השכן הקסום שלי טוטורו
 | |
| כרזת הסרט בעברית | |
| בימוי |
הייאו מיאזאקי  |
|---|---|
| הופק בידי |
טורו האראה |
| תסריט |
הייאו מיאזאקי |
| עריכה |
טקאשי סאיאמה |
| מדבבים |
צ'יקה סאקאמוטו נוריקו היקאדאה היטושי טאקאג'י |
| מוזיקה |
ג'ו היסאישי |
| צילום | היסאו שיראי |
| מדינה |
יפן |
| חברת הפקה |
סטודיו ג'יבלי |
| חברה מפיצה |
טוהו טרומה |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 16 באפריל 1988 31 ביולי 2008 (הגרסה המקורית) 1 בינואר 2008 (הגרסה המדובבת)[דרוש מקור] |
| משך הקרנה |
86 דק' |
| שפת הסרט |
יפנית |
| סוגה |
סרט פנטזיה, סרט ילדים, אנימה ומאנגה מסוגת הפנטזיה, דרמת אנימה ומנגה, אנימה על-טבעי |
| פרסים |
|
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
השכן הקסום שלי טוטורו (ביפנית: となりのトトロ, מילולי: שכני טוטורו) הוא סרט אנימה יפני משנת 1988. הסרט נכתב ובוים על ידי הייאו מיאזאקי והופק באולפני ג'יבלי. במשך השנים שודר הסרט בערוצי הסרטים בכבלים ובלוויין, ובשנת 2008 הופץ הסרט רשמית בבתי הקולנוע בישראל.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 פרופסור באוניברסיטת טוקיו ושתי בנותיו, מיי וסטסקי, עוברים לגור בבית ישן בכפר, בעודם מחכים שאימם תשתחרר משנים של שהייה בבית החולים.
באחד הימים משחקת מיי, האחות הקטנה, בקרבת הבית. היא נתקלת בשני יצורים, האחד לבן והשני כחול, שאוספים בלוטים. מיי מחליטה לעקוב אחריהם ומגלה מאורה בה גר יצור גדול ופרוותי, ששאג לה את שמו, טוטורו. אביה של מיי מספר לה שטוטורו הוא "השומר של היער", ונדיר לפגוש אותו.
לילה גשום אחד, בזמן שהבנות מחכות שהאוטובוס שבו נסע אביהן יגיע, וישיב אותו אליהן, מופיע טוטורו ועומד לידן בתחנה. סטסקי מסרה לידיו באדיבות את המטרייה שאביהן שכח, אחרי שראתה שטוטורו השתמש בעלה גדול, דבר שלא ממש הגן עליו מהגשם. זאת הפעם הראשונה שבה סטסקי (האחות הגדולה) רואה את טוטורו. אחר כך הגיע האוטובוס הקסום שהיה בעצם חתול צהוב ענק ובבטנו כיסאות ישיבה. טוטורו נותן למיי וסטסקי מתנה, האוטובוס אוסף את טוטורו ונוסע, וכעבור דקה מגיע האוטובוס של האב והן מספרות לו בהתלהבות שהן פגשו את טוטורו.
בסוף הסרט מחליטה מיי ללכת לבקר את אמא שלה בבית החולים, אחרי ששמעה מאחותה שהיא לא תשתחרר מבית החולים בסוף השבוע, בניגוד למה שהובטח להן. לכן היא צועדת מהר לכיוון בית החולים ונעלמת. כל הכפר דואג למיי ואנשי הכפר מתחילים בחיפושים נרחבים אחריה. בהמשך אנשי הכפר מוצאים נעל קטנה באגם, וחוששים שמיי טבעה, ואחר-כך מתברר שהנעל לא שייכת לה. סטסקי רצה אל העץ הענק של טוטורו, שם היא מספרת לו שמיי נעלמה. הוא קורא לאוטובוס, והאוטובוס-חתול אוסף את סטסקי ועוזר לה למצוא את אחותה הקטנה. הוא לוקח את שתיהן לבית החולים של אימן, כדי שמיי תביא לאימה החולה קלח תירס שעליו נכתב "לאמא".
הדמויות הראשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטסקי קוסאקאבה – אחותה הגדולה של מיי, בת 11. בנים אינם מוצאים חן בעיניה במיוחד.
- מיי קוסאקאבה – אחותה הקטנה של סצקי, בת 4. פגשה את טוטורו בעודו ישן שינה עמוקה.
