרמורוש ובלנק. משלב זה השפעתו של אריסטידה על ניהול הבנק הלכה וגברה בהתמדה, למרות שאביו נשאר המנהל עד 1928, כאשר פרש ועבר לווינה.
בפריז, שם פתח אריסטידה חנות לממכר בגדים ורקמות רומניים ובית אוכל לסטודנטים רומנים, פגש את מי שעתיד היה להית קרול השני, מלך רומניה, שבאותה תקופה ויתר על זכויותיו והיה גולה מרצון. השניים התיידדו ואריסטידה בלנק העמיד לרשותו של קרול סכומי כסף גדולים מאוד ללא כל תמורה. כאשר קרול שב לרומניה והומלך, מונה אריסטידה לתפקיד היועץ הפיננסי של בית המלוכה.
אריסטידה פיתח קשרים מסחריים עם צרפת, קשרים שכללו חברות דו-לאומיות וביניהן ייסוד תחבורה אווירית בין רומניה ובין צרפת. ב-1923 ייסד את ההוצאה לאור הרומנית "התרבות הלאומית" (Cultura Nationala), ובעזרת טכנולוגיה מיובאת משווייץ הייתה המודרנית והמשוכללת ביותר ברומניה של אותו זמן. אריסטידה יצר גם טרסט עיתונים על ידי רכישת שבעה כתבי עת וביניהם "אדוורול" ו"הבוקר". ביוזמת אריסטידה הבנק רכש שטחי קרקע נרחבים בבוקרשט, בין שדרות הטייסים ובין אגם הרסטראו וניקז קרקעות ביצתיים.
ב-1928, כאשר אביו פרש מניהול הבנק, התמנה אריסטידה לתפקיד זה. בסתיו 1931, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, נקלע הבנק לקשיי נזילות ולא הצליח לעמוד בהתחיבויותיו, למרות סיוע רציני מצד הבנק הלאומי. לתפקיד מנהל הבנק הלאומי התמנה יריב של בלנק וזה החליט להפסיק הזרמת סיוע והבנק הוכרז פושט רגל.
אריסטידה בלנק הקים חברה חדשה לניצול מונופולים ממשלתיים (ממכר מלח וטבק) ועמד בראשה. ב-1940 חברי התנועה הלגיונרית ניסו להתנקש בחייו, אך הוא ניצל. בסיום מלחמת העולם השנייה חזרו לשליטתו החברה, הבנק (החובות שולמו בינתיים על ידי מכירת הקרקעות) וההוצאה לאור, אך לא לאורך זמן, ב-1948 הולאמו ובלנק התרושש. ב-1952 הועמד למשפט ונידון לעשרים שנות מאסר, אך לאחר ערעור בוטל גזר הדין. בהשפעתם של אישים חשובים מהמערב קיבל אישור לעזוב את רומניה ויצא לפריז.
באוגוסט 1958 עבר אירוע לבבי ממנו הצליח להתאושש, אך ב-1960, ביום הולדתו, הלך לעולמו.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Literare, פורסם בבוקרשט ב-1932
- La Rhapsodie des Dieux, פורסם בפריז ובבוקרשט ב-1940
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Aristide Blank, un poet ratacit in afaceri (ברומנית)
- Marmorosch Blank Bank in Difficulties: M. Aristide Blank Resigns and is Succeeded As Director Genera (באנגלית)
אריסטידה בלנק (1883-1960), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bancherul-poet: Aristide Blank (ברומנית)