דוד פלוסר
לידה |
15 בספטמבר 1917 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
15 בספטמבר 2000 (בגיל 83) ירושלים |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | אוניברסיטת קארל בפראג |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
תלמידי דוקטורט | איתמר גרינולד |
פרסים והוקרה |
|
דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 – 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד (גוסטב) פלוסר נולד בשנת 1917 בווינה, וילדותו עברה עליו בפראג. בן דודו היה וילם פלוסר. מ-1936 ועד 1939 למד פילולוגיה קלאסית וגרמניסטיקה (חקר התרבות הגרמנית והלשונות הגרמניות) באוניברסיטת פראג. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והמשיך את לימודיו (לימודים קלאסיים והיסטוריה יהודית וכללית) באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1957 קיבל שם את תואר הדוקטור.[1] ב-1962 התמנה לפרופסור חבר למדע הדתות באוניברסיטה העברית.[2] בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[3].
מחקריו תרמו תרומה חשובה במיוחד לנושאי ספרות חז"ל בתקופת המשנה, תולדות הכתות בישראל בשלהי תקופת בית שני, במיוחד כת קומראן, ולחקר המגילות הגנוזות. הוא תרם תרומה מיוחדת להבנת התהוות הנצרות, עמד על חשיבותה של הספרות היהודית להבנת הנצרות הקדומה והרקע לפעילותם של ישו, פאולוס ובעלי האוונגליונים.
כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנת התפתחות ההלכה היהודית ותרבות ישראל, תחת השפעת ההלניזם.
אחד התחומים המרכזיים בהם עסק פלוסר וזכה בשל כך לפרסום עולמי, הוא חקר המגילות הגנוזות ותולדותיה של כת קומראן, שמקובל לראותה ככת האיסיים עליה מספרים סופרי התקופה. הוא חקר את המגילות הגנוזות מראשית גילויין לאורך יובל שנים, עסק בבירור פרטיהן, בליבון המשמעות של הפשרים ושל התפילות שנמצאו שם, ובחשיפת כתבים שמקורם בעולמם ובהגותם של אנשי הכת. פלוסר גם חקר את השפעתה של כת זו על ראשית הנצרות, ובראש וראשונה על הגותו של פאולוס (הוא שאול התרסי).
פלוסר היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכה בפרס ישראל לחקר ההיסטוריה היהודית בשנת תש"ם. בנוסף זכה בפרס רוטשילד במדעי היהדות, וכן בתואר דוקטור לשם כבוד מהפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת לוצרן שבשווייץ. פלוסר שימש גם כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם.
בשכונת ארנונה בירושלים וכן בשכונת נאות לון בבאר שבע, קרויים רחובות על שמו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלוסר היה נשוי לחנה ולהם נולדו שני בנים: הבכור אורי, רואה חשבון, והשני יוחנן, לשעבר מזכ"ל תנועת עוז ושלום – נתיבות שלום ומנהל לשעבר של בית הספר בית רחל שטראוס לחינוך מיוחד, וכיום מנהל את "מרכז היענו"ת" – הקשבה, ייעוץ, עזרה נפשית ומשפחה תומכת עבור משפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים אותו הקים בירושלים. לפי עדות הבן יוחנן, הוא נולד בלילה שבו האב פלוסר סיים לכתוב מאמר על יוחנן המטביל (ובבדיחות הדעת הוסיף כי "כנראה אני היהודי שומר המצוות היחיד בעולם שקרוי על שמו" של יוחנן המטביל).[4]
מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישו, הוצאות מאגנס ודביר, 2009.
- יהדות בית שני, חכמיה וספרותה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
- יהדות בית שני, קומראן ואפוקליפטיקה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
- מגילות מדבר יהודה והאיסיים, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985.
- יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985.
- המקורות היהודיים של הנצרות, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980.
- יהדות ומקורות הנצרות, ספרית פועלים, 1979.
- "כיתות מדבר יהודה ותקופתן", תולדות ארץ-ישראל כרך א' , משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 305–312.
- "הרקע התרבותי של העליות מצ'כוסלובקיה", יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 49–52.
- "אביגדור דגן", יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 230–231.
ספרי יובל לכבודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Malcolm Lowe, The New Testament and Christian-Jewish dialogue : studies in honour of David Flusser (Jerusalem : Ecumenical Theological Research Fraternity in Israel, 1990)
- Ithamar Gruenwald, Shaul Shaked and Gedaliahu G. Stroumsa, Messiah and Christos : studies in the Jewish origins of Christianity, presented to David Flusser on the occasion of his seventy-fifth birthday (Tübingen : J.C.B. Mohr P. Siebeck, 1992)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה ושמואל ספראי, "על דוד פלוסר", מדעי היהדות – 40 (תש"ס) – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, עמ' 175–178.
- "זיכרון לראשונים: דוד פלוסר", דוד פלוסר הערה ביוגרפית", קתרסיס 6, סתיו תשס"ז, עמ' 196; מנחם קיסטר, "קווים למפעלו המחקרי של דוד פלוסר, שם, עמ' 197–200.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרטיס אישי ואודותיו, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מנחם קיסטר, זיכרון לראשונים: דוד פלוסר - הערה ביוגרפית, קתרסיס 6
- שמואל ספראי, פרופ' דוד פלוסר ז"ל – הספד
- רשימת המאמרים של דוד פלוסר באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של דוד פלוסר, באתר רמבי"ש
- אסופת מאמרים באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- אסופת מאמרים באתר דעת
- יצחק לאור, הוא שלנו, הוא מכאן, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
- דוד פלוסר, על ספרו של חיים ה. כהן, משפטו ומותו של ישו הנוצרי, קתרסיס 6
- יוחנן פלוסר, סיפור חייו של דוד פלוסר מפי בנו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2017
- יוחנן פלוסר, עתידה של הספרייה שהשאיר אחריו פלוסר, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2019
- דוד גוסטב פלוסר (1917-2000), דף שער בספרייה הלאומית
- דוד פלוסר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוקטור לפילוסופיה, חרות, 2 במאי 1957
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, על המשמר, 16 באוגוסט 1962
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ יוחנן פלוסר, דוד פלוסר האדם והחוקר, סרטון באתר יוטיוב
- ישראלים ילידי אוסטריה
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס רוטשילד
- זוכי פרס ישראל להיסטוריה
- חוקרי יהדות ישראלים
- חוקרי העת הקלאסית
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מדע הדתות
- חוקרי תקופת הבית השני
- חוקרי נצרות
- אנשי העלייה החמישית
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1917
- ישראלים שנפטרו ב-2000