הדרך לג'נין
 | |
| בימוי | פייר רחוב |
|---|---|
| הופק בידי |
פייר רחוב מייקל גרינספן |
| מדינה |
 צרפת  ישראל |
| חברה מפיצה |
נטפליקס  |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 2003 |
| משך הקרנה | 52 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית ערבית עברית צרפתית עם כתוביות באנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
  | |
הדרך לג'נין (באנגלית: The Road to Jenin) הוא סרט דוקומנטרי משנת 2003 בבימויו של פייר רחוב[1], המתעד בעיקר את ההתמודדות עם הסכסוך במזרח התיכון. הדרך לג'נין הופק כנגד הנרטיב הפלסטיני ביחס לקרב בג'נין בשנת 2002, שהפלסטינים מכנים אותו "טבח ג'נין" (בערבית: مجزرة جنين). סרט זה הוא גם תגובה לסרטו של מוחמד בכרי, ג'נין ג'נין.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002
במבצע חומת מגן, נכנס צה"ל לג'נין כדי לטהר אותה ממחבלים. במסגרת המבצע נהרסו עשרות בתים. לטענת הפלסטינים מאות אנשים חפים מפשע נהרגו במבצע ללא סיבה. הפלסטינים טענו שישראל ביצעה טבח בג'נין, טענות שהופרכו מאוחר יותר. הבמאי מוחמד בכרי ביים סרט "תיעודי" בשם ג'נין ג'נין שהתיימר להציג את האמת אודות הקרב בג'נין. בפועל, הסרט היה גדוש בשקרים גסים ועריכות מגמתיות שנועדו להציג את ישראל כטובחת בפלסטינים. כתגובה לג'נין ג'נין וטענות הפלסטינים יצר פייר רחוב את הסרט הדרך לג'נין.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטו של רחוב מתחיל זמן קצר לפני התחלת מבצע חומת מגן בג'נין בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר בנתניה, שבו כ-30 אזרחים ישראלים נהרגו ו-140 נפצעו בפיגוע התאבדות[2]. בתגובה לפיגוע ולשני פיגועים נוספים שקדמו לו, פתח צה"ל ב-29 במרץ 2002 במבצע חומת מגן.
לאורך הסרט רחוב מראיין פלסטינים בנושא הקרב בג'נין ומביך אותם כשהוא מפריך את השקרים שלהם. בין השאר הוא מתעד אותם מביימים ובודים סיפורים על פצועים ופשעי מלחמה תוך שהוא מתחזה לכתב חדשות צרפתי אוהד, המוכן לכאורה לקחת חלק בתרמית שלהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הדרך לג'נין", באתר נטפליקס
"הדרך לג'נין", באתר AllMovie (באנגלית)- "הדרך לג'נין", באתר אידיבי
- הדרך לג'נין באתר של פייר רחוב
- Movies of the Year Hannah Brown
- Jenin - Massacring Truth, Frank Kitman © The Calgary Herald 2004
