וילם דה קונינג

וילם דה קונינג
Willem de Kooning
	דה קונינג בסטודיו שלו ב-1961
לידה	24 באפריל 1904; רוטרדם, הולנד
פטירה	19 במרץ 1997 (בגיל 92); איסט המפטון, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Willem de Kooning
מקום לימודים	אקדמיית וילם דה קונינג (1922); Grand Central School of Art ;
תקופת הפעילות	1916–1997 (כ־81 שנים)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אקספרסיוניזם מופשט, ציור פעולה
יצירות ידועות	Woman III, Woman I, Seated Woman on a Bench
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית לאומנויות (1986); פרס טאלנס (1968); פרימיום אימפריאל (1989); מדליית החירות הנשיאותית (1964); פרס מקס בקמן (1984); טבעת הקיסר של גוסלאר (1984); מדליית לוגן לאמנויות (1951); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
בן או בת זוג	איליין דה קונינג (1943–1989)
חתימה

וילם דה קונינג (באנגלית: Willem de Kooning;‏ 24 באפריל 1904 – 19 במרץ 1997) היה צייר אמריקאי, אחד מהאמנים הבולטים של האקספרסיוניזם המופשט.

ביוגרפיה

וילם דה קונינג נולד ב-24 באפריל 1904 למשפחה ממעמד הפועלים ברוטרדם שבהולנד. הוריו התגרשו כשהיה בן 3. בגיל 12 החל לעבוד כשוליה בחברה שעסקה בעיצוב אמנותי. הוא לקח שעורי ערב באומנות באקדמיה לאמנויות חזותיות ברוטרדם (שהייתה אז חלק מ"האקדמיה לאמנויות חזותיות ומדעים טכניים", והיום נקראת על שמו, "אקדמיית וילם דה קונינג (אנ')"). ב-1926 הסתנן לאנייה ששטה לארגנטינה כנוסע סמוי, וירד ממנה כשעגנה לחופי וירג'יניה, ארצות הברית. ב-1927 עבר לניו יורק.

דה קונינג החל לעבוד כאמן, ולהשתלב בקהילת האמנים בניו יורק שזכתה לכינוי אסכולת ניו יורק. ציירים נוספים בקבוצה זו כללו את ג'קסון פולוק, לי קרסנר, פרנץ קליין, ארשיל גורקי, מארק רותקו, הנס הופמן, אדולף גוטליב, רוברט מאת'רוול וסטיוארט דייוויס. ב-1938 פגש את רעייתו לעתיד, האמנית איליין דה קונינג, עמה התחתן ב-1943. נישואיהם ידעו עליות ומורדות, וב-1957 נפרדו, אף שלעולם לא התגרשו, ובסופו של דבר התאחדו בשנית ב-1976.

נפטר בביתו באיסט המפטון (אנ') שבלונג איילנד, ניו יורק ב-19 במרץ 1997.

יצירתו

דה קונינג היה בין הציירים הפוריים ביותר של האקספרסיוניזם המופשט. ברבים מציוריו, במיוחד בסדרה של ציורי נשים, ניכרת נסיגה מעקרונות ההפשטה המוחלטת באמצעות שילובם של מוטיבים פיגורטיביים. סדרה זו עוררה עניין בשל אופן השילוב בין סגנונות ציור שונים כשהוצגה בשנות החמישים. ביצירות אלה ניכרה השפעה של סגנונו של פיקאסו באופן שבו הוצגו דמויות הנשים והיחס בינן לבין הרקע המצויר.

ב-1953 שכנע רוברט ראושנברג בן ה-27 את דה קונינג להעניק לו ציור, כדי למוחקו. פעולת המחיקה לקחה לראושנברג חודשיים. העבודה הקרויה "ציור מחוק של דה קונינג (אנ')" מוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית של סן פרנסיסקו (אנ') (SFMOMA).

כמה מציוריו של דה קונינג נמכרו במאה ה-21 במחירי שיא הממקמים אותם ברשימת מכירות הציורים היקרות ביותר. בנובמבר 2006 מכר דייוויד גפן את הציור "אישה 3 (אנ')" ב-137.5 מיליון דולר, מעט פחות ממחיר השיא לציור באותו הזמן, 140 מיליון דולר. בספטמבר 2015 מכר גפן ציור אחר של דה קונינג, "מחלף", בכ-300 מיליון דולר, שהיה המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור ציור, עד שהשיא נשבר עם מכירת "מושיע העולם" של לאונרדו דה וינצ'י ב-450 מיליון דולר בנובמבר 2017. מחיר השיא של ציור של דה קונינג במכירה פומבית הושג בנובמבר 2016, עבור הציור "ללא שם מספר 25", בכריסטי'ס בניו יורק.

גלריה

אישה (1944)
אישה (1952–1953)

ראו גם

אקספרסיוניזם מופשט

קישורים חיצוניים

על וילם דה קונינג, באתר קרן וילם דה קונינג (באנגלית)
וילם דה קונינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
וילם דה קונינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וילם דה קונינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וילם דה קונינג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וילם דה קונינג, באתר Discogs (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציירים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: וילם דה קונינג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וילם דה קונינג