- טצו קוסאקאבה – אבא של מיי וסצקי, עובד באוניברסיטה של טוקיו.
- יצוקו קוסאקאבה – אמא של מיי וסצקי, חולה ומאושפזת בבית החולים. היא נמנעה מללכת חזרה הביתה, כי הייתה מצוננת. הרופאים חששו שמצבה יחמיר למחלה חמורה יותר.
- טוטורו – הרוח החברותית של היער. צבעי פרוותו הם אפור ולבן. סצקי ביקשה את סיועו כשחיפשה את מיי.
- נאני-בעלת הבית של מיי וסצקי. אישה זקנה וחביבה. כינויה הוא סבתא.
צוות המדבבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דמות | מדבב ביפנית (1988) | מדבב באנגלית (2005) | מדבב בעברית
(2008) |
|---|---|---|---|
| סטסקי קוסאקאבה | נוריקו הידאקאה | דקוטה פנינג | ליאנה עיון |
| מיי קוסאקאבה | צ'יקה סאקאמוטו | אל פנינג | מאיה לבני |
| פרופסור קוסאקאבה | שיגסאטו איטוי | טים דיילי | אלי לולאי |
| גברת קוסאקאבה | סומי שימאמוטו | ליאה סלונגה | אורנה כץ |
| קאנטה | טושייוקי אמגסא | פול בוצ'ר | איתי לוי |
| גראני | טאניאה קיטבאישי | פאט קרול | שרה פון שוורצה |
| טוטורו | היטושי טאקאג'י | פרנק ולקר | ללא קול (אם כי הוא שואג לעיתים) |
| דודה של קאנטה | רייקו סוזוקי | ראסי טיילור |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של השכן הקסום שלי טוטורו (ביפנית)
"השכן הקסום שלי טוטורו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"השכן הקסום שלי טוטורו", באתר נטפליקס
"השכן הקסום שלי טוטורו", באתר AllMovie (באנגלית)
"השכן הקסום שלי טוטורו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"השכן הקסום שלי טוטורו", באתר Metacritic (באנגלית)- "השכן הקסום שלי טוטורו", באתר אידיבי
- "השכן הקסום שלי טוטורו", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "השכן הקסום שלי טוטורו", באתר HBO Max (באנגלית)
"השכן הקסום שלי טוטורו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "השכן הקסום שלי טוטורו", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- גתית גינת, עכבר העיר אונליין, סרט הילדים הקסום של הקיץ, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2008
| הייאו מיאזאקי | ||
|---|---|---|
| סרטים: תסריט ובימוי | לופן ה-III: טירתו של קליוסטרו • הנסיכה מעמק הרוחות • הטירה המרחפת • השכן הקסום שלי טוטורו • שירות המשלוחים של קיקי • חזיר באוויר • הנסיכה מונונוקי • המסע המופלא • הטירה הנעה • פוניו על הצוק ליד הים • הרוח העולה • הילד והאנפה | |
| סרטים: תסריט | לחישת הלב • הלקחנים – עולמה הסודי של ארייטי • תצפית על גבעת הפרגים | |
| סדרות טלוויזיה בבימויו או בהשתתפותו: |
קונאן ילד העתיד • האסופית • לופן השלישי | |
| מאנגה | הנסיכה מעמק הרוחות • עידן הספינות המעופפות • המסע של שונה | |
| סטודיו ג'יבלי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| אישים |
| ||||
| סרטים | הטירה המרחפת (1985) • קבר הגחליליות (1988) • השכן הקסום שלי טוטורו (1988) • שירות המשלוחים של קיקי (1989) • רק אתמול (1991) • חזיר באוויר (1992) • גלי הים (1993) מלחמת הדביבונים (1994) • לחישת הלב (1995) • הנסיכה מונונוקי (1997) • משפחת ימאדה (1999) • המסע המופלא (2001) • ממלכת החתולים (2002) • הטירה הנעה (2004) • הקוסם מארץ ים (2006) • פוניו על הצוק ליד הים (2008) • הלקחנים – עולמה הסודי של ארייטי (2010) • תצפית על גבעת הפרגים (2011) • הרוח העולה (2013) • כשמארני הייתה שם (2015) • ארוויג והמכשפה (2020) • הילד והאנפה (2023) | ||||
| טלוויזיה | רוניה בת השודד (2014–2015) | ||||
| שונות | מוזיאון ג'יבלי • ספריית מוזיאון ג'יבלי • פארק ג'יבלי | ||||
