היברננסיס

קטע מתוך ההיברננסיס

היברננסיס (Collectio canonum Hibernensis) הוא קובץ החוקים הנוצרי המקיף המוקדם ביותר במערב הלאטיני. זהו קובץ סיסטמטי המחולק לספרים (libri) ולפרקים (capitula) הערוכים לפי נושאים. הנושאים שהטקסט עוסק בהם רבים ומגוונים, ובהם: ההיררכיה הכנסייתית, דיני אישות, קבורה, ארגון מדיני, עשיית צדק, ואף מגבלות על אכילת מזונות מסוימים. מחבריו הם ככל הנראה רובן (Ruben) מדראיניש (Dairinis) וקו כוכבני (Cú Chuimne) מאיונה (Iona). לפי הכרוניקה של אלסטר, הראשון מת בשנת 725 והאחרון בשנת 747. הטקסט אמנם כתוב בלטינית, אך כולל מספר מונחים משפטיים איריים ואזכורים של דמויות מן ההיסטוריה האירית, כגון פטריק הקדוש.

ההיברננסיס השתמר בכתבי יד מיבשת אירופה בלבד: שבעה מתוכם משמרים את הטקסט בשלמותו, אך בנוסף עליהם ישנם מעל מאה עותקים חלקיים ופרגמנטים, המעידים על תפוצתו הנרחבת של הטקסט. בעותקים השלמים הטקסט מחולק ל-65, 68 או 69 ספרים. להיברננסיס נודעה השפעה רבה על התגבשות החוק הכנסייתי בימי הביניים ביבשת אירופה. מובאות מן הטקסט ניתן למצוא בקובצי חוקים רבים, והוא מצוטט בין השאר על ידי סדוליוס סקוטוס (Sedulius Scottus) ואינטלקטואלים בחצר הקרולינגית כגון אלקווין (Alcuin) וקטוולף (Cathwulf).

מדובר בטקסט הראשון שעשה שימוש שיטתי בתנ"ך ובברית החדשה למטרות חקיקה, והוא מעיד על מעמדו המרכזי של התנ"ך בעולמם הרוחני של מלומדים איריים בני התקופה. לשם כך היה על מחברי הטקסט להצדיק את השימוש בתנ"ך בהקשר נוצרי והם עשו זאת תוך הסתמכות על ציטוטים מאבות הכנסייה (רובם הוצאו מהקשרם) ועל חיבוריהם של מלומדים איריים. הסעיפים מהם מורכב ההיברננסיס הם למעשה ציטוטים המקובצים תחת ראשי פרקים, כאשר כל ראש פרק מציג כלל מסוים. לדוגמה: בספר "על אודות אכילת בשרים" (De carnibus edendis) ניתן למצוא פרקים כגון "מדוע כל בעל חיים שהומת ללא הקזת דם הוא נבלה" (De eo quod omne animal mortuum sine effusione sanguinis morticinum est), או "על אודות האיסור על אכילת סוסים" (De esu equorum illicito), והמקורות המצוטטים בפרקים אלה הם ספר ויקרא, תאודורוס (Theodorus) מקנטרברי (Canterbury), והירונימוס (Hieronymus). בסך הכל מצטט ההיברננסיס מכתביהם של למעלה מ-60 מחברים שונים והודות לכך הוא המפתח המקיף ביותר הקיים להיכרותנו עם ספרים שהיו קיימים באירלנד לפני הגעת הוויקינגים לאי בסוף המאה השמינית.

לקריאה נוספת

• הרמן ווסרשליבן 1966 Die irische Kanonensammlung, ed. F.W.H. Wasserschleben, Leipzig 1885, reprinted
• ארנסט דומלר E. Dümmler, ed. Cathwulfi epistulae, Monumenta Germaniae Historica, Epist. IV, 1895, pp. 501-5
• דין סימפסון D. Simpson, ed., Sedulius Scottus, Collectaneum miscellaneum, Corpus Christianorum Continuatio Mediaevalis, 1988
• פרגוס קלי F. Kelly, A Guide to Early Irish Law, Dublin 1988
• תומאס צ'ארלס אדוורדס T.M. Charles-Edwards, The Early Medieval Gaelic Lawyer, Quiggen Pamphlet 4, Cambridge 1999
• לוטה קרי L. Kéry, Canonical Collections of the Early Middle Ages (ca. 400-1140), Washington D.C. 1999, pp. 73-8
• תומאס צ'ארלס אדוורדס T.M. Charles-Edwards, "Early Irish Law", in A New History of Ireland I, Oxford 2005, pp. 331-70
• רואי פלכנר R. F|echner, "Libelli et commentarii aliorum: The Hibernensis and the Breton Bishops", in K. Ritari and A. Bergholm, eds., Approaches to Religion and Mythology in Celtic Studies, Cambridge 2008, pp. 100–119